הצגת המקור של הדף "עבדול ע'פאר ח'אן"

{{מנהיג
| שם = עבדול ע'פאר ח'אן
| מדינה = {{דגל|הודו||+}}
| תמונה = Khan Abdul Ghaffar Khan.jpg
| כיתוב = צילום משנות ה-40
| שם בשפת המקור = عبدالغفار خان
| תאריך לידה = [[6 בפברואר]] [[1890]]
| מקום לידה =
| תאריך פטירה = [[20 בינואר]] [[1988]]
| מקום פטירה = [[פשאוור]]
| מפלגה =
| אתר אינטרנט =
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=
|התחלת כהונה=
|סיום כהונה=מכהן
|שם תפקיד מעל=
}}
}}
'''עבדול ע'פאר ח'אן''' (ב[[פשטו]]: '''عبدالغفار خان'''' ב[[הינדי]]: '''ख़ान अब्दुल ग़फ़्फ़ार ख़ान''';{{כ}} [[6 בפברואר]] [[1890]] – [[20 בינואר]] [[1988]]) אשר נודע גם בכינוי באצ'ה חאן (מלך חאן), היה פעיל עצמאות [[פתאנים|פשטוני]] נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי בהודו. הוא היה מנהיג פוליטי ורוחני הידוע בהתנגדותו הבלתי אלימה ובתמיכתו בפציפיזם. הוא היה מוסלמי אדוק ודוגל באחדות ההינדו - מוסלמית בתת-היבשת ההודית. בשל האידאולוגיות הדומות שלו וידידותו הקרובה עם מהטמה גנדי, זכה ע'פאר ח'אן לכינוי סרהאדי גנדי (בהינדית: सरहदी गांधी, מואר בשם "גבול גאנדי") על ידי מקורבו האמיר צ'אנד בומבוואל. בשנת 1929 ייסד ע'פאר ח'אן את חודאי חידמטגר, תנועת התנגדות לא-אלימה אנטי-קולוניאלית. ההצלחה והפופולריות של החודאי ח'ידמטגר בקרב העם ההודי גרמו בסופו של דבר לממשלה הקולוניאלית לפתוח בפעולות רבות נגד חאן ותומכיו; החודאי חידמטגר חווה כמה מהדיכוי החמור ביותר של כל תנועת העצמאות ההודית כולה.

[[עבדול ולי ח'אן]] הוא בנו.
==ביוגרפיה==
ע'פאר ח'אן התיידד עם גנדי, חלוץ אי הציות האזרחי ההמוני הלא אלים בהודו. לשניים הייתה הערצה עמוקה זה כלפי זה ועבדו יחד בשיתוף פעולה הדוק עד 1947. תנועת חודאי חידמאטגר (Khudai Khidmatgar) (משרתים של אלוהים) פעלה יחד עם [[הקונגרס הלאומי ההודי]], הארגון הלאומי המוביל הנלחם לעצמאות, שבאצ'ה חאן היה חבר בכיר ומוערך בו. בכמה הזדמנויות כשנדמה היה שהקונגרס לא מסכים עם גנדי בעניין המדיניות, באצ'ה חאן נשאר בעל בריתו האמיץ ביותר. בשנת 1931 הקונגרס הציע לו את נשיאות המפלגה, אך הוא סירב. הוא נשאר חבר בוועד הפועל של הקונגרס במשך שנים רבות, והתפטר רק ב-1939 בגלל חילוקי הדעות שלו עם מדיניות המלחמה של המפלגה. הוא הצטרף מחדש למפלגת הקונגרס כאשר מדיניות המלחמה תוקנה.

חאן התנגד נחרצות לחלוקת הודו.<ref name="Encyclopædia Britannica-Abdul Ghaffar Khan">{{cite web|title=Abdul Ghaffar Khan|url=https://www.britannica.com/EBchecked/topic/232353/Khan-Abdul-Ghaffar-Khan|access-date=24 September 2008|publisher=Encyclopædia Britannica}}</ref><ref name="iloveindia.com - Abdul Ghaffar Khan">{{cite web|title=Abdul Ghaffar Khan|url=http://www.iloveindia.com/indian-heroes/abdul-ghaffar-khan.html|access-date=24 September 2008|publisher=I Love India}}</ref><ref name="QasmiRobb2017">{{cite book |last1=Qasmi |first1=Ali Usman |last2=Robb |first2=Megan Eaton |title=Muslims against the Muslim League: Critiques of the Idea of Pakistan |date=2017 |publisher=Cambridge University Press |isbn=978-1108621236 |pages=2 |language=en}}</ref> הואשם כאנטי-מוסלמי על ידי כמה פוליטיקאים, ע'פאר ח'אן הותקף פיזית ב-1946, מה שהוביל לאשפוזו ב[[פשאוור]].<ref>Abdul Ghaffar Khan, 98, a Follower of Gandhi Published: 21 January 1988. ''The New York Times''.</ref> ב-21 ביוני 1947, בבאנו, נערכה אספת מנהיגים (ג'ירגה {{אנ|Jirga}} בה השתתפו ע'פאר ח'אן, מנהיגי תנועת חודאי חידמאטגר, חברי האספה המחוזית, מירזאלי חאן (פאקיר מאיפי) וראשי שבטים נוספים, שבעה שבועות בלבד לפני החלוקה. האספה הכריזה על החלטת באנו, שדרשה לתת לפשטונים להקים מדינה עצמאית בשם פשטוניסטן המרכיבה את כל השטחים הפשטונים של הודו הבריטית, במקום להצטרף להודו או לפקיסטן. עם זאת, הראג' הבריטי סירב להיענות לדרישת החלטה זו.<ref name="Thomas Howard">{{cite book |last1=H Johnson |first1=Thomas |last2=Zellen |first2=Barry |date=2014 |title=Culture, Conflict, and Counterinsurgency |url=https://books.google.com/books?id=B9ZZAgAAQBAJ |publisher=[[Stanford University Press]] |page=154 |isbn= 978-0804789219}}</ref>

