הצגת המקור של הדף "עיתונאות"

{{מפנה|עיתונות|עיתון|}}

[[קובץ:EU2017EE opening press conference with European Commission President Jean-Claude Juncker and Estonian Prime Minister Jüri Ratas Media at work (35587073856).jpg|ממוזער|עיתונות בפעולה – [[מסיבת עיתונאים]] משנת 2017]]

'''עיתונאות''' או '''עיתונות''' היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים [[אקטואליה|אקטואליים]]. בעלי המקצוע העוסקים בעיתונאות, לרוב לפרנסתם, קרויים [[עיתונאי]]ם.

העיתונאות היא הבסיס לפעילותם של [[אמצעי תקשורת|אמצעי התקשורת]]: [[עיתון|עיתונים]], [[חדשות (תקשורת)|חדשות]], יומני חדשות ב[[רדיו]], תוכניות אקטואליה ב[[טלוויזיה]] ו[[אתר אינטרנט|אתרי]] חדשות ב[[אינטרנט]].

לעיתונאות רבדים רבים, מלבד החדשות האקטואליות ישנם מדורי עיתונות העוסקים בכלכלה, רכילות, ספרות ותרבות, טורי דעה ועוד.

== היסטוריה של העיתונות ==
במאה ה-16, כשמכונות דפוס גדולות התחילו להתפשט בעולם, הוקמו [[עיתון|עיתונים]] כדי לספק ליותר ויותר קוראים חדשות. ההופעה הראשונה של חברת עיתונות פרטית הייתה בסין, בזמן סוף שלטונה של אימפריית המינג – בשנת 1582. העיתון ''Relation aller Fürnemmen und gedenckwürdigen Historien (יחס כל הנסיכים וההיסטוריה הבלתי נשכחת)'' של [[יוהאן קרולוס]] (Johan Carolus), שפורסם בשנת 1605 ב[[שטרסבורג]], בדרך כלל מוכר בתור העיתון הראשון באירופה.

== התחלת העיתונאות העברית ==
[[קובץ:Hamagid22.jpg|טקסט=שער עיתון ה"מגיד"|ממוזער|שער עיתון ה"מגיד"]]
העיתונאות ה[[עברית]] התפתחה לאט, והעיתון העברי התחיל להופיע רק כמאתיים שנה לאחר הופעת העיתונים ב[[אירופה]] וב[[אמריקה הצפונית|אמריקה]] (1582). אבל כשהעיתונים העבריים התחילו להופיע, הם התפשטו במהירות.

תחילת דרכה של עיתונאות זאת הייתה באירופה. באמצע [[המאה ה-19]] החלו להשתמש בעברית כשפת חול ולא רק [[לשון קודש]]. [[תנועת ההשכלה היהודית|המשכילים היהודים]], בעיקר [[ציונות|הציונים]], ביקשו להתבטא בעברית, וזה כלל עיתון עברי. חלוץ העיתונים העבריים היה ה"מגיד" שיצא לאור על-ידי [[אליעזר ליפמן ליברמן]] בשנת תרט"ז (1856) ב[[פרוסיה]]. מי שרצה להופיע בעיתון היה צריך לכתוב על מקרה שקרה אצלו בעיר ולשגר אותו לעיתון. האנשים שכתבו כתבות לעיתון כובדו מאוד במקומות מגוריהם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2077|הכותב=פרופ' אריה ווהל; שרה ליפקין; הגר אנוש|כותרת=הספריה הווירטואלית של מט"ח – העיתונאות העיברית|אתר=מט"ח}}</ref>

== השלכות האינטרנט על תעשיית העיתונות ==
הפיכת האינטרנט לתשתית תקשורת מרכזית, ובייחוד התבססותה של העיתונאות על ערוצי מדיה חברתיים להפצת התוכן והמידע שלה, השפיעה רבות על התעשייה ועל תפקידם של העיתונאים. יש שראו את האינטרנט כיוצר חוסר ודאות כלכלי עבור תעשיית העיתונות. בארצות הברית למשל ירד מספר העיתונים מ-1,611, בשנת 1990 ול-1,387, בשנת 2009. גם ברחבי העולם הייתה ירידה במספר העיתונים ששווקו עם עליית הטכנולוגיה. מספר גדול של עיתונים נסגר במהלך המאה עשרים ואחד, ומשרות עיתונאיות רבות אבדו. הרקע לסגירת העיתונים וביטול המשרות היה הפיחות ב[[הכנסות מפרסום]]. עם עלייתה של פלטפורמות דיגיטליות התחילו המפרסמים לפרסם באמצעותן במקום באמצעות ארגוני חדשות.

