הצגת המקור של הדף "פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית"

{| class="wikitable" style="float:left; width:300px; font-size:90%;"
|+ style="font-size:120%" |אוסטריה-הונגריה
|[[קובץ:Austria-Hungary_map_Hebrew.svg|300x300 פיקסלים]]ממלכות ומדינות בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית:<br />'''[[ציסלייטניה]] ([[האימפריה האוסטרית]]{{הערה|שם=James|James Headlem, Austria-Hungary. Wycliffe, Vol. 3, pp. 2-39}}''' : 1. [[ממלכת בוהמיה|בוהמיה]], 2. [[דוכסות בוקובינה|בוקובינה]], 3. [[דוכסות קרינתיה|קרינתיה]], 4. [[דוכסות קרניולה|קרניולה]], 5. [[ממלכת דלמטיה|דלמטיה]], 6. [[ממלכת גליציה ולודומריה|גליציה]], 7. [[ארץ החוף האוסטרית|קוסטנלנד]], 8. [[אוסטריה תחתית|אוסטריה התחתית]], 9. [[מרקיזות מוראביה|מורביה]], 10. [[דוכסות זלצבורג|זלצבורג]], 11. [[שלזיה האוסטרית|שלזיה]], 12. [[דוכסות שטיריה|שטיריה]], 13. [[רוזנות טירול|טירול]], 14. [[אוסטריה עילית]], 15. [[פורארלברג|פוראלברג]];<br /> '''[[ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש|טרנסלייטניה]] ([[ממלכת הונגריה]]{{הערה|שם=James}})''' : 16. [[הונגריה|הונגריה גופה]] 17. [[ממלכת קרואטיה-סלאבוניה|קרואטיה-סלבוניה]]; 18. [[השלטון האוסטרו-הונגרי בבוסניה והרצגובינה|בוסניה והרצגובינה (בית משותף אוסטרו-הונגרי)]]
|}
'''פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית''' היה אירוע [[גאופוליטיקה|גאופוליטי]] גדול שהתרחש כתוצאה מצמיחתן של סתירות חברתיות פנימיות והפרדה בין חלקים שונים של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. הסיבות המיידיות יותר להתמוטטות האימפריה היו [[מלחמת העולם הראשונה]], [[יבול]] דל בחקלאות של 1918, רעב כללי ומשבר כלכלי.{{מקור}} האימפריה האוסטרו-הונגרית אף נחלשה, לאורך תקופה ממושכת יותר, בגלל פער שגדל בין האינטרסים [[מדיארים|ההונגריים]] והאוסטריים.<ref name=":0">{{Cite journal|last=Evans|first=R. J. W.|date=2020-04-02|title=Remembering the Fall of the Habsburg Monarchy One Hundred Years on: Three Master Interpretations|url=http://dx.doi.org/10.1017/s0067237820000181|journal=Austrian History Yearbook|volume=51|pages=269–291|doi=10.1017/s0067237820000181|issn=0067-2378}}</ref> יתר על כן, היסטוריה של מדיניות מחויבות-יתר מתמדת, שמקורה ב[[קונגרס וינה]] ב-1815, בו התחייב [[קלמנס ונצל פון מטרניך|מטרניך]] כי אוסטריה תמלא תפקיד שחייב כוח צבאי אוסטרי בלתי מעורער, מעבר לכוחותיה.<ref name=":0" /> על הבסיס מעורער זה, גורמי מערערים נוספים במהלך מלחמת העולם הראשונה זירזו את קריסת האימפריה. [[מהפכת אוקטובר|מהפכת אוקטובר 1917]] והצהרות השלום של [[וודרו וילסון]] [[ארבע עשרה הנקודות|מינואר 1918]] ואילך עודדו סוציאליזם מחד, ולאומיות מאידך, או לחלופין שילוב של שתי ההשקפות, בקרב כל העמים תחת שלטון בית הבסבורג.<ref>{{Cite web|title=The collapse of Austria-Hungary|url=https://www.britannica.com/event/World-War-I/The-collapse-of-Austria-Hungary|publisher=Encyclopædia Britannica}}</ref>

השטחים הנותרים אוכלסו על ידי עמים שפוצלו בין מספר מדינות קיימות, או מדינות שזה עתה נוצרו. מבחינה משפטית, התמוטטות האימפריה נעשתה רשמית ב[[חוזה סן-ז'רמן]] בספטמבר 1919 עם אוסטריה, שהיווה גם חוזה שלום לאחר מלחמת העולם הראשונה, וב[[חוזה טריאנון]], מיוני 1920, עם הונגריה. מאוחר יותר, רבות מאדמות אוסטריה והונגריה הועברו למדינות אחרות.