מפלגת הקונגרס סירבה לפשרות אחרונות כדי למנוע את החלוקה, כמו תוכנית משימת הממשלה והצעתו של גנדי להציע את תפקיד ראש הממשלה לג'ינה. כתוצאה מכך, ע'פאר ח'אן וחסידיו חשו תחושה של בגידה מצד פקיסטן והודו. המילים האחרונות של באצ'ה חאן לגאנדי ולבעלי בריתו לשעבר במפלגת הקונגרס היו: "זרקת אותנו לזאבים."<ref name="icdc.com">{{cite web|url=http://www.icdc.com/~paulwolf/pakistan/pashtunistan.htm#pashtunistanpoliticsPakistan:|title=Partition and Military Succession Documents from the U.S. National Archives}}</ref>

כאשר נערך משאל העם במחוז הגבול הצפון-מערבי ב-1947 בנוגע להצטרפות לפקיסטן, החרימו באצ'ה חאן, החודאי חידמאטגר, השר הראשי דאז ד"ר חאן סאהיב {{אנ|Khan Abdul Jabbar Khan}} ומפלגת הקונגרס הלאומי ההודי את משאל העם. היו שטענו שעל חלק מהאוכלוסייה נאסר להצביע.

באצ'ה חאן נשבע את שבועת הנאמנות לאומה החדשה של פקיסטן ב-23 בפברואר 1948 במושב הראשון של האספה המכוננת של פקיסטן.<ref name="BKT">{{cite web|url=http://www.baachakhantrust.org/AbdulGhaffarKhan.pdf|title=Abdul Ghaffar Khan|first=Sayed Wiqar Ali|last=Shah|work=Baacha Khan Trust|access-date=10 July 2013|archive-date=25 March 2018|archive-url=https://web.archive.org/web/20180325020951/http://baachakhantrust.org/AbdulGhaffarKhan.pdf}}</ref><ref name="Jaffrelot2015">{{cite book|author=Christophe Jaffrelot|title=The Pakistan Paradox: Instability and Resilience|url=https://books.google.com/books?id=i5GMCwAAQBAJ&pg=PA153|year=2015|publisher=Oxford University Press|isbn=978-0-19-023518-5|pages=153}}</ref>

הוא הבטיח תמיכה מלאה בממשלה וניסה להתפייס עם מייסד המדינה החדשה [[מוחמד עלי ג'ינה]]. פתיחות ראשוניות הובילו לפגישה מוצלחת ב[[קראצ'י]], אולם פגישת המשך במטה חודאי חידמטגר מעולם לא התממשה, לכאורה בשל תפקידו של שר ראש ח'יבר-פאחטונקווה, עבדול קאיום חאן קשמירי, שהזהיר את ג'ינה שבאצ'ה חאן זומם את חיסולו.<ref name="Korejo">Korejo, M.S. (1993) ''The Frontier Gandhi, his place in history''. Karachi : Oxford University Press.</ref><ref name="Azad">{{cite book |last=Azad |first=Abul Kalam |year=2005 |orig-year=First published 1959 |title=India Wins Freedom: An Autobiographical Narrative |url=https://books.google.com/books?id=q9_EW80LFjoC&pg=PA213 |location=New Delhi |publisher=Orient Longman |pages=213–214 |isbn=81-250-0514-5}}</ref>

בעקבות זאת, באצ'ה חאן הקים את מפלגת האופוזיציה הלאומית הראשונה של פקיסטן, ב-8 במאי 1948, מפלגת אזאד פקיסטן. המפלגה התחייבה למלא תפקיד של אופוזיציה בונה ותהיה לא קהילתית בפילוסופיה שלה. עם זאת, החשדות לנאמנותו נמשכו ותחת הממשלה הפקיסטנית החדשה, באצ'ה חאן הוכנס למעצר בית ללא אישום מ-1948 עד 1954. שוחרר מהכלא, הוא נשא שוב נאום על בימת האספה המכוננת, הפעם גינה את הטבח מתומכיו בבברה.<ref>Syed Minhajul Hassan,(1998) Babra Firing Incident: 12 August 1948, Peshawar: University of Peshawar.</ref>

