הצגת המקור של הדף "עישון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=שאיפה של עשן לדרכי הנשימה|אחר=טכניקת הכנת מזון|ראו=[[עישון מזון]]}}
[[קובץ:African Smoking with 14 make shift filters on the side walk.mpg|שמאל|ממוזער|250px|גבר מעשן ב[[הרפובליקה העממית של קונגו|רפובליקה העממית של קונגו]]]]
[[קובץ:Fotograaf Willem van de Poll geeft boslandcreolen een vuurtje in het boslandcreo, Bestanddeelnr 252-6837.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום של [[וילם ואן דה פול]] ב[[מחוז מארואינה]] {{אנ|Marowijne District}}, [[סורינאם]]]]
'''עישון''' הוא שאיפה של [[עשן]] לפה או לדרכי הנשימה ול[[ריאות]] מתוך [[סיגריה]], [[סיגר]], [[מקטרת]], [[נרגילה]], [[מאדה]] או [[באנג]]. החומר הנפוץ ביותר המשמש לעישון הוא [[טבק (חומר גלם)|טבק]], אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של [[סם פסיכואקטיבי|סמים]] נוספים, כגון [[קנאביס]]. מבין הגורמים הניתנים למניעה ([[גמילה מעישון]]), עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות,{{הערה|שם=BMJ|BMJ 1984;288:831-34|כיוון=שמאל}} כגון: מחלות לב, סרטן (בעיקר סרטן הריאות), פגיעות בדרכי הנשימה, ועוד.

העישון גורם גם ל[[עישון פסיבי]] ול[[עישון מיד שלישית]].

==היסטוריה של העישון==
עישון ה[[טבק (חומר גלם)|טבק]] החל כמעין טקס מסורתי על ידי [[עמים ילידים ביבשת אמריקה|העמים הילידים ביבשת אמריקה]], שם מקורו של הטבק. צוותו של [[כריסטופר קולומבוס]] למד את טכניקת העישון אותה הביא עמו בשובו ל[[ספרד]], משם התפשט הנוהג ל[[אירופה]] ולשאר העולם. במקור מינון הטבק בעישון היה גבוה עד כדי יצירת [[הזיות]], וזן הטבק היה ניקוטיאנה ראסטיקה או בעברית טבק גס, שהוא בעל מינון [[ניקוטין]] פי תשעה הגורם ל[[הזיות]]. הטבק עבר שינוי על ידי ג'ון רולף, שהציג את השיטות החדשות [סיגריות וכדומה] לעולם הישן בו הן פותחו מאז הגילוי והמינון הותאם כדי להוות מוצר צריכה יומיומי, בניגוד למצב אצל הילידים האינדיאנים שהשתמשו בו מספר פעמים בשנה.

==נזקים בריאותיים של העישון==
[[קובץ:Healthy lung-smokers lung.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ריאה של מעשן טבק מול ריאה של אדם בריא]]
[[קובץ:Cancer smoking lung cancer correlation from NIH he.svg|שמאל|ממוזער|250px|שכיחות [[סרטן הריאה]] והיקף העישון בקרב גברים [[אמריקאים]] במרוצת [[המאה העשרים]]. שיעור התמותה עוקב אחר שיעור המעשנים, בהשהיה של כעשרים שנים.]]
[[קובץ:Smoking signs in Tel Aviv Medical Center, March 2024 10.jpg|ממוזער|שלט בפינת עישון ב[[המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי|איכילוב]] המצהיר כי העישון מזיק לבריאות]]
{{הפניה לערך מורחב|נזקים בריאותיים של עישון טבק}}

עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ומוות, אשר ניתן למונען.{{הערה|שם=BMJ}}

העישון מחדיר לריאות [[עשן]] ו[[זפת]] המכילים עשרות מרכיבים מסרטנים, ועוד חומרים רעילים שונים. העשן והזפת גורמים להרס תפקוד הריאות, חודרים ל[[מערכת הדם]], גורמים לסתימות, מכווצים את ה[[עורק]]ים, פוגעים בהובלת ה[[חמצן]] ובתהליכים נוספים במערכות הגוף, ולכן עלולים לתרום להיווצרות מחלות רבות.
מבין המחלות הרבות העישון גורם לסוגים רבים של סרטן כגון: סרטן ריאות, [[סרטן שלפוחית השתן]], ולנשים בהריון השפעות רבות על הלידה ו[[סרטן הרחם]] שעלול לפגוע בעובר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubmed-ncbi-nlm-nih-gov.translate.goog/18501231/|כותרת=עישון סיגריות והסיכון לסרטן רירית הרחם: מטה-אנליזה}}</ref>
בממוצע, מעשנים מקצרים את חייהם ב-13.8 שנים.{{הערה|MMWR (Morbidity and Mortality Weekly Report) April 12, 2002 / 51(14);300-3|כיוון=שמאל}} שכיחות המוות בגיל צעיר היא פי 3 גדולה יותר בקרב המעשנים.{{הערה|Am J Public Health 1995:1223-|כיוון=שמאל}} ב[[מדינה מפותחת|מדינות מפותחות]], שני שלישים מן הגברים המעשנים מתים טרם זמנם כתוצאה מעישון.{{הערה|Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male British doctors. BMJ doi:10.1136/bmj.38142.554479.AE (published 22 June 2004)|כיוון=שמאל}}