== תהליך ==
[[קובץ:1910_Demographics_of_Austria-Hungary.png|ממוזער|300x300 פיקסלים| דמוגרפיה משולבת של האימפריה של אוסטריה וממלכת הונגריה (1910)]]
[[קובץ:Demographics_of_pre-WW1_Europe.png|ממוזער|300x300 פיקסלים| דמוגרפיה של מדינות אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה]]

=== נפילת האימפריה ===
ב-1918 הייתה האימפריה במשבר כלכלי לאחר התדרדרות ממושכת. הממשלה כשלה קשות בניהול העורף. כתב ההיסטוריון אלכסנדר ווטסון:
{{ציטוט|תוכן=ברחבי מרכז אירופה, באביב 1918 רוב התושבים חיו במצב של אומללות מתקדמת ותנאי חייהם רק הורעו לכשהגיע הקיץ של 1918, אז היתה ירידה בשרשרת אספקת המזון, בדומה למציאות ב"חורף הלפת", ותחילת מגפת השפעת של 1918 אשר קטלה לפחות 20 מיליון איש ברחבי תבל. החברה היתה מותשת והשתוקקה לשלום.|מקור= Judson, Pieter M. (April 2017). ""Where our commonality is necessary…": Rethinking the End of the Habsburg Monarchy". Austrian History Yearbook. 48: 1–21. doi:10.1017/s0067237816000527. {{ISSN|0067-2378}}.}}
ככל שקרסה כלכלת האימפריה למצוקה קשה ואפילו לרעב, הצבא אשר הורכב מבני לאומים שונים איבד את המורל והתקשה לשמור על קו החזית. יתרה מכך, המרכיבים הלאומנים באימפריה נעשו יותר ויותר ממורמרים שכן, תחת סמכויות מורחבות של השלטון בזמן מלחמה, הצבא השעה באופן שגרתי את זכויות האזרח והתייחס לקבוצות לאומיות שונות בדרגות משתנות של בוז בתחומי החלק האוסטרי של האימפריה.<ref>{{Cite journal|last=Judson|first=Pieter M.|date=April 2017|title="Where our commonality is necessary…": Rethinking the End of the Habsburg Monarchy|url=http://dx.doi.org/10.1017/s0067237816000527|journal=Austrian History Yearbook|volume=48|pages=1–21|doi=10.1017/s0067237816000527|issn=0067-2378}}</ref> במתקפה האיטלקית האחרונה, הצבא האוסטרו-הונגרי יצא לשדה ללא כל אספקת מזון ותחמושת ונלחם ללא כל תמיכה פוליטית להגנה על אימפריה שלא הייתה קיימת אותה עת הלכה למעשה.

בית המלוכה האוסטרו-הונגרי התמוטט במהירות דרמטית בסתיו 1918. תנועות פוליטיות שמאלניות ופציפיסטיות ארגנו שביתות במפעלים, ותופעות של מרד בצבא הפכו לדבר שבשגרה.<ref>Alexander Watson, ''Ring of Steel: Germany and Austria–Hungary at War, 1914–1918'' (2014). pp 536–40.</ref> מפלגות שמאל, או שמאל-ליברליות, אלה התנגדו למלוכה כצורת ממשל וראו את עצמן אינטרנציונליסטיות ולא פטריוטיות. בסופו של דבר, התבוסה הגרמנית והמהפכות הקטנות בווינה ובבודפשט העניקו כוח פוליטי למפלגות השמאל-ליברליות.

=== התפרקות האימפריה ===
[[קובץ:Karl_v._Habsburg_5_Kingdoms-Oct.16_1918.png|ממוזער|334x334 פיקסלים| קרל הראשון מאוסטריה הציע אימפריה הבסבורגית ובה חמש ממלכות כניסיון נואש אחרון להציל את המלוכה.]]
ככל שהמלחמה התמשכה, פחתה האחדות האתנית, בעלות הברית עודדו דרישות בדלניות של מיעוטים והאימפריה עמדה בפני התפוררות.<ref>Stevenson, ''The First World War and International Politics'' (1988) pp 139–48.</ref> כשהתברר שמעצמות בעלות הברית ינצחו במלחמת העולם הראשונה, תנועות לאומניות, שקראו קודם לכן לדרגת אוטונומיה רבה יותר לאזורים שונים, החלו ללחוץ לקבל עצמאות מלאה. בערי הבירה וינה ובודפשט, תנועות שמאל, תנועות ליברליות ומפלגות האופוזיציה חיזקו ותמכו בבדלנות של מיעוטים אתניים. האימפריה האוסטרו-הונגרית הרב-אתנית החלה להתפורר, והותירה את צבאה בודד בשדות הקרב. ההתמוטטות הצבאית בחזית האיטלקית הייתה אות לתחילתו של מרד למיעוטים הרבים שהרכיבו את האימפריה הרב-אתנית, שכן הם סירבו להמשיך ולהילחם למען מטרה שנראתה כעת חסרת היגיון. הקיסר איבד את רוב כוחו לשלוט, ככל שממלכתו התפוררה.<ref>Watson, ''Ring of Steel'' pp 536–40</ref>

