הצגת המקור של הדף "עמק זבולון"

{{עמק
|שם=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=תמונה:EmekZvulun2.jpg
|כיתוב=עמק זבולון, מבט מהכרמל
|גובה=
|כיוון=
|אורך=14 קילומטרים
|רוחב=9 קילומטרים
|שטח=
|עומק=
|מיקום=
|סוג=
|גבולות= [[נחל נעמן]] מצפון, רכס [[הכרמל]] מדרום, [[הים התיכון]] ממערב והרי ה[[גליל התחתון]] ממזרח
|מחבר בין=[[עמק יזרעאל]] ל[[מפרץ חיפה]]
|אזור=[[מחוז הצפון]]
|עיירות=[[הקריות]]
|חוצה=
|נתיבי מים=[[נחל קישון]]
|מפה={{ממי}}
|כיתוב מפה=
}}
'''עמק זבולון''' או "עמק [[עכו]]" או "עמק [[יגור]]" הוא עמק ב[[מחוז הצפון|צפון]] [[ארץ ישראל]], הנמצא לאורך [[מפרץ חיפה]] ומהווה למעשה המשך ה[[העתק|שבר]] של [[עמק יזרעאל]].

==גאוגרפיה==
[[קובץ:Zevulun_079.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמק זבולון מדרך הנוף על מורדותיו הצפון מזרחיים של הכרמל]]
[[קובץ:זריחה ורודה על עמק זבולון, תצפית מרחוב האילנות בגבעת נשר לכיוון מזרח..jpg|ממוזער|[[זריחה]] ורודה על עמק זבולון, תצפית מ[[גבעת נשר]]]]
אורכו של העמק מגיע עד לכדי 14 קילומטרים, ורוחבו המקסימלי מגיע עד לכדי 9 קילומטרים. גבולותיו הם [[נחל נעמן]] מצפון, רכס [[הכרמל]] מדרום, [[הים התיכון]] ממערב והרי ה[[גליל התחתון]] ממזרח. [[נחל קישון]] חוצה את העמק בחלקו הדרומי.

==שם העמק==
למעשה, שמו של העמק יסודו בטעות, שכן עמק זבולון של ימינו היה שייך לנחלת [[שבט אשר]], לפי תיאורי גבולות הנחלות שב[[ספר יהושע]], בעוד [[שבט זבולון]] שכן באזור [[עמק יזרעאל]]. מקור הטעות הוא בפרשנות מוטעית לפסוק בברכת [[יעקב]] ל[[זבולון]]: "'''זבולון לחוף ימים ישכון'''", שממנו נשמע כאילו [[נחלת שבט זבולון]] היא ב[[חוף|חוף הים]]. לפי [[פרשני המקרא|פרשנויות]] שונות, הערות לסתירה בין [[ברכת יעקב]] לנחלות השבטים בפועל בספר יהושע, כוונת הפסוק היא שלשבט זבולון היה מסדרון צר מנחלתו אל חוף הים, אך לא ששכן באמת על חוף הים.

שמו ה[[ערבית|ערבי]] של עמק זבולון הוא '''ואדי ג'ידרו''' או ג'ידרו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990023674880205171/NLI#$FL42747168|כותרת=מפת הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל, בהוצאת הקרן הקיימת, 1929 עם ציון השם 'גדרו' מצפון ל'כפר אתא'.|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>. על שם "חירבת ג'ידרו" שהייתה במקום בו שוכן היום [[כפר ביאליק]]. זכר לשם זה נשמר ב[[נחל גדורה]] (ואדי פוארה).

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תל אפק (שמורת עין אפק)|תל אפק]], [[תל דעוך]], [[תל כיסון]], [[תל פר]], [[תל רגב]]}}
[[קובץ:Zevulun Valley 1942.jpg|ממוזער|עמק זבולון, מבט ממשק יגור מערבה, נובמבר [[1942]]]]
[[קובץ:EmekZvullunOld (cropped).jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמק זבולון שומם בשנות העשרים, מבט מהכרמל]]
יש המזהים את עמק זבולון עם ארץ כבול, המוזכרת ב[[ספר מלכים]] כחבל ארץ גרוע, אותו נתן [[שלמה]] ל[[חירם הראשון מצור|חירם מלך צור]].

