הצגת המקור של הדף "עיתונות חרדית"

[[קובץ:Ultra Orthodox newspaprs in Jarusalem.jpg|שמאל|250px|עיתונים חרדיים בחנות בירושלים|ממוזער]]
'''עיתונות חרדית''' היא [[עיתון|עיתונים]], [[כתב עת|כתבי עת]] ו[[אתר חדשות|אתרי חדשות]] המיועדים לציבורים [[חרדים|חרדי]]ים. העיתונות החרדית מופקת על ידי [[עיתונאי]]ם חרדים וכפופה לכללי [[צנזורה]] והוראות מ[[רב]]נים.

== היסטוריה ==
עיתונות חרדית החלה להתפתח באמצע [[המאה ה-19]]. במשך השנים נעשו ניסינות רבים לייסד עיתונים חרדיים, אולם רובם לא החזיקו מעמד לאורך שנים, ונסגרו עקב מלחמות העולם, העדר תקציב או התנכלות השלטונות<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=[[אהרון סורסקי]]|שם=ראש גולת אריאל|שנת הוצאה=תש"ן|עמ=קסב, קסד|כרך=שני}}</ref><ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=|שם=[[#העיתונות האורתודוקסית בפולין|העיתונות האורתודוקסית בפולין]]|שנת הוצאה=|עמ=133, 134, 143, 148|פרק=}}</ref><ref name=":5">{{אוצר החכמה|י. אדלר|נחליאל – מאסף לתודעה תורתית ולספרות חרדית|638260|עמ' 81–82, תשכ"ה|כותרת=עתונות וספרות חרדית|כרך=א|עמוד דיגיטלי=83}}</ref>. הראשונים שיזמו עיתונות חרדית היו הרב [[יעקב אטלינגר]] והרב ד"ר [[מאיר להמן]] ב[[גרמניה]], רבי [[יהושע רוקח]] ב[[גליציה]], ורבי [[אליהו עקיבא רבינוביץ']] ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] תמך בעיתונים חרדים שקמו, ובעצמו יזם הקמה של כמה עיתונים ב[[פולין]].

* "[[שומר ציון הנאמן]]" (תמוז [[ה'תר"ו]], יולי [[1846]] – אדר [[ה'תרי"ז]], מרץ [[1857]]) הוקם ב[[אלטונה]] על ידי הרב [[יעקב אטלינגר]], ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה. נכתב בעברית ונחשב לביטאון החרדי הראשון<ref>{{קשר1|עקיבא צימרמן|"שומר ציון הנאמן": ביטאון היהדות הדתית בגרמניה באמצע המאה ה-19|19/Kesher%2019_Zimmerman|עמ' 131, מאי 1996}}</ref> נקט קו לעומתי נגד הרפורמים בגרמניה<ref>{{צ-ספר|שם=[[#העיתונות האורתודוקסית בפולין|העיתונות האורתודוקסית בפולין]]|עמ=130}}</ref>.

