הצגת המקור של הדף "פלגות הלילה המיוחדות"

{{יחידה צבאית
| שם בשפת המקור = Special Night Squads
| תאריך הקמה = [[יוני]] [[1938]]
| תאריך פירוק = [[יולי]] [[1939]]
| מקים היחידה = [[אורד צ'ארלס וינגייט]]
| מלחמות = [[המרד הערבי הגדול]]
}}[[קובץ:Members of the Special Night Squads, December 1938 (D550-063) (cropped).jpg|שמאל|ממוזער|250px|פלגות הלילה, דצמבר 1938]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Members of the special night squad training at Kibbutz Ein Harod.jpg|ממוזער|250px|פלגות הלילה במסדר ב[[עין חרוד]], 1938]]
[[קובץ:SNS (1938) - on their way back to their base.jpg|250px|ממוזער|חברי פלגות הלילה יוצאים לאימון בעמק יזרעאל, דצמבר 1938]]

יחידת '''פְּלַגוֹת הלילה המיוחדות''' ('''Special Night Squads, פל"מ'''), שכונתה גם '''פלוגות הא"ש''' (א"ש=אימוני שדה), הייתה יחידה צבאית בריטית ללוחמה כנגד התקוממות, שפעלה במהלך [[המרד הערבי הגדול]] ([[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]]) בצפונה של ארץ ישראל.

היחידה הוקמה ביוני [[1938 בארץ ישראל|1938]] על ידי "הידיד" [[אורד צ'ארלס וינגייט]], קפטן ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]], שהיה ציוני נלהב ובעל קשרים דתיים עמוקים ליהודים ולתנ"ך. הפל"מ התייחדה הן בשילוב של חיילי רגלים בריטיים עם [[נוטרים]] יהודים, שגויסו באופן לא רשמי מבין אנשי [[ארגון ההגנה]], והן בתורת הלחימה הייחודית שלה, אותה פיתח וינגייט במיוחד עבורה. היחידה פעלה רשמית עד יולי [[1939]], אך למעשה חדלה לפעול במתכונתה המקורית כבר בינואר של אותה השנה.

== שם היחידה ==
שמה של היחידה נגזר מכך שפעלה בפְּלָגות (squads), קרי – כוחות משימה קטנים ללא גודל תקני, שהורכבו לצורך כל מבצע. ביישוב העברי שובש השם והתקבע כ"'''פלוגות הלילה המיוחדות"''', אף שגודל היחידה כולה היה בסך הכל כשל פלוגת חיל רגלים תקנית דאז.

== תורת הלחימה ==
וינגייט גיבש עבור הפל"מ [[תורת לחימה]] ייחודית, שנבדלה בכמה היבטים מזו שהייתה נהוגה בצבא הבריטי באותו זמן: בניגוד לתפיסה שרווחה אז, גרס וינגייט כי חיילים סדירים יכולים לפעול בלילה ובכוחות קטנים; כן טען, כי כוח צבאי מסוגל להשיג עליונות [[מודיעין צבאי|מודיעינית]] על פני הכנופיות, תוך ניצול מקורות המודיעין של היישוב היהודי מצד אחד, ושמירה קנאית על חשאיות מצד שני.  

בין העקרונות שהנחו את פעילות הפל"מ, ניתן למנות את הבאים:
* אין להסתפק במארבים נייחים, אלא יש לארגן מארבים ניידים.
* יש לחתור למגע עם האויב בקרב.
* יש לנוע בחוליות קטנות בלילה ולהנחית מהלומות פתע על האויב.
* יש לנקוט בתכסיסי הטעיה.
* חובה להכיר את שטח הפעולה לפני הפעולה ולהשיג חומר מודיעיני על האויב.
* יש ליזום פעולות ולא לחכות להיתקלות באויב.
* יש לשמור על חשאיות.


תורת הלחימה שהנחיל וינגייט, והניסיון שרכשו פקודיו בלוחמת [[חיל רגלים]] ו[[כוחות מיוחדים]] שימשו את ארגון "[[ההגנה]]" בשנות פעילותו שמאז ואילך, ואת צה"ל לאחר מכן.

== מבנה וארגון ==
הפל"ם הורכבה מיחידת מפקדה ומשלוש יחידות משנה ("מחלקות"). מפקדת היחידה כללה את וינגייט עצמו, קצין קישור מטעם הסוכנות היהודית ([[יצחק שדה]], [[אפרים דקל]] ואחריו [[נח סונין]]) ועשרה נוטרים שטיפלו בענייני המנהלה. כל אחת משלוש המחלקות הורכבה מכיתת חיילים בריטיים ומכיתת נוטרים, כשלושים איש ביחד. על המחלקות פיקדו קצינים בריטיים, אליהם כפופים סמלים או רבי-טוראים בריטיים וכן מפקדי כיתות מטעם ההגנה. לצורך פעילות חריגה, גייס וינגייט נוטרים נוספים, שפעלו במסגרת [[המשמר הנע]] (מ"ן) וכן מהיישובים בסביבה. בסך הכל, עמדו לרשות היחידה בין תשעים ל-120 לוחמים. מפקד המחלקה, שמוקמה ב[[בית מזכירות הקיבוץ המאוחד (עין חרוד)|בית מזכירות הקיבוץ המאוחד שבעין חרוד]], היה האמפרי אדגר ניקולסון ברידן ששימש גם כסגנו של וינגייט וממלא מקומו.