עמק זבולון שימש לזירת קרבות בעת הכיבוש ה[[ארצות ערב|ערבי]] (ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]]), ובעת הכיבוש [[מסעי הצלב|הצלבני]] (במאות ה[[המאה ה-12|12]] - [[המאה ה-13|13]]).

ב[[שנות ה-70 של המאה ה-19]] רכשה [[משפחת סורסוק]] הלבנונית את אדמות העמק, שהיה שייך מנהלתית לסנג'אק (מחוז) עכו. מראשית ה[[ציונות]] נעשו מספר ניסיונות לרכוש אדמות אלו, אולם ללא הצלחה, בין הניסיונות היה זה של [[הרצל]] שהציע ל[[סולטאן]] הטורקי [[עבדול חמיד השני]] עזרה בחיסול החוב החיצוני של [[האימפריה העות'מאנית]]. בתמורה דרש, בין השאר, את "שטח חיפה וסביבתה בארץ-ישראל". אולם הסולטאן סירב לעסקה. לאחר שסיים את רכישת קרקעות חדרה, נפגש [[יהושע חנקין]] עם סורסוק וניסה לרכוש ממנו את אדמות [[עמק יזרעאל]]. המשא ומתן נכשל אך אליאס סורסוק הציע לחנקין 80 אלף דונם בעמק זבולון ו- 40 אלף דונם ליד [[טבריה]]. חנקין שילם [[דמי קדימה]], אולם לא הצליח לגייס את הכסף והעסקה בוטלה. בשנים שלאחר מכן התנהל משא ומתן בין משפחת סורסוק לבין [[יק"א]], אולם העסקה לא יצאה לפועל מאחר שהמחיר הנדרש נראה לאנשי יק"א גבוה משווי הקרקע. ב-[[1910]] מסר ה[[אגרונום]] [[אליהו בלומנפלד]], שהייתה לו [[חווה חקלאית]] על הר הכרמל ליד חיפה, לד"ר [[ארתור רופין]], מנהל [[המשרד הארצישראלי]] סכום כסף שהיה אמור להספיק לרכישת 1,000 דונם מאדמות עמק זבולון (בתעריף שדרש סורסוק). רופין שהיה עסוק אז יחד עם חנקין בניסיונות לרכוש מסורסוק את אדמות אל-פולה, הצליח לשכנע את בלומנפלד להשתמש בכסף כ[[מקדמה]] לרכישת אדמות [[הקואופרציה במרחביה]], ולכן בלומנפלד בנה את החווה שלו ("טירת העמק") במרחביה.

בקיץ [[1925]] רכש [[יהושע חנקין]] 64,588 דונם במפרץ חיפה, מ[[משפחת סורסוק]], מרי בוסטרוס ונחלה תואיני. באותו זמן היו בעמק 3 כפרים קטנים: [[ג'ידרו]], שהיה מאהל [[בדואים|בדואי]] ובו 117 משפחות (כיום [[כפר ביאליק]]), וכפרתא ומג'דל בגבול העמק עם הגבעות (כיום בשטח [[קריית אתא]] ובסמוך ל[[רמת יוחנן]]), בהם היו 96 [[אריסות|אריס]]ים. לבדואים ולאריסים הוצע לחכור אדמה או להתפנות מהשטח תמורת פיצוי כספי, והם בחרו בפיצוי הכספי (סה"כ כ-10,000 לירות מצריות במצטבר). רובם של האריסים עקרו ל[[שפרעם]] ול[[דאמון]] הסמוכות. אדמת העמק נקנתה עבור מספר חברות: "קהילת ציון אמריקאית", [[הכשרת הישוב]], ה[[קק"ל]] וחברת "משק". חברת קהילת ציון האמריקאית מכרה חלק מהאדמות שרכשה לאנשים פרטיים, ו[[פשיטת רגל|פשטה במהרה את הרגל]]. האדמות שהיו בבעלותה נקנו לאחר מכן על ידי הקק"ל. קק"ל הייתה שותפה בקניית הקרקעות כבר מראשיתן, לאחר ש[[הקונגרס הציוני]] הטיל על הקק"ל לקנות אדמות לא רק לטובת התיישבות חקלאית, אלא גם לטובת התיישבות עירונית. על חלק מאדמות אלו הוקמו [[הקריות]]. הקק"ל היא זאת שנתנה לעמק את שמו - "עמק זבולון".

