הצגת המקור של הדף "עמק רפאים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אזור גאוגרפי-היסטורי בדרום ירושלים|אחר=שכונה בשם זה|ראו=[[המושבה הגרמנית (ירושלים)]]}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אזור גאוגרפי-היסטורי בדרום ירושלים|אחר=רחוב בשם זה|ראו=רחוב עמק רפאים}}
{{פארק
| תמונה = [[קובץ:Rephaim.jpg|250px|השתפלות עמק רפאים בתחילת המאה ה-20, כשהיו בו רק בתי המושבה הגרמנית ותחנת הרכבת]]
| כיתוב = השתפלות עמק רפאים בתחילת המאה ה-20, כשהיו בו רק בתי המושבה הגרמנית ותחנת הרכבת
| מפה = {{ממי}}
{{מפה דינמית|זום=13}}
}}

'''עמק רפאים''' הוא תא שטח גאוגרפי בדרום [[ירושלים]], המשתפל לעבר ערוץ [[נחל רפאים]], אחד מ[[יובל (נהר)|יובליו]] של [[נחל שורק]]. כיום מהווה אזור העמק חלק מן המבנה האורבני של העיר, ומאוכלס בשכונות מגורים אחדות.

==גאוגרפיה==
העמק נמצא כקילומטר מדרום-מערב לירושלים העתיקה. גבולותיו הגאוגרפיים הם, בקירוב, אזור [[גן פעמון הדרור]] בצפון, מורדות הרכסים שעליהם השכונות [[טלביה]] ו[[קטמון]] במערב, מורדות [[אבו תור]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] ואזור התעשייה של [[תלפיות]] במזרח, ואזור [[בית צפאפא]] (שם מתחיל הערוץ העמוק והתלול של נחל רפאים) בדרום.

==היסטוריה==
לאורך הדורות, עד [[היציאה מן החומות|יציאתה של ירושלים מן החומות]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], שימש העמק ככל הנראה כשטח פורה לגידולים חקלאיים בין ירושלים לבין [[בית לחם]]. עדות לכך ניתן למצוא ב[[ספר ישעיהו]]: "והיה כאסף קציר קמה, וזרעו שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" ({{תנ"ך|ישעיהו|יז|ה}}). מעת לעת שימש העמק כמקום איסוף וחניית צבאות לקרבות שונים בסביבות ירושלים-בית לחם: "ומחנה [[פלשתים]] חנה בעמק רפאים" ({{תנ"ך|דברי הימים א|יא|טו}}). עמק רפאים נזכר כבר ב[[ספר יהושע]], בתיאור גבולות נחלת [[שבט יהודה]] לאחר כיבוש הארץ: "וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים צָפוֹנָה" ({{תנ"ך|יהושע|טו|ח}}). באופן דומה נזכר העמק אגב תיאור גבולותיה הדרומיים של נחלת [[שבט בנימין]].

בחלקו הדרומי של העמק נוסד הכפר הערבי [[בית צפאפא]], שתושביו הוכרו על ידי ה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|שלטונות העות'מאניים]] כבעליהם החוקיים של אדמות העמק. בשנות ה-70 של [[המאה ה-19]] מכרו תושבי בית צפאפא אדמות בצפון העמק לגרמנים ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] שחפצו להתיישב בסמוך לירושלים, ועל אדמות אלה הקימו הטמפלרים את מושבתם שנקראה "רפאים", ומוכרת כיום כשכונה הירושלמית "[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]]".

בסוף המאה ה-19 נסללה [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים]], בנתיב שהתפתל לעבר העיר דרך ערוץ נחל רפאים. חלקה האחרון של המסילה, עם הגעתה לעבר העיר, עבר בתוך עמק רפאים ממזרח לבתי המושבה הגרמנית, ו[[תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים|תחנת הרכבת ירושלים]] הוקמה בפתחו העליון והצפוני של העמק, מצפון למושבה. באזור זה מצאו המהנדסים מתכנני המסילה כר שטח מישורי ורחב יחסית שנדרש לתשתית התחנה, דבר נדיר יחסית ב[[טופוגרפיה]] של אזור ירושלים.

באותה עת בה התיישבו הטמפלרים בעמק, הלכה והתרחבה [[היציאה מן החומות|ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה]], שיהודים וערבים כאחד שאפו להיחלץ מצפיפותה. בהמשך להתיישבות הגרמנית הוקמו על המורדות המתונים של הגבעות המשתפלות אל העמק שכונות הרווחה הערביות [[טלביה]], [[קטמון]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]]. מדרום למושבה הגרמנית התמקם בעמק יישוב קטן של יוונים, שכונה הידועה כיום בשם "[[המושבה היוונית]]".
===במאה ה-20===
במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] הלך והתבסס מקומו של עמק רפאים כחלק אינטגרלי מן המרקם העירוני של העיר המתפתחת. האזור המשיך להיות מיושב בגרמנים, יוונים וערבים, בעיקר נוצרים. בשנות ה-40 שינה האזור את פניו לחלוטין מבחינה דמוגרפית: הגרמנים תושבי המושבה הגרמנית פונו בידי הבריטים, כנתיני אויב, במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ומאוחר יותר פונו או נמלטו ממנו התושבים הערביים במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]]. תום הקרבות מצא את עמק רפאים בחלקה המערבי של ירושלים המחולקת, ובתיהן הנטושים של שכונות העמק יושבו ביהודים. בחלקו הדרומי של העמק, בשולי שכונת קטמון בואכה בית צפאפא, נבנו ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] סדרות של [[שיכון|שיכונים]] צפופים לאכלוס גלי ה[[עלייה]] הגדולים שהגיעו באותה עת, ואלה התפתחו ל[[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] שנודעו בשם "[[קטמונים]]".

===במאה ה-21===
כיום משמש השם '''עמק רפאים''' כשמו של האזור העירוני הכולל את המושבה הגרמנית המקורית, המושבה היוונית, השוליים המערביים של שכונת בקעה ההיסטורית (אלה שממערב למסילת הרכבת), והשוליים המזרחיים של קטמון. "עמק רפאים" הוא גם שמו של [[רחוב עמק רפאים|הרחוב החוצה את העמק]], כיום ציר תנועה חשוב בירושלים ורחוב מרכזי של קניות ובילוי. פעמים רבות משמשים השמות "עמק רפאים" ו"המושבה הגרמנית" (או רק "המושבה") כשמות חלופיים ונרדפים לשם האזור כולו, אף שבפועל המושבה הגרמנית המקורית כוללת רק את הבתים בחלקו הצפוני של העמק.

בשנת 2007, החלה הקמתו של [[פארק ירושלים|פארק מטרופוליני "עמק רפאים"]] בשטח של כ-5,500 דונם לאורך ערוץ [[נחל רפאים]] באזור [[גן החיות התנ"כי]]
{{הערה|{{גלובס|דליה טל |עיריית ירושלים תקים פארק מטרופוליני בעמק רפאים בשטח של 5,500 דונם|1000232049|4 ביולי 2007}}}}.

בשנת 2018, אישרה ה[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית לתכנון ולבנייה]] בירושלים את תוואי [[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים|הקו הכחול של הרכבת הקלה]] שיעבור ב[[רחוב עמק רפאים]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|מתנגדי הרכבת הקלה בעמק רפאים צודקים, אך מזל שהם הפסידו|1.6192290|16 ביוני 2018}}}}.
==ראו גם==
* [[המושבה הגרמנית (ירושלים)]]
* [[המושבה היוונית]]
* [[רחוב עמק רפאים]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ירושלים: עמקים|רפאים, עמק]]
[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]