הצגת המקור של הדף "פורטל:הלכה/אישים/תקופות/גאונים"

<span style="float: left;">{{רווח|2}}<span style="color: black; font-size: 80%;">[ [{{fullurl:פורטל:הלכה/אישים/תקופות/גאונים|action=edit}} <font color="black">עריכה</font>] ]</span></span>
{{-}}
{| style="background-color: transparent"; align="center" ; width=90%
|ה'''[[גאונים]]''' הם החכמים ש[[ראש ישיבה|עמדו בראשות]] שתי [[ישיבה|ישיבות]] [[בבל]] ([[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]]) וישיבת [[ארץ ישראל]] לאחר תקופת הסבוראים - עורכי התלמוד האחרונים. תקופה זו נמשכה מסוף [[המאה ה-6]] ותחילת [[המאה ה-7|ה-7]], ועד [[המאה ה-11]]. בניגוד לסבוראים שעסקו עדיין בעריכת ה[[תלמוד]] והפיכתו למוצר מוגמר, עסקו הגאונים בפסיקת הלכה בהתבסס על התלמוד, וכתבו ספרות [[שו"ת]] ופסיקה ענפה, בין השאר בעקבות התכתבות הגאונים המנהיגים עם בני [[הקהילה היהודית|קהילות]] מרוחקות. כך גם מקובל לחלק את התקופה לשני חלקים; עד שנת [[750]] לערך - תקופה בה נכתבה ספרות שו"ת אנקדוטלית ולא מסודרת, ומשנה זו והלאה - תקופה בה הופיעו ספרים הכתובים על נושא מסוים ושנועדו לסדר תחום כלשהו.

ראשוני תקופה זו היו רב [[חנן מאישקיא]] ו[[מר בר רב הונא]], והאחרון, שחתם באופן מובהק את התקופה, היה רב [[האי גאון]]. סיומה של תקופה זו חתם את הפרק בהיסטוריה של עם ישראל שבו הייתה הנהגה רוחנית מאוחדת לכלל העולם היהודי כולו <small>(כמעט)</small>, ומיני תום התקופה החל להתפתח נתק בין הקהילות השונות, דבר שהוביל להבדלים שבין [[יהדות אשכנז]] ו[[יהדות ארצות האסלאם]], וכן להתפתחות של סוגה חדשה של פסיקת הלכה המבוססת על האוטונומיה של כל קהילה - [[תקנות הקהילה]].
|}
{{ניווט קבוצות
|כותרת='''[[גאונים]]'''
|קבוצה1=ראשי [[ישיבת פומבדיתא]]
|רשימה1=[[חנן מאישקיא|רב חנן מאישקיא]] • [[רב שרירא גאון]] • רב [[האי גאון]] 
|קבוצה2=ראשי [[ישיבת סורא]]
|רשימה2=רב [[מר בר רב הונא]] • רב [[יהודאי בן נחמן]] • רב [[נטרונאי גאון]] • רב [[עמרם גאון]] • רב [[סעדיה גאון]] • רב [[שמואל בן חפני|שמואל הכהן בן חפני]]
|קבוצה3=אחרים
|רשימה3=[[יצחק מפירוז שבור|רב יצחק מפירוז שבור]] • [[רב אחאי גאון משבחא]] • [[שמעון קיירא|רב שמעון קיירא]] • [[רב ניסים גאון]] • [[רבנו חננאל]]
|רקע=#eeee99
|רקע קבוצה=#eeee99
|רקע תת-כותרת=#E8E4E3
}}