* "[[דער איזראעליט|דער איזרָאֵליט]]" (מאי [[1860]] – נובמבר [[1938]]) הוקם ב[[מיינץ]] על ידי הרב ד"ר [[מאיר להמן]],
* "[[הלבנון]]" ([[1863]]–[[1886]]) שבכתיבתו השתתפו רבנים חשובים כמו רבי [[ישראל מסלנט]], מייסד [[תנועת המוסר]].
* "[[קול מחזיקי הדת]]" ([[1879]]–[[1914]]) שבועון בעברית. הוקם ב[[לבוב]] על ידי רבי [[שמעון סופר (מכתב סופר)|שמעון סופר]] ביוזמתו של רבי [[יהושע רוקח]] האדמו"ר מבעלז. הופיע כשבועון ובתקופות מסוימות אחת לשבועיים.
* "[[הפלס (ירחון)|הפלס]]" (תשרי [[ה'תרס"א]], אוקטובר [[1900]] – [[ה'תרס"ה]], [[1905]]) ירחון בעברית. הוקם ב[[פולטבה]] על ידי רבי [[אליהו עקיבא רבינוביץ']].
* "[[הקול]]" / "[[הקול – קול יעקב]]" (ניסן [[ה'תרס"ז]], [[1907]] – [[ה'תרס"ט]], [[1908]]) יומון / שבועון בעברית. הוקם ב[[ורשה|וורשה]]⁩ על ידי רבי [[מנחם מנדל אלתר]] ביוזמת אחיו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]]. תחילה יצא כ[[שבועון]] 'הקול - קול יעקב'<ref>{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הקול - קול יעקב|hakoljakob|4=הגיליון הראשון|5=1907/03/21|6=1}}</ref> ולאחר שבועות ספורים החל להופיע כיומון 'הקול'<ref>{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הקול|hakolwarsaw|4=הגיליון הראשון|5=1907/04/16|6=1}}</ref><ref name=":12">{{צ-ספר|מחבר=[[אהרון סורסקי]]|שם=ראש גולת אריאל|שנת הוצאה=תש"ן|עמ=קנד, קנז|כרך=שני}}</ref>. העיתון זכה לתמיכה ועידוד מגדולי הרבנים<ref>[[אברהם בורנשטיין|הרב מסוכוצוב]], [[אליהו חיים מייזל|הרב מלודז']], [[אברהם מרדכי אלתר|הרב מגור]], [[ישמח ישראל|הרב מאלכסנדר]], [[ישראל שפירא (גרודז'יסק)|הרב מגרודז'יסק]], [[מרדכי מקוזמיר|הרב מקוזמיר]], [[שפתי צדיק|הרב מפילץ]], [[ישכר בריש גרויברט|הרב מבענדין]], [[שמחה יאיר רוזנפלד|הרב מפיוטרקוב]].{{ש}}{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הקול - קול יעקב|hakoljakob|4=אל הקוראים|5=19070321|6=2}}</ref><ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=[[אהרון סורסקי]]|שם=ראש גולת אריאל|שנת הוצאה=תש"ן|עמ=קנה–קנו|כרך=שני}}</ref>, אולם הוא לא שרד כלכלית, בחורף [[ה'תרס"ח]] הופעתו הושעתה זמנית, בשנת [[ה'תרס"ט]] חדל להופיע<ref name=":11">{{אוצר החכמה|י. אדלר|נחליאל – מאסף לתודעה תורתית ולספרות חרדית|638260|עמ' 82, תשכ"ה|עמוד דיגיטלי=84|עמ=83|כותרת=עתונות וספרות חרדית|כרך=א}}</ref><ref name=":13">{{צ-ספר|מחבר=[[אהרון סורסקי]]|שם=ראש גולת אריאל|שנת הוצאה=תש"ן|עמ=קסב|כרך=שני}}</ref>.
* "[[המודיע (פולטבה)|המודיע]]" ([[ה'תר"ע]], [[1910]] – [[ה'תרע"ה]], [[1915]]) שבועון בעברית. העיתון היה ממשיכו של הירחון [[הפלס (ירחון)|הפלס]] והוקם גם הוא ב[[פולטבה]] על ידי רבי [[אליהו עקיבא רבינוביץ']]. המודיע היה הבמה המרכזית להפצת הרעיון של התארגנות החרדים, לקראת כינון תנועת '[[אגודת ישראל]]'<ref name=":11" /><ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=[[אברהם דוב גרינבוים]]|שם=יהדות התפוצה|כתב עת=[[ליברל (מגזין)|ליברל]]|שנת הוצאה=11/06/2020|קישור=https://theliberal.co.il/יהדות-התפוצה-מאת-דוב-גרינבוים/|archive-url=https://web.archive.org/web/20200929231734/https://theliberal.co.il/יהדות-התפוצה-מאת-דוב-גרינבוים/}}</ref>. באוגוסט 1914 יצא לאור הגיליון האחרון בעברית, ובחודש אוקטובר, לאחר הפסקה של כחודשיים, החל לצאת לאור ב[[יידיש]]. נסגר עקב אילוצים כלכליים ובעקבות [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה העולמית]] שפרצה{{הערה|{{המודיע|אליהו עקיבא רבינוביץ|מלחמת קיומו של המודיע.|19140814|3}}}}<ref name=":14">{{צ-ספר|מחבר=[[אהרן סורסקי]]|שם=ראש גולת אריאל|שנת הוצאה=תש"ן|כרך=שני|עמ=קסד}}</ref>.
