הצגת המקור של הדף "פציעה מוסרית"

'''פציעה מוסרית''' היא פגיעה שנגרמת לעולמו [[מוסר|המוסרי]] [[ערכים (אתיקה)|והערכי]] של אדם כתוצאה ממה שנתפס אצלו כאקט של חריגה ממה שהוא תופס כמוסרי.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Moral Injury and PTSD: Often Co-Occurring Yet Mechanistically Different|קישור=https://psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.neuropsych.19020036|כתב עת=The Journal of Neuropsychiatry and Clinical Neurosciences|שנת הוצאה=2019-04|עמ=A4–103|כרך=31|doi=10.1176/appi.neuropsych.19020036|מחבר=Haleigh A. Barnes, Robin A. Hurley, Katherine H. Taber}}</ref> פציעה זו יוצרת תחושה עמוקה של [[אשמה (רגש)|אשמה]] ו[[בושה]]<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Moral injury and moral repair in war veterans: A preliminary model and intervention strategy|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0272735809000920|כתב עת=Clinical Psychology Review|שנת הוצאה=2009-12|עמ=695–706|כרך=29|doi=10.1016/j.cpr.2009.07.003|מחבר=Brett T. Litz, Nathan Stein, Eileen Delaney, Leslie Lebowitz}}</ref>, ובמקרים מסוימים יכולה אף ליצור תחושה של [[בגידה]] ו[[כעס]]. פציעה מוסרית יכולה גם להביא אדם למצב של חוסר התמצאות מוסרית ואובדן הוודאות  לגבי מה נכון או לא מבחינה מוסרית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Toward an interdisciplinary conceptualization of moral injury: From unequivocal guilt and anger to moral conflict and disorientation|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0732118X17302143|כתב עת=New Ideas in Psychology|שנת הוצאה=2018-12|עמ=1–8|כרך=51|doi=10.1016/j.newideapsych.2018.04.006|מחבר=Tine Molendijk}}</ref>

פגיעה מוסרית נלמדת לרוב בהקשר של אנשי צבא. המונח הוחל גם על אנשים המעורבים בתאונות, על אנשים שעברו אונס או התעללות, ועל עובדים בתחום הבריאות בקו החזית במהלך מגפת הקורונה, אשר נאלצו להתמודד עם מצבים מלחיצים מאוד שבהם לא יכלו לספק טיפול ברמה שהם רואים כמתאימה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Constance Sommer|שם=The lasting anguish of moral injury|כתב עת=Knowable Magazine|שנת הוצאה=2022-07-18|doi=10.1146/knowable-071522-2|קישור=https://knowablemagazine.org/content/article/health-disease/2022/lasting-anguish-moral-injury}}</ref>

== הגדרה ==
המושג "פציעה מוסרית" מדגיש את ההיבטים ה[[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברתיים]], ה[[תרבות|תרבותיים]] והרוחניים של הטראומה. שלא כמו ב[[פסיכופתולוגיה]], פציעה מוסרית היא תגובה אנושית [[נורמה|נורמלית]] לאירוע טראומתי לא נורמלי.<ref name=":0" /><ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Soul Repair: Recovering from Moral Injury after War by Rita Nakashima Brock and Gabriella Lettini, Beacon Press, 2012 (ISBN 978-0-8070-2907-7), xxvii + 144 pp., hb $24.95|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/rirt.12436|כתב עת=Reviews in Religion & Theology|שנת הוצאה=2015-01|עמ=13–16|כרך=22|doi=10.1111/rirt.12436|מחבר=David R. Blumenthal}}</ref> על פי [[המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית]], הספרות משתמשת במושג זה בהקשר ל[[בריאות הנפש]] של אנשים, אשר היו עדים או גרמו לפעולה בקרב, שהפרה את אמונותיהם וציפיותיהם המוסריות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ptsd.va.gov/|הכותב=National Center for PTSD|כותרת=PTSD: National Center for PTSD Home|אתר=www.ptsd.va.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-10}}</ref> בקרב מומחי בריאות, המושג "פציעה מוסרית" מתייחס למצוקה מוסרית שלא טופלה, דבר העלול להוביל להתפתחות של קונפליקט פנימי משמעותי. קונפליקט מעין זה עלול לגבור על תחושותיו של אדם באשר לטוּב בעולם.

