הצגת המקור של הדף "פפירוס ברוקלין 35.1446"

{{ממצא ארכאולוגי
| שם = פפירוס ברוקלין 35.1446
| תמונה =
| סוג = מסמך
| חומרים = [[פפירוס]], [[דיו]]
| אורך = 182 ס"מ
| רוחב = 29.2 ס"מ
| תאריך יצירה = 1809–1743 לפנה"ס
| שם אתר = [[תבאי]]
| תרבות = [[מצרים העתיקה]]
| תאריך גילוי = 1881–1896
| התגלה בידי = [[צ'ארלס אדווין וילבור]]
| מיקום נוכחי = [[מוזיאון ברוקלין]], [[ניו יורק]]
| כתב = [[כתב היראטי]]
}}
'''פפירוס ברוקלין 35.1446''' (ב[[אנגלית]]: '''Brooklyn Papyrus 35.1446''') הוא הכינוי המודרני שניתן למסמך [[מצרים העתיקה|מצרי עתיק]] המתוארך ל[[המאה ה-17 לפנה"ס|מאה ה-17 לפנה"ס]]. המסמך מציג רשימות של תושבים מצריים. על צידו הקדמי מופיעה רשימה של 80 אזרחים, ועל צידו האחורי מופיעה רשימה של 95 עבדים, רובם ממוצא [[דרום-מערב אסיה|מערב אסייאתי]], [[שמיים (עמים)|שמי]] או [[כנען|כנעני]]. המסמך כתוב ב[[כתב היראטי]], וככל הנראה נכתב באזור העיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]]. תהליך שחזורו המלא של המסמך הושלם ב-[[1955]], והיום הוא שמור ב[[מוזיאון ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.brooklynmuseum.org/opencollection/objects/3369|כותרת=Brooklyn Museum|אתר=www.brooklynmuseum.org|תאריך_וידוא=27.02.2023}}</ref>

== היסטוריית המסמך ==
את כתבי הפפירוס גילה הארכאולוג [[צ'ארלס אדווין ווילבור|צ'ארלס אדווין וילבור]] במצרים באחד ממסעותיו לאורך [[נילוס|נהר הנילוס]] בשנים [[1881]]–[[1896]]. נראה שכל הכתבים נמצאו בקרבת העיר [[תבאי (מצרים)|תבאי]] שב[[מצרים]]. הנתונים שסיפק וילבור ביומנו אינם מספקים לצורך זיהוי המקום המדויק בו נמצאו הכתבים, ולכן מקום הגילוי של הכתבים מסתמך על הכתוב בהם בלבד, ונמצא בגדר השערה. וילבור הביא את ממצאיו ל[[בריטניה]], ולאחר מותו ב-1896 הבעלות על הכתבים עברה לאלמנתו. בשלב מסוים, בתו של וילבור קיבלה את הכתבים.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=William C. Hayes|שם=A papyrus of the late Middle Kingdom in the Brooklyn Museum : Papyrus Brooklyn 35.1446|מקום הוצאה=Brooklyn Museum|מו"ל=Brooklyn Museum|שנת הוצאה=1955|עמ=5-6}}</ref>

בשנת [[1935]] החליטה בתו של וילבור להעביר חלק מממצאיו למחלקה המצרית ב[[מוזיאון ברוקלין]]. בין ממצאיו שהועברו למוזיאון הועברו גם כן כתבי הפפירוס, שבאותו הזמן היו בנויים מכ-600 חתיכות מפורקות. החתיכות הגדולות ביותר הוצגו לראווה במחלקה המצרית במוזיאון, בעוד ששאר החתיכות לא קיבלו יחס רב. בשנת [[1938]], הארכאולוג [[אלן גרדינר]] זיהה את חלק מהכתבים בתור "רשימה של עבדים זרים". 10 שנים לאחר מכן, בשנת [[1948]], נערך הניסיון הראשון להרכבת המסמך מבין החתיכות הרבות שהוחזקו במוזיאון, אך ניסיון זה עלה בתוהו.<ref name=":1" />

בין השנים 1950 ו-1952 התקיים ניסיון נוסף, ביוזמת [[מוזיאון ברוקלין]], לבניית מסמך מ-600 החתיכות הזמינות. בשנת [[1952]], הצטרף ה[[אגיפטולוגיה|אגיפטולוג]] [[ויליאם כריסטופר הייז]] למאמצים אלו. הייז מספר כי "העבודה הייתה מפרכת, לא רק עקב המספר העצום של החתיכות, אלא גם כי חתיכות רבות מהמסמך היו חסרות במאגר". לקראת סוף יוני בשנת 1952, כמעט כל החתיכות הזמינות חוברו יחדיו למסמך בודד, מלבד כ-50 קטעים קטנים שלהם עוד לא נמצא מקום מתאים. בשנת 1955 המסמך השלם פורסם על ידי הייז.<ref>{{צ-ספר|מחבר=William C. Hayes|שם=A papyrus of the late Middle Kingdom in the Brooklyn Museum : Papyrus Brooklyn 35.1446|מקום הוצאה=Brooklyn Museum|מו"ל=Brooklyn Museum|שנת הוצאה=1955|עמ=6}}</ref>