* "הדרך" ([[ה'תרע"ג]], [[1912]] – [[ה'תרפ"ט]]) ירחון תנועת [[אגודת ישראל]]. הוקם ב[[פרנקפורט]] על ידי רבי [[יעקב רוזנהיים]] לאחר ההכרזה על הקמת אגודת ישראל ב[[ועידת קטוביץ (1912)|ועידת קטוביץ]], יצא לאור עד פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], ולאחריה בין השנים [[ה'תר"ף]]–[[ה'תרפ"ט]] בצריך ובוינה<ref name=":14" />.
* "[[דאס יודישע ווארט (יומון)|דאס יודישע ווארט]]" (אדר [[ה'תרע"ו]], מרץ [[1916]] – אדר [[ה'תרע"ט]], פברואר [[1919]]) יומון ביידיש. הוקם בוורשה בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי הרב [[עמנואל קרליבך]] והרב [[פנחס כהן (אנסבך)|פנחס כהן]] ונערך על ידי נחום לייב וינגוט ונסגר לאחר כשנתיים בהיעדר תקציב<ref>{{צ-ספר|שם=[[#העיתונות האורתודוקסית בפולין|העיתונות האורתודוקסית בפולין]]|עמ=135, 138}}</ref><ref>{{אוצר החכמה|שמואל רוטשטיין|שערים – תוספת לגיליון האלף|195941|תל אביב: תשט"ו|עמוד דיגיטלי=96|עמ=83|כותרת=תולדות העיתונות החרדית}}</ref>.
* "[[דער יוד (יומון)|דער יוד']]"<ref>{{אוצר החכמה|2=דער יוד (שבועון)|3=641640|4=ב' בטבת ה'תרע"ט, 5 בדצמבר 1918|כותרת=הגיליון הראשון}}</ref> (טבת [[ה'תרע"ט]], דצמבר [[1918]] – [[ה'תרפ"ט]] [[1929]]) יומון ב[[יידיש]]. הוקם ב[[ורשה|וורשה]] על ידי הרב משולם קמינר, תחילה יצא לאור כשבועון במשך כשנה, והפך ליומון ב–1 לדצמבר 1919<ref>{{אוצר החכמה|2=דער יוד (שבועון)|3=641651|4=י"ג בחשוון ה'תר"ף, 6 בנובמבר 1919|עמוד דיגיטלי=17|כותרת=גיליון 42}}</ref> לאחר סגירתו של 'דאס יודישע ווארט'<ref>{{אוצר החכמה|ד"ר [[הלל זיידמן]]|{{ללא קוד ויקי|אלה אזכרה}}|17729|ניו יורק: תשי"ז, עמ' 131|עמוד דיגיטלי=162|עמ=131|כותרת=ר' משולם קמינר־ורשה|כרך=ב}}</ref><ref name=":15">{{צ-ספר|שם=[[#העיתונות האורתודוקסית בפולין|העיתונות האורתודוקסית בפולין]]|עמ=138}}</ref>, מבחינה מקצועית העיתון פיגר אחרי עיתוני התקופה ובמשך העשור של פעילותו הופעתו הופסקה מספר פעמים<ref name=":15" />, ובסופו של דבר גם הוא כקודמיו נסגר בהיעדר תקציב להפעלתו<ref name=":9">{{אוצר החכמה|ד"ר [[הלל זיידמן]]|{{ללא קוד ויקי|אלה אזכרה}}|17729|ניו יורק: תשי"ז, עמ' 71|עמוד דיגיטלי=102|עמ=71|כותרת=ר' מנדל קמינר־ורשה|כרך=ב}}</ref>.
* "[[דאס יודישע טאגבלאט]]" ([[ה'תרפ"ט]], [[1929]] – אלול [[ה'תרצ"ט]], ספטמבר [[1939]]) הוקם ב[[ורשה|וורשה]] לאחר הפסקת הופעתו של 'דער יוד', על ידי העסקן רבי מנדל קמינר בעידוד אחיינו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], לאחר החלטה שהתקבלה ב[[הכנסייה הגדולה#הכנסייה הגדולה השנייה|הכנסייה הגדולה השנייה]] של אגודת ישראל<ref name=":4">{{צ-ספר|שם=[[#העיתונות האורתודוקסית בפולין|העיתונות האורתודוקסית בפולין]]|עמ=141}}</ref>. כדי להקל על הפן הכלכלי ולחסוך את הצורך בגיוס כספים, הוקם העיתון כ[[קואופרטיב]] שכל עובדיו שותפים לרווחיו<ref name=":4" />, "דאס יודישע טאגבלאט" היה בין העיתונים המקובלים והנפוצים בפולין<ref name=":9" />, ובעל השפעה על הציבור החרדי בגולה. הופץ ביותר מ–30,000 עותקים<ref name=":3">{{צ-ספר|שם=[[#העיתונות האורתודוקסית בפולין|העיתונות האורתודוקסית בפולין]]|עמ=142}}</ref>. העיתון הפסיק להופיע מיד עם פלישת הנאצים לפולין.