== היסטורית התפתחות המושג ==
המושג "מצוקה מוסרית", נהגה לראשונה על ידי הפילוסוף [[אנדרו ג'מטון]] ב-[[1984]], בספרו העוסק בסוגיות [[סיעוד]]יות - Nursing Practice – Medical Issues, על מנת לתאר קונפליקטים פסיכולוגיים ש[[אח מוסמך|אחיות]] חוות בעת "דילמות אתיות". הוא כתב ש"מצוקה מוסרית נוצרת כאשר האדם יודע מה עליו לעשות, אבל אילוצים מוסדיים גורמים לכך שכמעט אי אפשר לנקוט את הפעולה שהאדם רואה כנכונה".<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=Geriatric Medicine|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-1-4612-5232-0_11|מו"ל=Springer New York|שנת הוצאה=1984|מקום הוצאה=New York, NY|ISBN=978-1-4612-9749-9|עמ=141–155|מחבר=Andrew Jameton}}</ref>

ב[[שנות ה-90]] טבע הפסיכיאטר [[יונתן שי]] {{אנ|Jonathan Shay}} ושות' את המושג "פציעה מוסרית", בהתבסס על דיווחים רבים של מטופליו אשר היו [[חייל]]ים בשירות פעיל או בעברם, שהביעו תחושות של אי צדק שנגרמו לתחושתם מהזנחה פושעת של מפקדיהם. לפי שי, הפציעה המוסרית יכולה להתרחש באירועים של מצב סיכון גבוה, שגרמו לבגידה במה שנכון מוסרית מהבחינה האישית ועל ידי מישהו שבידיו מסורה הסמכות החוקית על הנפגע.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shay, J., & Munroe, J. (1999).,|שם="Group and milieu therapy for veterans with complex posttraumatic stress disorder."}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=Odysseus in America: combat trauma and the trials of homecoming|כתב עת=Choice Reviews Online|כרך=40|עמ=40–5872–40-5872|שנת הוצאה=2003-06-01|doi=10.5860/CHOICE.40-5872|קישור=http://choicereviews.org/review/10.5860/CHOICE.40-5872}}</ref><ref name=":4">{{צ-ספר|שם=Achilles in Vietnam: Combat Trauma and the Undoing of Character|קישור=https://books.google.co.il/books/about/Achilles_in_Vietnam.html?id=CEYDySjS0UwC&redir_esc=y|מו"ל=Simon and Schuster|שנת הוצאה=2010-05-11|ISBN=978-1-4391-2492-5|מחבר=Jonathan Shay|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Odysseus in America : combat trauma and the trials of homecoming|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/50064845|מו"ל=Scribner|שנת הוצאה=2002|מקום הוצאה=New York|ISBN=0-7432-1156-1|oclc=50064845|מחבר=Shay, Jonathan.}}</ref>

