הצגת המקור של הדף "פסיכולוגיה אבולוציונית מהיבט תרבותי"

'''פסיכולוגיה אבולוציונית מהיבט תרבותי''' היא ענף מחקר ב[[פסיכולוגיה אבולוציונית]] שעוסק בדרכים שבהן [[הסתגלות אבולוציונית|הסתגלויות אבולוציונית]] משפיעות על מנגנונים פסיכולוגיים שנובעים מתרבות.<ref name="Tooby Cosmides 1989">{{Cite journal|last=Tooby|first=J.|last2=Cosmides|first2=L.|date=1989|title=Evolutionary psychology and the generation of culture, part I. Theoretical considerations.|journal=Ethology and Sociobiology|volume=10|pages=29–49|doi=10.1016/0162-3095(89)90012-5}}</ref> להבדיל, רוב המחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית עוסקים בהתנהגות הפרט המושפעת מגורמים [[אבולוציוניזם|אבולוציוניים]]. 

מקובל על כל החוקרים שנפש האדם מושפעת מהתורשה ומהסביבה. הסביבה כוללת השפעה של ההורים והמשפחה, אך גם של התרבות שבה האדם גדל. האדם רוכש את מרכיבי התרבות מהסביבה ומטמיע אותם כך שהם הופכים להיות חלק מהמאפיינים הנפשיים, או הפסיכולוגיה האישית שלו. מצד אחד, הוא קולט באופן פסיבי או לומד חומר המועבר תרבותית מהקבוצה, אך מצד שני הוא מנתח באופן ביקורתי את התנהגות הסובבים אותו, כך שהיא משמשת מקור מידע עשיר (אך לא היחיד) שממנו ניתן לבנות "תרבות פרטית", או מערכת הסתגלות מותאמת אישית. מערכת זו עשויה לשקף או לא לשקף את התנהגותם של אחרים.<ref name="Tooby Cosmides 1989" />

== תורשה, תרבות והתנהגות ==
רוב החוקרים מקבלים את התפיסה שהסתגלות פסיכולוגית, המעוצבת על ידי הברירה הטבעית, עומדת בבסיס התרבות. אך חלקם מדגישים את תפקידן של התנהגויות תרבותיות לא רק לעיצוב פסיכולוגי עקב לחצי [[ברירה טבעית]], אלא גם לבניית נישה תרבותית של הפרט.<ref name="Laland 2000">{{Cite journal|last=Laland|first=K.N.|last2=Odling-Smee|first2=J.|last3=Feldman|first3=M.W.|date=2000|title=Niche Construction, Biological Evolution, and Cultural Change|journal=The Behavioral and Brain Sciences|volume=23|issue=1|pages=131–146|doi=10.1017/s0140525x00002417|pmid=11303338}}</ref> אחרים טוענים שהתרבות משנה את לחצי הברירה הטבעית על הקוגניציה, וכתוצאה מכך נוצרים מודולים פסיכולוגיים אצל הפרט.<ref name="Wheeler Clark 2008">{{Cite journal|last=Wheeler|first=M.|last2=Clark|first2=A.|date=2008|title=Culture, embodiment and genes: unravelling the triple helix|journal=Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Series B|volume=363|issue=1509|pages=3563–3575|doi=10.1098/rstb.2008.0135|pmc=2607343|pmid=18801719}}</ref> יש שכינו משחק גומלין זה בין תורשה, תרבות והתנהגות בשם "הסליל המשולש". לפי טענה זו, מבנים סביבתיים שנוצרו והסתמכות על מידע  תרבותי נבררים לצורך בניית מודולים קוגניטיביים המשתנים לאורך זמן. האדם בונה לעצמו נישה קוגניטיבית, שבה התנהגויות שנלמדו תרבותית יוצרות מרחב למחזורי משוב חדשים. למשל, שינוי המרחב הפיזי מוביל לצורות מחשבה ויכולות חדשות לפתרון בעיות. מחזורי המשוב ישנו את לחצי הברירה הטבעית על ההתפתחות הקוגניטיבית ויחזקו יכולות חדשות.<ref name="Sterelny 2003">{{Cite book|last=Sterelny|first=K.|title=Thought in a hostile world: the evolution of human cognition|date=2003|publisher=Blackwell|isbn=978-0631188872|location=Oxford, UK}}</ref> מחברים אחרים הציעו כי השאלת שיטות של ניתוח מערכות דינמיות עשויה לעזור לפרום רשת סבוכה זו של תורשה, קוגניציה ותרבות.<ref name="Kenrick 2003">{{Cite journal|last=Kenrick|first=D.T.|last2=Li|first2=N.P.|last3=Butner|first3=J.|date=2003|title=Dynamical Evolutionary Psychology: Individual Decision Rules and Emergent Social Norms|journal=Psychological Review|volume=110|issue=1|pages=3–28|doi=10.1037/0033-295x.110.1.3|pmid=12529056}}</ref> לתשובות לשאלות מסוג זה יש השלכות על אנתרופולוגיה, על פסיכולוגיה חברתית, וכן על תחומי מחקר חדשים יותר, כולל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבולוציה תרבותית ואקולוגיה של ההתנהגות האנושית.