לפי נתוני [[משרד הבריאות]], מתו בשנת 2017 כ-8,000 בני אדם בישראל כל שנה כתוצאה מנזקי עישון פעיל.{{הערה|{{הארץ|עידו אפרתי|דו"ח: כ-8,000 בני אדם מתים בכל שנה ממחלות הקשורות בעישון|1.6136160|31 במאי 2018|מנויים=לא}}}} ההערכה היא שמנזקי [[עישון פסיבי]] מתים כ-800 בני אדם בכל שנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://publichealth.doctorsonly.co.il/2019/05/166067/|הכותב=מערכת דוקטורס אונלי|כותרת=כ-8,000 איש מתים מעישון בישראל מדי שנה, כ-800 כתוצאה מעישון פסיבי|אתר=דוקטורס אונלי Doctors Only|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref>

העישון ידוע כגורם ל[[מחלה|מחלות]] שונות:
*מחלות ריאה - [[דלקת סימפונות]] כרונית ו[[נפחת]]. עדויות חד משמעיות מראות כי 90% ממקרי [[סרטן הריאה]], נגרמים מעישון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/lung-cancer/symptoms-causes/syc-20374620|כותרת=Lung cancer - Symptoms and causes|אתר=Mayo Clinic|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubmed-ncbi-nlm-nih-gov.translate.goog/16100660/|כותרת=עישון וסרטן ריאות}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.healthline.com/health/lung-cancer/smoking-lung-cancer|כותרת=Smoking and Lung Cancer: How Does Smoking Increase Your Risk?|אתר=Healthline|תאריך=2021-03-29|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref>
*עישון מגדיל את הסיכויים לחלות ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] הפה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/oral-cancer-and-tobacco|כותרת=Oral Cancer and Tobacco|אתר=www.hopkinsmedicine.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref> ה[[ושט|וושט]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubmed-ncbi-nlm-nih-gov.translate.goog/29933436/|כותרת=הפסקת עישון וסיכון לסרטן הוושט לפי סוג היסטולוגי: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה}}</ref> ה[[שפתיים]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubmed-ncbi-nlm-nih-gov.translate.goog/1653824/|הכותב=ג'י בלומקוויסט, הירש , פ. אלבריוס|כותרת=קשר בין התפתחות סרטן השפה התחתונה והרגלי טבק}}</ref> ה[[קיבה]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/smoking-and-the-digestive-system|כותרת=Smoking and the Digestive System|אתר=www.hopkinsmedicine.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref> ה[[דם]] ([[לוקמיה]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubmed-ncbi-nlm-nih-gov.translate.goog/15359988/|הכותב=יוסוף צ'לגהום|כותרת=עישון סיגריות ולוקמיה חריפה}}</ref> וה[[שלפוחית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cancer.org/cancer/bladder-cancer/causes-risks-prevention/risk-factors.html|כותרת=Bladder Cancer Risk Factors|אתר=www.cancer.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref>
*עישון עלול לגרום להתפתחות [[יתר לחץ דם]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/hypertension|כותרת=לחץ דם|אתר=ארגון הבריאות העולמי|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref> [[מחלות לב]], [[התקף לב|התקפי לב]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.webmd.com/heart-disease/guide/smoking-heart-disease|כותרת=Smoking and Heart Disease|אתר=WebMD|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref> ול[[שבץ מוחי]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.camoni.co.il/עישון-מחמיר-את-הפגיעה-המוחית-בשבץ|הכותב=דן אבן|כותרת=עישון מחמיר את הפגיעה המוחית בשבץ|אתר=כמוני - חברים לבריאות|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref>
*עשן הסיגריות מגדיל את הסיכוי להתפתחות ירוד ([[קטרקט]]) ב[[עין]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Influence of tobacco use on cataract development|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1857475/|כתב עת=The British Journal of Ophthalmology|שנת הוצאה=2006-11|עמ=1374–1377|כרך=90|doi=10.1136/bjo.2006.097295|מחבר=P Raju, R George, S Ve Ramesh, H Arvind}}</ref>
*עשן הסיגריות פוגע ב[[עור]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.verywellmind.com/9-ways-smoking-damages-your-skin-4061299|כותרת=10 Ways Smoking Damages Your Skin|אתר=Verywell Mind|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref> במיוחד בעור ה[[פנים]] ותורם ליצירת קמטים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://patient.info/news-and-features/what-does-smoking-do-to-your-skin|הכותב=Dr Sarah Jarvis MBE 04-Jan-21 · 5 mins read|כותרת=What smoking cigarettes does to your skin|אתר=patient.info|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-11-03}}</ref> אנשים שמעשנים לאורך שנים עשויים להיראות מבוגרים יותר מאשר אנשים בגיל זהה שאינם מעשנים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Cigarettes Smoking and Skin: A Comparison Study of the Biophysical Properties of Skin in Smokers and Non-Smokers|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7230126/|כתב עת=Tanaffos|שנת הוצאה=2019-2|עמ=163–168|כרך=18|מחבר=Taraneh Yazdanparast, Hournaz Hassanzadeh, Saman Ahmad Nasrollahi, Seyed Mohammad Seyedmehdi}}</ref>
*פגיעה בפוריות הגבר: מחקרים רבים שפורסמו בתחילת המאה ה-21 מעידים על פגיעת העישון בזרע. דווח על זרע דליל יותר ונייד פחות, וגם על שינויים צורניים בזרע המעשנים. נמצא שחומרת הפגיעה תלויה בכמות העישון, ובולטת במיוחד במרבים לעשן. בנוסף נמצא ש"אינאונות ואסקולרית" שכיחה יותר במעשנים בהשוואה ללא-מעשנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/nizkey-2.htm|כותרת=נזקי עישון / פרופ' מיכה אדלר|אתר=www.daat.ac.il|תאריך_וידוא=2020-03-14}}</ref>
*הגברת [[דחק|מתח]] ו[[חרדה]] בעקבות [[תסמיני גמילה]] ראשוניים שמתעוררים בין סיגריה לסיגריה, ומגבירים את תחושת הדחיפות לסיגריה הבאה.{{הערה|{{וואלה!||עכשיו זה מוכח: עישון סיגריות יכול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית|3377567}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mentalhealth.org.uk/a-to-z/s/smoking-and-mental-health|הכותב=|כותרת=Smoking and mental health|אתר=ארגון לבריאות הנפש, בריטניה|תאריך=}}</ref>

