הצגת המקור של הדף "עדו הנביא"

{{מפנה|עידו}}
'''עִדּוֹ''' היה [[נביא]] [[תנ"ך|מקראי]], שחי ופעל בראשית ימי [[תקופת בית ראשון|הבית הראשון]], בסוף [[המאה העשירית לפנה"ס]].

ב[[גמרא]] וב[[מדרש אגדה|מדרש]], עדו מזוהה עם הנביא המוזכר בספר מלכים בשם "[[איש האלוהים מיהודה]]". לפי [[ילקוט שמעוני]]{{הערה|מלכים רמז רכח}} עדו הנביא הוא בנה של [[האישה השונמית]]{{הערה|ולפי המדרש היא אחותה של [[אבישג השונמית]]}} ויש גורסים שהוא בעלה של האישה השונמית.

== אזכור שמו בספר דברי הימים ==
בספר [[דברי הימים]] מוזכר [[כתבי יד אבודים בתולדות ישראל|חיבור שלא הגיע לידינו]] בשם "מִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ" וכן גם "חֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה", שעל פי חז"ל ומפרשים מאוחרים יותר, כגון רש"י הם כינויים שונים לאותו חיבור נבואי. מקובל להניח ש"עִדּוֹ" ו"יֶעְדּוֹ" חד הם{{הערה|פירוש [[מצודת ציון]] [[s:מצודות על דברי הימים ב ט כט|על דברי הימים ב ט כט]]: "חזות – עניין מראות נבואה, ורצונו לומר, בספר נבואות. יעדו - הוא עדו החוזה".}}. החיבור או החיבורים הנ"ל נזכרים כמקור לקורותיהם של [[שלמה]], [[ירבעם]], [[רחבעם]] ו[[אביה (מלך יהודה)|אביה]]:
* "וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי [[נתן הנביא|נָתָן הַנָּבִיא]] וְעַל נְבוּאַת [[אחיה השילוני|אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי]] וּבַחֲזוֹת '''יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה''' עַל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|כט}}.}}
* "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחַרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְ'''עִדּוֹ הַחֹזֶה''' לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|יב|טו}}.}}
* "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ '''הַנָּבִיא עִדּוֹ'''"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|כב}}.}}

== "איש האלהים" בספר מלכים ==
{{ערך מורחב|איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל}}
ב[[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יג}}.}} מובא סיפורו של "אִישׁ אֱלֹהִים" מ[[ממלכת יהודה]], שנשלח להוכיח את המלך [[ירבעם בן נבט|ירבעם]] על ה[[עבודה זרה|עבודה הזרה]] שהכניס ל[[ממלכת ישראל]]. שמו של איש האלהים{{הערה|1=המדרש הקדום [[סדר עולם רבה]] (סוף פרק כ) מונה את עידו בין עשרת הנביאים שזכו לכינוי "אִיש האֱלֹהים": "את (ה) מוצא בהן י (=עשרה) שנאמר בהן איש האלקים ואלו הן: [[משה]] ו[[אלקנה (דמות מקראית)|אלקנה]] ו[[שמואל]], [[דוד]] [[שמעיה (נביא)|שמעיה]] ועדו ו[[אליהו]] ו[[אלישע]]".}} איננו מפורש בפרק זה, אך חז"ל מזהים אותו עם עדו הנביא:

"וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים{{הערה|[[s:רש"י על מלכים א יג א|רש"י על מלכים א, פרק יג, פסוק א]]: "זה היה עדו".}} בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר ה' אֶל [[בית אל (יישוב מקראי)|בֵּית אֵל]] וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר. וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר ה' ...וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים...וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ{{הערה|[[רש"י]] ([[s:רש"י על מלכים א יג ד|על מלכים א יג ד]]) מדייק עד כמה חשוב כבוד הנביא, שאפילו בעבור עבודה זרה לא יבשה ידו: "נקם הקב"ה על כבודו של צדיק יותר מכבודו" (של הקב"ה).}} אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו. וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ...וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי ה' וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה".

בתחילת שליחותו מצווה עליו ה': "לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ". בתום שליחותו, בא איש האלהים לידי ניסיון ראשון:

"וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה...וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל".

ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ישב נביא זקן ששמע מבנו על דבריו ומעשיו של איש האלהים באותו היום והחליט לחפש אותו. אז בא איש האלהים לידי ניסיון שני:

"וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ...וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם. וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה...וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר ה' לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ. וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם".

בעודם יושבים אל השולחן, הנביא הזקן, שקודם לכן נתגלה כ[[נביא שקר]] כשהטעה את איש האלהים, התנבא לפתע, אך הפעם באה אליו נבואת אמת:

"כֹּה אָמַר ה' יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי ה' וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ{{הערה|[[מצודת ציון]] פירש ([[s:מצודות על מלכים א יג כב|על מלכים א יג כב]]): "אף גוף מת צדיק נקרא נבלה".}} אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ".

