הצגת המקור של הדף "ספר מלכים"

{{מפנה|מלכים}}
{{ספר תנ"כי
| שם = ספר מלכים
| תמונה = [[קובץ:Saabaghiberti.jpg|280px]]
| כיתוב = התבליט "שלמה ומלכת שבא" של [[לורנצו גיברטי]] ב[[הבפטיסטריום של פירנצה|בפטיסטריום של פירנצה]]
| תקופת התרחשות = החל ממלכותו של [[שלמה המלך]] ועד [[חורבן בית המקדש הראשון]]
| מספר פרקים = 47 (מלכים א' – 22 פרקים, מלכים ב' – 25 פרקים)
| סדרת ספרים = [[נביאים]]
| ספר קודם = [[ספר שמואל]]
| ספר הבא = [[ספר ישעיהו]]
}}
ספר '''מְלָכִים''' הוא אחד מספרי ה[[נביאים]] ב[[תנ"ך]], האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות [[עם ישראל]]. הספר מתאר את ימי [[מלכי ישראל]] ו[[מלכי יהודה]], מעשיהם והאירועים בארץ בתקופתם, מימיו האחרונים של [[דוד המלך]] ועד חורבן [[בית המקדש הראשון]]. 

בין הנביאים הבולטים המופיעים בספר ניתן למנות את [[אחיה השילוני]], [[אליהו]] ו[[אלישע]]. 

על פי מסורת [[חז"ל]], הספר כולו נכתב על ידי [[ירמיהו הנביא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|טו|ב}}}}.

==תוכן הספר ומבנהו==
ספר מלכים מתאר את התקופה בה שלטו מלכים בממלכת יהודה וישראל. אך ספר זה אינו מתחיל בראשית ימי המלוכה אלא רק בשלהי ימיו של [[דוד המלך]] (בסביבות שנת 965 לפנה"ס). הוא מסתיים ב[[חורבן בית ראשון]] (586 לפנה"ס), כליאתו של המלך הגולה [[יהויכין המלך|יהויכין]], ולבסוף שחרורו בידי [[אויל מרדך|מלך]] [[בבל]].

סדר ימי השלטון של המלכים איננו מדויק ומלכים שונים מלכו בתקופות חופפות. ייתכן שבן ואביו שלטו יחד בתקופות מעבר או שמספר שנות המלוכה עוגל ואיננו מדויק. כמו כן ייתכן שמידע ממספר מקורות השתבש ונוצרו סתירות.

===חלוקת הספר===
החלוקה הידועה למלכים א' ומלכים ב' אינה מקורית, והיא חלוקה טכנית שמקורה ב[[תרגום השבעים]] (שם נחשב הספר לספר אחד עם [[ספר שמואל]], וחולק לארבעה חלקים עקב אורכו, בתרגום ל[[יוונית]]: מלכים א, ב, ג, ד). במסורת היהודית הספר נחשב תמיד כספר אחד.

הכתוב נחלק רעיונית לשישה חלקים:
* [[ממלכת ישראל המאוחדת]] בימי [[שלמה המלך]] (מלכים א', עד {{תנ"ך|מלכים א|יא|ללא=ספר}}).
* [[פילוג הממלכה]] לממלכות [[ממלכת יהודה|יהודה]] ו[[ממלכת ישראל|ישראל]] ({{תנ"ך|מלכים א|יב|קצר=כן}} – {{תנ"ך|מלכים א|טז|קצר=כן}}).
* [[אליהו]] הנביא ({{תנ"ך|מלכים א|יז|קצר=כן}} – {{תנ"ך|מלכים ב|ב|קצר=כן}}).
* [[אלישע]] הנביא ({{תנ"ך|מלכים ב|ב|קצר=כן}} – {{תנ"ך|מלכים ב|ח|קצר=כן}}).
* תיאור מקביל של דברי ימי ממלכות ישראל ויהודה עד נפילת מלכות ישראל בידי [[תגלת-פלאסר השלישי]] מלך [[אשור]] ({{תנ"ך|מלכים ב|ט|קצר=כן}} – {{תנ"ך|מלכים ב|יז|קצר=כן}}).
* תולדות ממלכת יהודה עד כיבוש ירושלים בידי [[נבוכדנצר השני|נְבוּכַדְנֶאצַּר]] מלך [[האימפריה הבבלית החדשה|בבל]] וחורבן [[הבית הראשון]] ({{תנ"ך|מלכים ב|יז|קצר=כן}} – {{תנ"ך|מלכים ב|כה|קצר=כן|ללא=ספר}}).