==עישון פסיבי==
{{ערך מורחב|עישון פסיבי}}
המושגים "עישון פסיבי", "עישון כפוי" או "עישון מיד שנייה" מתייחסים לאנשים הנמצאים במחיצת אנשים מעשנים, וכתוצאה מכך שואפים אל ריאותיהם עשן סיגריות.<ref name=":1" />

עישון פסיבי מכיל יותר מ-7,000 כימיקלים, מתוכם מאות מוגדרים כרעילים.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.cdc.gov/tobacco/data_statistics/fact_sheets/secondhand_smoke/general_facts/index.htm|כותרת=עובדות על עישון פסיבי|אתר=[[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]]}}</ref> מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר ממישהו שמעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים,<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428|כותרת=שאלות ותשובות על העישון|אתר=האגודה למלחמה בסרטן|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-14}}</ref> ועל פי [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]] אין רמה נטולת סיכון של חשיפה לעישון פסיבי, ואפילו חשיפה קצרה עלולה לגרום לנזק כלשהו לבריאות, כך שהדרך היחידה למנוע את הנזק לחלוטין הוא למנוע חשיפה לעשן לחלוטין על ידי הגדרת אזורים נטולי עשן סיגריות. מחקרים שבחנו את השפעתם של יצירת סביבה סטרילית לעישון הראו שיש לה מספר ערכים מוספים, דוגמת הגברת סיכויים ב[[גמילה מעישון]] וגורם לירידה בסיכוי להתחיל לעשן.<ref name=":2" />

רשויות בריאות שונות מציינות סיכונים מוגברים של עישון פסיבי עבור מבוגרים שמעולם לא עישנו ללקות ב[[מחלות של מערכת הדם|מחלות של מערכת הלב]], [[סרטן הריאה]] ו[[שבץ מוחי]], כולל הערכה של כ-50,000 מקרי תמותה בטרם עת משלושת הסיבות האלו בכל שנה בארצות הברית.<ref name=":2" /><ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4538886/|הכותב=Zahid Naeem|כותרת=Second-hand smoke – ignored implications|אתר=[[המכונים הלאומיים לבריאות]]|תאריך=9.4.15}}</ref><ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nhs.uk/live-well/quit-smoking/passive-smoking-protect-your-family-and-friends/|כותרת=עישון פסיבי|אתר=[[שירות הבריאות הלאומי]]|תאריך=23 July 2018}}</ref> דו"ח של [[ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית]] העריך שחשיפה קבועה במקום מגורים לעישון פסיבי מעלה את הסיכון לסרטן ריאה ב-30-20%.<ref name=":3" /> תסמינים נוספים כוללים תגובות [[אלרגיה]], [[כאב ראש|כאבי ראש]] ועוד.<ref name=":3" /> בין הסכנות עבור קטינים - שנמצאים בסיכון מוגבר לעישון פסיבי מכיוון שקצב נשימתם גבוה יותר כדי לעודד את צמיחת הגוף - נמצאת העלייה בשכיחות [[תסמונת מוות בעריסה]], דלקות אוזניים, זיהומים ב[[מערכת הנשימה|דרכי הנשימה]], ועוד.<ref name=":3" /><ref name=":2" /><ref name=":4" />

