הצגת המקור של הדף "פאני אלסלר"

{{אישיות}}
[[קובץ:Elssler Cachucha.jpg|ממוזער|upright|פאני אלסלר כפלורינה"" בריקוד "לה קאצ'וצ'ה" מתוך הבלט "השטן החיגר" של קוראלי/ז'יד, פריז 1836]]
[[קובץ:Elssler as Sarah Campbell.jpg|ממוזער|upright|פאני אלסלר כ"שרה קמבל" בבלט "הצועניה", ב[[תיאטרון הוד מלכותה]] בלונדון בשנת 1839]]
[[קובץ:Fanny Elssler in La Volière, lithograph by Gauci from drawing by J. Deffett Francis 1838.jpg|ממוזער|פאני אלסלר רוקדת ב"לה וולייר", בלט נשכח מאת אחותה, תרזה אלסלר]]

'''פאני אלסלר''' (ב[[גרמנית]]: '''Fanny Elssler''', נולדה כ-Franziska Elßler, {{כ}} [[23 ביוני]] [[1810]] - [[27 בנובמבר]] [[1884]]) הייתה [[בלרינה]] [[אוסטרית]] בתקופת הבלט הרומנטי.

== ביוגרפיה ==
=== ילדות ולימודים ===
פאני אלסלר נולדה בגומפנדורף, שכונה ב[[וינה|ווינה]]. אביה יוהאן פלוריאן אלסלר היה דור שני לאנשי חצרו של [[בית אסטרהאזי|ניקולאוס I, הנסיך אסטרהאזי]]. הן יוהאן והן אחיו יוזף הועסקו כמעתיקים ל[[קאפלמייסטר]] של הנסיך, [[יוזף היידן]]. בהמשך היה יוהאן למשרת האישי של היידן, טיפל בו עד יומו האחרון, ואף היה נוכח בשעת מותו.

=== קריירה ===
משחר ילדותה הוכנה פאני לבלט, והופעתה הראשונה התקיימה ב[[תיאטרון קרנטנרטור]] בווינה לפני שמלאו לה שבע. כמעט תמיד רקדה עם אחותה [[תרזה אלסלר|תרזה]], שהייתה גדולה ממנה בשנתיים; האחיות למדו ריקוד אצל [[ז'אן-פייר אמור]] ו[[פרידריך הורשלט]], מאז מלאו לפאני 9, וכן נסעו ל[[נאפולי]] ללמוד אצל גאטנו ג'ויה. לאחר שצברו כמה שנות ניסיון יחדיו בווינה, נסעו האחיות לנאפולי בשנת 1827. בתקופת שהותן שם, ניהלה פאני פרשיית אהבים עם לאופולד, הנסיך מסאלרנו, בנו של [[פרדיננד הראשון, מלך שתי הסיציליות]].

הצלחתן בנאפולי, שפאני תרמה לה יותר מאחותה, הביאה להזמנה לעבודה ב[[ברלין]] בשנת 1830. היה זה הראשון בשורה של ניצחונות ליופייה האישי של פאני ולכשרון הריקוד שלה. אחרי ששבתה את כל הלבבות בברלין ובווינה,{{הערה|תאופיל גוטייה, "על מחול, תשוקה ומוות", הוצאת נהר, תרגום ליאורה בינג-היידקר, 2012, עמ' 42-37}} והלהיטה את תשוקתו של המדינאי הקשיש [[פרידריך פון גנץ]], יצאה ל[[לונדון]], שם התקבלה בחיבה ובמאור-פנים אצל מר ומרת גרוט, שאימצו למעשה את בתה, שנולדה שלושה חודשים לאחר שאמה הגיעה לאנגליה.

בספטמבר 1834 הופיעה אלסלר עם בלט התיאטרון של האקדמיה המלכותית למוזיקה (הידוע כיום בשם בלט [[אופרה גרנייה|האופרה של פריז]], צעד שצפתה בחששות רבים על שום עליונותה של [[מארי טליוני]] על הבמה. עם זאת, אלסלר וטליוני היו רקדניות שונות בתכלית השוני, והנהלת האופרה ראתה הזדמנות לעורר עניין באמצעות חילוקי דעות בהזמנת אלסלר. טליוני הייתה [[:en:Ballon (ballet)|Ballon]], ידועה בקלילות קפיצותיה וניתוריה. ריקודה של אלסלר, לעומת זאת, התאפיין כ-danse tacquetée, הדייקנות שבה ביצעה צעדים קטנים ומהירים. הופעותיה הנחילו, מכל מקום, עוד ניצחון לאלסלר, ודעיכה זמנית לטליוני, שעל אף היותה האמנית המעולה בשתיים, לא יכלה אותו זמן להתחרות בקסמי אישיותה של הרקדנית החדשה בזירה.{{הערה|גוטייה, עמ' 49-45}} הדבר בא לידי ביטוי מובהק בביצוע מחול ה"קאצ'וצ'ה" (מתוך הבלט "השטן החיגר" של [[ז'אן קוראלי]] וקזימיר ז'יד משנת 1836), שם העיבה אלסלר בזוהרה על כל יריבותיה. אלסלר לא הייתה [[ספרד]]יה, אבל ביצועי ה"קאצ'וצ'ה" שלה היו חדורי אש וחושניות. ה[[משורר]] [[תאופיל גוטייה]] הכתיר אותה בתואר [[רקדן|רקדנית]] "[[פגניות|פגנית]]" בזכות הופעותיה ב"קאצ'וצ'ה", לעומת טליוני, הרקדנית ה"נוצריה".{{הערה|ליאורה בינג-היידקר, הקדמה ל"על מחול, תשוקה ומוות" מאת תאופיל גוטייה, עמ' 22}} ההצלחה של אלסלר וה"קאצ'וצ'ה" הביאה לדרישה מכל עבר לכוריאוגרפיה של עוד ריקודי בלט בגוון לאומי ספציפי. סוגי ריקודים אלה נעשו פופולריים מאוד, ואלסלר עצמה הוסיפה "קרקוביאק" [[פולני]] ו[[טרנטלה]] [[איטליה|איטלקית]] לרפרטואר שלה. היא זוהתה לעיתים קרובות עם סאטן ורוד ותחרה שחורה בתפקידיה כרקדנית ספרדייה נוצצת וחושנית, בניגוד בוטה לדימויים של טליוני, [[הסילפידה]] המרחפת, עדינה ומצטנעת בלבן. אלסלר הצטיינה לא רק בטכניקה, אלא גם ביכולת ביצוע דרמטי יוצאת-דופן. ביצועיה בבלטים הרומנטיים הגדולים, לרבות הסילפידה, [[ז'יזל]] ו[[לה אסמרלדה]], האירו באור חדש ומועצם את דמויותיהם הקודמות. הודות לכך תופסת אלסלר מקום של כבוד בין הבלרינות המוכשרות המכובדות ביותר של תקופת הבלט הרומנטי.

