הצגת המקור של הדף "פנומנולוגיה (פסיכולוגיה)"

'''פנומנולוגיה''' ('''Phenomenology''') היא גישה [[תאוריה|תאורטית]] ב[[פסיכולוגיה]], המדגישה את חשיבות החוויות האישיות של האדם. על פי הגישה, הגורם המשמעותי בהבנת [[התנהגות]] האדם הוא הפרשנות האישית והסובייקטיבית שלפיה הוא עצמו תופס את העולם. 

בהשפעת [[פנומנולוגיה|הגישה הפנומנולוגית]] ב[[פילוסופיה]], ואבי הגישה [[אדמונד הוסרל]] שהעלה את רעיונותיו כבר בראשית [[המאה ה-20]], התפתחה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הגישה הפנומנולוגית גם בתחום הפסיכולוגיה. על פי הגישה, כל אדם הוא ישות ייחודית, ולפיכך לא ניתן להכניס את ההתנהגות שלו למסגרת [[תאוריה|תאורטית]] ולקבוע הסברים כלליים להתנהגות של אנשים; במקום למצוא הסבר להתנהגויות, יש להתמקד בניסיון להבין את האדם ואת האופן הייחודי לו בו הוא תופס את התנסויותיו וחוויותיו בעולם. 

בתחום המחקר המדעי בפסיכולוגיה, מהווה הפנומנולוגיה אחת הגישות ל[[מחקר איכותני]]. על פי הגישה, יש להתמקד במהות של [[תופעה]] פסיכולוגית מסוימת כמושא המחקר, ולחקור אותו כפי שהוא נתפס על ידי כל אדם (או כל קבוצת אנשים), ב[[תודעה]] הספציפית שלו, ולא לעסוק בשאלה האם התופעה קיימת באופן כללי. למעשה, הגישה גורסת כי לא ניתן להפריד בין הבדיקה ה[[אמפיריות|אמפירית]] של תופעות לבין ה[[חוקר]] שבודק אותן, משום שעצם הבדיקה או ה[[תצפית (מדעי החברה)|תצפית]] משנה את התוצאות של המחקר. לכן, במקום לנסות לטהר את המציאות מה"הפרעה" של מרכיבי התצפית, יש להכיר בסובייקטיביות של המהות.

בשנות ה-60 גובשה הגישה הפנומנולוגית בכתביהם של מספר תאורטיקנים, שהביעו ביקורת כלפי הגישות ה[[דטרמיניזם|דטרמניסטיות]] שהיו מקובלות בתקופה זו, כגון גישת ה[[פסיכואנליזה]] של [[זיגמונד פרויד]]. פרויד התמקד בכך שניתן להגיע לפתרון בעיות ההווה מתוך התבוננות במקורות הבעיה בעבר; לעומתו, הפנומנולוגים טענו כי יש להתמקד בהיכרות ובניסיון להבנה של האופן בו באות לידי ביטוי תופעות פסיכולוגיות שונות בהווה, או ה"כאן ועכשיו", כפי שכינה זאת [[פרידריך פרלס]].

רעיונות הגישה השפיעו על זרמים מרכזיים בתחום הפסיכולוגיה, בהם [[אקזיסטנציאליזם]] ו[[פסיכולוגיה הומניסטית]]. לשניהם משותפים מספר רעיונות פנומנולוגיים, בהם ההתמקדות בחווייה הסובייקטיבית של האדם את עצמו ואת העולם כמושא החקירה בפסיכולוגיה. כך למשל, בשיטת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] שהציע ה[[פסיכולוג]] ההומניסטי [[קרל רוג'רס]], "[[טיפול ממוקד בלקוח]]", מתבטא תפקיד הפסיכולוג בהאזנה אמפתית לתיאור חוויותיו ורגשותיו של הלקוח וקבלתו באופן בלתי מותנה, והוא מונחה על ידי החלטות מקבל הטיפול ולא מנסה לשנות אותו בהתאם לדעותיו האישיות.

עם זאת, על הגישה הפנומנולוגית נמתחה ביקורת מזרמים שונים בפסיכולוגיה, בעיקר מזרם ה[[ביהביוריזם]], על פיו יש לשאוף להפוך את הפסיכולוגיה ל[[מדע]] מדויק, ולפיכך יש לחקור רק את ההתנהגות הגלויה של האדם כדי ללמוד להבין אותה, ולא ניתן להסתמך על תיאוריו את תפיסתו הסובייקטיבית לגבי עצמו ולגבי העולם.

==ראו גם==
* [[תאוריה פנומנולוגית קולנועית]]

==קישורים חיצוניים==
* {{פסיכולוגיה עברית|אלון האס|הגישה הפנומנולוגית - מחקר חדשני|1217|1 באפריל 2007}}
* {{פסיכולוגיה עברית|יוחאי עתריה|לקראת פנומנולוגיה של הטראומה|3139|1 ביוני 2014}}
* {{בריטניקה}}

{{פסיכולוגיה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה הומניסטית]]