== תרבות ודיסציפלינות אבולוציוניות אחרות ==
=== פסיכולוגיה אבולוציונית ואבולוציה תרבותית ===
תיאורים של תרבות מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית עשויים להיראות כעומדים בסתירה לענפים אחרים בפסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, בפרט למחקר באבולוציה תרבותית.<ref name="Boyd Richerson 1985">{{Cite book|last=Boyd|first=R.|title=Culture and the Evolutionary Process|last2=Richerson|first2=P.J.|date=1988|publisher=University of Chicago Press|isbn=978-0226069333}}</ref><ref name="Boyd Richerson 2005">{{Cite book|last=Boyd|first=R.|title=The Origin and Evolution of Cultures|last2=Richerson|first2=P.J.|date=2005|publisher=Oxford University Press|isbn=978-0195181456}}</ref> 

'''אבולוציה תרבותית''' היא תחום מחקר שמתמקד באופן שבו תרבות משתנה לאורך זמן עקב מנגנוני העברה אינדיבידואליים שונים והשפעתם ברמת כלל האוכלוסייה. היא חוקרת כיצד התרבות עצמה עשויה להתפתח.<ref name="Mesoudi 2009">{{Cite journal|last=Mesoudi|first=A.|date=2009|title=How cultural evolutionary theory can inform social psychology and vice versa|journal=Psychological Review|volume=116|issue=4|pages=929–952|doi=10.1037/a0017062|pmid=19839691}}</ref> תחום זה משתמש לעיתים קרובות במודלים שמקורם בגנטיקה של אוכלוסיות, שבהם הסוכנים מקבלים באופן פסיבי תכונות תרבותיות.<ref name="Bentley 2004">{{Cite journal|last=Bentley|first=R.A.|last2=Hahn|first2=M.W.|last3=Shennan|first3=S.J.|date=2004|title=Random drift and culture change|journal=Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences|volume=271|issue=1547|pages=1443–1450|doi=10.1098/rspb.2004.2746|pmc=1691747|pmid=15306315}}</ref> במילים אחרות, כיצד הגנטיקה עשויה להיות מושפעת מהתרבות.

'''הפסיכולוגיה האבולוציונית''' מתמקדת באופן שבו התנהגות עשויה לנבוע ממאפיינים פסיכולוגיים אופייניים למין אשר תרמו לכשירות גבוהה יותר בתקופת האבות הקדמונים. מחקר מסוג זה ספג ביקורת על כך שהזניח את האופן שבו מידע אשר מועבר תרבותית יכול לעצב התנהגות. בניגוד לתאוריות גנטיות, מחקרים באבולוציה משותפת של תרבות וגנים בודקים כיצד תרבות ואבולוציה גנטית משפיעות זו על זו, ובסופו של דבר מעצבות התנהגות.