====שלמה המלך====
* '''אחרית ימי דוד''' ({{תנ"ך|מלכים א|א}}): אדוניה, בנו של דוד, מנסה להפוך את עצמו ליורש העצר. דוד מכריז על בנו האחר שלמה כיורש.
* '''[[צוואת דוד]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|ב|ללא=ספר}}): דוד מצווה על בנו שלמה להרוג את יואב בן צרויה ואת שמעי בן גרא. דוד מת ושלמה עושה כמצוותו.
* '''[[חלום שלמה בגבעון]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|ג|ד|טו|ללא=ספר}}): אלוהים מתגלה אל שלמה בחלום, והלה מבקש ממנו יכולת להבדיל בין טוב לרע.
* '''[[משפט שלמה]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|ג|טז|כח|ללא=ספר}}): שתי נשים שטענו כל אחת לאימהות על ילד באות אל שלמה, ובתרגיל מבריק הצליח שלמה לחשוף מי מהן היא האם האמיתית ומי המתחזה.
* '''בניית המקדש''' ({{תנ"ך|מלכים א|ד|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים א|ז|ללא=ספר}}): שלמה מורה לייבא עצים מ[[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך [[צור (לבנון)|צור]] ולהכין כלים מזהב לשם בניית [[בית המקדש הראשון]].
* '''[[חנוכת המקדש]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|ח|ללא=ספר}}): שלמה חונך את בית המקדש בטקס מפואר.
* '''[[מלכת שבא]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|י|ללא=ספר}}): מלכת שבא באה לפגוש את שלמה בארמון כדי לנסותו בחידות.

====פילוג הממלכה====
* '''[[רחבעם]]''' מלך יהודה, '''[[ירבעם]]''' מלך ישראל ו'''[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|יב|ללא=ספר}}): עשרת השבטים בהנהגת ירבעם פורשים מהממלכה המאוחדת עקב עול המיסים של רחבעם בן שלמה.
* '''[[איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|יג|ללא=ספר}}): [[איש האלוהים מיהודה]] המבקר את ירבעם אומר שהוא לא ישתה כל עוד הוא נמצא בבית אל. [[הנביא מבית אל]] משכנע אותו לעשות כן, וכעונש מומת איש האלוהים.
* '''מסע שישק''' ({{תנ"ך|מלכים א|יד|ללא=ספר}}): אחיה מוסר לירבעם נבואה על סופו של בית ירבעם. [[שישק]] מלך [[מצרים]], המזוהה עם [[שושנק הראשון]], פולש ליהודה ובוזז את אוצרות המקדש.
* '''[[אביה (מלך יהודה)|אביה]]''', '''[[אסא]]''' ו'''[[יהושפט]]''' מלכי יהודה, '''[[נדב בן ירבעם|נדב]]''' ו'''[[בעשא]]''' מלכי ישראל ו'''[[מלחמת אסא ובעשא]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|טו|ללא=ספר}}): בעשא, משרי צבאו של נדב בן ירבעם, מדיח אותו ב[[הפיכה]], נלחם עם אסא מלך יהודה ושודד את אוצרותיו.
* '''[[אלה בן בעשא|אלה]]''', '''[[זמרי (מלך ישראל)|זמרי]]''', '''[[תבני]]''' ו'''[[עמרי]]''' מלכי ישראל ({{תנ"ך|מלכים א|טז|ללא=ספר}}): זמרי מדיח מהמלוכה את אלה, בנו של בעשא. זמרי חושש שעמרי שר הצבא ידיח אותו, ומתאבד. תבני מנסה להשתלט על המלוכה לאחר מות זמרי, אך עמרי מדיח אותו.