הפל"מ הוכפפה ישירות למפקד ה[[בריגדה]] ה-16, שהייתה אחראית על צפון הארץ. מפקד הבריגדה, [[ג'ון פולרטון אווטס]], תמך ביוזמתו של וינגייט וסייע ליחידה בהקצאת כוח אדם ואמצעים.

== פעילות מבצעית ==
מטרת הפל"מ הוגדרה כ"חיסול הטרור בצפון ארץ ישראל". בתחילה מוקמו המחלקות בעין חרוד, ב[[חניתה]] וב[[איילת השחר (קיבוץ)|איילת השחר]], אך לאחר כשבועיים כונסה היחידה כולה בקיבוצים במזרח [[עמק יזרעאל]]. המשימה הרשמית שהוטלה על הפל"מ הייתה אבטחת [[צינור הנפט כירכוכ-חיפה]], אשר היה יעד לחבלות חוזרות ונשנות מצד הכנופיות. עיקר מבצעי היחידה כללו סיורים ליליים, לאורך תוואי שהוגדר מראש, במטרה להפתיע את הכנופיות בדרכן לפעילות. כמו כן, ביצעה היחידה מבצעי חיפוש בכפרים, שנחשדו בסיוע לכנופיות. במספר מקרים, ערכה היחידה פשיטות מתוכננות מראש על אתרים שזוהו מראש כבסיסים של הכנופיות, או כמקומות מפגש.

פעילות היחידה הניבה הצלחות מרשימות, שגרמו לירידה משמעותית בפעילות הכנופיות בעמק יזרעאל ובגליל התחתון. ניתוח מבצעי היחידה מעלה, כי במהלך שישה חודשי פעילות גרמו לוחמי הפל"מ לכ-17% מכלל האבדות שנגרמו לכנופיות על ידי הצבא הבריטי וכי היו אחראים לתפיסת כ-19% מכלל אמצעי הלחימה, בשנת 1938 כולה.{{הערה|שלומי שטרית, [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/shlomi_shtrit.pdf פלגות הלילה המיוחדות (SNS) במרד הערבי – מאפייניה של היחידה ותורת הלחימה שלה במבחן הפעילות הצבאית בכּאוכּב אל-הווא, דבּוריה וח'רבּת ליד-אל עוואדין], עבודת מוסמך, [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2013, עמ' 142-137.}}  עם זאת, פעולות היחידה היו ידועות בברוטליות שלהן, ותלונות על ברוטליות יתר נשמעו אפילו מחיילי הפלגות עצמם{{הערה|יורם קניוק, '''אקסודוס - אודיסיאה של מפקד''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמודים 49–50.}}.  

== פירוק היחידה ==
וינגייט עזב את היחידה בתחילת אוקטובר 1938, עם צאתו לחופשת מולדת באנגליה. סגנו ביחידה, ברידן, פיקד עליה עד תחילת ינואר 1939, כאשר גדודו עזב את ארץ ישראל. במקביל, חל שינוי לרעה ביחס [[המנדט הבריטי|שלטונות המנדט]] ליישוב היהודי בארץ ישראל בכלל ולפלגות הלילה המיוחדות בפרט. מפקדה של הדיוויזיה השמינית, [[ברנרד לו מונטגומרי]], התנגד לשיתופם של לוחמים יהודים במבצעים התקפיים, והמרכיב הבריטי ביחידה עזב אותה. על הנוטרים שהמשיכו לפעול תחת השם "פלגות הלילה המיוחדות", הוטלו משימות של חיל מצב ואבטחה. מצב זה נמשך עד ליולי 1939, אז פורקה היחידה רשמית.

== השפעה על הכוח המגן ==
פלגות הלילה המיוחדות היו היחידה הצבאית הראשונה בה נטלו יהודים חלק בפעילות צבאית יזומה בארץ ישראל. בשל היותה כה חריגה, זכתה לתמיכתם של בכירי היישוב בעת ההיא, ובראשם [[משה שרת]]. רבים מהלוחמים בפל"מ השתלבו בהמשך ביחידות ה[[פלמ"ח]] ואחר כך ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] וחלקם הגיע לדרגות בכירות.