===בישראל===
בתקופת [[המנדט הבריטי]] הופיעה ב[[ארץ ישראל]] עיתונות חרדית מגוונת. 

לאחר קום המדינה, העיתונות החרדית הייתה בדרך כלל [[עיתונות מפלגתית בישראל|עיתונות מפלגתית]], כמו רוב העיתונות היומית בישראל בימים ההם, אולם בניגוד לרוב העיתונות כיום, ששינתה פניה, ממשיכים היומונים החרדיים להיות מפלגתיים גם כיום.
* "[[המודיע]]" - הוקם בשנת [[1950]] על ידי "הוועד הפועל העולמי של [[אגודת ישראל]]" ומשמש כביטאון אגודת ישראל. עד [[1985]] היה היומון החרדי היחיד של כלל הציבור החרדי המזוהה עם אגודת ישראל. מזוהה כיום עם [[חסידות גור]].
* "[[דגלנו (ישראל)|דגלנו]]" - [[ירחון]] ששימש כביטאונה של [[צעירי אגודת ישראל]], הופיע מ־1939 ועד ל־1998. 
* "[[שערים]]" - ביטאון [[פועלי אגודת ישראל]]. החל לצאת בשנת [[1935]] באופן בלתי סדיר. בשנת [[1951]] הפך ליומון עד [[1981]] ולאחר כך פעל במשך תקופה כשבועון עד לסגירתו.
* "[[יתד נאמן]]" - הוקם ב-[[1985]] על ידי [[הרב שך]] והרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] על רקע המתיחות באגודת ישראל בין ה[[חסידים]] ל[[ליטאים (זרם)|ליטאים]]. מזוהה עם תנועת [[דגל התורה]] הליטאית. בשנת [[2012]] חל מהפך בשליטה בעיתון והוא עבר לשליטת נאמני הרב [[אהרן לייב שטיינמן]].
* "[[המחנה החרדי]]" - הוקם ב-[[1980]] כביטאון [[חסידות בעלז]].
*"[[יום ליום]]" - הוקם בשנת [[1993]] כביטאון [[מפלגת ש"ס]], תחילה כיומון ולאחר מכן כשבועון.
*"[[הדרך (עיתון)|הדרך]]" - הוקם בשנת [[2017]], לאחר החלפת בעלות בעיתון יום ליום, משמש היום כביטאון מפלגת ש"ס.
*"[[העדה]]" - ביטאון [[העדה החרדית]]
*"[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]" - הוקם ב-[[1980]] כביטאון [[חסידות חב"ד]].
*"[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]" - הוקם ב-[[1994]], כביטאון הרשמי של הפלג המשיחי ב[[חסידות חב"ד]].
* "[[המבשר (יומון)|המבשר]]" - הוקם ב-[[2009]] על ידי [[מנחם פרוש]] ובנו [[מאיר פרוש|מאיר]]. מזוהה עם סיעת [[שלומי אמוני ישראל]] באגודת ישראל.
* "[[הפלס (יומון)|הפלס]]" - הוקם ב-[[2012]] בחסותו של הרב [[שמואל אוירבך]] על ידי כמה מבכירי העיתון יתד נאמן לשעבר שפוטרו זמן קצר לפני כן על ידי אנשי [[הרב שטיינמן]]. מזוהה עם [[הפלג הירושלמי]] ו[[מפלגת בני תורה]].