====אליהו הנביא====
[[קובץ:095.Elijah Ascends to Heaven in a Chariot of Fire.jpg|150px|ממוזער|שמאל|עליית אליהו השמיימה]]
* '''[[אחאב]]''' מלך ישראל ו'''[[הבצורת בתקופת אחאב]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|יז|א|ז|ללא=ספר}}): בימיו של אחאב, בנו של עמרי, מתחילה [[בצורת]]. אליהו מגיע לנהר הירדן ושם [[עורב]]ים מביאים לו לחם ובשר באורח נס, חרף הבצורת.
* '''[[האישה מצרפת]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|יז|ח|כד|ללא=ספר}}): אליהו מגיע לעיר [[צרפת (עיר פיניקית)|צרפת]]. שם הוא פוגש אישה ובאורח נס ממלא לה כד שמן ומרפא את בנה.
* '''[[אליהו ונביאי הבעל בכרמל]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|יח|ללא=ספר}}): אליהו מתחרה על הר ה[[כרמל]] עם נביאיו של האל [[בעל (אל)|בעל]] בשאלה מי יקבל את הקורבנות שהם מקריבים. לאחר שאליהו מנצח הוא שוחט 450 נביאים.
* '''[[אליהו בנקרת הצור]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|יט|ללא=ספר}}): אליהו מגיע ל[[הר סיני]], שם אלוהים אומר לו כי חזאל ימלוך על ארם, יהוא ימלוך על ישראל ואותו כנביא יחליף אלישע.
* '''[[מלחמות אחאב בבן הדד]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|כ|ללא=ספר}}, {{תנ"ך|מלכים א|כב|ללא=ספר}}): [[בן-הדד השני]] מלך ארם מנצח פעמיים את אחאב מלך ישראל בקרב. במלחמה האחרונה נהרג אחאב.
* '''[[כרם נבות]]''' ({{תנ"ך|מלכים א|כא|ללא=ספר}}): המלך אחאב חושק בכרמו של [[נבות היזרעאלי]], ואיזבל אשתו מעלילה עליו עלילה כך שיוצא להורג. אליהו מנבא לאחאב נבואה על מפלתו עקב חטאו, ואומר לו: "הרצחת וגם ירשת?".
* '''[[אחזיה (מלך ישראל)|אחזיה]]''' ו'''[[יורם (מלך ישראל)|יורם]]''' מלכי ישראל ו'''[[בעל זבוב (אל)#אזכורים בספרות הקודש|בעל זבוב]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|א}}): אחזיה בן אחאב, מלך ישראל החדש, חולה, ושולח שליחים לאל בעל זבוב כדי שירפאוהו. אחזיה מת עקב חטאו ויורם אחיו ומולך תחתיו.
* '''[[עליית אליהו לשמיים]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ב|א|יח|ללא=ספר}}): אליהו עולה לשמיים ליד נהר הירדן ברכב אש וסוסי אש. אלישע צופה בו. בני הנביאים מנסים לחפש את אליהו לאחר עלייתו, ללא הצלחה.

====אלישע הנביא====
[[קובץ:P1120870 Louvre stèle de Mésha AO5066 rwk.JPG|150px|ממוזער|שמאל|[[מצבת מישע]], המתארת את מלחמת ישראל ויהודה במואב]]
* '''[[מעיין אלישע]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ב|יט|כב|ללא=ספר}}): תושבי עיר מבקשים מאלישע שיטהר את המים העכורים שבעירם, וכך נעשה.
* '''[[אלישע והדובים]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ב|כג|כה|ללא=ספר}}): בהגיעו לבית אל, נערים מכנים את אלישע "עלה קירח". בתגובה אלישע שולח 2 דובים מן היער שהורגים 42 נערים.
* '''[[מלחמת ישראל ויהודה במואב]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ג|ללא=ספר}}): [[מישע]] מלך מואב מורד בישראל, שמגייסת את אדום ויהודה למלחמה נגדו. בדרכם להילחם נתקלים הכוחות במחסור במים, ואלישע מסייע בהשגתם. מישע מנצח במלחמה לאחר שהקריב את בנו.
* '''[[נס אסוך השמן]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ד|א|ז|ללא=ספר}}): הנביא אלישע מגדיל באורח נס את כמות השמן שהייתה לאישה שנצטרכה לשלם את חובותיה.
* '''[[האישה השונמית]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ד|ח|לז|ללא=ספר}}): הנביא אלישע פוגש אישה חשוכת ילדים ומבטיח לה כי יוולד לה בן. מקץ שנה נולד לה בן אך הוא נפטר בילדותו, ואלישע מחייה אותו.
* '''[[נס הנזיד]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ד|לח|מא|ללא=ספר}}): אלישע מרפא [[נזיד]] רעיל.
* '''[[חטא גיחזי]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ה|ללא=ספר}}): [[נעמן (דמות מקראית)|נעמן]], שר הצבא של ארם, מתרפא מ[[נגע הצרעת|צרעתו]] באמצעות טבילה בירדן, כעצת אלישע. [[גיחזי]], עבדו של אלישע, מבקש כסף תמורת הטבילה. גיחזי מצטרע בעצמו כי הוא לא אמור היה לעשות כן.
* '''[[נס הצפת הגרזן]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ו|א|ז|ללא=ספר}}): ה[[גרזן]] של חבריו של אלישע טובע בתוך מימי הירדן. אלישע זורק חתיכת עץ על פני הנהר והגרזן צף מחדש.
* '''[[ארבעת המצורעים]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ו|ח|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים ב|ז|ללא=ספר}}): בן-הדד השני מלך ארם מטיל מצור על שומרון, בירת ישראל. הארמים מגורשים באורח נס והעם מתחיל לבזוז את המאכלים שהשאירו הארמים ולמוכרם בזול, כנבואת אלישע.
* '''[[חזאל]]''' מלך ארם ({{תנ"ך|מלכים ב|ח|ז|טו|ללא=ספר}}): בן-הדד השני מלך ארם מודח על ידי חזאל, שמולך תחתיו.