באחת [[ארבע עשרה הנקודות]] שלו, דרש הנשיא [[וודרו וילסון]] שללאומים האוסטרו-הונגרים תהיה "ההזדמנות החופשית ביותר לפיתוח אוטונומי". בתגובה הסכים הקיסר קרל הראשון לכנס מחדש את הפרלמנט הקיסרי ב-1917 ולאפשר יצירת קונפדרציה עם כל קבוצה לאומית שתנהיג שלטון עצמי. עם זאת, מנהיגי הקבוצות הלאומיות הללו דחו את הרעיון; הם לא נתנו אמונם בשלטון בווינה והיו נחושים בדעתם לקבל עצמאות.
[[קובץ:Poprava_vůdců_rumburské_vzpoury_1918.jpg|ממוזער| התקוממות של יחידות [[צ'כים|צ'כיות]] אתניות באוסטריה במאי 1918 דוכא באכזריות. המעשה נחשב ל[[מרד]] לפי חוקי [[משפט צבאי|המשפט הצבאי]].]]
ב-14 באוקטובר 1918 ביקש שר החוץ הברון אישטוואן בוריאן פון ראג'ץ<ref name="mfa">{{Cite web|title=Hungarian foreign ministers from 1848 to our days|url=http://www.mfa.gov.hu/kum/en/bal/Ministry/minister/foreign_ministers.htm|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20060621090822/http://www.mfa.gov.hu/kum/en/bal/Ministry/minister/foreign_ministers.htm|archive-date=21 June 2006|access-date=28 August 2016|publisher=Mfa.gov.hu}}</ref> [[שביתת נשק]] על בסיס ארבע עשרה הנקודות.

ב-16 באוקטובר 1918 הקיסר קרל הראשון הכריז על מניפסט העם,<ref>{{Cite web|title=ANNO, Wiener Zeitung, 1918-10-17, Seite 17|url=https://anno.onb.ac.at/cgi-content/anno?aid=wrz&datum=19181017&seite=17&zoom=33|access-date=2023-05-24|website=anno.onb.ac.at}}</ref><ref>{{Cite web|title=ANNO, Neue Freie Presse, 1918-10-18, Seite 1|url=https://anno.onb.ac.at/cgi-content/anno?aid=nfp&datum=19181018&seite=1&zoom=33|access-date=2023-05-24|website=anno.onb.ac.at}}</ref> בו ביקש להפוך את האימפריה למדינה פדרלית ובה חמש ממלכות (אוסטריה, הונגריה, קרואטיה, בוהמיה וגליציה הפולנית), זאת בניסיון להתחשב בשאיפותיהם של הקרואטים, הצ'כים, האוסטרים, הגרמנים, הפולנים, אוקראינים ורומנים, מבלי לפגוע בשלמות [[ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש]]. המניפסט אף הבטיח את איחוד שטחי פולין באמצעות הסדר אוסטרי-פולני וכן פשרה בין אוסטריה לבוהמיה אשר תקים ממלכה נוספת, שווה במעמדה, לזו של אוסטריה, הונגריה וקרואטיה. בתוכנית ניתן מעמד מיוחד לעיר [[טריאסטה]] באיטליה. קרל הכריז כי מטרותיו הן לענות על הצרכים של בני אוסטריה ולהביא "אושר לכל עמו" (כולל אלה שאינם גרמנים), וכי שאף להשיג שלום במולדת ולבנות מחדש את החברה מאז עלייתו לכתר.<ref name="DavLukZaw">The Regency Kingdom has been referred to as a [[puppet state]] by [[Norman Davies]] in ''Europe: A history'' ([[iarchive:europehistory00davi_0/page/910| Internet Archive, p. 910]]); by Jerzy Lukowski and Hubert Zawadzki in ''A Concise History of Poland'' ([https://books.google.com/books?id=HMylRh-wHWEC&pg=PA218 Google Books, p. 218]); by Piotr J. Wroblel in ''Chronology of Polish History'' and ''Nation and History'' ([https://books.google.com/books?id=lzWHDEE6OqkC&pg=PA454 Google Books, p. 454]); and by Raymond Leslie Buell in ''Poland: Key to Europe'' ([https://books.google.com/books?id=-KcfGbrKptoC&q=Poland+Key+to+Europe Google Books, p. 68]: "The Polish Kingdom... was merely a pawn [of Germany]").</ref><ref>{{Cite web|title=British Library|url=https://www.bl.uk/collection-items/to-faithful-austrian-people-emperor-karl|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20231010122435/https://www.bl.uk/collection-items/to-faithful-austrian-people-emperor-karl|archive-date=10 October 2023|access-date=2023-05-23|website=www.bl.uk}}</ref><ref>Zbyněk A. Zeman: ''Der Zusammenbruch des Habsburgerreiches 1914–1918 [The collapse of the Habsburg Empire 1914-1918]'', Verlag für Geschichte und Politik, Wien 1963, S. 225 ff.</ref><ref>Gordon Brook-Shepherd: ''Um Krone und Reich. Die Tragödie des letzten Habsburgerkaisers [For the crown and the empire. The tragedy of the last Habsburg emperor.]'', Verlag Fritz Molden, Wien 1968, S. 194 ff.</ref><ref>Rudolf Neck (Hrsg.): ''Österreich im Jahre 1918. Berichte und Dokumente [Austria in 1918. Reports and documents]'', R. Oldenbourg Verlag, München 1968, S. 64 ff.</ref> אולם מניפסט העם התפרסם מאוחר מדי ובשעה שהאימפריה האוסטרו-הונגרית כבר הייתה בתהליך התמוטטות, לקראת סוף המלחמה. עת שפורסמה היא לא נתפסה על ידי הנציגים של העמים השונים כהזמנה לרפורמה של המלוכה, אלא כהזדמנות לצאת לעתיד של הגדרה עצמית ונטישת הממלכה.<ref>{{Cite web|last=|first=|title=Nationalitätenfrage|url=https://austria-forum.org/af/AEIOU/Nationalitätenfrage|access-date=2023-05-24|website=Austria-Forum|language=de}}</ref><ref>Bihl, Wolfdieter: Der Erste Weltkrieg 1914–1918. Chronik – Daten – Fakten [World War One 1914-1918. Chronicle - Data - Facts], Viena/Colonia/Weimar, 2010.</ref><ref>Gottsmann, Andreas (Hrsg.): Karl I. (IV.), der Erste Weltkrieg und das Ende der Donaumonarchie [World War I and the end of the Danube Monarchy], Viena, 2007.</ref>