בנוסף לעיתונות המפלגתית, ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] המאוחרות החלו להופיע גם שבועונים לא־מפלגתיים. הראשון היה [[צוהר (עיתון חרדי)|צוהר]] שהוקם ב־1978 אך פשט את הרגל ונסגר בסוף 1982. ב־1983 הוקם עיתון לא מפלגתי חרדי חדש, "[[יום השישי (שבועון)|יום השישי]]", שבועון ומסחרי שהוקם ב-[[1983]]. לאחר פשיטת הרגל של המו"ל הוצא לאור תחת השם "[[ערב שבת (שבועון)|ערב שבת]]". לאחר מכן חזרו עורכיו, [[יצחק נחשוני]] ו[[ישראל קצובר]], לערוך את העיתון תחת השם "יום השישי" עד לסגירתו. שבועונים בולטים אחרים הם [[משפחה (שבועון)|משפחה]], [[בקהילה]], [[שעה טובה]], [[קו עיתונות דתית]] ו[[מרכז העניינים]].

רבנים וגורמים בממסד החרדי [[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל|נאבקים בשבועונים החרדיים]] בנימוק שיש בהם לשון הרע ופתיחות מסוכנת<ref>{{חדשות||הרב שך נגד "ערב שבת"|19840625|20}}</ref>.

קיים גם שבועון בשם [[מרווה לצמא]], שבו מדורי [[חינוך]], [[אידאולוגיה|השקפה]] [[סיפורי חסידים|סיפורי צדיקים]] ו[[סיפורת]] לכל הגילאים ואין בו ידיעות חדשותיות ופרסומות, וכן [[עיתון ילדים]] בשם [[זרקור (כתב עת)|זרקור]] היוצא לאור מדי שבוע, ומכיל סיפורים, דברי הגות ודברי תורה, שירים, מדורי יצירה, חידונים ועוד. עיתונות בשפת ה[[יידיש]] שייכת ברובה לפלגי [[העדה החרדית]], כגון "[[מעלות (ירחון)|מעלות]]" "[[דאס אידישע ליכט]]", "[[דער אידישער שטראל]]".

=== בארצות הברית ===
{{להשלים||נושא=ישראל}}
עיתונות חרדית בארצות הברית נפוצה ב[[יידיש]] וב[[אנגלית]].

ביידיש יוצא השבועון "[[דער איד]]" המזוהה עם [[חסידות סאטמאר]]. השבועון הוקם בשנת [[1955]] וכיום נשלט בידי חצר ה[[אדמו"ר]] רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים|זלמן לייב טייטלבוים]]. עם התפצלותה של החסידות נוסף גם השבועון "דער בלאט" המזוהה עם הרב [[אהרן טייטלבוים]]. שניהם מאופיינים בקו [[אנטי-ציונות|אנטי ציוני]]. משנות ה-80 יוצא יתד-נאמן במהדורה שבועית באנגלית בעריכת פנחס (פיני) ליפשיץ. גם השבועון "משפחה" מוציא מהדורה באנגלית. משנת 2004 מוציא המודיע עיתון יומי באנגלית בעריכת רות ליכטנשטיין-לוין.{{הערה|{{הארץ|[[שלמה שמיר (עיתונאי)|שלמה שמיר]]|היומון היהודי הראשון באנגלית בארצות הברית הוא חרדי ויש לו עורכת|1.946021|15 בפברואר 2004}}}}