ב-2009 פותח המושג, כיוון שאבחנות מתחום בריאות הנפש כגון [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]] (PTSD) לא יכלו להתמודד עם מצוקות שנבעו מפציעות מוסריות שחוו חיילים לאחר חזרתם מלחימה, והוא הוגדר כ"ביצוע, אי מניעה, או נוכחות בפעולה המפירה אמונות וציפיות מוסריות. לטווח ארוך, כל זה עלול להיות מזיק מבחינה רגשית, פסיכולוגית, התנהגותית, רוחנית וסוציאלית"<ref name=":1" />. בשונה מהתמקדות PTSD בתסמינים הקשורים לפחד, מתמקדת הפציעה המוסרית בתסמינים הקשורים לאשמה, בושה, כעס ותיעוב.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Role of Moral Emotions in Military Trauma: Implications for the Study and Treatment of Moral Injury|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1037/gpr0000018|כתב עת=Review of General Psychology|שנת הוצאה=2014-12|עמ=249–262|כרך=18|doi=10.1037/gpr0000018|מחבר=Jacob K. Farnsworth, Kent D. Drescher, Jason A. Nieuwsma, Robyn B. Walser}}</ref> עם זאת, הבושה איתה מתעמתים אנשים רבים כתוצאה מפציעה מוסרית, עלולה להיות הקדמה לקראת הופעת תסמינים של פוסט-טראומה.<ref>{{צ-מאמר|שם=A review of PTSD and shame in military veterans|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10911359.2015.1059168|כתב עת=Journal of Human Behavior in the Social Environment|שנת הוצאה=2016-01-02|עמ=56–68|כרך=26|doi=10.1080/10911359.2015.1059168|מחבר=Camille M. Gaudet, Karen M. Sowers, William R. Nugent, Jerry A. Boriskin}}</ref>

ב-2011, על רקע אי היכולת האמורה של אבחנות קיימות להתייחס לחרדה הנובעת מפציעה מוסרית, החל עולם המחקר לעסוק ב'קונפליקט המוסרי' בקרב יוצאי צבא.<ref>{{צ-מאמר|שם=An exploration of the viability and usefulness of the construct of moral injury in war veterans.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1177/1534765610395615|כתב עת=Traumatology|שנת הוצאה=2011-03|עמ=8–13|כרך=17|doi=10.1177/1534765610395615|מחבר=Kent D. Drescher, David W. Foy, Caroline Kelly, Anna Leshner}}</ref>

נכון ל-2017, טרם נערכו סקירות שיטתיות או [[מטא-אנליזה|מטה-אנליזות]] על מבנה הפציעה המוסרית. עם זאת, נערכה סקירת הספרות בהקשר להגדרות השונות של המושג "פציעה מוסרית".<ref>{{צ-מאמר|שם=Moral Injury and Definitional Clarity: Betrayal, Spirituality and the Role of Chaplains|קישור=http://link.springer.com/10.1007/s10943-017-0407-z|כתב עת=Journal of Religion and Health|שנת הוצאה=2017-08|עמ=1212–1228|כרך=56|doi=10.1007/s10943-017-0407-z|מחבר=Timothy J. Hodgson, Lindsay B. Carey}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Role of morality in the experience of guilt and shame within the armed forces|קישור=http://doi.wiley.com/10.1111/acps.12406|כתב עת=Acta Psychiatrica Scandinavica|שנת הוצאה=2015-07|עמ=4–19|כרך=132|doi=10.1111/acps.12406|מחבר=A. Nazarov, R. Jetly, H. McNeely, M. Kiang}}</ref>

== ההיבט הפסיכולוגי ==
ליטץ ואחרים<ref name=":1" /> התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים, ההתנהגותיים והרגשיים של הפציעה המוסרית. על פי תפיסתם, אחרי שהתנהגות מסוימת נתפסת כהפרה מוסרית מתרחש [[דיסוננס קוגניטיבי]], מה שמביא לייחוסים יציבים{{הבהרה}}, פנימיים וגלובליים של האשמה, ובעקבותיהם לתחושה של בושה, אשמה או חרדה, מה שעלול להוביל לריחוק חברתי. בנוסף, מצב רוח ירוד, פגיעה וחבלה עצמית שעלולות להתעצם אצל האדם הסובל מפציעה מוסרית מעלות את הסיכון לנטיות [[התאבדות|אובדניות]].

לבסוף, המחקר מדווח על נטייה לבושה ונוירוטיות כגורמי סיכון אפשריים לפציעה מוסרית. לעומת זאת, הערכה עצמית גבוהה ואמונה ב[[היפותזת העולם ההוגן]] {{אנ|just-world hypothesis}} מהווים לפי המחקר גורמים המגנים מפני פציעה מוסרית.