עם זאת, מחקר מקיף שנעשה בבית הספר ל[[בריאות הציבור]] של אוניברסיטת [[UCLA]] הצביע על אפשרות שהקשר הישיר בין מחלות הקשורות לעישון לבין עישון פסיבי חלש לעומת התפיסה המקובלת.{{הערה|James E Enstrom, [http://www.bmj.com/cgi/content/full/326/7398/1057 Environmental tobacco smoke and tobacco related mortality in a prospective study of Californians, 1960-98 ], 2003|כיוון=שמאל}}

בטווח הקצר - העישון הפסיבי עלול לגרום לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428|כותרת=שאלות ותשובות על העישון|אתר=האגודה למלחמה בסרטן|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-14}}</ref>

מחקר מתמשך בדק את שכיחותן של רמות מדידות של [[קוטינין]] {{אנ|Cotinine}} בקרב לא-מעשנים, כדי לאמוד את מידת השכיחות של עישון פסיבי באוכלוסיית ארצות הברית, וגילה ירידה דרמטית בין שנת 1988 - בה 87.9% מקרב הלא-מעשנים היו בעלי רמות מדידות - לשנת 2014, בה השכיחות ירדה ל-25.2% באוכלוסיית הלא-מעשנים. במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ייחסו ירידה זו למספר גורמים, ובראשם הורדת שיעור המעשנים באוכלוסייה הכללית, מודעות מוגברת לסכנות בעישון פסיבי ואימוץ חוקים האוסרים על עישון במקומות עבודה ובשטחים ציבוריים רבים. המחקרים גם הצביעו על כך שישנם הבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה במידת החשיפה לעישון פסיבי, כאשר קבוצות הנוטות לחשיפה גבוהה במיוחד הם אנשים ב[[מעמד חברתי|רמה סוציו-אקונומית]] נמוכה, עובדי תעשיית "[[צווארון כחול]]" וילדים בגילאי 3–11. בנוסף בולטות קבוצות אוכלוסייה ספציפיות, כמו ה[[אפרו-אמריקאים]] בארצות הברית, בשיעור גבוה במיוחד של עישון פסיבי.<ref name=":2" />

==== עישון מיד שלישית ====
{{ערך מורחב|עישון מיד שלישית}}
מונח שנטבע על ידי [[מכון דנה-פרבר לסרטן]] של [[אוניברסיטת הרווארד]] הוא "Third hand smoke" - מושג זה מתייחס לנזקי העישון כפי שהם באים לידי ביטוי בסביבה ונשארים בה גם שעות וימים לאחר שהעישון התבצע בפועל.

נזקי עישון יד שלישית מתייחסים לכימיקלים שנותרים בסביבה לאחר שמתפוגג העשן, כימיקלים בביגוד, משטחים שונים ובקירות. יתר על כן, עלולים אותם כימיקלים המופקים מהעישון להגיב עם חומרים נוספים המצויים בסיבה ולגרום לנזקים בריאותיים נוספים (מעבר לנזקי העישון הפסיבי הידועים).<ref>{{צ-מאמר|שם=Formation of carcinogens indoors by surface-mediated reactions of nicotine with nitrous acid, leading to potential thirdhand smoke hazards|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2872399/|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|שנת הוצאה=2010-04-13|עמ=6576–6581|כרך=107|doi=10.1073/pnas.0912820107|מחבר=Mohamad Sleiman, Lara A. Gundel, James F. Pankow, Peyton Jacob}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Formation of carcinogens indoors by surface-mediated reactions of nicotine with nitrous acid, leading to potential thirdhand smoke hazards|קישור=https://www.pnas.org/content/107/15/6576|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|שנת הוצאה=2010-04-13|עמ=6576–6581|כרך=107|doi=10.1073/pnas.0912820107|מחבר=Mohamad Sleiman, Lara A. Gundel, James F. Pankow, Peyton Jacob}}</ref>

תינוקות וילדים חשופים יותר לנזקי עישון יד שלישית מכיוון וסביבת המחיה שלהם מצויה בקרבה רבה לאזורים בהם נשארים הכימיקלים. כלומר, תינוק שזוחל על משטח הרצפה, או ילד שנוגע או מצייר על הקירות חשוף הרבה יותר למפגעי עישון יד שלישית.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=מגזין בריאות מה בריא - נזקי העישון|כתובת=https://www.ma-bari.co.il/stop-smoking/|תאריך=8 בדצמבר 2016}}}}

במבנים ציבוריים רבים, כגון [[שדה תעופה|שדות תעופה]] ומקומות עבודה, קיימים חדרי עישון {{אנ|smoking room}} בהם ניתנת האפשרות לעישון, כדי להגן על הציבור שאינו מעשן מעישון פסיבי.
[[קובץ:. 2 עמדת עישון בנתב"ג.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[חדר עישון]] ב[[נמל התעופה בן-גוריון#טרמינל 3|טרמינל 3 בנתב"ג]]]]

