הצגת המקור של הדף "עובד"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מי שעובד ומקבל תשלום תמורת עבודתו}}
{{מפנה|שכיר|אופרת רוק ישראלית|שכיר (אופרת רוק)}}
[[קובץ:Machine Shop Men GPN-2000-000364.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[מכונאי]]ם ב[[מפעל]] [[אווירונאוטיקה]] ב[[אוהיו]], [[1946]]]]
'''עובד''' הוא מי שעושה דבר מה עבור [[אדם]], ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך [[שכר|תשלום]].

ניתן לחלק את העובדים לשני סוגים עיקריים:
* עובד שכיר – העובד עבור [[מעביד]] תמורת [[משכורת]]. בין עובד למעבידו מתקיימים [[יחסי עובד-מעביד]]. זכויותיו וחובותיו של העובד נקבעים ב[[חוזה עבודה אישי|חוזה העבודה האישי]] שבינו לבין מעבידו, ובמקורות נוספים: [[דיני עבודה|דיני העבודה]], [[צו הרחבה|צווי הרחבה]], [[הסכם קיבוצי|הסכמים קיבוציים]] ועוד.
* עובד עצמאי – אדם העובד עבור אחר (או אחרים) מבלי שיתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעביד.

את ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] למען אחר ניתן לעשות במגוון דרכים: כעובד שכיר, כעובד עצמאי, ב[[התנדבות]], כחבר ב[[אגודה שיתופית]] ועוד, אך בימינו עבודה כעובד שכיר היא הדרך הנפוצה לעשות זאת, אם כי קיימים גם עובדים עצמאיים רבים. היותו של אדם בסטטוס של עובד שכיר מקנה לו את ההגנה של דיני העבודה (שחלים בדרך כלל רק על שכירים, ולא על עצמאים, מתנדבים, וכו'). התייחסות לעובד קיימת גם בחוקים אחרים:
* אחדים מ[[דיני מיסים|חוקי המיסים]] כוללים כללי מיסוי מיוחדים לעובדים. בראשם [[פקודת מס הכנסה]], שסעיף 2(2) בה מטיל חיוב במס על הכנסת עבודה.
* [[חוק הביטוח הלאומי]] חל על כל תושבי ישראל, אך יש בו התייחסות נרחבת לעובדים, הן בצד החובות (חובתו של המעביד לשלם [[דמי ביטוח לאומי]] בעד עובדיו השכירים) והן בצד הזכויות (באחדים מענפי הביטוח, כגון ביטוח אבטלה){{הערה|ביטוח לאומי, [http://odnoamkuris.blogspot.com/2017/01/blog-post.html זכויות עובדים], הסבר}}.

אף שלמושג "עובד" חשיבות מהותית בהקשרים אלה, הוא אינו מוגדר בחקיקה, וגבולותיו נקבעו ב[[פסק דין|פסקי דין]] רבים של [[בית הדין לעבודה]]. בין השאר נקבע בפסקי דין אלה כי [[חייל]] ב[[שירות קבע]] אינו בגדר עובד, וגם [[אסיר]] המועסק ב[[בית סוהר]] אינו עובד.

עבודתו של העובד נעשית למען מעבידו, במקום עבודתו או במקום שאליו נשלח על ידי מעבידו. במצב השגרתי, לעובד מעביד יחיד, אך יש גם הקשורים ביחסי עובד-מעביד עם מעבידים אחדים, באותו [[מקצוע]] או במקצועות שונים.

העובד משתלב במקום עבודתו ופועל להגשמת מטרותיו של מקום העבודה, בהתאם להנחיות מנהליו. תרומתו של העובד מתבטאת בהקדשת זמנו למעביד. תשומות אחרות שנדרשות, כגון [[כלי עבודה]] ו[[חומר גלם|חומרי גלם]], מסופקות על ידי המעביד.

הטעם העיקרי להבחנה בין עובד שכיר שחלים עליו דיני העבודה המגינים, לבין עצמאי אשר אינו זוכה להגנתם, הוא טעם חברתי-כלכלי: הרצון להגן על עובדים מוחלשים מפני ניצול{{הערה|ראו לעניין זה ולעניין עובדים חזקים ועשירים בפסק דינו של [[בית הדין הארצי לעבודה]] שניתן ב[http://www.glima.info/verdicts/5-9-2017.pdf ע"ע 55425-09-11, מיכאל גוטמן - שיכון ובינוי אחזקות בע"מ; ביום 5.9.2017; ראה בעיקר בסעיף 43 לפסק הדין.]}}. אחד המבחנים המבדילים בין עובד שכיר לבין עובד עצמאי הוא קיום פיקוח של מספק העבודה על עבודת העובד ועל אופן ביצועה. היו מקרים בהם היה חוזה בין העובד לבין נותן העבודה, בהם הוגדר העובד כ"קבלן עצמאי", אולם בית המשפט קבע כי דין אותו "קבלן עצמאי" כדין עובד שכיר ונותן העבודה חייב בכל החובות של מעביד כלפי עובד זה.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* להתפתחות ההלכה בתחום יחסי עובד מעביד: [[בנימין בראון]], [https://www.academia.edu/5158870/The_Hafetz_Hayim_on_Delayed_Wages_Toward_a_Modernization_of_Halakhic_Labour_Law_Hebrew_ "הלנת שכר בפסיקת החפץ חיים - לקראת מודרניזציה של דיני העבודה ההלכתיים?"]
* {{משפטים|גיא דוידוב|מיהו עובד: מבחני הסף|1911|נ"ד}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יחסי עבודה]]
[[קטגוריה:משאבי אנוש]]