הצגת המקור של הדף "ערב פסח"

[[קובץ:The Burning of the Chametz (14) (13844073984).jpg|220px|ממוזער|[[ביעור חמץ|ביעור]] כל החמץ הנותר לפני כניסת החג]]
[[קובץ:With the children on Sundays, through eye-gate, and ear-gate into the city of child-soul (1911) (14783117655).jpg|220px|ממוזער|בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים]]
[[קובץ:107681 kibbutz einhanatz - hametz dinner on passover eve PikiWiki Israel.jpg|250px|ממוזער|ארוחת [[חמץ]] בערב פסח בקיבוץ הדתי [[עין הנציב]], [[1963]]]]
'''ערב פסח''' הוא היממה שלפני [[ליל הסדר]], שבמהלכה מתקיימים [[מצווה|מצוות]] ו[[מנהג]]ים רבים של [[חג הפסח]]. תאריך ערב פסח הוא [[י"ד בניסן]]. ביום זה עורכים [[בדיקת חמץ]], [[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]] וכן הקרבת [[קורבן הפסח]] בצהרי היום, כאשר [[בית המקדש]] היה קיים. כמו כן, במהלך היום נכנסים לתוקף איסורי אכילת [[חמץ]]. בנוסף, מתקיימים כל המנהגים הכלליים הנהוגים ב[[ערב חג]].

לפי הכלל [[לא בד"ו פסח]], ערב פסח אינו חל בימים ראשון, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת.

==קורבן פסח==
{{ערך מורחב|קורבן פסח}}

בי"ד בניסן, יום לפני [[יציאת מצרים]], שחטו בני ישראל את [[קורבן פסח|קורבן הפסח]], ונתנו מדמו על [[משקוף|משקופי]] הבתים{{הערה|בעברית המודרנית כל המסגרת של הדלת  נקראת "משקוף". בעברית המקראית המשקוף היה הקורה העליונה של המסגרת, ושתי הקורות העומדות כונו "מזוזות". בני ישראל מרחו את הדם עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף}}, כדי שיפסח{{הערה|על משמעות המילה ראו בערך [[פסח#שמות החג|פסח]].}} ה' על בתיהם והם לא ימותו ב[[מכת בכורות]]:
{{ציטוט|תוכן=שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.|מקור= מתוך הציווי על שחיטת הפסח, {{תנ"ך|שמות|יב|ה|ז}}|מירכאות=כן}}

בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היו מקריבים את קורבן הפסח ביום זה מדי שנה. בגלל מצווה זו, ישנה לערב פסח קדושה מיוחדת, יותר מ[[ערב יום טוב]] רגיל, ויש מנהגים המיוחדים לכך. יום זה נקרא 'היום הראשון' של פסח{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יב|טו}}. {{בבלי|פסחים|ה|א}}.}} ומופיע ב[[לוח השנה במגילות קומראן]] כתחילתו של חג הפסח ללא הבחנה ביניהם. גם ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] נקרא יום הקרבת הפסח 'הראשון של חג המצות'.{{הערה|[[הבשורה על-פי מרקוס]], [http://www.kirjasilta.net/hadash/Mar.14.html פרק י"ד], פסוק 12. [[הבשורה על-פי מתי]], [http://www.kirjasilta.net/hadash/Mat.26.html פרק כ"ו], פסוק 17.}}

== מצוות ==
אף שחג הפסח מתחיל רק ביום ט"ו בניסן, איסורי החמץ חלים כבר בערב פסח. בארבע [[שעות זמניות|השעות הזמניות]] הראשונות של היום מותר לאכול חמץ (עד השעה 10:00 לערך{{הערה|השעה המדויקת לכל מקום מתפרסמת בלוחות השנה המקומיים}}), החל מתחילת השעה החמישית, אסור לאכול חמץ מ[[דרבנן]], אך מותר ליהנות מהחמץ, מתחילת שעה שישית נאסר החמץ גם בהנאה. עד סוף השעה החמישית יש גם להקפיד לסיים את [[ביעור חמץ|ביעור החמץ]] ו[[ביטול חמץ|ביטולו]].