==חקיקה להגבלת העישון==
[[קובץ:Smoking signs in Tel Aviv Medical Center, March 2024 09.jpg|ממוזער|שלט באיכילוב שמציין שהעישון אסור ושהעוברים על החוק צפויים לקבל קנס]]
{{ערך מורחב|חוקים נגד עישון}}

מאמצע [[המאה העשרים]] התרבו מחקרים מדעיים שהוכיחו שהעישון מסוכן לבריאות, גורם למחלות ולמוות מוקדם. חברות הטבק לחמו במידע זה באמצעות מידע מוטה שהפיצו כדי להטעות את ה[[צרכנים]],{{הערה|[[רועי צזנה]], נפט, טבק ושקרים מלוכלכים, בתוך: '''[[השולטים בעתיד (ספר)|השולטים בעתיד]]''', ירושלים: כנרת, 2017}} אך בהמשך אכן קודמה במדינות רבות חקיקה המטילה מגבלות שונות על העישון. [[גרמניה הנאצית]] הייתה המדינה הראשונה בהיסטוריה המודרנית בה התקיימה [[פעילות המשטר הנאצי נגד צריכת טבק בגרמניה|מערכה ציבורית]] אפקטיבית נגד צריכת [[טבק (חומר גלם)|טבק]]. בעולם נחקקו [[חוקים נגד עישון|חוקים רבים נגד עישון]]. בישראל משמש לכך ה[[חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון]]. בנוסף נחקקו חוקים המגבילים את הפרסום והמכירה של מוצרי טבק:
*איסור על מכירת מוצרי טבק לקטינים (עד גיל 18).
*חיוב לתת אזהרה על כל קופסת סיגריות, ובה פרטים על נזקים שגורם העישון.
*חיוב לתת אזהרה בדבר נזקי העישון על כל [[פרסומת]] לסיגריות, או איסור מוחלט של פרסומת כזו.
* איסור להציג מוצרי עישון למכירה ב[[חנות]] ויש להסתירם, כך שלא יהיו גלויים לעין.

ב[[ישראל]] משמש למטרות אלה [[חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון]], ה'תשמ"ג-1983.

ב-2010 הפכה [[בהוטן]] למדינה הראשונה שאסרה מכירת סיגריות בשטחה.<ref>{{ynet||מהפכה בניו זילנד: תאסור לגמרי מכירת סיגריות|news/article/hytcqx15t|9 בדצמבר 2021}}</ref>

ב-2021 הודיעה [[ניו זילנד]] כי החל משנת 2027 תיאסר מכירת סיגריות בהדרגה לילידי שנתון 2008 והלאה (כך שהגיל המינימלי לרכישת סיגריות יעלה מדי שנה בשנה אחת).

==העישון בתרבות==
[[קובץ:Male Smoking by Country.png|ממוזער|200px|אחוז גברים מעשני טבק במדינות שונות]]
[[קובץ:Female Smoking by Country.png|שמאל|ממוזער|200px|אחוז נשים מעשנות טבק במדינות שונות]]

רבים רואים ב[[לחץ חברתי]] אחת הסיבות המרכזיות לעישון. לפי גישה זו, אדם "נגרר" לעישון עקב רצון להשתלב בחברה בה זו ה[[נורמה]], אף על פי שבתנאים אחרים לא היה מעשן.

===עישון בסרטים===
{{להשלים|נושא=בריאות|נושא2=תרבות פופולרית}}
פרופסור בן עמי סלע מבית הספר לרפואה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל העישון.{{הערה|{{הידען|פרופ' בן-עמי סלע|על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער|smoking-movie-stars-250705|25 ביולי 2005}}}}

הברית בין תעשיות הטבק והסרטים, קיימת למעשה משנות ה-30. חברות הטבק נהגו לתגמל במשך שנים חברות סרטים וכוכבים:
* חברת הטבק [[פיליפ מוריס]] שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "[[רישיון להרוג (1989)|רישיון להרוג]]" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה.
* [[סילבסטר סטאלון|סילבסטר סטלון]] קיבל 500 אלף דולר מחברת [[בראון ויליאמסון]] כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו.

מחקר אחר אותו מצטט סלע באותו מאמר, הראה קשר ישיר בין צפייה בסרטים הכוללים סצנות עישון לבין התחלת העישון אצל בני נוער.