אולם אבולוציה תרבותית ופסיכולוגיה אבולוציונית אינן שונות כפי שניתן לחשוב. יש הרואים במוח האדם לא רק כלי קיבול פסיבי של חומר תרבותי, אלא טוענים שהוא מורכב ממנגנונים פסיכולוגיים אשר מכוונים את תשומת ליבנו לתכונות תרבותיות ומחקים אותן בהתאם לתדירות של אותה תכונה, תוכנה, מי נושא אותה וכולי. בדרך זו ניתן להתייחס להיבט התרבותי של הפסיכולוגיה האבולוציונית כסוג מסוים של "התרחבות" מתהליכים ברמת הפרט לתהליכים ברמת האוכלוסייה. באף אחד מתחומי התרבות המוח אינו מהווה לוח חלק או פח ריק המוכן לקלוט חומר תרבותי.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Tooby, J.; Cosmides, L.; Barkow, J.H.; Tooby, J.; Cosmides, L. (eds.)|שם=The Adapted Mind: Evolutionary Psychology and the Generation of Culture.|מקום הוצאה=Oxford|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=1995}}</ref> מספר פסיכולוגים אבולוציוניים הציעו שתרבות יכולה לעבור דרך מספר עדשות ומסננים שעוצבו על ידי הברירה הטבעית כדי לקלוט מידע והתנהגויות הרלוונטיים לכשירות; מסננים אלו עשויים להשתנות עקב תנאי סביבה מקומיים, מין וגורמים אחרים.<ref name="Gangestad 2006">{{Cite journal|last=Gangestad|first=S.W.|last2=Haselton|first2=M.G.|last3=Buss|first3=D.M.|date=2006|title=Authors' Response: Toward an Integrative Understanding of Evoked and Transmitted Culture: The Importance of Specialized Psychological Design|journal=Psychological Inquiry|volume=17|issue=2|pages=138–151|doi=10.1207/s15327965pli1702_3}}</ref> לטענת אחד החוקרים,<ref>{{Cite journal|last=Boyer|first=P.|date=2000|title=Evolutionary Psychology and Cultural Transmission|journal=American Behavioral Scientist|volume=43|issue=6|pages=987–1000|doi=10.1177/00027640021955711}}</ref> פסיכולוגיה אבולוציונית, ואנתרופולוגיה בכלל, צריכות לחקור כיצד נטיות קוגניטיביות אלו לקליטת חומר תרבותי משפיעות על ייצוגו בדורות הבאים. צורת מחקר זו עשויה לסייע באיחוד שני התחומים. אחרים הציעו שפסיכולוגיה אבולוציונית, אקולוגיה של התנהגות אנושית ואבולוציה תרבותית משתלבות יפה זו עם זו, ובסופו של דבר עונות על שאלות שונות לגבי מגוון ההתנהגויות האנושי; אבולוציה משותפת של תרבות וגנים עשויה להיות מנוגדת לתוכניות מחקר אחרות, עקב שימת דגש רב יותר על התנהגות נלמדת חברתית והשפעתה על האבולוציה האנושית.<ref name="Brown 2011">{{Cite journal|last=Brown|first=G.R.|last2=Dickins|first2=T.E.|last3=Sear|first3=R.|last4=Laland|first4=K.N.|date=2011|title=Evolutionary Accounts of Human Behavioural Diversity|journal=Philosophical Transactions of the Royal Society|volume=366|issue=1563|pages=1029–1046|doi=10.1098/rstb.2010.0267|pmc=3013476|pmid=21199836}}</ref>

=== פסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה של ההתנהגות האנושית ===
'''אקולוגיה של ההתנהגות האנושית''' (HBE) חוקרת כיצד אקולוגיה וגורמים חברתיים מעצבים את השונות בהתנהגותית האנושית. הנחה מרכזית במחקר מסוג זה היא שאנשים יפעלו בתגובה לגורמים סביבתיים בדרכים המשפרות את כשירותם.<ref name="Laland 2006">{{Cite journal|last=Laland|first=K.N.|last2=Brown|first2=G.R.|date=2006|title=Niche Construction, Human Behavior, and the Adaptive-Lag Hypothesis|journal=Evolutionary Anthropology|volume=15|issue=3|pages=95–104|doi=10.1002/evan.20093|doi-access=free}}</ref> בעוד שגם האקולוגיה של התנהגות אנושית וגם הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקות ביתרונות של כשירות ובברירה טבעית, השנייה אינה עוסקת בדרך כלל במנגנונים או באופן שבו בני אדם מציגים התנהגויות של הסתגלות בסביבות חדשות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Symons, D. Crawford, C.; Smith, M.; Krebs, D. (eds.)|שם=Sociobiology and Psychology: Ideas, Issues, and Applications|מקום הוצאה=Hillsdale, NJ|מו"ל=Eribaum}}</ref> אם המוח האנושי קיבל את צורתו הנוכחית והתפתח באפריקה בתקופת ה[[פליסטוקן|פלייסטוקן]], מדוע יש לצפות להתנהגות הסתגלותית בהווה בסביבות חדשות?<ref name="Tooby Cosmides 1990">{{Cite journal|last=Tooby|first=J.|last2=Cosmides|first2=L.|date=1990|title=The Past Explains the Present: Emotional Adaptations and the Structure of Ancestral Environments|journal=Ethology and Sociobiology|volume=11|pages=375–424|doi=10.1016/0162-3095(90)90017-z}}</ref> חוקרים בתחום האקולוגיה של ההתנהגות האנושית עשויים להגיב בקביעה שבני אדם התפתחו כבעלי כישורים אקולוגיים מרובים ומציגים מגוון רחב של התנהגויות משתנות כדי למקסם את כשירותם.<ref name="Smith 2000">{{Cite journal|last=Smith|first=E.A.|last2=Wishnie|first2=M.|date=2000|title=Conservation and Subsistence in Small-scale Societies|journal=Annual Review of Anthropology|volume=29|pages=493–524|doi=10.1146/annurev.anthro.29.1.493}}</ref> פסיכולוג אבולוציוני עשוי לראות בשיתוף פעולה ושיתוף במזון בין ציידים-לקטים הקיימים כיום תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים של [[ברירת שארים]], ואילו אקולוג של התנהגות אנושית עשוי לייחס התנהגות זו לאסטרטגיות אופטימליות להפחתת סיכונים ואלטרואיזם הדדי.<ref name="Hawkes 2001">{{Cite journal|last=Hawkes|first=K.|last2=O'Connell|first2=J.F.|last3=Blurton Jones|first3=N.|date=2001|title=Hadza Meat Sharing|journal=Evolution and Human Behavior|volume=22|issue=2|pages=113–142|doi=10.1016/s1090-5138(00)00066-0|pmid=11282309}}</ref><ref name="Kaplan 1985">{{Cite journal|last=Kaplan|first=H.S.|last2=Hill|first2=K.|date=1985|title=Food-sharing Among the Ache: Tests of Explanatory Hypotheses|journal=Current Anthropology|volume=26|pages=223–245|doi=10.1086/203251}}</ref> בעיני אקולוג של התנהגות אנושית, התנהגויות תרבותיות צריכות לכוון לכשירות גבוהה יותר בסביבה הנוכחית. בעיני פסיכולוג אבולוציוני, התנהגויות תרבותיות הן תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים שנבררו בסביבה של האבות הקדמונים.

== תרבות מעוררת ומועברת ==
ההבדל בין התנהגויות תרבותיות הנרכשות באמצעות מנגנוני העברה סלקטיביים לבין התנהגויות הנובעות מהסתגלות פסיכולוגית הביא לכך שמספר חוקרים מבדילים בין תרבות מעוררת למועברת. התנהגויות תרבותיות מעוררות הן תפוקות של מנגנונים פסיכולוגיים משותפים בתגובה לגורמים סביבתיים מקומיים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Fessler, D.M.T.; Clark, J.A.; Clint, E.K.; Buss, D.M. (ed.)|שם=The Handbook of Evolutionary Psychology|מו"ל=Wiley|שנת הוצאה=2015|עמ=1029–1046}}</ref> התנהגויות תרבותיות מועברות הן התנהגויות הנלמדות מהקבוצה החברתית של האדם, ללא קשר לסביבה. לפיכך, חקירת תרבות מעוררת עשויה בהחלט להיות שייכת לתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, והתרבות המועברת לתחום של אבולוציה תרבותית, פסיכולוגיה חברתית ודיסציפלינות אחרות. 

