הצגת המקור של הדף "פורטל:יהדות/מאמר נבחר/25"

'''[[מי שהיה נשוי שלוש נשים|מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים]]''' הוא משפט הפתיחה של [[משנה]] ב[[מסכת כתובות]] (י, ד), העוסקת בחלוקת [[רכוש]] בין מספר נושים, כאשר אף אחד מהנושים אינו יכול להוכיח שזיקתו לרכוש קדמה בזמן לזיקתם של הנושים האחרים. המשנה דנה בדוגמה של חלוקת עזבונו של אדם בין שלוש אלמנותיו, אולם מציינת שאותו הכלל תקף גם למקרים כגון פירוק [[שותפות (משפט עברי)|שותפות]]. במשנה מוצג אופן החלוקה בשלושה מקרים שבהם העיזבון אינו גדול דיו כדי לכסות את הסכום שהובטח ב[[כתובה]] לכל אחת מהנשים. פרשני המשנה התקשו למצוא את הכלל המנחה שעל פיו נקבעו מקרים אלו, והמשנה נותרה ללא פירוש משביע רצון. בשנת [[1985]] הציעו [[ישראל אומן]] ומיכאל משלר פתרון אפשרי לבעיה, שמבוסס על הכללת שיטת החלוקה שמתוארת במשנה שניים אוחזין, הפותחת את מסכת [[בבא מציעא]]. הפתרון הוא חדשני בכך שהוא התגלה באמצעות הפעלת כלים מ[[תורת המשחקים]] המודרנית (תחום התמחותו של אומן) על טקסט מן המשנה.

<div style="text-align:left;">'''[[מי שהיה נשוי שלוש נשים|לערך המלא]]'''</div>