ארבעה ימים אחר כך, ב-18 באוקטובר, השיב שר החוץ של ארצות הברית [[רוברט לנסינג]] כי בעלות הברית מחויבות כעת למטרותיהם של הצ'כים, הסלובקים והדרום הסלאבים. לכן, אמר לנסינג, אוטונומיה של הלאומים - העשירית מתוך מסמך ארבע עשרה הנקודות - כבר לא מספקת, וושינגטון לא יכולה עוד לדון על בסיס ארבע עשרה הנקודות. המסר של לנסינג היה, הלכה למעשה, תעודת הפטירה של האימפריה אוסטריה-הונגריה. עוד ב-14 באוקטובר הצטרפה [[צ'כוסלובקיה|ממשלת צ'כוסלובקיה הזמנית]] לבעלות הברית. הסלאבים הדרומיים בשני חצאי המלוכה כבר הכריזו על התאחדות עם סרביה במדינה דרום סלאבית גדולה. זאת בהצהרת קורפו, משנת 1917, שנחתמה על ידי חברי הוועד היוגוסלבי. בפועל, הקרואטים החלו להתעלם מההוראות הבאות מבודפשט עוד לפני חודש אוקטובר.

המועצות הלאומיות כבר החלו לפעול פחות או יותר כממשלות זמניות של מדינות עצמאיות. במהלך הקרבות האיטלקיים הכריזו המנהיגים הפוליטיים של הצ'כים, הסלובקים והסלאבים הדרומיים על עצמאותם. עם התקרב התבוסה במלחמה, לאחר המתקפה האיטלקית ב[[קרב ויטוריו ונטו]] החל ב-24 באוקטובר, פוליטיקאים צ'כים השתלטו ללא קרב על השלטון בפראג ב-28 באוקטובר (תאריך שהוכרז מאוחר יותר כיום הולדתה של צ'כוסלובקיה), מהלך שהתרחש בערים גדולות אחרות בתוך ימים ספורים. ב-30 באוקטובר, הסלובקים נהגו באופן דומה ב[[מרטין (עיר)|מרטין]]. ב-29 באוקטובר הכריזו הסלאבים, בשני חלקי מה שנותר מאוסטרו-הונגריה, על [[מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים]]. הם גם הכריזו כי כוונתם הסופית היא איחוד עם סרביה ומונטנגרו במדינה [[ממלכת יוגוסלביה|דרום סלאבית גדולה]]. באותו יום הכריזו הצ'כים והסלובקים רשמית על [[הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה|הקמת צ'כוסלובקיה כמדינה עצמאית]].