איש האלהים עזב את ביתו של הנביא הזקן ויצא לדרכו: "וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה".

הנביא הזקן שמע את הדיבורים בעירו על פלא{{הערה|פרוש ה[[רלב"ג]] על פסוק כד: "והנה זה היה פלא גדול שהאריה המיתוֹ ו (בכל זאת) לא שבר את החמור ולא אכל את הנבלה, כי מ-ה' היה למען יִוַדע ענשו זה וייקחו מוסר היודעים עם שאולי יהיה זה סִבּה להשיב ירבעם מדרכו הרעה בראותו כי (על) חטא זה נענש הנביא זה העונש הנפלא".}} האריה שעומד ליד נבלה ואינו נוגע בה והבין שהמת הוא איש האלהים:

"וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר. וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ. וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ{{הערה|[[s:רש"י על מלכים א יג ל|רש"י]]: "בבית קבורה שהיה לנביא השקר הזה בעיר"; [[s:מצודות על מלכים א יג ל|מצודת דוד]]: "בהקבר אשר כרה נביא הזקן לעצמו".}} וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי. וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי".

על אף כל זאת, ירבעם מלך ישראל לא מקבל את תוכחת הנביא ונשאר בעקשותו, ועל כך נענש{{הערה|ירבעם קיבל הזדמנות נוספת, כאשר אחיה השילוני הודיע לו מראש על מות בנו אם לא ישוב מדרכו הרעה, אך משזה לא שב העונש התממש.}} אף הוא, שבנו אֲבִיָּה מת בחייו{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יד}}.}}.

== קשר משפחתי לנביא זכריה ==
בתחילת [[ספר זכריה]] מצוין יחוסו המשפחתי של [[זכריה הנביא]]: "זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא"{{הערה|{{תנ"ך|זכריה|א|א}}; וגם [[S:זכריה א ז|פסוק ז]]: "זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא".}}.

מכיוון שזכריה חי בתקופת [[שיבת ציון]], כארבע מאות שנים אחרי עידו הנביא, הרי שבמידה ועידו הנזכר כאן הוא אכן סבו של זכריה, לא ייתכן שמדובר על עידו הנביא הנזכר בדברי הימים ולכן המילה "הנביא" מתייחסת לזכריה ולא לעידו.

בהנחה ועידו הנזכר כאן הוא אכן עידו הנביא הנזכר בדברי הימים, הרי שאין הכוונה כאן שזכריה היה נכדו, כי אם צאצא רחוק יותר המתייחס עליו, מבלי לפרט את כל הדורות ביניהם.
אפשרות זאת נתמכת באזכור בספר [[עזרא]], שמקצר עוד יותר ומכנה אותו פשוט "זכריה בן עדו"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ה|א}}; וגם [[S:עזרא ו יד|פרק ו, פסוק יד]]: "זְכַרְיָה בַּר עִדּוֹא".}}.

ברשימות היחס של הכהונה ב[[ספר נחמיה]], מופיע השם "עִדוֹא"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יב|ד}}.}}, ואפילו בצמוד לשם "זְכַרְיָה"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יב|טז}}.}}, אך אין מדובר בעידו הנביא, מכיוון שמדובר על ראשי בתי אב מ[[משמרות הכהונה]] בזמן [[כהן גדול|הכהן הגדול]] יויקים בתקופת שיבת ציון.