==העישון בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|עישון בישראל}}
===שיעור המעשנים===
בשנת 1959 העריכה [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] שכ-48% מהגברים מעל גיל 18 מעשנים, וכ-13% מהנשים מעל גיל 18 מעשנות.{{הערה|{{למרחב||שליש האוכלוסיה מעשן|19590722|57}}}} בשנת 1972 נותר שיעור הגברים המעשנים בסביבות 48%, ושיעור הנשים עלה ל-23%. שיעור המעשנים בקרב הערבים בישראל עמד על 63%.{{הערה|{{דבר||48% מהגברים היהודים מעשנים|19720313|22}}}}{{הערה|מספרים קצת שונים נתקבלו בסקר של משרד הבריאות בשנת 1970. ראו: {{דבר|תמר גורן|כמה אתה מעשן?|19700612|49}}}} סקר של מכון דחף מתחילת 1988 הצביע על ירידה בשיעור המעשנים במהלך שנות ה-80 מכ-37% בשנת 1983 ל-28.5% בתחילת 1988.{{הערה|{{מעריב||פוחת והולך עשן הסיגריות|19880127|238}}}}{{הערה|ראו גם: {{מעריב|אילנה באום|תשדיר "אכילת הלב" סייע להפסיק לעשן|19860903|52}}}}

בשנת 2007 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-26.7%, שיעור היהודיות המעשנות בכ-19.7%, שיעור הגברים הערבים המעשנים בכ-39.8% ושיעור הערביות המעשנות בכ-6.8%.{{הערה|[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoke2007_2008.pdf דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2007-2008], מאי 2008, אתר משרד הבריאות}} בשנת 2017 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-23.3%, שיעור הנשים היהודיות המעשנות הוערך בכ-16.9%, שיעור הגברים הערבים המעשנים הוערך בכ-38.2% ושיעור הנשים הערביות המעשנות הוערך בכ-7.2%.{{הערה|{{יוטיוב|HflDqcuUxgs|שם="זה משחרר אותך מהלחץ": למה ערבים מעשנים יותר מיהודים?|אורך=09:31|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}}}

על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שיעור כלל הגברים המעשנים בשנת 2017 עמד על 26.6% ושיעור כלל הנשים המעשנות עמד על 12.1%. שיעור העישון בשכבה החברתית-כלכלית החלשה עמד על 19.2% ובשכבה החברתית-כלכלית החזקה עמד השיעור על 13.0%.{{הערה|[https://docs.wixstatic.com/ugd/76a237_981ea65fce5c485e963e877cd03e51a6.pdf התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל - דו"ח לשנים 2015-2017]. [https://www.israelhealthindicators.org/publications פרסומי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל]. דצמבר 2018. עמוד 29}}

בקרב בני נוער בישראל, בשנת 2022 חלה ירידה בגיל התחלת העישון, בהשוואה לממדי העישון בישראל בשנה הקודמת (2021). ב-2022 נרשמו 13.7 אחוז התחלות עישון בקרב בני נוער בגילאי 14-12, לעומת 3.4 אחוזים בשנת 2021. כמו כן, שיעור העישון היומי בקרב בני 17-15 יותר מהכפיל את עצמו בארבע השנים האחרונות – מ-4.7 אחוזים בשנת 2019 ל-9.8 אחוזים מעשנים יומיים ב-2022.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://smokefree.org.il/דוח-המחקר-עישון-בישראל-2022/|כותרת=דוח המחקר - עישון בישראל 2022|אתר=המיזם למיגור העישון|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-04-24}}</ref> ממצאים עדכניים אלה מלמדים הן על ירידה בגיל ההתנסות והן על עלייה בשיעורי העישון בפועל של בני הנוער. שינויים אלו מיוחסים בין היתר להתפשטות ה[[סיגריה אלקטרונית|סיגריות האלקטרוניות]] ללא כל רגולציה ופיקוח על התופעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/זרקור-על-הסיגריות-האלקטרוניות|כותרת=זרקור על הסיגריות האלקטרוניות|אתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי|תאריך=2023-04-18|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-04-24}}</ref>

על פי נתוני דו"ח העישון ל-2023 שפירסם משרד הבריאות בינואר 2025, 20.5% מאוכלוסיית ישראל מגיל 21 מעשנים. הדו"ח מעריך את העלויות הישירות והעקיפות של נזקי העישון למערכת הבריאות ולכלל המשק ב-3.6 מיליארד שקל. לפי הערכות, ההוצאה של משקי הבית בישראל על מוצרי עישון עמדה  ב-2023 על קרוב ל-10 מיליארד שקל.<ref>{{TheMarker|שיר אנגל|סיגריות ב-10 מיליארד שקל בשנה: עוד ישראלים הצטרפו למעגל המעשנים במלחמה|00000194-8cd5-d83f-a597-bfd581ac0000|22 בינואר 2025}}</ref>

=== חקיקה ===
ישראל פועלת, החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], לצמצום העישון, בעיקר בקרב קטינים. החל משנת 2003 הצטרפה ישראל ל-FCTC, [[אמנה (הסכם)|אמנה]] בינלאומית בחסות [[ארגון הבריאות העולמי]] לצמצום והגבלת השימוש במוצרי טבק<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/d255f33f-45c1-e611-80ca-00155d020699/2_d255f33f-45c1-e611-80ca-00155d020699_11_9697.pdf|הכותב=|כותרת=יעילותם של אמצעי מדיניות להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק|אתר=[[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]]|עמודים=9-7|תאריך=}}</ref>.