==מטרת העיתונים החרדיים==
מטרתם המוצהרת של העיתונים החרדיים היא להוות אלטרנטיבה חרדית לעיתונות החילונית. כך, למשל, בישר העיתון "המבשר" על מטרתו:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=... מן המפורסמות הוא שיסודו והתהוותו של 'עתון חרדי', הוא פרי תוצאה של 'בדיעבד', והופעתו של עתון לציבור החרדי אינה 'מטרה' כשלעצמה, אלא אך ורק 'אמצעי' אשר בדורות קדמונים לא היה צורך בכגון דא, כאשר יהודים עבדו את ה' בשמחה ובתמימות, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו, והשתדלו לא לצאת מד' אמותיה של תורה ותפילה, ולא חשו צורך לשום עינם בדברים שחוץ לזמנם ולמקומם.{{ש}}
בדורות האחרונים, עם התפתחות עולם הדפוס ואחריו עולם התקשורת הכללי, מצאו רבותינו גדולי התורה והחסידות לחובה לקיים מקרא שכתוב: "ויגזל את החנית מיד המצרי" ולייסד כלי תקשורת המתנהלים על פי רוח התורה ומצוותיה, למען אשר לא יגיעו הרוחות העזות הנושבות ברחוב אל תוך ביתו של הירא והשלם.{{ש}}
מול כלי התקשורת המפותחים והמשוכללים הנמצאים בצד השני, מול גל המידע והאינפורמציה הבלתי מבוקרת הזורם באשדות אדירים מכל עבר, שומה עלינו לדאוג לקיומם של כלי תקשורת הנאמנים לה' ולתורתו, שיספקו את הצורך במידע חדשותי וקהילתי לציבור הנזקק לכך, באופן ראוי, רהוט, נקי ומכובד...|מקור="לדרכו של עיתון", '''המבשר''', 14 בינואר 2009}}

==מאפייני העיתונות החרדית==
[[קובץ:Zanzura.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צנזורה בעיתונות החרדית: המודעה התחתונה פורסמה ב"[[המבשר (יומון)|המבשר]]" בטקסט המקורי. המודעה העליונה פורסמה ב"[[המודיע]]", שם התחלפו המורים והמורות למונח הרשמי עובדי הוראה, והפוני של הילד קוצץ.]]
העיתונות החרדית שונה במאפייניה משאר העיתונות בארץ. ראשית, מרבית העיתונים החרדיים מזוהים עם זרם מסוים בציבור החרדי, ואינם טוענים לנייטרליות או להיעדר משוא פנים. ידיעות עיתונאיות ומאמרים "[[פובליציסטיקה|פובלציסטיים]]" (במשמעות הישנה של המושג) מוצגים בצורה התואמת את המסרים שמנהיגי הזרם רוצים להעביר לציבור הקוראים ותוקפים בדרך כלל את ה[[חילונים]] ואת [[תרבות המערב]].