====תולדות ישראל ויהודה====
[[קובץ:JRSLM 300116 Tel Dan Stele 01.jpg|150px|ממוזער|שמאל|[[כתובת תל דן]], המתארת בעקיפין את מרד יהוא]]
* '''[[יורם (מלך יהודה)|יורם]]''' ו'''[[אחזיה (מלך יהודה)|אחזיה]]''' מלכי יהודה ({{תנ"ך|מלכים ב|ח|טז|כט|ללא=ספר}}): שני מלכיה הבאים של יהודה, בנו ונכדו של יהושפט, נלחמים במואב ובארם.
* '''[[יהוא]]''' מלך ישראל ו'''[[מרד יהוא]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|ט|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים ב|י|ללא=ספר}}): יהוא, משרי הצבא של יורם מלך ישראל, מורד בו והורגו. הוא הורג גם את אחזיה מלך יהודה.
* '''[[עתליה]]''' מלכת יהודה ו'''[[המלכת יואש]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|יא|ללא=ספר}}): לאחר מות בנה אחזיה לוקחת אימו את השלטון בכוח. [[יהושבע]] אחות אחזיה מאתרת את יואש, בנו היחיד של אחזיהו שנותר בחיים. עתליה נרצחת ו[[יהוידע הכהן]] מכתיר את יואש במקומה.
* '''[[יואש (מלך יהודה)|יואש]]''' מלך יהודה ({{תנ"ך|מלכים ב|יב|ללא=ספר}}): יואש בן אחזיה מחזק את בדק הבית בבית המקדש ומשלם מס לחזאל מלך ארם, לאחר שהלה תקף אותו. בשלהי ימיו הוא נרצח בידי עבדיו.
* '''[[יהואחז (מלך ישראל)|יהואחז]]''' ו'''[[יואש (מלך ישראל)|יואש]]''' מלכי ישראל ({{תנ"ך|מלכים ב|יג|ללא=ספר}}): בנו ונכדו של יהוא בהתאמה נלחמים בארם במהלך תקופת מלכותם. אלישע מנבא ליואש [[נבואת אלישע ליואש|נבואת ניצחון על ארם]] ונפטר זמן קצר לאחר מכן.
* '''[[אמציה]]''' מלך יהודה ו'''[[משל החוח והארז]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|יד|א|כב|ללא=ספר}}): יואש מלך ישראל מזהיר את אמציה בן יואש, מלך יהודה, מכך שיתקוף אותו. אמציה אינו שועה לקריאותיו אלה של יואש, והלה מנצח את אמציה בקרב.
* '''[[ירבעם השני]]''' מלך ישראל ({{תנ"ך|מלכים ב|יד|כג|כט|ללא=ספר}}): מלך ישראל החדש, בנו של יואש, מצליח להרחיב את גבולות ארצו.
* '''[[עוזיהו]]''' ו'''[[יותם (מלך יהודה)|יותם]]''' מלכי יהודה ({{תנ"ך|מלכים ב|טו|א|ז|ללא=ספר}}, {{תנ"ך|מלכים ב|טו|לב|לח|ללא=פרק}}): מלך יהודה החדש, בנו של אמציה, חולה ב[[צרעת]], בנו יותם משמש כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] במשך רוב שנותיו ומכהן בתפקיד לאחר מותו.
* '''[[זכריהו בן ירבעם|זכריה]]''', '''[[שלום בן יבש|שלום]]''', '''[[מנחם בן גדי|מנחם]]''' ו'''[[פקחיה]]''' מלכי ישראל ({{תנ"ך|מלכים ב|טו|ח|כו|ללא=ספר}}): תקופת אי-יציבות עוברת על ממלכת ישראל. זכריה, בנו של ירבעם השני והאחרון בשושלת יהוא, מודח בהפיכה. לגורל דומה זכו כל המלכים שבו אחריו, פרט למנחם.
* '''[[פקח בן רמליהו|פקח]]''' מלך ישראל, '''[[אחז]]''' מלך יהודה ו'''[[מלחמת פקח ואחז]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|טז|ללא=ספר}}): ארם-דמשק וישראל תוקפות את יהודה וצרות על ירושלים. אחז מלך יהודה מצליח לשחד את [[תגלת-פלאסר השלישי|תגלת פלאסר]], מלך [[אשור]], כדי שיציל אותו.
* '''[[הושע בן אלה|הושע]]''' מלך ישראל ו'''[[חורבן ממלכת ישראל]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|יז|ללא=ספר}}): הושע ממונה למלכה החדש של ישראל מטעם אשור, ומורד בה כעבור כמה שנים. ממלכת ישראל נכבשת על ידי תגלת פלאסר מלך אשור, ומפסיקה להתקיים כמדינה [[ריבונות|ריבונית]].