הוא נעצר מספר פעמים בין סוף 1948 וב-1956 בשל התנגדותו ל[[תוכנית היחידה האחת]] (One Unit Scheme).<ref>Abdul Ghaffar Khan(1958) Pashtun Aw Yoo Unit. Peshawar.</ref> הממשלה ניסתה בשנת 1958 להתפייס עמו והציעה לו משרד בממשלה, לאחר רצח אחיו, אולם הוא סירב. הוא נשאר בכלא עד 1957 רק כדי להיעצר מחדש ב-1958 עד שמחלה ב-1964 אפשרה את שחרורו.<ref name="Pakistan: The Frontier Gandhi">"Pakistan: The Frontier Gandhi" (18 January 1954). ''[[Time (magazine)|Time]]''.</ref>

בשנת 1962 זכה באצ'ה חאן בתואר "אסיר השנה של אמנסטי אינטרנשיונל". בהצהרה של אמנסטי לגביו נאמר, "הדוגמה שלו מסמלת את סבלם של למעלה ממיליון אנשים בכל רחבי העולם שהם אסירי מצפון". בספטמבר 1964, הרשויות הפקיסטניות אפשרו לו לצאת לטיפול בבריטניה. במהלך החורף, הרופא המליץ לו לנסוע לארצות הברית. לאחר מכן הוא יצא לגלות לאפגניסטן, הוא חזר מהגלות בדצמבר 1972 לתמיכה עממית, בעקבות הקמת ממשלת מחוז לאומית של מפלגת אוואמי במחוז צפון מערב גבול ובאלוצ'יסטן.

הוא נעצר על ידי ממשלתו של ראש הממשלה [[זולפיקאר עלי בהוטו]] במולטאן בנובמבר 1973 ותיאר את ממשלת בהוטו כ"הסוג הגרוע ביותר של דיקטטורה".

ב-1984, תוך שהוא נסוג יותר ויותר מהפוליטיקה, הוא היה מועמד לפרס נובל לשלום.<ref>{{Cite magazine|last=McKibben |first=William |date=24 September 1984 |title=The Talk of the Town: Notes and Comments |magazine=The New Yorker |pages=39–40 }}</ref> הוא ביקר בהודו והשתתף בחגיגות המאה של הקונגרס הלאומי ההודי ב-1985; הוא זכה בפרס ג'ווהרלל נהרו להבנה בינלאומית ב-1967<ref>{{cite web|url=http://www.iccrindia.net/jnawardlist.html|title=List of the recipients of the Jawaharlal Nehru Award|publisher=ICCR website|access-date=13 November 2010|archive-url=https://web.archive.org/web/20130901175835/http://www.iccrindia.net/jnawardlist.html|archive-date=1 September 2013|url-status=dead}}</ref> ולאחר מכן ב[[בהרט רטנה]], הפרס האזרחי הגבוה ביותר בהודו, ב-1987.<ref name="Abdul Ghaffar Khan 1988">Abdul Ghaffar Khan, 98, a Follower of Gandhi (21 January 1988) ''The New York Times''. Retrieved 21 January 2008</ref>

באצ'ה חאן מת בפשוואר במעצר בית בשנת 1988 מסיבוכים של שבץ מוחי ונקבר בביתו בג'לאלבאד, אפגניסטן.<ref>{{cite web|url=https://apnews.com/article/33d3b534ab1e81f54f8eba0c78735bad|title=Abdul Ghaffar Khan, Fought at Bacha Khan Funeral, 1988 Against British Rule in India, Dead At 98|publisher=Associated Press|date=20 January 1988|accessdate=10 July 2021}}</ref> למעלה מ-200,000 אבלים השתתפו בהלווייתו, כולל [[נשיא אפגניסטן]] [[מוחמד נג'יבוללה]]. [[ראש ממשלת הודו]] דאז, [[רג'יב גנדי]], נסע לפשאוואר, כדי לחלוק כבוד לבאצ'ה חאן למרות העובדה שהגנרל זיא אל-חק ניסה לעכב את נוכחותו בנימוק של סיבות ביטחוניות. בנוסף, ממשלת הודו הכריזה על תקופת אבל של חמישה ימים לכבודו.<ref name="Abdul Ghaffar Khan 1988"/> למרות שהוא נכלא ונרדף שוב ושוב, עשרות אלפי אבלים השתתפו בהלווייתו, שתוארה על ידי פרשן אחד כשירה של שלום, הנושאת מסר של אהבה מהפשטונים ממזרח לח'יבר לאלה שבמערב,{{הערה|שם=Korejo}} צועדים דרך [[מעבר ח'ייבר]] ההיסטורי מפשוואר לג'לאלבאד. צעדה סמלית זו תוכננה על ידי באצ'ה חאן, כדי להדגים בחיוב את חלומו על איחוד פשטוני וכדי לעזור לחלום זה להתקיים לאחר מותו.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Abdul Ghaffar Khan|שם ויקישיתוף=עבדול ג'אפר חאן}}
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:פוליטיקאים הודים]]
[[קטגוריה:תנועת העצמאות ההודית]]
[[קטגוריה:ילידי 1890]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1988]]
[[קטגוריה:מוסלמים הודים]]
[[קטגוריה:פשטונים]]