== תוכנו ==
תוכן המסמך מחולק לשני צדדים - צידו הקדמי וצידו האחורי. המסמך נכתב באופן מתמשך לאורך שנים רבות על ידי כותבים שונים מערים שונות.<ref name=":0" />

=== צד קדמי ===
בחלק העליון של צידו הקדמי של המסמך מופיעה רשימה של 80 תושבים מצריים שברחו או נעלמו טרם סיימו את המטלות שהובאו להן על ידי ה[[שלטון]]. עקב חזרה על חלק מהשמות יותר מפעם אחת, נראה שמדובר ב-76 תושבים [[מצרים העתיקה|מצריים]] ולא ב-80. הרוב המוחלט של התושבים הם זכרים. בכל שורה, ראשית מופיע שם אביו של התושב, ולאחר מכן שמו הפרטי של התושב, באופן הבא:
<blockquote>
6. הבן של סנייב, סובחוטפה

7. הבן של מנקחור, סנוורסט

8. הבן של אידנימירואשאו, אמנמחת
</blockquote>

מרבית השמות המופיעים ברשימה הם שמות שהיו נפוצים בתקופת [[ממלכת מצרים התיכונה|הממלכה התיכונה]], ועל פי זיהוי השמות הללו ניתן לתארך את המסמך ל[[התקופה המאוחרת של הממלכה התיכונה|תקופתה המאוחרת]] של הממלכה. השמות ברשימה הם שמות מקומיים הכוללים שמות של [[אלילים]] [[מצרים העתיקה|מצריים קדומים]], וככל הנראה התושבים המופיעים ברשימה הם ילידי המקום. לתושבים המופיעים ברשימה אין תארים מיוחדים המצביעים על מעמד גבוה, וככל הנראה היו [[איכר]]ים פשוטי עם, אך לא עבדים. בעמודות הבאות הרשימה מופיעים נתונים נוספים אודות אותם התושבים, כמו אזור מגוריהם, תעסוקתם, מינם, שטחים אליהם הם היו שייכים ושמות האנשים עבורם הם עבדו.

בעמודה האחרונה ברשימה מופיע צו עם פנייה ל[[בית כלא|בית הכלא]] גדול בעיר [[תבאי]], עם הוראה לטיפול בתושבים ששמם מופיע בעמודה הראשונה, בהתאם לחוק המקומי. [[בית סוהר|בית הכלא]] הגדול מוזכר בהמון כתבים מצריים אחרים מאותה התקופה, ונראה שמדובר בבית הכלא המרכזי בעיר. ה[[צו]] חוזר על עצמו עבור כל תושב, ומבקש למצות את הדין עם כל אחד מהם. ה[[צו]] מציין את העבירה שאותה ביצע התושב ואת החוק הרלוונטי. עמודה זו היא המפורטת ביותר, והיא מספקת מידע רב על החוק ועל פעילות בתי הסוהר באותה התקופה.

=== צד אחורי ===
בצד האחורי של המסמך מופיעה גם כן רשימה, בה 95 שמות של עבדים. עבור כל ערך ברשימה, קיימות 4 עמודות: התואר הניתן לאדם ושמו הפרטי, הכינוי שניתן לאדם, תעסוקתו ומינו (וגילו – האם בוגר או צעיר). מתוך 95 השמות, 79 מהשמות נשמרו וניתנים לקריאה, בעוד ש-16 מהשמות אינם קריאים. מתוך 79 השמות שנשמרו, 34 מהשמות הם שמות מצריים מקומיים, ואילו 45 הם שמות בעלי מוצא [[שמיים (עמים)|שמי]], [[כנענים|כנעני]] או [[מערב אסיה|מערב אסייאתי]]. 20 מהשמות שייכים לזכרים בוגרים, ו-43 מהשמות שייכים לנקבות בוגרות. 8 מהשמות שייכים לזכרים צעירים, ו-6 מהשמות שייכים לנקבות צעירות.

המסמך מעניק את הכינוי "[[אסייתים|אסיאתים]]" ל-45 השמות שלא שייכים למצריים המקומיים. רוב השמות הללו נושאים תחילית המעידה על מוצא [[כנען|כנעני]] או [[סוריה|סורי]]. לחלק גדול מהשמות הללו מופיעה בנוסף לשם המקורי חלופה מצרית שנוצרה מעיוות קל של השם המקורי. החלופה המצרית נועדה להקל על כתיבת והגיית השמות של העבדים.