== ההיבטים הסוציאליים והתרבותיים ==
החל מ-2018, מחקרים של האנתרופולוגית טינה מולנדייק הראו שמכיוון שסכסוכים פוליטיים לא פתורים יוצרים מצבים פוטנציאליים לפציעה מוסרית לחיילים בשטח, אזי "חוויות של בגידה של השלטונות" ו"מאמצים של אנשי צבא לשעבר לקבל פיצויים כתוצאה מכך", יכולים גם הם להיות חלק מפציעה מוסרית.

פציעה מוסרית עלולה להתרחש אצל יוצאי צבא הן בחברה שמאדירה את הצבא שלה ואת חייליה, ובין אם בחברה שמגנה את חייליה. הסיבה לכך לפי מחקרה של טינה היא ששני סוגי ההתייחסות הללו יכולים ליצור תחושה שהחברה מעוותת את מציאות אירועי הקרב אותם חוו ובכך עושה להם עוול.<ref>{{צ-ספר|שם=Moral Resilience|קישור=http://www.oxfordmedicine.com/view/10.1093/med/9780190619268.001.0001/med-9780190619268|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2018-10|ISBN=978-0-19-061926-8|כרך=1|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The Role of Political Practices in Moral Injury: A Study of Afghanistan Veterans|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/pops.12503|כתב עת=Political Psychology|שנת הוצאה=2019-04|עמ=261–275|כרך=40|doi=10.1111/pops.12503|מחבר=Tine Molendijk}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=The ethical canary : science, society and the human spirit|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/247966583|מו"ל=McGill-Queen's University Press|שנת הוצאה=2004|מקום הוצאה=Montreal|ISBN=978-0-7735-7220-1|oclc=247966583|מחבר=Somerville, Margaret A.}}</ref>

== ההיבט הרוחני ==
ריטה נקשינה ברוק (Rita Nakashima Brock) וגבריאלה לטיני (Gabriella Lettini) מדגישות את הפציעה המוסרית כ "... נפש בייסורים, לא הפרעה פסיכולוגית". פציעה זו מתרחשת כאשר חיילים לשעבר נאבקים בתחושה של אנושיות שאבדה, אחרי שהופרו אמונותיהם המוסריות.<ref name=":2" /> "המרכז לריפוי הנשמה" בבית הספר לתאולוגיה "ברייט" -Brite Divinity School מוקדש לטפל בפציעות מוסריות מנקודת ראות רוחנית זו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.statnews.com/2018/07/26/physicians-not-burning-out-they-are-suffering-moral-injury/|כותרת=Physicians aren't 'burning out.' They're suffering from moral injury|אתר=STAT|תאריך=2018-07-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-02-10}}</ref>

== טיפול ==
על פי שי תהליך ההחלמה יכיל "טיהור" באמצעות "קומונליזציה של הטראומה". קומונליזציה של הטראומה היא תהליך שמסתיים בכך שניצולי טראומה חשים כי מספיק אלמנטים מהחוויה שלהם הובנה, נזכרה ונאמרה מחדש. כמו כן, על פי שי יש לקדם את האדם להשתלבות בתרבות בה האדם הוא מקובל, מוערך ומכובד, וחווה תחושה של מקום, מטרה ותמיכה חברתית.<ref>{{Cite news|title=Odysseus in America: Combat Trauma and the Trials of Homecoming (Published 2008)|url=https://www.nytimes.com/2008/01/13/us/excerpt-odysseus.html|newspaper=The New York Times|date=2008-01-13|access-date=2021-02-10|issn=0362-4331|language=en-US|first=JONATHAN|last=SHAY|last2=M.D|last3=Ph.D}}</ref>