====תולדות יהודה====
[[קובץ:Shiloach.jpg|150px|ממוזער|שמאל|כתובת השילוח, שמתארת, ככל הנראה, "את הברכה ואת התעלה" שחצב חזקיהו]]
* '''[[חזקיהו]]''' ו'''[[מסע סנחריב בארץ ישראל|מסע סנחריב]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|יח|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים ב|כ|ללא=ספר}}): חזקיהו, בנו של אחז, הורס את מקומות הפולחן ברחבי ממלכת יהודה. אלוהים גומל לו על כך ומסייע לו לנצח את סנחריב, המלך האשורי, שביקש לכבוש את יהודה.
* '''[[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]''' ו'''[[אמון, מלך יהודה|אמון]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|כא|ללא=ספר}}): מנשה, בנו של חזקיהו, משקם את מקומות הפולחן ברחבי הממלכה שהרס אביו. נביאיו מתנבאים כי יהודה תיחרב. אמון ממשיך את מורשת אביו מנשה. עבדיו מתנקשים בחייו לאחר זמן מועט בשלטון.
* '''[[יאשיהו]]''', '''[[מציאת ספר התורה בימי יאשיהו|מציאת ספר התורה]]''' ו[[רפורמת יאשיהו|'''הרפורמה''']] ({{תנ"ך|מלכים ב|כב|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים ב|כג|ל|ללא=ספר}}): יאשיהו עורך רפורמה דתית מקיפה והורס שנית את מקומות הפולחן ברחבי הממלכה כדי [[ריכוז הפולחן|לרכז את הפולחן]] במקום אחד. יאשיהו לבסוף מוצא את מותו בקרב מול מלך מצרים.
* '''[[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|כג|לא|לה|ללא=ספר}}): יהואחז מומלך לאחר מות אביו יאשיהו. המצרים אוסרים את יהואחז וממנים על יהודה את אחיו יהויקים, כדי שיהיה מלך כלבבם.
* '''[[יהויקים]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|כג|לו|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים ב|כד|ז|ללא=ספר}}): מצרים נחלשת. ממלכת יהודה משתעבדת ל[[האימפריה הבבלית החדשה|בבל]] אך מורדת בה. [[נבוכדנצר השני|נְבוּכַדְנֶאצַּר]] מלך בבל שולח את צבאו כדי לדכא את המרד.
* '''[[יהויכין]]''' ו'''[[גלות יהויכין]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|כד|ח|יז|ללא=ספר}}): נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בבל כובש את יהודה ומגלה את עלית העם. הוא ממנה מלך כלבבו על יהודה.
* '''[[צדקיהו]]''' ו'''[[המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)|חורבן ממלכת יהודה]]''' ({{תנ"ך|מלכים ב|כד|יח|ללא=ספר}}-{{תנ"ך|מלכים ב|כה|ללא=ספר}}): ממלכת יהודה מורדת שנית בבבל ונופלת לחזקתו של נְבוּכַדְנֶאצַּר, שמגלה את יתר העם במה שנודע כ[[גלות בבל]].

==סגנון הספר==
ניכרת אחידות בעריכת הספר לכל אורכו. מופיעה רשימה מפורטת של מלכי שתי המלכויות, כשלגבי כל מלך מצוין באיזו שנה למלכות המלך המקביל לו (בממלכה השנייה) הוא עלה למלוכה (סינכרוניזְם). אצל [[מלכי יהודה]] מצוין שם אם המלך וברוב המקרים מצוין מקום קבורתו ותקציר מפעולותיו. ייתכן שמלכים מסוימים הקפידו לתעד את קורותיהם יותר מאחרים, ועל כן אלו נשמרו ומופיעים ביתר פירוט בספר מלכים. כאלו הם דברי ימי [[אחאב]], [[חזקיהו]] ו[[יאשיהו המלך|יאשיהו]]. מרבית הנאמר כתוב בפרוזה בסגנון תיאורי-תיעודי, אך הכתוב משלב גם קטעי שירה, פתגמי חכמה ודברי מוסר.

הסיפורים הם מגמתיים ובאים להוכיח שקיים קשר בין התנהגות העם לבין מתנת המלוכה, שקיבל העם לאחר שנים רבות של בקשות משמואל וקודמיו.{{מקור|נושא=ספרות}} תקופה המלוכה נחשבה בעיני העם לתקופה של שגשוג מדיני, ביטחון ושלום, וכן הכרה פוליטית בריבונות הלאומית של העם ובסמכותו של המלך כריבון שלו.{{מקור|נושא=ספרות}}