העיתונות החרדית מעסיקה גם "משגיחים", שתפקידם לנטר את המידע ו[[צנזורה|לצנזר]] מתוכו מינוחים או נושאים אשר חורגים מה"קו" שנקבע על ידי הרבנים. כך למשל:
* לא מופיעים בעיתונות החרדית דיווחים על נושאים הקשורים ל[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]] ([[ידוען|מפורסמים]], [[ספורט]], [[בידור]], [[תרבות]]) או התרבות הגבוהה הלא-חרדית ([[ספרות]], [[קולנוע]], [[אמנות פלסטית]] וכיוצא באלה). דיווחים שכן נכתבים על התרבות הלא-חרדית מתמקדים בדרך כלל בהיבטיה השליליים: ([[חילול שבת]], אכילת לא-כשר, עבריינות וכו') או במאמרים פובליציסטיים הלועגים לתרבות הלא-חרדית.
* מקרי [[עבריינות|פשיעה פליליים]] כמו מעשי [[שוד]] ו[[גזל|גנבה]] מוזכרים במקרים חריגים בלבד. כמו כן נמנעים מדיווח על [[אלימות מינית בחברה החרדית|אלימות מינית]].
*לא מופיעות בה תמונות או איורים של [[אישה|נשים]]. דוגמה קיצונית לכך היא הגרסה המעובדת של [[תמונת ממשלת ישראל בבית הנשיא|תמונת]] [[ממשלת ישראל ה-34]], שבחלק מאמצעי התקשורת החרדיים הוסרו ממנה פני השׂרות, ובאחרים היא לא פורסמה.{{הערה|{{ynet||קמפיין "השקופות": בטאון ש"ס מחק את השרות|4660173|21 במאי 2015}}; {{ynet|עומרי אפרים|מחאה: השרות צונזרו מתמונת הממשלה|4659764|20 במאי 2015}}.}} לעיתים אף נמנעים מלהשתמש במילה "אישה", וכך [[הוועדה לקידום מעמד האישה]] נקראה בעיתון "המודיע" בשם "הוועדה לקידום מעמד".{{הערה|{{עונג שבת||הוועדה שאסור לומר את שמה|2015/06|97}}}}
* שמן הפרטי של נשים הכותבות בעיתון מופיע בחלק מהעיתונים כאות ראשונה בלבד. הן גברים והן נשים כותבים פעמים רבות בשמות עט, אולם בין הגברים הכותבים בשמם האמיתי מופיע בדרך כלל השם הפרטי במלואו.
* העיתונים נמנעים מאזכור כל דבר הקשור ל[[מיניות|מין]] אפילו בעקיפין ([[סרטן השד]] למשל נקרא "סרטן נשים"). דיווחים חדשותיים הקשורים למין מועלמים או מעורפלים. כך למשל ב[[פרשת מוניקה לווינסקי]] דווח רק אלמנט [[עדות שקר|עדות השקר]] של [[ביל קלינטון]], ו[[מצעד הגאווה בירושלים]] נקרא בשם הקוד "אירוע תועבה חמור".
* מערכות העיתונים מצנזרות פרסומות בלתי צנועות ועובדות רק עם פרסומאים שמכירים את ההוראות של הוועדות הרוחניות.

== אתרי אינטרנט חרדים ==
בעקבות עליית הפופולריות אצל האינטרנט בקרב הציבור החרדי החלו החל מהעשור הראשון למאה ה-21 עלייתם של אתרי אינטרנט חרדים, הפופולרים שבהם אלו [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]], ו[[בחדרי חרדים]]. אליהם נוספים גם [[חרדים10]], ו-[[JDN]] (ראשי תיבות של Jewish Daily News). הכתבים העורכים והגולשים באותם אתרים הם שייכים למגזרים פתוחים יחסית בחברה החרדית ובהתאם אתרי האינטרנט החרדים יעסקו בנושאים שלא יופיעו בעיתונים החרדים המגזריים: כמו תרבות, ספורט ופנאי. אך בעיקר יפרסמו תחקירים וידיעות שלא יהיו מקובלים בעיתונות המגזרית המודפסת. כמו למשל ביקורת על תנאי הקבלה לבתי ספר חרדים, ידיעות (לעיתים בעלי אופי [[רכילות|רכילותי)]] על חייהם האישיים של בכירי המגזר החרדי ומשפחותיהם, שחיתות בתוך המגזר החרדי וביקורת על התנהלות פוליטיקאים חרדים. אך עדיין הקו שלהם יהיה שמרני מאתרי החדשות הכלליים. בחלקם לא יופיעו תמונות נשים, ולא תופיע ביקורת על הרבנים עצמם. במיוחד שכמדובר ב[[גדול הדור|גדולי הדור]] וב[[אדמו"ר]]ים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=3ugu16D1Eng|כותרת=נייעס, פרק ראשון}}</ref>.

==ראו גם==
* [[המאבק בשבועונים החרדיים בישראל]]
* [[עיתונות בישראל]]
* [[נייעס (סדרת טלוויזיה)]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף פונד, '''מתווי דרכים: עיתונות אגודת ישראל''', בני ברק: הקבוץ המאוחד, תש"ע, 2010
* {{שחור כחול-לבן|249–254}}
* יוסף פונד, דגל לקטנים: עיתונות הילדים של אגודת ישראל, ירושלים: כרמל, 2021