עם זאת, קשה יותר להבדיל בין שני תחומי מחקר אלה מכפי שניתן לחשוב. לדוגמה, בהתחשב ברמת השונות הבין-תרבותית בחברות אנושיות, שונות בין שתי תרבויות עשויה לנבוע מהיסטוריות נפרדות וממסלולים אבולוציוניים של התרבות או מתרבויות מעוררות שונות, המבוססות על גורמים סביבתיים מקומיים שונים, בעוד שאחידות בין תרבויות יכולה לנבוע מהתכנסות תרבותית, מגורמים אבולוציוניים או מהסתגלות פסיכולוגית המתפקדת באופן דומה. 

סוגיית השונות ההתנהגותית והתרבות המועברת עשויה להיתפס כנקודת מחלוקת מרכזית בין פסיכולוגיה אבולוציונית לדיסציפלינות אחרות, במיוחד אבולוציה משותפת של תרבות וגנים. פסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה של התנהגות אנושית מודות שתיהן בהעברה תרבותית כמקור לשונות התנהגותית, אך אינן רואות בה תהליך אבולוציוני ואינן מכירות בפוטנציאל שלה להשפיע באופן משמעותי על האבולוציה האנושית. אבולוציה משותפת של תרבות וגנים תטען שתכונות תרבותיות עשויות לשנות את ההיבט הגנטי ואת לחצי הברירה הטבעית, ובסופו של דבר להשפיע על הקוגניציה.

למרות הקושי, יש פסיכולוגים אבולוציוניים הטוענים שעתיד ה[[דיסציפלינה]] נשען על איחוד של תרבות מועברת ומעוררת. על מנת לעשות זאת, מציעים חוקרים אלה לפתח הגדרה מקיפה יותר של תרבות, שכן תופעות תרבותיות שונות זקוקות לסוגי ניתוח שונים כדי לחקור את השפעותיהן. בסופו של דבר, הסוגיות של שונות התנהגותית בהשפעת תרבות מעוררת או מועברת חייבות להישען על ראיות אמפיריות.

== תגובות פסיכולוגיות בימי מלחמה ובימי שלום ==
מלחמה וסכסוך בין קבוצות הם גורם אבולוציוני חזק. מה שמכונה "תאוריית המלכות" מתארת כיצד נוצרות תכונות פסיכולוגיות אנושיות בתגובה לסביבה עוינת או שלווה. בני אדם מציגים תגובות אוהדות [[אישיות סמכותנית|סמכותניות]] והעדפות למנהיג חזק במקרה של מלחמה או סכנה קולקטיבית. הפונקציה האבולוציונית של מה שנקרא תגובה מלכותית היא מתן אפשרות למנהיג חזק לתמוך בפעולה קולקטיבית בעת מלחמה ולמנוע את [[בעיית הטרמפיסט]]. כל חברה ותרבות מעוצבות על ידי התגובות הפסיכולוגיות המלכותיות של חבריה. חברה מלכותית מאופיינת בארגון סמכותני ו[[היררכיה|היררכי]], ב[[משמעת]] קפדנית, ב[[סובלנות|חוסר סובלנות]] ובשנאת [[שנאת זרים|זרים]].

תגובה הפוכה לתגובה המלכותית נקראת קונגי. תגובה קונגית אופיינית לקבוצת אנשים החיים בשלום ובביטחון. במצב זה, אנשים לא יסבלו מנהיג [[טיראניה|עריץ]] שיכול לגזול את כל [[משאב|המשאבים]] כדי להתעשר בעצמו. במקום זאת, כאשר הם חיים בסביבה של בטיחות קולקטיבית, אנשים יעדיפו חברה [[שוויון|שוויונית]] וסובלנית.<ref name="Fog2017">{{Cite book|last=Fog|first=Agner|title=Warlike and Peaceful Societies: The Interaction of Genes and Culture|date=2017|publisher=Open Book Publishers|isbn=978-1-78374-403-9|doi=10.11647/OBP.0128}}</ref>

== ראו גם ==
* [[פסיכולוגיה אבולוציונית]]
* [[אבולוציה חברתית ותרבותית]]
* [[אבולוציה של השפה]]
* [[אבולוציה של המוסר]]
* [[תרבות]]
* [[אבולוציה]]
* [[אנתרופולוגיה]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה אבולוציונית|תרבות]]