הרוצה לדעת עוד על תולדות כל מלך מופנה על ידי הכתוב לספרי "דברי הימים למלכי יהודה" ו"דברי הימים למלכי ישראל". ספרים אלו לא שרדו עד ימינו, והם כנראה המקורות העיקריים לנאמר בספר מלכים. מקורות אחרים הם כנראה ספרים שתיעדו את תולדות הנביאים, כמו [[אליהו]] ו[[אלישע]]. ניתן ללמוד עוד על תולדות המלכים השונים מידיעות המופיעות בספר "[[דברי הימים]]" המקראי, וכן בספרים [[ספר ירמיהו|ירמיהו]] ו[[ספר ישעיהו|ישעיהו]], שבהם מופיעים לעיתים תעתיקים מילה במילה של הנאמר ב"ספר מלכים", ופעמים נראה שהכתוב בדברי הימים מתכתב עם ספר מלכים ומפרש אותו אפילו מילולית. חלק מנביאי [[תרי עשר]] ליוו גם הם את תקופת בית ראשון. בתעודות [[אשור (ארץ)|אשוריות]] ו[[בבל]]יות, חלקן בעברית, אפשר ללמוד עוד על תולדות המלכים, בעיקר אלו האחרונים מבין מלכי יהודה, ידיעות שאינן חלק מתוכנו של ספר מלכים.

==סיבתיות כפולה בספר מלכים==
===הגדרה===
המושג [[סיבתיות כפולה]] הוטבע על ידי חוקר המקרא [[יחזקאל קויפמן]] שהתמודד עם חלקים מה[[היסטוריוגרפיה]] המקראית ב[[ספר יהושע]] בהתייחסו למלחמות כיבושי הארץ. מושג זה מנמק אירועים המתרחשים במציאות באמצעות שתי סיבות: האחת, ריאלית הקשורה לפעילותם האנושית של בני האדם, והאחרת לרצונו של אלוהים והנהגתו את ההיסטוריה.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=סיבתיות כפולה — היבט נוסף|קישור=https://www.jstor.org/stable/23506072|כתב עת=[[בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו]]|שנת הוצאה=1992|עמ=41–55|כרך=לח|מחבר=[[יאירה אמית]]}}}}

===דוגמאות לסיבתיות כפולה בספר מלכים===
[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]] התרחש בימי המלך [[רחבעם]], ומתואר תחילה סביב עילה ריאלית־אנושית: סירובו של רחבעם להקל על שבטי ישראל מעול המיסים הכבד שהטיל עליהם אביו [[שלמה]]: {{ציטוט|תוכן=וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת הָעָם קָשָׁה וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ. וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר: אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם, אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.|מקור={{תנ"ך|מלכים א|יב|יג|יד}}|מירכאות=כן}} רחבעם העדיף להקשיב לעצת רעיו הנערים וקומם את זעמם של שבטי הצפון המופלים לרעה, שייסדו ממלכה נפרדת והמליכו עליהם את [[ירבעם בן נבט]], שכבר בימי שלמה מרד על רקע התנגדותו למפעלי הבניה.{{הערה|{{ציטוטון|וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה, וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ – שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו.|{{תנ"ך|מלכים א|יא|כו|כז}}}}}} הרב אלסטר טוען שהשתלשלות האירועים ההגיונית בדרך של שרשרת סיבות ותוצאות מוסברת היטב על רקע מעשיו של רחבעם. המניעים למעשיו תלויים בנסיבות שבהן פעל ובאישיותו, כפי שהיא מתגלה במהלך הסיפור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.etzion.org.il/he/שיעור-11-פילוג-הממלכה-יב-א-כד-ג-סיבתיות-כפולה|הכותב=אנדי ריפקין|כותרת=שיעור 11 - פילוג הממלכה (י"ב, א-כד) ג. סיבתיות כפולה|אתר=www.etzion.org.il|תאריך=2015-01-11|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-07-11}}}}

אך לצד ההתרחשות הריאלית, המקרא מוסיף ומספר שהפילוג נעשה על פי רצון האל: {{ציטוט|תוכן=וְלֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם, כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה' – לְמַעַן הָקִים אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט.|מקור={{תנ"ך|מלכים א|יב|טו}}|מירכאות=כן}}
רחבעם נענש על פי [[תורת הגמול]], בשל חטאי שלמה אביו שליבו לא היה שלם עם אלוהים: {{ציטוט|תוכן=וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.|מקור={{תנ"ך|מלכים א|יא|ד}}|מירכאות=כן}}

==חיבורו של ספר מלכים==
===לפי חז"ל===
לפי הכתוב ב[[ברייתא]],{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|טו|א}}}} [[ירמיהו]] הוא זה שכתב את [[ספר ירמיהו|ספרו]], ספר מלכים ואת [[מגילת איכה]]. על פי ברייתא זו עמדתם של חז"ל היא שמחבר הספר הוא ירמיהו הנביא, שחי באותה תקופה בה מסתיימת הכרונולוגיה הארוכה של ספר מלכים, היינו חורבן הבית ורצח [[גדליהו בן אחיקם]]. [[מנחם בולה]], בפירוש [[דעת מקרא]] לספר, ביסס דעה זו על הקבלות ספרותיות בינו ובין ספר ירמיהו. קיימים קווי דמיון רעיוניים וסגנוניים המשותפים לספר מלכים ולספר ירמיה, אך יש הסוברים כי אין די בקווי הדמיון הללו להוכיח כי ירמיה חיבר את ספר מלכים.{{הערה|[[משה גרסיאל]], '''עולם התנ"ך: מלכים א'''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 10.}}

