הצגת המקור של הדף "עג'מי אולן"

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=אישים}}
'''ע'גמי אולן''' או עג'מי אוג'אי -( ב[[טורקית]]: '''Acemi Ocağı''' "בית הזרים" או '''Acemi Oğlan''' - "הבנים הזרים") הוא שמם של הנערים והצעירים הנוצרים - [[יוונים]], [[אלבנים]], [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרים]], [[סרבים]], [[ארמנים]], [[צ'רקסים]], [[גאורגים]] - שגויסו כדי לשרת כגוף רזרבי של ה[[יאניצ'רים]] ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] (ה"קאפי קולו" - kapı kulu "עבדי השער").
הם גויסו בהתחלה במלחמות, בדרך כלל חמישית מכלל העבדים שבויי מלחמות, ומאוחר יותר באמצעות מסעות גיוס הידועים כ[[דוושירמה]]. גוף רזרבי זה הוקם בשנת [[1362]] על ידי "חוק החמישית" (penčik kanunu - פנצ'יק קאנונו") של ה[[סולטאן]] [[מוראט הראשון]]. בראשם עמדו צ'נדרלי קארא חליל פאשה ומולה רוסטם.
תחת השם pencik oğlanlanı ("בני החמישית") הובאו הילדים והנערים בני 8 עד 20, לרוב בני 14–18, ל[[איסטנבול]], בקבוצות של מאות ובמדים מיוחדים, עברו [[ברית מילה]] ושמותיהם שונו לשמות טורקיים{{הערה|שם=ארבע|M.A. Mehmed  1976 עמ' 139}}. אחר כך הם נשלחו לשרת אצל איכרים ובעלי אחוזות טורקים ב[[אנטוליה]] ו[[רומליה]], בדרך כלל במשפחות של [[בקטשיה|בקטשים]], למשך 3–4 עד 7 -5 שנים, כדי ללמוד את השפה הטורקית, את מנהגי הטורקים ואת מסורותיהם וכדי ל[[התאסלמות|התאסלם]], תוך התנתקות מחייהם הקודמים. בתקופת החניכה הזאת הם קיבלו שכר סמלי.{{הערה|שם=אחת| 1978 A.Decei עמ' 41}}
[[קובץ:Muradhudavendigar.jpg|180px|ממוזער|שמאל|הסולטן מוראט הראשון, שייסד את גוף הע'גמי אולן בשנת 1362]]
בהמשך בוגרי אנטוליה נרשמו כ" עג'מי אולנלאני" Acemi Oğlanlanı (הבנים הזרים - במובן של "הבנים המגויסים") לגוף צבאי שהיווה מעין מרכז גיוס: "אוג'אג" - '''עג'מי אוג'אע'י''' Acemi Ocağı - שבו קיבלו שכר של [[אקצ'ה (מטבע)|אקצ'ה]] אחת ליום ועברו אימונים צבאיים ולמדו [[אריתמטיקה|חשבון]], שפה ודת. בהתחלה האוג'אג נמצא ב[[גליפולי]], בפיקוד ה[[אע'א]] מגליבולו, וחולק ל־8 יחידות (כיום פלוגות - שנקראו בולוק (בלוק - bölük). מאוחר יותר ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] עבר ה"אוג'אג" ל[[איסטנבול]]{{הערה|שם=אחת}} . חלקם שירתו גם ב[[אדירנה]].
באיסטנבול הוצבו ה"עג'מי אולן" בכמה ארמונות (סאראי) כמו "גלטסאראי " בשכונת [[פרה]], אסכנדר צ'לבי סאראי על החוף האסיאטי ב[[אוסקודר|סקוטרי]] ואחרי הוצאתו להורג של הווזיר הגדול [[פרגלי אבראהים פאשא|איברהים פאשה]], בארמונו של יד ה[[היפודרום]]. כעבור זמן נוסף עברו הצעירים הנוצרים לשעבר לגוף היניצ'רים, שבו השכר היה שתי אקצ'ה ליום{{הערה|שם=שתיים|A. Decei 1978 עמ' 215}}.

באמצע [[המאה ה-14]] היה מניין ה"עג'מי אולן" כ-3,000{{הערה|שם=שתיים}}. ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] מספרם הגיע ל-4,000 
{{הערה|שם=שלוש|A. Decei 1978 עמ' 216}}. 
חלק מובחר מהעג'מי אולן הוצבו לא באנטוליה אלא נדרשו לשרת כ[[נושא כלים|נושאי כלים]] שנקראו '''ic oğlan - איץ' אולן''' - "הבנים של הפנים" או '''איץ' אע'א''' - בסאראי "הפנים" "אנדרון" (enderun) של הסולטן או בסאראיות ה"חיצוניות" באיסטנבול, ועברו השתלמויות נוספות בבית הספר הקרוי גם כן "אנדרון". אלו נבחרו בעיקר מקרב הסרבים, האלבנים, הצ'קרסים וכו', מתוך הפיקחים וגבהי הקומה שבהם{{הערה|שם=ארבע}}.   אלה ששירתו בחדרי השינה או בחדרים הפרטיים של השליט יכלו לעלות בהיררכיה ולהגיע למעמד של [[ביי]]לרביי או [[וזיר]] ואף [[וזיר גדול]]{{הערה|שם=ארבע}}.
גדודי ה[[חיל פרשים|פרש]]ים הראשיים - "פרשי החצר" kapıkulu süvarileri גויסו מקרב ה"איץ' אולן" וה"איץ' אע'א", ונקראו [[סיפאהים]] (sipah) ו- silahdar (סילאהדאר =- נושאי נשק) . גדודי הפרשים המשניים (olufdeci או gureba) גויסו מקרב ה"עג'מי אולן" הרגילים.

מרבית ה"עג'מי אולן" שלא נבחרו לשרת בארמונות נועדו להיות [[יניצ'רים]]. הגוף הצבאי של עג'מי אולן איבד את חשיבותו בסוף [[המאה ה-17]] אך התקיים מבחינה פורמלית עד שנת 1826.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:Ralamb-33.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קצין (קיהאיהסי) מבני ה"עג'מי אולן" ששירתו בארמונות בשנת 1657 - מתוך אלבום התלבושות העות'מאניות של [[קלאס רולאמב]]]]
[[קובץ:İçoğlan çavuşları ve baltacılar.jpg|200px|ממוזער|שמאל|תלבושות שרד מהאימפריה העות'אמנית בציור מאת ג'ובני ברינדזי. משמאל נראים שני סמלים (צ'אובוש או צ'אוש) של "איץ' אולן" - ič oĝlan čavușlari]]
*Ahmed Djevad - ''Tarihi-i-Asker-i Osmani'' ("תולדות הצבא העות'מאני"), איסטנבול, שנת 1299 להג'רה, 1882,
*Aurel Decei - ''Istoria Imperiului Otoman până la 1665'' Editura Științifică și Enciclopedică, București 1978
(אאורל דצ'יי - תולדות האימפריה העות'מאנית עד שנת 1665) {{רומנית}}
*Mustafa Ali Mehmed - ''Istoria turcilor'', Editura Științifică și Enciclopedică, București 1976
(מוסטפא עלי מחמד - "תולדות הטורקים") {{רומנית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: צבא וביטחון]]