[[חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק]], תשמ"ג–1983, הוא חוק מקיף המתייחס בהרחבה לנושא העישון. על פי ה[[חוק]], אין לפרסם "[[פרסום|פרסומת]] בשבח העישון כשלעצמו", וכן אין לפרסם פרסומות על מוצרי טבק במגוון מדיות, ובהן [[רדיו]], ב[[טלוויזיה]], בפרסומים [[עיתון|עיתונאיים]] המיועדים בעיקרם ל[[קטין|קטינים]], ב[[אמצעי תחבורה|כלי תחבורה]] ציבוריים פנים-ארציים ועוד. החוק מאפשר פרסום במספר מדיות, למשל, בעיתונות שאינה מיועדת לקטינים או ב[[חסות מסחרית|חסות]] לאירועים, אולם מחייב את המפרסם לכלול אזהרת בריאות בהתאם להגדרות [[משרד הבריאות]], ואוסר לעשות בפרסום זה שימוש בשמם או דמותם של בני אדם או בעלי חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. החוק גם מחייב את יצרני ו[[ייבוא|יבואני]] מוצרי הטבק להגיש לשר הבריאות דוחות המפרטים את הוצאותיהם על פרסום ו[[קידום מכירות]]<ref name=":0" />. החל משנת 2014 התווספו לחוק סעיפים נוספים האוסרים מכירה של סיגריות ומוצרי עישון לקטינים, ומגביל הצבה של מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות<ref name=":0" />.

באותה שנה נחקק גם [[חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון]], שהיה חוק יוצא דופן בעולם בשעתו, שכן ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילה את העישון עצמו. החוק בתחילתו אסר על עישון במספר מקומות דוגמת [[אוטובוס]]ים ו[[בית קולנוע|בתי קולנוע]], ועם השנים הורחב החוק והתייחס גם ל[[מסעדה|מסעדות]], [[מטוס]]ים, [[תחנת אוטובוס|תחנות אוטובוס]] מקורות, [[רציף רכבת|רציפי רכבת]], [[גן אירועים|גני אירועים]], [[מקלט (מיגון)|מקלטים]] ציבוריים, [[אצטדיון|אצטדיוני]] ספורט ועוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=12120|הכותב=|כותרת=החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון|אתר=האגודה למלחמה בסרטן|תאריך=}}</ref>

בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוקים הנ"ל,{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/law14/law-2776.pdf חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019], ס"ח 2776 מ-8 בינואר 2019}} המחיל גם על [[סיגריה אלקטרונית|סיגריות אלקטרוניות]] איסורים דומים לאלו של סיגריות הטבק, וכן אוסר על מכירת סיגריות אלקטרוניות בעלות מאפיינים מוגדרים (למשל, ריכוז [[ניקוטין]] גבוה מדי). החוק מתייחס לראשונה לפרסום ב[[אינטרנט]], ואוסר לא רק פרסום במדיות דיגיטליות, אלא גם שימוש בהן ל[[פרסום סמוי|פרסומת סמויה]] או למתן חסות. בנוסף, החוק אוסר על חלוקה חינמית של סיגריות באירועים המוניים. החוק עדיין מתיר פרסום בעיתונות המודפסת, אולם החמיר את חובתו של המפרסם, שעתה עליו לממן גם מודעה בגודל שווה המזהירה מפני העישון. החוק נתן דגש מיוחד במטרה לנסות ולהפחית את הפופולריות של סיגריות בקרב קטינים, ולכן אסר על שיווק [[צעצוע]]ים ו[[ממתקים]] בצורת סיגריות, וקבע כי על כל [[חפיסת סיגריות|חפיסות הסיגריות]] להיות מעוצבות כ[[חפיסות אחידות]] בצבע אחיד ולא פופולרי בשם [[פנטון 448c]].

==העישון בהלכה==
===איסור העישון===
ה[[רבי ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] פסק ל[[הלכה]], בהסתמך על [[חוות דעת]] של רופאים, כי האיסור בעישון [[סיגריה|סיגריות]] נובע מהציוויים על [[שמירת הנפש]].{{הערה|בספרו '''ליקוטי אמרים''', פרק י"ג.}} לעומתו הרב [[משה פיינשטיין]] והרב [[עובדיה יוסף]] פסקו כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק {{הדגשה|[[שומר פתאים ה']]||ביאור:תהלים קטז ו}} המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם הם מודים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן.{{הערה|הרב עובדיה יוסף בספרו [[שו"ת]] "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט; הרב משה פיינשטיין בספרו שו"ת "אגרות משה", כרך ב', חלק יורה דעה, סימן מ"ט.}}

לעומתם נכתב בספר "[[ציץ אליעזר]]" שלא ניתן לומר "שומר פתאים ה'" כאשר על כל חפיסה של סיגריות כתוב שהיא מזיקה לבריאות: {{ציטוטון|נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה'{{ללא קוד ויקי|'}}. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים נזקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בוודאי ובוודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'}}.{{הערה|[[שו"ת]] ציץ אליעזר חלק טו סימן לט}}

