הצגת המקור של הדף "פפירוס אנאסטאזי א"

[[קובץ:Papyrus Anastasi 1.jpg|350px|ממוזער|שמאל|פפירוס אנאסטאזי א]]
'''פפירוס אנאסטאזי א''' הוא [[פפירוס]] [[מצרים העתיקה|מצרי עתיק]], המכיל טקסט [[סאטירה|סאטירי]], ששימש לאימון [[לבלר|סופרים]] בתקופת [[הממלכה החדשה]]. הפפירוס מתוארך לתקופת [[פרעוני מצרים#השושלת ה-19|השושלות ה-19 וה-20]] המאות ה-13-14 לפנה"ס. בטקסט כותב סופר צבאי ששמו חורי, לחברו הסופר ששמו אמנמופה (Amenemope), בדרך השמה ללעג את טיב עבודתו חסרת האחריות של  אמנמופה. הוא שואל אותו סדרת שאלות ולועג לו על חוסר יכולתו לענות לו. הפפירוס נקרא על שמו של סוחר [[ארמניה|ארמני]] שרכש אותו במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]]. הפפירוס הוא חלק מאוספו של [[המוזיאון הבריטי]] ומספרו 10247.

חורי הוא סופר צבאי<ref>https://www.daat.ac.il/daat/vl/Historya_Tzvait/Historya_Tzvait53.pdf</ref> השייך לצוות המלכותי של הפרשים (חיל מרכבות הסוסים), והוא כותב מניסיונו כסופר שהשתתף במסעות צבאיים. המכתב נותן דוגמאות מה סופר אמור להיות מסוגל לעשות: לחשב את מספר המנות שצריך לחלק למספר מסוים של חיילים החופרים גם, או כמות הלבנים הנדרשות לבניית רמפה בגודל נתון. להעריך את מספר האנשים הדרושים כדי להעביר [[אובליסק]] או לבנות פסל ולארגן אספקה לצבא באמצעות לוח מזון צבאי.

בקטע אחר דן חורי בגאוגרפיה של חופי [[הים התיכון]] עד [[לבנון]] והבעיות המתגלעות לנוסעים במסע לשם.

פפירוס זה חשוב להיסטוריונים וחוקרי המקרא בגלל המידע שהוא מספק הכולל רשימה של ערים בגבולות השליטה של מצרים, בסוריה וב[[כנען]] בתקופת [[הממלכה החדשה]]. רשימת הערים המופיע בטקסט עוקבת אחר [[דרך הים]] על סעיפיה השונים. הסופר מתחיל בצפון מ[[צומור]] עובר דרומה לאורך החוף הפיניקי עד [[עכו]], משם ממשיך הסופר לכיוון [[תל חצור|חצור]] ו[[ינועם]] ששלטו על מעברי נהר הירדן או הירמוך ב[[בקעת הירדן]]. משם עולה צפונה ל[[בקעת הלבנון]] מגיע ל[[קדש (ארנת)|קדש]] עולה לכיוון דמשק וחוזר דרך [[רמת הגולן]] לאזור [[בית שאן]]. משם פונה ל[[תל מגידו|מגידו]], עובר דרך [[נחל עירון]] ומגיע ל[[יפו]]. בקטע האחרון של החלק הגאוגרפי של הפפירוס מתוארות דרכי המדבר בין הגבול המצרי ועד [[רפיח]].{{הערה|[[יוחנן אהרוני]], '''ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1987, עמ' 35}}

הערים מוזכרות במסגרת שאלות אותן שואל חורי, על הערים האלה, כדי להראות עד כמה הוא לא מכיר אותן ואת דרכי המעבר בכנען.

ברשימת ערים המוזכרות בפפירוס אפשר למצוא את [[תל מגידו|מגידו]], [[תל חצור|חצור]], [[שכם]], [[אדרעי]], [[צומור]], [[גבל]], [[ביירות]], [[צידון]], [[צור (לבנון)|צור]], [[צרפת (עיר פיניקית)|צרפת]], [[עכו]], [[עזה]] וערים נוספות.

הטקסט כולל הוראות של כללי נימוס כמו כיצד אדם צעיר צריך להתייחס לאדם המבוגר ממנו, הוראות טכניות כמו כיצד לבנות רמפה או אובליסק, הוראות שקשורות לגאוגרפיה של הלבנט כולל שמות של מקומות ואיך להגיע אליהם, כיצד לעבור נהר ומהי הדרך הקצרה ביותר להגיע למקומות שפורטו בטקסט. לצד זה גם הוראות איך צריך לכתוב מכתב, הוראות לגבי שגיאות באוצר המילים שלו, הוראות לגבי דקדוק ותחביר נכונים ועוד.

לצד ההערות לסופר הצעיר, יש לחורי גם ביטויי אהדה אליו - שיש לו אופי טוב, אינטליגנציה, יש יחסי חברות ביניהם ולא רק יחסי מורה ותלמיד, יש במכתב גם מחמאות ואיחולים (הלוואי שתחיה עם הצלחה ושגשוג) ולא רק ביקורת קשה/לעגנית.

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
*Alan H. Gardiner ''Egyptian Hieratic Texts - Series I: Literary Texts of the New Kingdom'', Part I, Leipzig 1911
*K. A. Kitchen, ''Ramesside Inscriptions'', Blackwell 2000
</div>
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.britishmuseum.org/research/search_the_collection_database/search_object_image.aspx?currentpage=1&asset_id=433725&orig=%2fresearch%2fsearch_the_collection_database.aspx&partid=1&searchtext=papyrus+anastasi+I&objectid=113784&numpages=10 פפירוס אנאסטאזי א] במוזיאון הבריטי
*[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/anastasi_i.htm פפירוס אנאסטאזי א] טקסט מפורט באנגלית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פפירוסים מצריים|אנאסטאזי א]]
[[קטגוריה:כנען: התייחסויות חיצוניות]]
[[קטגוריה:ספרות מצרים העתיקה]]
[[קטגוריה:אוספי המוזיאון הבריטי]]