בשנת 1840 הפליגה עם אחותה ל[[ניו יורק]] לסיור הופעות, שארגן [[הנרי ויקוף]], ולאחר שנתיים של הצלחה צרופה חזרו השתיים ל[[אירופה]].{{הערה|[http://findingaids.princeton.edu/pdf?id=ark:/88435/t435gd048 Princeton University] Henry Wikoff Collection 1836–1884 אוניברסיטת פרינסטון, אוסף הנרי ויקוף 1884-1836]}} בתקופת שהותה בניו יורק, היה בן-לווייתה של פאני ג'ון ואן ביורן, בנו של [[נשיא ארצות הברית]], [[מרטין ואן ביורן]]. ב[[וושינגטון הבירה]], נסגר ה[[קונגרס]] כדי שאיש לא ייאלץ להחמיץ את הופעתה של מיס אלסלר.{{הערה|[https://www.pointemagazine.com/fanny-elssler-la-cachucha-2604669708.html?rebelltitem=4 פוינטמגזין, אלסלר באמריקה] 13 בספטמבר 1884}}

ליליאן מור סבורה, שאלסלר הייתה "הסילפידה המהוללת ביותר מכל אלה שרקדו אי פעם את התפקיד באמריקה", ותמונת הסיום הביאה צופים רבים בקהל לידי דמעות. תיאטרון סן שארל ב[[ניו אורלינס]] חתם עם אלסלר חוזה לשבועיים של הופעות, בשכר של $1,000 לכל הופעה.

במהלך חמש השנים הבאות הופיעה אלסלר בגרמניה, אוסטריה, צרפת, אנגליה ורוסיה. בשנת 1845 הוזמנה להופיע עם יריבותיה [[מארי טליוני]], [[קרלוטה גריזי]] ו[[פאני צ'ריטו]] ב"פא דה קווטר" של [[ז'יל פרו]] ב[[לונדון]], אך היא דחתה את ההצעה. באותה שנה, לאחר שצברה הון רב, פרשה מן הבמה והשתקעה סמוך ל[[המבורג]]. שנים ספורות לאחר זאת חתמה אחותה תרזה על חוזה [[נישואים מורגנטיים]] עם [[אדלברט, נסיך פרוסיה]], וקיבלה את תואר האצולה "הברונית פון בארנים". תרזה התאלמנה ב-1873, ומתה ב-19 בנובמבר 1878. פאני אלסלר מתה בווינה ב-27 בנובמבר 1884.

ליליאן הארווי שיחקה בתפקידה ב[[סרט קולנוע|סרט]] הגרמני משנת 1937, "פאני אלסלר". לפניה מילאה תפקיד זה ליה מארה בסרט האילם "פאני אלסלר" משנת 1920.

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Au, Susan, ''Ballet and Modern Dance'', Third Edition, Thames and Hudson Ltd, London (2012)
* vor Forbes Guest, ''Fanny Elssler'' (Wesleyan University Press, Middletown, Connecticut,
1970)
* Ivor Guest, ''Fanny Elssler – the Pagan Ballerina'', A & C Black, London (1970) {{ISBN|0-7136-1061-1}}
* Ann Hutchinson, ''Fanny Elssler's Cachucha'', Dance Books (2008) {{ISBN|0-903102-59-5}}
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}
<div class="mw-content-ltr">
* [http://the-history-girls.blogspot.co.nz/2013/03/the-ladies-of-rose-no-2-fanny-elssler.html Ladies of the Rose: Fanny Elssler], by Louisa Young
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אלסלר, פאני}}
[[קטגוריה:בלרינות]]
[[קטגוריה:רקדניות בלט]]
[[קטגוריה:פרימה בלרינות]]
[[קטגוריה:אוסטרים שנולדו ב-1810]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1884]]