בנוסף, רשתות חברתיות כמו [[טוויטר]], הפכו לאמצעי משמעותי לאיסוף ולדיווח חדשות באופן מיידי ומהיר יותר מהפצת עיתון, דבר שאיים אף הוא על מקצוע העיתונות, במקביל, ההופעה של טכנולוגיות תקשורת ניידות שינתה את מערכת היחסים בין עיתונאים לבין הארגון שמעסיק אותם, והעניק לעיתונאים חופש מחדר החדשות. טכנולוגיה זו אף הקלה על עיתונאים לא להיות מועסקים על ידי מוסד תקשורתי. תעסוקה עצמאית אפשרה לעיתונאים לפרסם מידע באופן מהיר יותר ללא לחצים ארגוניים.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Future of Journalism: In an age of digital media and economic uncertainty|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/1461670X.2014.930254|כתב עת=Journalism Studies|שנת הוצאה=2014-09-03|עמ=481–499|כרך=15|doi=10.1080/1461670X.2014.930254|מחבר=Bob Franklin}}</ref> אולם, מודל תעסוקתי זה מלווה בחוסר ודאות כלכלי גדול<ref>{{צ-מאמר|שם=Toward a Typology of Journalism Careers: Conceptualizing Israeli Journalists' Occupational Trajectories: Journalism Careers|קישור=https://academic.oup.com/ccc/article/9/2/193-211/3979292|כתב עת=Communication, Culture & Critique|שנת הוצאה=2016-06|עמ=193–211|כרך=9|doi=10.1111/cccr.12103|מחבר=Roei Davidson, Oren Meyers}}</ref> ובהמשך קיומם של לחצים מצד מקורות.

==ראו גם==
<div class="catlist-in-columns">
* [[מקור (עיתונות)]]
* [[חופש העיתונות]]
* [[תחקיר עיתונאי]]
* [[חיסיון עיתונאי]]
* [[ועדת העורכים]]
* [[הטיות פוליטיות בתקשורת]]
* [[לשכת העיתונות הממשלתית]]
* [[שידור ציבורי]]
* [[היסטוריית העיתון]]
* [[היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל]]
* [[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]]
* [[מדריך הסגנון של AP]]
* [[חוק הגנת הפרטיות]]
</div>

==לקריאה נוספת==
* יחיאל לימור, רפי מן, '''עיתונאות בעידן הדיגיטלי'''. רעננה: למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, ©תשפ"ב 2022.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=עתונאות|ויקימילון 2=עתונאי}}
*[https://www.nli.org.il/he/discover/newspapers אוסף העיתונות וכתבי העת] של הספרייה הלאומית
* [https://web.archive.org/web/20070303215945/http://mymoney.nana.co.il/Article/?ArticleID=419689&sid=130 לייף האקר: 8 דרכים לשיפור הכתיבה העיתונאית], באתר [[נענע 10]]
* {{מעריב|שלום רוזנפלד|עתונאות – דראמה של עימותים|19850915|107}}
* {{גלובס|יעל גאוני|למי יש יותר כבוד? כרבע מהציבור חושב שהעיתונות היא מקצוע מכובד|1000403166|1 בדצמבר 2008}}
* {{גלובס|גיא קצוביץ'|סופו של העיתונאי? האלגוריתם שיחליף אותו כבר כאן|1000756068|16 ביוני 2012}}
* {{גלובס|אלונה בר און|מיהו עיתונאי, מהו מו"ל, ומה תפקידה של מועצת העיתונות?|1001353003|13 בדצמבר 2020}}
* {{TheMarker|אשר שכטר|אומרים שיש עיתונות אחרת|news/1.1850678|26 באוקטובר 2012}}
* סיני גז, [http://www.popup.co.il/?p=8866 כבלי השמירה של הדמוקרטיה]
* {{העין השביעית|יובל דרור|איך טוויטר הרסה את העיתונות|462770|4 באוגוסט 2022}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007536278105171|עיתונאות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:עיתונות]]