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|שמואל רוטשטיין|שערים – תוספת לגיליון האלף|195941|עמוד דיגיטלי=98|עמ=85|כותרת=תולדות העיתונות החרדית|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשט"ו|מו"ל=[[פועלי אגודת ישראל]]}}
*{{אוצר החכמה|ש.ז. מוזס|ששים שנה לאגודת ישראל|604408||כותרת=עיתונות אגודאית מאז ועד עתה|עמוד דיגיטלי=28|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשל"ב|מו"ל=הוועד הפועל של [[אגודת ישראל]]}}
*{{עוגן|העיתונות האורתודוקסית בפולין|{{אוצר החכמה|שמואל רוטשטיין|עיתונות יהודית שהייתה|151604|מקום הוצאה=תל–אביב|שנת הוצאה=תשל"ג|עמוד דיגיטלי=128|כותרת=העיתונות האורתודוקסית בפולין}}}}
*[[מנחם מיכלסון]], [http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/newspaper/comi0345.htm עיתונות חרדית בישראל], באתר "[[עמל|עמלנט]]", מתוך "קשר" מס' 8, ע"ע 11–22, נובמבר 1990
*{{העין השביעית|[[דב אלבוים]]|חבורת הזבל וזוללי הסמים|21739|1 ביולי 1996}}
* [[קימי קפלן]], [http://www.tau.ac.il/institutes/herzog/relig_press.pdf רבות רעות צדיק], קווים לדמותה של העיתונות החרדית, ינואר 2006
* {{אנשים ישראל|חיים קליגר|מאפייני התקשורת החרדית|7810|12 ביולי 2008}}
* {{אנשים ישראל|[[אורי פז]], [[עוז אלמוג]]|דפוסי קריאת עיתונים וכתבי עת בחברה החרדית|7780|8 בספטמבר 2008}}
* {{דעת|צוריאל ראשי|124|יחס המנהיגות היהודית האורתודוקסית לתקשורת ההמונים במאה ה-20|2010}}
* טלי גלנסקי, [https://web.archive.org/web/20130318114811/http://www.openu.ac.il/hasifa/ines_gabel.html החרדים החדשים], [[האוניברסיטה הפתוחה]], מרץ 2013
* {{TheMarker|חגי עמית|טלפון מלמעלה {{!}} השיטות האלימות של מלחמת העיתונים במגזר החרדי|1.2510193|12 בדצמבר 2014}}
* [[ישראל אלתר גרובייס]], [http://iyun.org.il/article/על-דעת-המקום-ועל-דעת-הקהל-על-התמורות-בא/ על דעת המקום ועל דעת הקהל], על העיתונות החרדית, באתר '[[צריך עיון]]', א' באייר תשע"ז (27 באפריל 2017)
* {{העין השביעית|[[רפי מן]]|הרנסנס של הדיגיטל החרדי|250637|1 ביוני 2017}}
* {{יוטיוב|ZIcVVG8c5EI|[[משה גרילק]], [[אברהם דוב גרינבוים]], [[מני גירא-שורץ]] ו[[יצחק נחשוני]]|שם=לכתחילה או בדיעבד? בידור או תקשורת נקיה? {{!}} פאנל על תפקידה של העיתונות החרדית|תאריך=15 ביוני 2017}}
* {{הארץ|רועי צ'יקי ארד|כנסו כנסו, לא תאמינו מי תפס שולחן בשלייקס: החרדים התאהבו במדורי רכילות|1.6719437|6 בדצמבר 2018}}
* {{קשר1|מנחם קרן-קרץ|"שובי שובי ונחזה בך": תמונות נשים בעיתונות החרדית|53/Kesher53.Keren|סתיו 2019}}
* {{צ-מאמר|מחבר=[[אברהם דוב גרינבוים]]|שם=יהדות התפוצה|כתב עת=[[ליברל (מגזין)|ליברל]]|שנת הוצאה=11 ביוני 2020|קישור=https://theliberal.co.il/יהדות-התפוצה-מאת-דוב-גרינבוים/|archive-url=https://web.archive.org/web/20200929231734/https://theliberal.co.il/יהדות-התפוצה-מאת-דוב-גרינבוים/}}
*[[אליעזר היון]], [https://hamakom.social/magazine/4938/ פגוש את העיתונות החרדית], מגזין המקום גיליון 23, פברואר 2023

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:עיתונות חרדית|*]]
[[קטגוריה:ישראל: תקשורת]]