=== סיום המלוכה ===
אלכסנדר ווטסון טוען כי "גורלו של המשטר ההבסבורגי נחתם כאשר תגובתו של וילסון להודעה, שנשלחה שבועיים וחצי קודם לכן (על ידי שר החוץ הברון איסטבן בוריאן פון ראג'ץ', ב-14 באוקטובר 1918{{הערה|שם=mfa}}), הגיעה ב-20 באוקטובר." וילסון דחה את האפשרות כי המשך המונרכיה הכפולה פתוח למשא ומתן.<ref>Watson, ''Ring of Steel'' pp. 541–2</ref>

ב-17 באוקטובר 1918 הצביע [[האספה הלאומית (הונגריה)|הפרלמנט ההונגרי]] בעד סיום האיחוד עם אוסטריה והכרזה על עצמאות המדינה. המתנגד הבולט ביותר להמשך האיחוד עם אוסטריה, הרוזן [[מיהאי קארואי]], תפס את השלטון ב[[מהפכת החרציות]] ב-31 באוקטובר. על קרל הראשון נכפה למנות את קארואי ל[[ראש ממשלת הונגריה]] מטעמו. אחד ממעשיו הראשונים של קארואי היה לדחות את הסכם הפשרה ב-31 באוקטובר, ולמעשה הדבר הוביל לסיום האיחוד עם אוסטריה ובכך הביא רשמית לפירוק המלוכה והמדינה האוסטרו-הונגרית.

עד סוף אוקטובר לא נותר דבר מהממלכה ההבסבורגית מלבד המחוזות הדנוביים והאלפינים הגרמניים, וסמכותו של קרל הראשון ומועצת המדינה הגרמנית-אוסטרית ערערה על סמכותו אפילו שם.<ref>Watson, ''Ring of Steel'' pp 542–56</ref> ראש [[ממשלת אוסטריה]] האחרון מטעם קרל הראשון, היינריך למאש, הגיע למסקנה שקרל הראשון נמצא במצב בלתי אפשרי, ושכנע את קרל הראשון שהדרך הטובה ביותר היא לוותר, לפחות זמנית, על זכותו להפעיל סמכות ריבונית.

ב-11 בנובמבר פרסם קרל הראשון כרוז מנוסח בקפידה, בו הכיר בזכותו של העם האוסטרי לקבוע את צורת השלטון.<ref>[https://www.bl.uk/collection-items/emperor-karl-abdication-proclamation The 1918 Karl's proclamation]. British Library.</ref> הוא גם ויתר על הזכות להשתתף בענייני המדינה האוסטריים. הוא גם פיטר את לאמאש ואת ממשלתו מתפקידם ושחרר את הפקידים שפעלו מטעמו, במחצית האוסטרית של האימפריה, משבועת נאמנותם אליו. יומיים לאחר מכן, הוא פרסם כרוז דומה להונגריה. עם זאת, הוא לא ויתר על כס המלוכה, ונשאר זמין למקרה שאנשי אחת מהמדינות יפנו אליו. לכל דבר ועניין, זה היה סוף השלטון ההבסבורגי.

סירובו של קרל הראשון לוותר על כס המלכות היה בסופו של דבר לא רלוונטי. ביום שלאחר שהכריז על פרישתו מענייני השלטון של אוסטריה, הכריזה המועצה הלאומית הגרמנית-אוסטרית על [[אוסטריה הגרמנית|הרפובליקה של אוסטריה הגרמנית]]. קארואי נקט בצעד דומה ב-16 בנובמבר, והכריז על [[הרפובליקה ההונגרית הראשונה]].

== אחרי פירוק האימפריה ==
=== מדינות יורשות ===
מבחינה משפטית היו שתי מדינות יורשות לאימפריה האוסטרו-הונגרית:<ref name="successorStates">{{Cite web|last=Stangl|first=Andrea|title=The successor states to the Austro-Hungarian Monarchy|url=https://ww1.habsburger.net/en/developments/successor-states-austro-hungarian-monarchy|access-date=3 March 2021|website=habsburger.net}}</ref>
* [[אוסטריה הגרמנית]] (שהפכה ל[[ה|רפובליקה האוסטרית הראשונה]])
* [[הרפובליקה ההונגרית הראשונה]] (שאחרי כמה שינויים קצרי-מועד הפכה ל[[ממלכת הונגריה (1920–1946)|ממלכת הונגריה]])

[[חוזה סן-ז'רמן]] (בין מנצחי מלחמת העולם הראשונה ואוסטריה) ו[[חוזה טריאנון]] (בין המנצחים להונגריה) הסדירו את הגבולות החדשים של אוסטריה והונגריה, והקטינו את שטחן למדינות קטנות ללא מוצא לים. בכל הנוגע לאזורים ללא רוב לאומי מכריע, [[מעצמות ההסכמה]] פסקו במקרים רבים לטובת מדינות הלאום העצמאיות החדשות, מה שאפשר להן לתבוע שטחים עצומים המכילים אוכלוסיות גדולות דוברות גרמנית והונגרית.