* בלילה שלפני ערב פסח, נהוג לעשות '''[[בדיקת חמץ]]''' - לבדוק ברחבי הבית שלא נותר עוד [[חמץ]].
* בבוקר, מבצעים '''[[ביעור חמץ]]''' - [[שרפה]] של כל החמץ, ו[[ביטול חמץ|ביטול]] של כל שאר החמץ שנותר.
* לאחר [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]] חל איסור מה[[תורה]] לאכול חמץ, שנאמר: "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|טז|ג}}}}, כלומר כבר מהזמן שבו מקריבים קורבן פסח אסור לאכול חמץ. [[חז"ל]] הקדימו זמן זה ב[[שעה זמנית|שעתיים]], מחשש שמא יעברו על איסור תורה.
* מ[[ דרבנן]] אסור [[אכילת מצה|לאכול מצה]] ביום זה, כדי שב[[ליל הסדר]] המצה תיאכל בתיאבון. יש הנוהגים גם שלא לאכול [[מרור]], אולם, רבי [[יוסף קארו]] בספרו [[בית יוסף]] כתב שאין טעם למנהג זה{{הערה|להרחבה על מנהג זה, ראו: {{היברובוקס|הרב [[ישראל דנדרוביץ]]|'''מנהג הקדמונים שאין אוכלים מרור בערב פסח'''|50516|בתוך: [[אור ישראל (מונסי)]], גיליון מז, ניו יורק, ניסן תשס"ז, עמ' קפט-רי|ללא|עמוד דיגיטלי=189}}}}.
* חל איסור עשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]] ביום זה, משום שהקרבת קורבן הפסח הופכת אותו למעין [[יום טוב]]; במקומות שאין מנהג אחר, איסור זה נוהג רק אחרי חצות{{הערה|{{בבלי|פסחים|נ}}.}}. האיסור תקף למלאכות גמורות, אך מותר לעשות דברים לצורך החג, וכן מלאכות קלות. למעשה, האיסורים דומים לאיסורי [[חול המועד]], אך קלים יותר. כ"כ אסור להתספר לאחר [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]], (אך גילוח וסיפור עצמי מותר מאחר שהיא מלאכת הדיוט){{הערה|שם=ישיבה|[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=247 הלכות ומנהגי ערב פסח] באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]}}.

== מנהגים ==
* באותו יום ישנה גם '''[[תענית בכורות]]''' - [[תענית]] שמתענים ה[[בכור]]ים. המנהג הרווח הוא לא לצום, ובמקום זאת להשתתף ב[[סעודת מצווה]], כגון [[סיום מסכת]], וכך מותר לאכול גם בהמשך היום{{הערה|{{ערוך השולחן|אורח חיים|תע|ה}}}}.
* ה[[אשכנזים]] נוהגים שלא להגיד את פרק ה[[תהלים]] "[[מזמור לתודה]]" ב[[פסוקי דזמרא]], משום שמזמור זה נאמר כנגד [[קורבן תודה]], וביום זה לא היו מקריבים אותו (מאחר שהוא מכיל חמץ, ואוכלים אותו באותו היום ובלילה שאחרי ההקרבה, כך שאם היה מביא היום, היה ממעט את זמן אכילתו). כמו כן, לא אומרים '[[תהילים כ'|למנצח]]' ביום זה ([[תחנון]] לא אומרים כבר מתחילת חודש ניסן), ואם חל ביום ב' גם לא אומרים אל ארך אפים.
* יש הנוהגים לומר ביום זה את "סדר קורבן פסח" הכולל [[פסוק]]ים על הקורבן ואת סדר הקרבתו{{הערה|שם=ישיבה}}. ואמרו חכמים שמי שאומר סדר הקרבת הקורבן נחשב לו כהקרבתו{{הערה|{{בבלי|מגילה|לא|ב}}}}.

==ערב פסח שחל בשבת==
{{ערך מורחב|ערב פסח שחל בשבת}}
כאשר חל ערב פסח ב[[שבת]]{{הערה|כ-11.5% מכלל השנים.}}, מקצת הדינים הנוהגים בערב פסח משתנים. בדיקת חמץ וביעור חמץ מוקדמים ל[[יום שישי]], אך משאירים מספיק חמץ בשביל [[לחם משנה]] לשתי [[סעודות שבת|הסעודות]]. ב[[סעודה שלישית]] נוהגים לאכול [[מצה עשירה]] או [[פרי|פירות]] בלבד.

את כל ההכנות לפסח יש לעשות מיום שישי, ובשבת עצמה אין להכין כלום. תענית בכורות מוקדמת ל[[יום חמישי]]. [[שבת הגדול]] חלה בשבת זו, ואומרים בה את ה[[פיוט]]ים לשבת הגדול, אך נוהגים להקדים את [[דרשנות|דרשת]] ה[[רב]] לשבת קודם, כי בשבת זו רוב ההכנות לפסח כבר הושלמו.

== קישורים חיצוניים ==
* {{אנצ תלמודית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חג הפסח}}
[[קטגוריה:ערב פסח|*]]
[[קטגוריה:ערב חג|פסח]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש ניסן]]