====== בין לוחמי הפל"מ שבלטו אחר כך ניתן למנות את ======
* [[אברהם יפה]] ('יופה')  [[אלוף]] ב[[צה"ל]], [[חבר הכנסת]], ממייסדי [[התנועה למען ארץ ישראל השלמה]] ומנהל [[רשות שמורות הטבע]], מקים ה[[חי בר]]. 
* [[שמעון אבידן]] איש צבא [[ישראל|ישראלי]], מפקד [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ב[[מלחמת העצמאות]]. 
* [[ישראל כרמי]] איש צבא [[ישראלי]]. מפקד ב"[[ההגנה|הגנה]]", ב[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]], ב[[פלמ"ח]] וב[[צה"ל]], [[קצין המשטרה הצבאית הראשי]] (הקַמצָ"ר) התשיעי (1962–1971). 
* [[צבי ברנר]] 
* [[יוסי הראל|יוסף הראל]]{{הערה|יורם קניוק, '''אקסודוס - אודיסיאה של מפקד''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמוד 46, "באחת הפעולות עם וינגייט, נכנס יוסי לכפר בתוך [[לבנון]], הכוח הותקף ויוסי חיסל יחידה שלמה ברימוני-יד. וינגייט כינה אותו מאז "The Bomber" והציע להעניק לו אות הצטיינות.".}} היה מפקד [[אוניית מעפילים|אוניות מעפילים]], בהן הספינה "[[אקסודוס (אונייה)|אקסודוס]]". מראשי [[קהילת המודיעין הישראלית]]. 
* [[נחמן בצר]]
* [[אבינועם סלוצקי]] 
* [[חיים לבקוב]] (חיימק'ה) [[לוחם]] ו[[מפקד (צבא)|מפקד]] בפלמ"ח ובצה"ל, ששימש במשך שנים רבות, איש הקשר של צה"ל לבני עדות המיעוטים ([[בדואים]], [[דרוזים]] ו[[צ'רקסים]]). הוא היה ידוע גם כ[[מספר סיפורים]] מוכשר ואף כ"גדול מספרי הסיפורים של [[ארץ ישראל|הארץ]]".
* [[מרדכי מקלף]], הרמטכ"ל השלישי בצה"ל.

====== לוחמים מיחידות אחרות שפעלו יחד עם וינגייט ======
פרט ללוחמים ששירתו ביחידה האורגנית עצמה, היו רבים נוספים שפעלו יחד עם וינגייט או תחת פיקודו, במסגרת מבצעי הפל"מ. הבולטים שבהם היו [[יצחק שדה]], [[יעקב דורי]], [[יגאל אלון]], [[משה דיין]], [[פנחס קופל]], [[יגאל פרסמן]], [[גרשון ריטוב]] ו[[חיים שטורמן]].

==לקריאה נוספת==
* [[רזיאל ממט]], '''שלום על הרובים – סיפורם של חיימקה לבקוב וחבריו''' [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 1986.
* [[מיכאל אורן]], '''אורד וינגייט: ידידות במבחן''' אתר "[[תכלת]]" http://www.tchelet.org.il/article.php?id=64&page=1  
* [[פנינה זר]], '''לוחמים בלילה: סיפורו של אורד וינגייט''', [[עם עובד]] ו[[יד יצחק בן-צבי]], 1971.
* כריסטופר סייקס, '''אורד וינגייט''', תרגם י. גולדמן. הוצאת [[מערכות]] 1961. 530 עמודים.
* [[אברהם עקביה]], "אורד וינגייט – חייו ופועלו", [[הוצאת מערכות]] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]].
* עודד בצר "לא בדרך המלך" הוצאת יוסף שרברק בע"מ 1988
* ירון פלינט, [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/112155.pdf התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה], [[מערכות]] 408, אוגוסט 2006, עמ' 28-37.
* [[יורם קניוק]], '''אקסודוס – אודיסיאה של מפקד''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[1999]], עמודים  44-51.
* [[יהודה בן-דוד]], '''פלוגות האש נעות בלילה''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.
* שלומי שטרית, '''ראשוני להעז – פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט''', [[ספריית יהודה דקל]], 2017
* אביחי ברג, '''[[ודרך אין אחרת]]''', [[סלע מאיר]], תל אביב, 2021, עמודים 19-36.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Special Night Squads|שם ויקישיתוף=פלגות הלילה המיוחדות}}
* {{חסקין|453|פלוגות הלילה המיוחדות (SNS): הקמתן, פעולתן, תרומתן ומוסר הלחימה}}
* {{ynet|נדב מן|"הידיד" משיב מלחמה|3389740|20 באפריל 2007}}
* {{בלוג ארכיון צה"ל|פְּלַגוֹת הלילה המיוחדות (1939-1938)|86290}}
* שלומי שטרית, [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/shlomi_shtrit.pdf פלגות הלילה המיוחדות (SNS) במרד הערבי – מאפייניה של היחידה ותורת הלחימה שלה במבחן הפעילות הצבאית בכּאוכּב אל-הווא, דבּוריה וח'רבּת ליד-אל עוואדין] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20140221192549/http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/shlomi_shtrit.pdf |date=2014-02-21 }}, עבודת מוסמך, [[אוניברסיטת בר-אילן]], 2013
* [[תמונה:OOjs UI icon volumeUp-rtl.svg|16px|קטע קול|קישור=]] [[אבשלום קור]], [https://omny.fm/shows/avshalom/4-9-24 באופן מילולי במלחמה: לוחמת הלילה ווינגייט], [[גלי צה"ל]], 4.9.24

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{כוח המגן העברי}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:היישוב]]
[[קטגוריה:יחידות ההגנה]]
[[קטגוריה:המרד הערבי הגדול]]
[[קטגוריה:אורד וינגייט]]
[[קטגוריה:המנדט הבריטי: צבא וביטחון]]