להחלטות הכלולות באמנות היו השפעות פוליטיות וכלכליות מרחיקות לכת. הצמיחה הכלכלית המהירה שידעו בעבר השטחים האימפריאליים נעצרה תחילה מכיוון שהגבולות החדשים הפכו למחסומים כלכליים מרכזיים. רבות מן התעשיות המבוססות שהיו בשטחי מדינות חדשות אלה ומרכיבי תשתית רבים נועדו לספק את הצרכים של האימפריה. כתוצאה מכך, המדינות שנוצרו נאלצו לעיתים קרובות להקריב קורבנות ניכרים כדי לשנות את כלכלתן. בעקבות קשיים כלכליים אלה נוצרה תסיסה חברתית באזורים שנפגעו, אשר הזינה בחלק מהמקרים תנועות קיצוניות.

==== אוסטריה ====
לאחר התפרקות האימפריה איבדה [[הרפובליקה האוסטרית הראשונה]] כ-60% משטחה של [[האימפריה האוסטרית]] הישנה. היא גם נאלצה לבטל את תוכניותיה לאיחוד עם גרמניה, מכיוון שלא הורשתה להתאחד עם גרמניה ללא אישור [[חבר הלאומים]].

המדינה האוסטרית החדשה הייתה במצב גרוע מהונגריה. בניגוד לשותפה ההונגרית לשעבר, אוסטריה מעולם לא הייתה [[אומה]] במובן המלא של המונח. בעוד שהמדינה האוסטרית התקיימה במתכונות שונות במשך 700 שנה, המרכיב המאחד בה היה הנאמנות לבית הבסבורג. עם אובדן של 60% משטחה של האימפריה האוסטרית לפני המלחמה, [[וינה]] נותרה בירה גדולה ומפוארת לאימפריה שלא הייתה קיימת עוד וכונתה בציניות "[[הידרוצפלוס]] לאומי".

עם זאת, לאחר תקופה קצרה של תהפוכות וסירובן של בעלות הברית לשקול איחוד עם גרמניה, אוסטריה ביססה את עצמה כרפובליקה פדרלית. למרות ה[[אנשלוס]] הזמני עם [[גרמניה הנאצית]], אוסטריה מעולם לא התאחדה לצמיתות עם גרמניה.

==== הונגריה ====
בהשוואה לאוסטריה, הונגריה הייתה אומה ומדינה במשך למעלה מ-900 שנה. אולם הונגריה נפגעה קשות לאחר שאיבדה 72% משטחה, 64% מאוכלוסייתה ואת רוב משאבי הטבע שלה. הרפובליקה הדמוקרטית ההונגרית התקיימה לתקופה קצרה והוחלפה זמנית ב[[ה|רפובליקה הסובייטית ההונגרית]] הקומוניסטית. חיילים רומנים הדיחו את [[בלה קון]] ואת ממשלתו הקומוניסטית במהלך [[המלחמה ההונגרית-הרומנית]] ב-1919.

בקיץ 1919 היה [[יוזף אוגוסט, ארכידוכס אוסטריה|הארכידוכס יוזף אוגוסט]], ליורש העצר, אך נאלץ להתפטר לאחר שבועיים בלבד כשהתברר שבעלות הברית לא יכירו בו.<ref>{{Cite web|date=24 August 1919|title=Die amtliche Meldung über den Rücktritt|url=http://anno.onb.ac.at/cgi-content/anno?apm=0&aid=nfp&datum=19190824&seite=2&zoom=2|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20151226211328/http://anno.onb.ac.at/cgi-content/anno?apm=0&aid=nfp&datum=19190824&seite=2&zoom=2|archive-date=26 December 2015|access-date=2 June 2017|publisher=Neue Freie Presse, Morgenblatt|page=2|language=de}}</ref> לבסוף, במרץ 1920, סמכויות המלוכה הופקדו בידי [[עוצר (שליט)|יורש העצר]], [[מיקלוש הורטי]], שהיה ה[[אדמירל]] המפקד האחרון של [[הצי האוסטרו-הונגרי]] ועזר בארגון הכוחות האנטי-מהפכניים. ממשלה זו היא שחתמה על הסכם טריאנון במחאה ב-4 ביוני 1920 ב[[ה|טריאנון הגדול]] ב[[ארמון ורסאי|וורסאי]], צרפת. [[ממלכת הונגריה (1920–1946)|ממלכת הונגריה המשוקמת]] איבדה כ-72% משטחה של [[ממלכת הונגריה]] לפני המלחמה.<ref name="Columbia">{{Cite encyclopedia|title=Trianon, Treaty of|url=http://www.encyclopedia.com/doc/1E1-TrianonTr.html|encyclopedia=The Columbia Encyclopedia|year=2012|archiveurl=https://web.archive.org/web/20081228011000/http://www.encyclopedia.com/doc/1E1-TrianonTr.html|archivedate=28 December 2008|accessdate=28 August 2016}}</ref><ref name="encyclopedia of ww1">{{Cite book|last=Tucker|first=Spencer|url=https://books.google.com/books?id=2YqjfHLyyj8C|title=Encyclopedia of World War I|last2=Priscilla Mary Roberts|publisher=ABC-CLIO|year=2005|isbn=978-1-85109-420-2|edition=1|page=1183|quote=Virtually the entire population of what remained of Hungary regarded the Treaty of Trianon as manifestly unfair, and agitation for revision began immediately.}}</ref>
[[קובץ:28._říjen_1918.jpg|ממוזער| עצרת הכרזת העצמאות של צ'כוסלובקיה בפראג ב[[כיכר ואצלב]], 28 באוקטובר 1918]]