על פי ליטץ, על מנת שזה יתרחש, על הכלל להיות פתוח לשמוע את חוויות יוצאי הצבא ללא דעה קדומה. התרבות הרווחת בצבא מדגישה קוד מוסרי ואתי, הרואה הריגה ואלימות בזמן מלחמה כתופעה נורמאלית. למרות זאת, החלטות שיקבלו אנשי צבא העוסקים בהרג ובאלימות דרך עדשה תרבותית זו עדיין יחוו פגיעה פסיכולוגית ורוחנית.<ref name=":1" />

ההנחה היא שיש צורך לטפל בבושה הקיימת ברקע. מחקרים מראים שהעדר טיפול בתחושות הבושה הללו עלולים לגרום לנזקים חמורים.<ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=A review of PTSD and shame in military veterans|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10911359.2015.1059168|כתב עת=Journal of Human Behavior in the Social Environment|שנת הוצאה=2016-01-02|עמ=56–68|כרך=26|doi=10.1080/10911359.2015.1059168|מחבר=Camille M. Gaudet, Karen M. Sowers, William R. Nugent, Jerry A. Boriskin}}</ref> כמו כן, בושה עלולה להקשות על זיהוי פציעות מוסריות באנשי צבא, מכיוון שלבושה נטייה להתעצם עם הזמן.<ref name=":1" /> בנוסף, נמצא קשר בין בושה למגוון קשיים ואתגרים כגון, אלימות, דיכאון ואף התאבדות.<ref name=":5" /> ב-2015 כתבו גודט (Gaudet) ושות' על העדר התערבות טיפולית ייעודית לפציעה מוסרית זאת על אף הצורך הרב בה. כמו כן, הרחיב גודט על כך שאין זה מספיק לטפל בפציעה מוסרית באותו אופן בו מקובל לטפל בדיכאון או ב-PTSD.<ref name=":1" />

למרות היעדר מחקרים על טיפול בפציעה מוסרית, ייתכן וערכים כגון ענווה, הכרת תודה, כבוד וחמלה יכולים להוות כמגן מפני פציעה מוסרית אפשרית. בגלל אופייה של הפציעה המוסרית, הטיפול בפציעה מוסרית תואר כ"תיקון הנשמה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.harvard.com/book/soul_repair_recovering_from_moral_injury_after_war/|כותרת=Soul Repair: Recovering from Moral Injury after War - Harvard Book Store|אתר=www.harvard.com|תאריך_וידוא=2021-02-10}}</ref>

אף על פי שפציעה מוסרית אינה מוגבלת לאנשי צבא, מרבית המחקרים בנושא התמקדו באנשי צבא.<ref name=":1" /> בקרב אנשי צבא במיוחד, חיפוש תמיכה נפשית בעקבות פציעה מוסרית עלולה להוות אתגר. פציעות מוסריות קשורות לעיתים קרובות לרגשות של נסיגה חברתית, כגון אשמה ובושה. רגשות מעין אלה עלולים להפחית את הסיכוי שאנשים יפנו לחפש עזרה, מחשש שאחרים יידחו או ישפטו אותם. בנוסף, ייתכן שאנשי צבא יהססו לבקש עזרה עקב השלכות אמיתיות או מדומות על הקריירה שלהם. מחקרים בנושא שנעשו, הראו שאנשי צבא שהיו חשופים לחוויות עם פוטנציאל לפציעה מוסרית, נטו יותר מאחרים שחוו קשיים אחרים, להימנע מבקשת עזרה וסיוע של שירותי בריאות הנפש הצבאיים והעדיפו לחפש עזרה בשירותי בריאות הנפש האזרחית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Help-seeking for mental health issues in deployed Canadian Armed Forces personnel at risk for moral injury|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/20008198.2020.1729032|כתב עת=European Journal of Psychotraumatology|שנת הוצאה=2020-12-31|עמ=1729032|כרך=11|doi=10.1080/20008198.2020.1729032|מחבר=Anthony Nazarov, Deniz Fikretoglu, Aihua Liu, J. Don Richardson}}</ref>

== אצל מעניקי שירותי בריאות ==
מצוקה מוסרית בקרב מעניקי שירותי בריאות המושגה לראשונה ב-1984 על ידי אנדרו ג'מטון.<ref name=":3" /> מאז, המושג נחקר בהדרגה במהלך 36 השנים שחלפו, הן בספרות העוסקת בנותני שירותי בריאות והן בספרות העוסקת באנשי צבא לשעבר. עם זאת, ההגדרות היו שונות בחלקן.

