הצגת המקור של הדף "פורטל:הלכה/אישים/תקופות/אמוראים"

<span style="float: left;">{{רווח|2}}<span style="color: black; font-size: 80%;">[ [{{fullurl:פורטל:הלכה/אישים/תקופות/אמוראים|action=edit}} <font color="black">עריכה</font>] ]</span></span>
{{-}}
{| style="background-color: transparent"; align="center" ; width=90%
|ה'''[[אמוראים]]''' הם החכמים שחיו מסוף תקופת התנאים ועד חתימת ה[[תלמוד]] (הבבלי), כלומר בין אמצע [[המאה ה-2]] עד [[המאה ה-5]]. האמוראים פעלו בשני מוקדים גאוגרפיים: [[בבל]] ו[[ארץ ישראל]]; בבבל נכתב [[התלמוד הבבלי]], ובארץ ישראל [[התלמוד הירושלמי]]. נהוג לחלק את תקופת האמוראים ל-8 דורות, כאשר על הראשון נמנים עוד תלמידיו של [[רבי יהודה הנשיא]] - כותב המשנה, ועל שלושת הדורות האחרונים נמנים אמוראים שנטלו חלק בתהליך חתימת התלמוד - [[רב אשי]] ו[[רבינא]], [[מר בר רב אשי]], [[רבה תוספאה]] ו[[רבינא האחרון]].{{ש}}תקופת האמוראים, שלא כתקופת התנאים, מתאפיינת פחות בסידור החומר ההלכתי שנוצר עד אליהם, ויותר בפירושו, הרחבתו והעמקה בו. כך גם נפוצה תופעה של "ברי-פלוגתא" בתלמוד - זוג אמוראים שתדיר מוזכרים יחד, לרוב במחלוקות. ברי-הפלוגתא הנודעים ביותר היו [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], ו[[אביי]] ו[[רבא]]. גם החיבורים שהתחברו בתקופה זו, שני ה[[תלמוד]]ים - הבבלי והירושלמי, אינם מסודרים וערוכים כלל ועיקר, והם מהווים אוסף של דיונים והסברים סביב ה[[משנה]]. השפעתה של תקופה זו על עולם ההלכה רבה מאוד, בעיקר ההשפעה הבבלית דרך התלמוד הבבלי, ועולם ההלכה מעוצב כולו סביב התלמוד; הוא מהווה פוסק ראשון ואחרון, על בסיסו מתדיינים ה[[פוסק]]ים, והוא מהווה סמכות הלכתית עליונה.
|}
{{אמוראי ארץ ישראל}}
{{אמוראי בבל}}