===עישון ביום טוב===
לדעת ה[[ציץ אליעזר]]{{הערה|חלק יז סימן כא.}} אף על פי שהעישון אסור בכל ימות השנה, אין לאוסרו באיסור מיוחד ב[[יום טוב]], וזאת כיוון שלמעשנים (שאינם שומעים להוראה ההלכתית האוסרת את העישון) נחשב העישון כ[[אוכל נפש]]. לעומת זאת רבנים רבים אוסרים את העישון ביום טוב משום שהוא נחשב דבר שאינו שווה לכל נפש.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/haishun1-2.htm העישון - סקירה הלכתית] הרב ד"ר [[מרדכי הלפרין]], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART/783/692.html סוף השנה למעשנים] באתר [[nrg]]}} הרב [[אליעזר מלמד]] מביא ב[[פניני הלכה]] דעת אמצע, לפיה לכתחילה אסור לעשן. אבל אם האדם מכור, וחוסר העישון גורם לו צער רב, זה הופך למניעת סבל שהיא דבר השווה לכל נפש ומותר.{{הערה|[https://ph.yhb.org.il/12-05-09/ פניני הלכה מועדים - קטורת ביתית ועישון סיגריות]}}

===כשרות הסיגריות לפסח===
בחג [[פסח]] ישנה בעיה נוספת בעישון, והיא שבתהליך ייצור הסיגריות מושרה הטבק בחומרים רבים, שחלקם הם [[חמץ]]. מסיבה זו ישנם רבנים רבים האוסרים את העישון בימות הפסח, אלא אם מדובר בסיגריות שיש להן אישור כשרות לפסח.{{הערה|[https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=58267&lang=HEB כשרות סיגריות בפסח], מאמר של הרב [[דב לנדו]]}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|
ויקישיתוף=Category:Smoking|שם ויקישיתוף=עישון|ויקימילון=עשון}}
*[http://www.avir-naki.com אתר עמותת "אוויר נקי" – העמותה נגד עישון], כולל מידע על החוק והזכויות בנוגע לעישון כפוי במקומות ציבוריים
*[https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?pageid=6428 שאלות ותשובות על העישון], אתר [[האגודה למלחמה בסרטן]]
*[http://www.toratemetfreeware.com/online/f_05093.html ספר חיים ללא עישון על פי התורה], [[יחזקאל אסחייק]].
*הרב [[אליעזר מלמד]], [[פניני הלכה]] - ליקוטים ב', פרק ט (הלכות שמירת הנפש): [http://ph.yhb.org.il/08-09-08/ ח – איסור עישון], [http://ph.yhb.org.il/08-09-09/ ט – עובדות מדעיות], [http://ph.yhb.org.il/08-09-10/ י – האיסור לעשן ליד אחרים], [http://ph.yhb.org.il/08-09-11/ יא – האם מותר לסייע למעשן בקניית סיגריות], [http://ph.yhb.org.il/08-09-12/ יב – האם מותר לפרסם סיגריות בעיתון], [http://ph.yhb.org.il/08-09-13/ יג – החינוך נגד עישון]
*דייוויד סלע, [http://www.nostal.co.il/Site.asp?table=Terms&option=single&serial=13628&subject=%EE%E6%E5%EF עם פילטר או בלי? לעניין עישון סיגריות בישראל של פעם], נוסטלגיה אונליין
*[http://www.tevalife.com/article.asp?id=2070 הנזק הבריאותי הנגרם מעישון פסיבי], מאמר המפרט מחקרים שנעשו לגבי נזקי עישון פאסיבי. 3 באוגוסט 2004
*{{Ynet|דן אבן|עישון: למה לנשים כדאי יותר להפסיק|3409543|13 ביוני 2007}}
* {{mako|דורין רוטנשטרייך|הריאות שלכם חשובות לכם?|14d427026cbc351006|health-magazine/articles|3 באפריל 2016}}
*{{TheMarker|עידו אפרתי|מיליון מעשנים בישראל מוציאים יותר מ-8 מיליארד שקלים בשנה על סיגריות|hrtz/1.2960716|31 במאי 2016}}
*{{וואלה!|ד"ר רחל דהן|מפחיד: כך עישון משפיע על כל חלק וחלק בגוף|3161782|31 במאי 2018}}
*{{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=jTUGyMzBnOk עישון: מה שצריך לדעת]
*[https://pophealthmetrics.biomedcentral.com/articles/10.1186/1478-7954-12-5 הימצאות עישון סיגריות במחוזות ארצות הברית: 1996-2012] {{אנגלית}}
*[https://vizhub.healthdata.org/tobacco/ סטטיסטיקת עישון] {{אנגלית}}
*[http://www.tobaccoatlas.org/ אטלס הטבק] {{אנגלית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538928305171|שימוש בטבק}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:עישון|*]]
[[קטגוריה:גורמים מסרטנים]]