=== גירוש בית הבסבורג ===
אוסטריה חוקקה את " [[החוק ההבסבורגי]] ", אשר הדיח את ההבסבורגים מכס המלכות וגירש את כל בית המלוכה משטח אוסטריה. בעוד שעל קרל הראשון נאסר לשוב אי-פעם לאוסטריה, בני משפחת המלוכה האחרים יכלו לחזור בתנאי שיוותרו על כל תביעותיהם לכס המלכות שבוטל.

במרץ ושוב באוקטובר 1921 כשלו ניסיונות נפל של קרל הראשון להשיב לעצמו את כס המלוכה בבודפשט. הורטי התלבט תחילה, אולם לאחר שקיבל איומים בהתערבות ממעצמות הברית ו[[ההסכמה הקטנה]], סירב לשתף פעולה. זמן קצר לאחר מכן, ממשלת הונגריה ביטלה את הסנקציה הפרגמטית משנת 1723, המכשיר את בנותיו של המלך כיורשות עצר בהיעדר בן זכר, בכך למעשה הדפו את ההבסבורגים. לאחר מכן, הבריטים תפסו את קרל הראשון והעבירו אותו ואת משפחתו לאי הפורטוגזי [[מדיירה]], שם מת לאחר כשנה.

=== מורשת טריטוריאלית ===
==== המצב מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה ====
המדינות הבאות הוקמו, הוקמו מחדש, או הורחבו, עם פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית:{{הערה|שם=successorStates}}
* [[אוסטריה הגרמנית]] (שהפכה לרפובליקה [[הרפובליקה האוסטרית הראשונה|האוסטרית הראשונה]])
* [[הרפובליקה ההונגרית הראשונה]] שהפכה ל[[ה|רפובליקה הסובייטית ההונגרית]], לאחר מכן שוחזרה לזמן קצר והוחלפה ב[[הרפובליקה ההונגרית (1919–1920)|רפובליקה ההונגרית]], והפכה לבסוף [[ממלכת הונגריה (1920–1946)|לממלכת הונגריה]]
* [[הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה]] ("צ'כוסלובקיה" מ-1920 עד 1938)
* [[הרפובליקה הפולנית השנייה]], שהביאה למחלוקות קצרות מועד בישויות דמויות-מדינה בהן רפובליקת טרנובז'ג ו[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הפולנית]]
* [[מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים]] ו[[ממלכת סרביה]], שתיהן מוזגו מאוחר יותר ב[[ממלכת יוגוסלביה]]
* [[רומניה הגדולה]]
* [[ממלכת איטליה]]
* [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|הרפובליקה של סין]] (הזיכיון האוסטרו-הונגרי לשעבר ב[[טיינג'ין]])
* דמויות-המדינה הרותניות (אוקראינית ורוסין), אשר התקיימו לזמן קצר, של [[הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה]] (שנקלטה מאוחר יותר ב[[הרפובליקה העממית של אוקראינה|רפובליקה העממית של אוקראינה]]), [[הרפובליקה ההוצולית]], [[הרפובליקה הלמקו-רוסינית]], [[הרפובליקה הקומנצ'ית|רפובליקת הקומאנצ'ית]] והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גליציה; כולן מוזגו בסופו של דבר לתוך פולין, הונגריה, צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה.

[[ליכטנשטיין|נסיכות ליכטנשטיין]], אשר הסתמכה בעבר על האימפריה האוסטרו-הונגרית לצורך הגנתה ואשר בית המלוכה שלה החזיק בנכסי נדל"ן נכבדים בציסלייטניה, יצרה איחוד בענייני [[מכס]] והגנה עם [[שווייץ]] ואימצה את המטבע השווייצרי במקום האוסטרי. באפריל 1919 הצביע [[פורארלברג|פוראלברג]] - המחוז המערבי ביותר באוסטריה - ברוב גדול להצטרף לשווייץ; עם זאת, גם השווייצרים וגם בעלות הברית התעלמו מבחירות אלה.

==== מדינות בנות זמננו ====
המדינות הבאות וחלקי מדינות, הקיימות בעשור השלישי של המאה ה-21, היו בגבולות האימפריה האוסטרו-הונגרית כאשר האימפריה התפרקה. כמה מחוזות אחרים של אירופה היו חלק מהמונרכיה ההבסבורגית בתקופה מסוימת לפני 1867. דוגמאות בולטות הן אזורי [[לומברדיה]] ו[[ונטו]] באיטליה, [[שלזיה]] בפולין, רוב [[בלגיה]] ו[[סרביה]] וחלקים מצפון שווייץ ודרום מערב גרמניה.