== אזכורים בגמרא ובמדרשי חז"ל ==
* {{בבלי|ערובין|כא|א}}: "זכריה בן עדו".
* {{בבלי|יומא|לט|ב}}: "זכריה בן עדוא".
* {{בבלי|יומא|סט|ב}} - רש"י: "זכריה בן עדו".
* {{בבלי|ראש השנה|ג|ב}} - [[תוספות]]: "בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו".
* {{בבלי|תענית|יח|ב}} - רש"י: "דאותו שאכלו האריה עידו היה ולא שמעיה".
* {{בבלי|מגילה|יד|א}} - רש"י: "עידו קרא אל המזבח בבית אל".
* {{בבלי|סנהדרין|מז|א}} - [[רש"י]]: "הוא הנביא אשר השיב את עידו לאכול ולשתות בבית אל ונענש עידו על ידו והמיתו הארי".
* {{בבלי|סנהדרין|פט|ב}}: "נביא שעבר על דברי עצמו כגון עדו הנביא". רש"י: "שנתנבא על מזבח ה' בבית אל שהיה ירבעם מקטר עליו ובדברי הימים גבי יאשיהו כתיב והוא היה עדו".
* {{בבלי|סנהדרין|קד|א}}: "מחבירו של עדו הנביא דכתיב ויהי הם יושבים אל השלחן ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו". רש"י: "דעדו הנביא נתנבא על מזבח בית אל שיחרב מפני שהעמיד בו ירבעם צלמים...ומפרש בסדר עולם דהיינו עדו הנביא".
* [[תלמוד ירושלמי]], מסכת סנהדרין, דף נ"ז, עמוד א' (פרק יא, הלכה ה): "והמוותר על דברי הנביא. כעידו החוזה".
* [[סדר עולם רבה]], פרק כ: "עדו נתנבא על המזבח".
* [[מדרש תנחומא]], [[S:מדרש תנחומא כי תשא ו|כי תשא, ו]]: "כסף נבחר לשון צדיק, זה עדו הנביא".
* מדרש תנחומא, [[S:מדרש תנחומא תולדות יב|תולדות, יב]]: "כשבא עידו הנביא אצל ירבעם".
* [[ויקרא רבה|מדרש רבה על ויקרא]], פרשה ו, ו: "והתנבא זכריה בר עדוא נְבִיַּא, שהיה נביא בן נביא".
* מדרש [[ספרי דברים]], פסקא שמב: "עידוא נקרא איש האלהים, שנאמר: ואיש האלהים בא מיהודה כדבר ה'".
* [[ספר הזהר|ספר הזֹהר]], [[S:זוהר חלק יב#פרשת המן|חלק יב, פרשת המן]]: "וכד אתא עדו נביאה ואתנבי עליה".
* ספר הזֹהר, [[S:זוהר חלק יז#פרשת כי תשא|חלק יז, פרשת כי־תשׂא]]: "כמה דנבי עדו על מזבח דבית אל".
* על פי רוב עדי הנוסח של [[פרקי דרבי אליעזר]], פרק לג ו[[ילקוט שמעוני]], [https://web.archive.org/web/20130911062014/http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/malachim.html#A1401 מלכים ב, רכח], עדו הנביא היה בנה של [[האישה השונמית]]: "[[אלישע בן שפט]]...הלך ל[[שונם]] וקבלתו שם אשה גדולה בכבוד גדול אחותה של [[אבישג השונמית]], אמו של עדו הנביא".

== מקום קבורתו ==
בספר מלכים כתוב כי מקום קבורתו של "איש האלהים" בבית אל, אך יש הסוברים כיום שקברו נמצא ליד [[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]]{{הערה|ר' למשל [[יהודה דוד אייזנשטיין]], '''[http://wpd.ugr.es/~proyecto_viajeros/recursos/textos/judios/jewish_travelers.pdf אוצר מסעות]''', החיבור "מסע דפליסטינא" מאת ר' [[שמואל ב"ר שמשון]] (1210), עמ' 64: "הלכנו לדן, וראיתי מערת פמייס שיוצא מעבר הירדן. ומחוץ לעיר קבר עידו הנביא".}}. ליד [[חורשת טל]], מדרום מערב לבניאס נמצא ציון הקבר, אשר במסורת הדרוזית נקרא "[[קבר נבי יהודה|נבי יהודה]]" ויוחס לפני כן ל[[יהודה בן יעקב]]. על יד הקבר ישנו עץ אלה הנזכר במקורות בשם "בוטם"{{הערה|1=[http://www.zadikim.org/?catID=70464&siteLang=3 עידו הנביא ואשתו], באתר אגודת אהלי צדיקים.}}.

== השם עידו בימינו ==
השם עידו (לרוב ב[[כתיב מלא]]) נפוץ למדי בימינו, ברוב מגזרי האוכלוסייה (ובפרט בקרב ה[[דתיים לאומיים]], המסורתיים וה[[חילונים]]), אך (למעט [[בעל תשובה|בעלי תשובה]]) נדיר בקרב [[המגזר החרדי]]. על פי נתוני ה[[למ"ס]] שפורסמו בשנת ה'[[ה'תשע"ו|תשע"ו]] (2015) עידו הוא השם השנים עשר ברשימת השמות הנפוצים ביותר בקרב יהודים, כאשר בשנה זו 870 יהודים נקראו בשם זה (1.36% מהיהודים).

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3402 עדו], באתר דעת - אנציקלופדיה יהודית
* {{אנצ יהודית|קישור=8048-iddo|שם=עדו}}
* [[אלי אשד]], [http://www.no-666.com/2009/12/17/עידו-החוזה-והנביא עידו החוזה והנביא]
* [[גדעון עפרת]], [http://gideonofrat.wordpress.com/2011/04/29/עונשו-המר-של-עידו עונשו המר של עידו]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{נביאים בתנ"ך}}

[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בספר מלכים]]