לאורך כל הרשימה, שמות תואר כמו "עבד המלך" ו-"משרת" חוזרים על עצמם. חלק מהנקבות ברשימה מוזכרות בתור [[שפחה|שפחות]] או [[עקרת בית|עקרות בית]]. ניכר כי כל השמות המופיעים ברשימה היו שייכים ל[[עבדות|עבדים]] או משרתים ממעמד נמוך. בעמודת התעסוקה, חלק מהערכים השכיחים ביותר הם ספרים, [[אריגה|אורגים]], [[גנן|גננים]] [[בנאי (מקצוע)|ובנאים]].

== קשר מקראי ==
ברשימת ה[[עבדות|עבדים]] המופיעה בחלקו האחורי של המסמך, חלק מהעבדים מתוארים בתור "[[אסייתים|אסיאתים]]". סגנון השמות ברשימה והתחילית החוזרת על עצמה מעידה על כך שחלק גדול מהשמות הללו בעלי מוצא [[שמיים (עמים)|שמי]], ככל הנראה מאזור [[כנען]]. המסמך מביא ראיות לקשר החזק שניהלה [[מצרים העתיקה|מצרים]] תחת שלטון [[השושלת ה-13]] עם תושבי [[כנען]]. המסמך מאשש את הטענה כי [[המאה ה-17 לפנה"ס|במאה ה-17 לפנה"ס]] שהו ב[[מצרים]] עבדים [[שמיים (עמים)|שמיים]] שאינם שייכים לאזור.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bernadette Menu|שם=Le papyrus du Brooklyn Museum n° 35.1446|כתב עת=Institut d’égyptologie François Daumas|מו"ל=Archéologie des Sociétés Méditerranéennes|שנת הוצאה=2012}}</ref>

קיים דמיון בין חלק מהשמות המופיעים ברשימה לשמות [[עברים|עבריים]] המוזכרים ב[[תנ"ך]], לדוגמה:<ref>{{צ-ספר|מחבר=William C. Hayes|שם=A papyrus of the late Middle Kingdom in the Brooklyn Museum : Papyrus Brooklyn 35.1446|מקום הוצאה=Brooklyn Museum|מו"ל=Brooklyn Museum|שנת הוצאה=1955|עמ=94}}</ref>
* Munahhima (מֻנָחִימָה) – [[מנחם בן גדי|מנחם]]
* Sk-ra (שְׁקָּרָה) – [[יששכר]]
* Sp-ra (שְׁפָרָה) – [[שפרה ופועה|שיפרה]]
* S-ra (שְׁרָא) – [[אשר (דמות מקראית)|אשר]]

לדעת ה[[אגיפטולוגיה|אגיפטולוג]] [[דייוויד רוהל]], מדובר ברשימה של עבדים [[עברים|עבריים]] שהיגרו מ[[כנען]] ל[[מצרים העתיקה|מצרים]]. על פי דבריו של רוהל, הפפירוס מהווה הוכחה ל[[שעבוד מצרים|שעבוד של בני ישראל במצרים]], כפי שמתואר ב[[מקרא]].<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=Timothy P. Mahoney|שם=Patterns of Evidence: Exodus: A Filmaker's Journey|מו"ל=Thinking Man Media|שנת הוצאה=2015}}</ref> בנוסף, רוהל טוען כי העובדה שהרוב המוחלט של העבדים ברשימה הם ממין נקבה תואמת לסיפור המקראי, בו התינוקות הזכרים הושלכו ליאור. הרב [[מאניס פרידמן]] מגיב לממצאים וטוען כי "העבודה שהעברים המשיכו להתרבות למרות הדיכוי, למרות העבדות ואף על פי שבניהם נהרגו – רק מראה שהייתה כאן תוכנית אלוהית בעבודה, ושכל התהליך מבוסס על נס".<ref name=":2" />

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* William C. Hayes, '''A Papyrus of the Late Middle Kingdom in the Brooklyn Museum'''. Brooklyn Museum, New York 1955
* Stephen Quirke, '''The administration of Egypt in the late Middle Kingdom: the hieratic documents'''. SIA Publications, New Malden (Surrey) 1990, {{ISBN|1-872561-01-2}}, pp. 127–154.
</div>

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.brooklynmuseum.org/opencollection/objects/3369 תצוגת הפפירוס במוזיאון ברוקלין], באתר מוזיאון ברוקלין
* [https://www.gilihaskin.com/מצרים-העתיקה-ארץ-ישראל-ועם-ישראל/ הרחבה בנוגע לקשר בין ארץ ישראל ומצרים], באתר גילי חסקין

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2023 07]]
[[קטגוריה:ארכאולוגיה מקראית]]
[[קטגוריה:מצרים העתיקה]]
[[קטגוריה:פפירוסים מצריים|ברוקלין 35.1446]]