===לפי המחקר===
בניגוד למה שנכתב בברייתא האמורה, [[חקר המקרא|חוקרי מקרא]] סוברים כי הספר נערך וחלקיו חוברו במחצית השנייה של תקופת [[גלות בבל]].{{הערה|{{הארץ|גרשון גליל|מי חיבר את ספר מלכים?|1.9044431|4 באוגוסט 2020}}}}

תקופת המאורעות המתוארים בספרי מלכים היא ממחצית המאה העשירית ועד שחרור המלך [[יהויכין]] מכלאו של מלך [[בבל]] בשנת 561 לפנה"ס, באמצע [[גלות בבל]]. אך נראה שכותב הספר השתדל לסיים אותו בנימה חיובית, ובהנחה שכתב בסופו את האירוע המעודד האחרון שהכיר, ניתן להסיק שהספר נכתב לפני [[הכרזת כורש]] בשנת 538 לפנה"ס (שהרי זהו אירוע מעודד הרבה יותר), אם כי ייתכן שהספר עבר עריכות נוספות גם לאחר התאריך הזה.

המחבר של חלק הארי בספר מלכים מזוהה עם [[האסכולה הדויטרונומיסטית]], ה[[אסכולה]] שהייתה אחראית לכתיבתו של ספר [[דברים]]. נקודת מפתח ב[[חקר המקרא]] הוא הסיפור של [[מציאת ספר התורה בימי יאשיהו]], בפרק כ"ב של ספר מלכים ב'. בסיפור נאמר: {{ציטוט|תוכן=כֹּה אָמַר ה': הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו, אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְנִצְּתָה חֲמָתִי '''בַּמָּקוֹם הַזֶּה''' וְלֹא תִכְבֶּה.|מקור={{תנ"ך|מלכים ב|כב|טז|יז}}|מירכאות=כן}}

בכך רומז הכתוב ל[[ריכוז הפולחן]] במקום אחד. קריאות דומות אנו רואים גם בספר דברים: {{ציטוט|תוכן='''בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר''' ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ – שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.|מקור={{תנ"ך|דברים|יב|יד}}|מירכאות=כן}}
כך ניתן לחזק את זיקתו מחברו של ספר דברים לזו של ספר מלכים. ההשפעות הדויטרונומיסטיות בספר באות בעיקר בתיאורי המלכים, שבהם משתמש המחבר במבנה קבוע. {{ציטוטון|בִּשְׁנַת X לְאלמוני מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל/יְהוּדָה, מָלַךְ פלוני בֶן אלמוני מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל/יְהוּדָה. בֶּן Y שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וְ-Z מָלַךְ בְּשֹׁמְרוֹן/בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ אלמונית}}.{{הערה|מרדכי כוגן, '''[[מקרא לישראל]]''': מלכים, תל אביב: [[עם עובד]], 2019, עמ' 10-9}} מאוחר יותר, בא המחבר לדרג את המלך, מבחינת נאמנותו ל[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]:
* עבור מלכי יהודה משתמש המחבר, בדרך כלל, בנוסח הזה: {{ציטוטון|'''וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'''', רַק לֹא כְּדָוִד אָבִיו. רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת}}. כך נאמר על כל המלכים עד ליאשיהו, שכן יאשיהו היה זה שביטל את המצב של ריבוי מקומות הפולחן והסיר את במות הפולחן, וכך ריכז את בירושלים. הביטוי "עשה הישר בעיני ה'" מופיע למכביר גם בספר דברים, למשל: {{ציטוטון|לֹא תֹּאכְלֶנּוּ, לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי ''''תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה''''|{{תנ"ך|דברים|יב|כה}}}}. הביטוי מופיע בספרים דברים, מלכים ודברי הימים גרידא, שעה שהאחרון מעתיק את הנוסח מתוך ספר מלכים. קשר זה מחזק אף הוא את זיקת מחברו של ספר דברים לספר מלכים.
* עבור מלכי ישראל משתמש המחבר, בדרך כלל, בנוסח הזה: {{ציטוטון|וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה', לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל}}. חטאותיו של ירבעם בן נבט הן, לדברי המחבר, הקמת שני [[מקדשי ממלכת ישראל|מקדשים]]: אחד ב[[תל דן|דן]] ו[[מקדש ירבעם|אחד]] ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]]. בכך שרר בממלכת ישראל מצב של ריבוי מקומות פולחן. זוהי מגמה המנוגדת לריכוז הפולחן, שאליה שאפו המחברים מהאסכולה הדויטרונומיסטית. משום כך, עשו מלכי ממלכת ישראל הרע בעיני ה', לדברי המחבר.