'''[[האימפריה האוסטרית]]''' (ציסלייטניה):
* אוסטריה (למעט [[בורגנלנד]] ללא [[שופרון]])
* [[צ'כיה]] (למעט אזור [[אזור הלוצ'ין|הלוצ'ינסקו]])
* [[סלובניה]] (חוץ מ[[פרקמוריה]])
* איטליה ([[טרנטו (נפה)|טרנטינו]], [[דרום טירול (נפה)|דרום טירול]], חלקים [[בלונו (נפה)|ממחוז בלונו]] וחלקים קטנים של [[פריולי-ונציה ג'וליה|פריולי ונציה ג'וליה]])
* [[קרואטיה]] (דלמטיה, איסטריה)
* פולין (המחוזות של [[פולין קטן (פרובינציה)|פולין קטן]], [[פודקרפצקיה]], החלק הדרומי ביותר של [[שלזיה (פרובינציה)|שלזיה]] (ביילסקו וצ'שין))
* אוקראינה (מחוזות [[לבוב (מחוז)|לבוב]], [[איוואנו-פרנקיבסק (מחוז)|איוואנו-פרנקיבסק]], [[טרנופול (מחוז)|טרנופול]] (למעט הפינה הצפונית שלה) ורוב אזור [[צ'רנוביץ (מחוז)|צ'רנוביץ]])
* רומניה (מחוז [[סוצ'אבה (מחוז)|סוצ'אבה]])
* מונטנגרו ([[מפרץ קוטור]], החוף והעורף המיידי סביב הערים [[בודווה]], [[פטרובץ' (מונטנגרו)|פטרובץ']] ו[[סוטומור]])

'''[[ממלכת הונגריה]]''' ('''[[ארצות הכתר של אישטוואן הקדוש|טרנסלייטניה]]'''):
* [[הונגריה]]
* [[סלובקיה]]
* אוסטריה ([[בורגנלנד]] למעט [[שופרון]])
* [[סלובניה]] (Prekmurje)
* [[קרואטיה]] (מחוז ברנז'ה ו-Međimurje הקרואטית, Fiume as ''corpus separatum'' יחד עם [[סלאבוניה|סלבוניה]] ומרכז קרואטיה לא היו חלק מהונגריה עצמה, השניים האחרונים היו חלק מהממלכה הריבונית של קרואטיה-סלבוניה)
* אוקראינה (מחוז [[זקרפטיה]])
* רומניה (אזור [[טרנסילבניה]], [[פרטיום]] וחלקים מ[[באנאט]], [[קרישאנה]] [[מרמורש (חבל ארץ)|ומרמורש]])
* [[סרביה]] (המחוז האוטונומי של [[וויבודינה]] וצפון אזור [[בלגרד]])
* פולין (חלקים פולניים של [[אורבה (אזור)|אוראבה]] ו[[ספיש]])

'''[[השלטון האוסטרו-הונגרי בבוסניה והרצגובינה|שטח משותף אוסטרו-הונגרי]]'''
* [[בוסניה והרצגובינה]] (הכפרים Zavalje, Mali Skočaj ו־Veliki Skočaj כולל הסביבה הקרובה ממערב לעיר [[ביחאץ'|Bihać]])
* [[מונטנגרו]] ([[סוטורינה]] - החלק המערבי של עיריית [[הרצג נובי]] בין הגבולות הנוכחיים עם קרואטיה (דרום-מערב) ובוסניה והרצגובינה (צפון-מערב), [[הים האדריאטי|חוף הים האדריאטי]] (מזרח) והעיירה איגאלו (צפון-מזרח))
* [[סנג'ק (חבל ארץ)|אזור סנדג'ק-רשקה]], אוסטרו-הונגרי נכבש ב-1878 עד הנסיגה ב-1908 בעוד רשמית חלק מ[[האימפריה העות'מאנית]]
* האימפריה התייחסה לבוסניה-הרצגובינה כמעט באותו האופן שבו התייחסו המעצמות האחרות למושבותיהן שמעבר לים<ref name="Samuel R. Williamson 1990">Samuel R. Williamson, ''Austria-Hungary and the origins of the First World War'' (Macmillan International Higher Education, 1990), states, "Through the occupation
Austria-Hungary became a colonial power." p. 63.</ref>

'''נכסים אחרים של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]'''
* [[הרפובליקה העממית של סין]] (גם על שטח [[הזיכיון האוסטרו-הונגרי של טיינג'ין]])

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
<div class="mw-content-ltr">* Cornwall, Mark, ed. ''The Last Years of Austria-Hungary'' University of Exeter Press, 2002. {{ISBN|0-85989-563-7}}</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:האימפריה האוסטרו-הונגרית]]