בספרות שירותי הבריאות, המושג פציעה מוסרית מיוחס להצטברות של אפקטים שליליים הנוצרים מחשיפה ממושכת למצבים המזעזעים את עולמו המוסרי של האדם.

ב-2018 נטען שפציעה מוסרית עלולה להופיע בקרב רופאים ומעניקי שירותי חירום אחרים, מה שעלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית וכן גם על תחושות הרווחה שלהם. הדיון אודות פציעה מוסרית בקרב שירותי בריאות, הוא בעצם הרחבה של הוויכוח אודות compassion fatigue ו-, burnout<ref name=":6">{{קישור כללי|כתובת=https://www.statnews.com/2018/07/26/physicians-not-burning-out-they-are-suffering-moral-injury/|כותרת=Physicians aren't 'burning out.' They're suffering from moral injury|אתר=STAT|תאריך=2018-07-26|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-02-10}}</ref> בהם דנו לראשונה ד"ר סימון ג'. טלבוט וד"ר וונדי דין.

רופאים בארצות הברית נקלעו למצבים שמנעו מהם לעשות את הראוי על פי תפיסתם, כלומר לטפל היטב בפציינט. במקום זה הם נלכדו במצב של סתירות כפולות, משולשות ומרובעות בין מחויבותם לרשומות רפואיות אלקטרוניות, הלוואות הסטודנט שלהם, דרישות בית החולים לגבי עומס (מספר) המטופלים לרופא, מספר הפרוצדורות שנעשו ועוד.<ref name=":6" />

ב-2018 פציעה המוסרית בקרב סטודנטים לרפואה שעבדו במסגרת שירותי הבריאות הלאומית (NHS) נחקרה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Are medical students in prehospital care at risk of moral injury?|קישור=https://emj.bmj.com/lookup/doi/10.1136/emermed-2017-207216|כתב עת=Emergency Medicine Journal|שנת הוצאה=2018-10|עמ=590–594|כרך=35|doi=10.1136/emermed-2017-207216|מחבר=Esther Murray, Charlotte Krahé, Danë Goodsman}}</ref> בהרצאת ה-TED שלה באוקטובר 2019, טענה ד"ר סאמי באטט-רודן (Dr. Sammy Batt-Rawden) שרופאים יכולים לפתח נזק וקושי פסיכולוגי כתוצאה מאי יכולתם להעניק לפציינטים, במסגרת מערכת הבריאות הלאומית מוגבלת המשאבים, את הטיפול לו הם זקוקים.<ref>{{Citation|title=The empathy switch|url=https://www.ted.com/talks/sammy_batt_rawden_the_empathy_switch|accessdate=2021-02-10|language=en|first=Sammy|last=Batt-Rawden}}</ref>

== פציעה מוסרית אצל בעלי מקצוע אחרים ==
מחקרים בקרב שוטרים וכנראה גם בקרב לוחמי אש ומעניקי שירותי חרום אחרים, מוצאים דפוסים של פציעות מוסריות<sup>[27]</sup>. בנוסף, התחילו גם כן לחקור פציעות מוסריות בקרב בעלי מקצוע שעובדים עם חיות, כגון רופאים וטרינריים.<sup>[28]</sup>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הארץ|נטע אחיטוב|דגנית חשבה שיש לה התקף חרדה, ואז קיבלה אבחנה: פציעה מוסרית|00000194-21bb-da14-adb7-77ffd9920000|2 בינואר 2025}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:מוסר]]