נוסחת הסיכום המקובלת לדברי ימי המלכים היא, בדרך כלל, כזאת: {{ציטוטון|וְיֶתֶר דִּבְרֵי פלוני, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל/יְהוּדָה. וַיִּשְׁכַּב פלוני עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ אלמוני בְּנוֹ תַּחְתָּיו}}. בכך רומז המחבר ל[[ספר דברי הימים למלכי יהודה]]. ספר זה כנראה לא היה ספר [[דברי הימים]] הנמצא בתנ"ך אף הוא, אם כי, ככל הנראה, [[כרוניקה|כרוניקות]] מלכותיות של המלכים בשתי הממלכות שבהן השתמש המחבר.

==ספר מלכים בתרבות==
הספר עובד לסדרת טלוויזיה [[מלכים (סדרת טלוויזיה)|מלכים]] (2024) בהפקת ערוץ הטלוויזיה ה[[ברזיל]]אי Record TV.

==ראו גם==
*[[מלכי יהודה וישראל]]

==לקריאה נוספת==
{{ltr|
* Michael Avioz, "The Book of Kings in Recent Research" (parts 1 and 2), ''Currents in Biblical Research'' 4 (2005), 11-55; 5 (2006), 11-57
}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ספר מלכים|ויקיטקסט=ספר מלכים}}
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* {{אוצר הספרים היהודי|תנ"ך/מלכים א|ספר מלכים א}}
* {{אוצר הספרים היהודי|תנ"ך/מלכים ב|ספר מלכים ב}}
{{ספר תנ"ך|שם=מלכים א|תורת אמת=d_root__002_navi__10_melacim_a|ממרא=09a}}
* [http://www.929.org.il/page/288 ספר מלכים א] באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* [http://www.bneyzion.co.il/בית-המדרש/נביאים/מלכים-א/ ספר מלכים א] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
{{ספר תנ"ך|שם=מלכים ב|תורת אמת=d_root__002_navi__11_melacim_b|ממרא=09b}}
* [http://www.929.org.il/page/310 ספר מלכים ב] באתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* {{רמב"י נושא|מלכים ספר||רשימה=כן}}
* {{קתדרה|[[נדב נאמן]]|עיון היסטורי בספר מלכים לאור כתובות מלכים מן המאה התשיעית לפני הספירה|100.7|100, אוגוסט 2001, עמ' 108-89}}
* [[מנחם הרן]] (עורך), '''עולם התנ"ך''': [[גרשון גליל]] (עורך), מלכים א', [[דברי הימים הוצאה לאור]], 1996-1983:
** {{מטח|[[משה גרסיאל]]|מבוא לספר מלכים: שם הספר ומסגרתו|9462}}
** {{מטח|[[בוסתנאי עודד]]<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->|מבוא לספר מלכים: המקורות של ספר מלכים|9463}}
** {{מטח|[[משה גרסיאל]]|מבוא לספר מלכים: מבנה הספר תוכנו ומגמתו|9464}}
** {{מטח|בוסתנאי עודד|מבוא לספר מלכים: השפעת האסכולה הדויטרונומיסטית|9465}}
** {{מטח|[[משה גרסיאל]]|מבוא לספר מלכים: זמן החיבור ודמות המחבר|9466}}
** {{מטח|[[משה גרסיאל]]|מבוא לספר מלכים: אמצעים ספרותיים|9467}}
** {{מטח|בוסתנאי עודד|מבוא לספר מלכים: סקירה היסטורית של התקופה|9468}}
** {{מטח|בוסתנאי עודד|מבוא לספר מלכים: הכרונולוגיה של מלכי ישראל ויהודה|9469}}
** {{מטח|[[גרשון גליל]]|מבוא לספר מלכים: לוח כרונולוגי של מלכי ישראל ויהודה מפילוג הממלכה עד חורבן ירושלים|9470}}
* {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190127211257/https://ilanabc.co.il/?page_id=1585 פרק 69 – דבר היום: לרבע את המעגל – על קשיים כרונולוגיים בספר מלכים בפירוש רש"י] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

{{ltr|
* James A. Montgomery, [http://archive.org/stream/criticalexegetic10montuoft ''Kings''] (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1951. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
{{ספר מלכים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ספר מלכים|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:ספרי נביאים|מלכים]]
[[קטגוריה:נביאים ראשונים|מלכים]]