בשנת [[1924]], התיישבו אפרים וסבינה כץ בעמק, והקימו [[חווה חקלאית|חווה]] בה נטעו מטעים שונים. אפרים כץ עסק גם בקניית אדמות העמק מידי הערבים. ב[[מאורעות תרפ"ט]], שדדו [[ערבים]] מכפרים בסביבה את החווה והעלו באש את צריף המגורים. אפרים כץ לא התייאש והחליט להקים מחדש את החווה. הפעם, בנה בית אבן על חורבות הצריף השרוף, הקיים עד היום ב[[קריית ביאליק]], בקצהו הדרומי של רחוב קרן היסוד.

ב-[[1928]] נקנו אדמות "הגנים הפרסיים" (כיום קיבוץ [[עין המפרץ]]) בצפון העמק. לאריסים שישבו במקום שולמו פיצויים בסך של 1,750 לירות ארץ ישראליות. האריסים במקום היו [[בהאים]] והמקום נקרא 'בוסתן אחמד נור'.

כיום, שוכנות בעמק זבולון [[הקריות]], וכן יש בו ריכוז גדול של מפעלי תעשייה שונים.

==גלריה==
<gallery widths="150" heights="150" perrow="5">
קובץ:Zvulun Valley Coast, Israel.jpg|חוף עמק זבולון, תחילת המאה ה-20
קובץ:מפרץ חיפה מבנה אבן עתיק לידו התגוררו בדואים 1926 - iסלוסi btm7528.jpeg|[[בדואים]] בג'ידרו, [[1926]]
קובץ:Rexassim 078.jpg|חלקו המזרחי של עמק זבולון, והיישובים רכסים וכפר חסידים
קובץ:Zikuk.JPG|אזור התעשייה בעמק זבולון בלילה. בתי הזיקוק מוארים בירוק ובכחול
קובץ:Haifaoil.jpg|בתי הזיקוק
</gallery>

== ראו גם ==
* [[מפרץ חיפה]]

==לקריאה נוספת==
*"רכישת עמק יזרעאל ועמק זבולון", בתוך "ההתיישבות היהודית וטענת הנישול", [[אריה ל. אבנרי]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1980.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Zvulun Valley|שם ויקישיתוף=עמק זבולון}}
* {{קתדרה|לאה דוכן-לנדוי|המשבר ב'קהיליית ציון האמריקנית' ואדמות מפרץ חיפה (1930-1925)|41.9|41, אוקטובר 1986, עמ' 199-173}}
* איריס גרייצר, [https://web.archive.org/web/20140225060030/http://geography.huji.ac.il/.upload/STUDIES_XIII/XIII-Graicer.pdf שיתוף הפעולה בין ההון הפרטי להון הלאומי בפיתוח עמק זבולון]
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27270-2/92307-2/ עמק זבולון, '''1928'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]] 
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27512-2/94312-2/ עמק זבולון, '''1938''', עשר שנות התפתחות], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007530421905171|עמק זבולון (ישראל)}} 

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:עמק זבולון|*]]
[[קטגוריה:נחלת שבט אשר]]