הצגת המקור של הדף "ספר דניאל"

{{ספר תנ"כי
|שם=ספר דניאל
|תמונה=[[קובץ:Sir Peter Paul Rubens - Daniel in the Lions' Den - Google Art Project.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=[[דניאל בגוב האריות]]. ציור מעשה ידי [[רובנס]]. מוצג בגלריה הלאומית לאמנות ב[[וושינגטון די. סי.]]
|מספר פרקים=12
|מספר פסוקים=357
|סדרת ספרים=[[כתובים]]
|ספר קודם=[[מגילת אסתר]]
|ספר הבא=[[ספר עזרא]]
|דמויות מרכזיות=[[דניאל]]
|תקופת התרחשות=בין [[גלות יהויכין]] ועד לתחילת [[ימי הבית השני]].
}}
ספר '''דָּנִיֵּאל''' הוא אחד מהספרים בסדר [[כתובים]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}}}} ב[[תנ"ך]]. הספר כתוב ב[[עברית]] וב[[ארמית]].

== זמנו של הספר ==
ספר דניאל עוסק בתקופה שבין שמונה עשרה שנים לפני חורבן [[בית המקדש הראשון]] (אמצע מלכות [[יהויקים]] מלך יהודה), ועד לימי [[דריווש השני]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]] ו[[מדי]], כלומר - תחילת ימי [[בית המקדש השני|הבית השני]]. התלמוד מייחס את חיבור הספר לאנשי [[כנסת הגדולה]], היינו - לתחילת [[תקופת בית שני]].

הספר מכיל התייחסות למאורעות היסטוריים, הן מתקופתו של [[דניאל]] עצמו (בעיקר ביחס לנבוכדנצר) והן לחזיונות נבואיים עתידיים העוסקים בשקיעת האימפריה הפרסית ועליית הממלכות היווניות (ה[[דיאדוכים]]).

[[ביקורת המקרא|בקריאה ביקורתית]] של פרקי החזונות של ספר דניאל ניתן למצוא בספר רמיזות רבות לשלטון ההלניסטי בארץ ישראל, כמו ל[[אלכסנדר מוקדון]] שכבש את ארץ ישראל מן הפרסים, ולממשיכיו - המלכויות של [[מצרים התלמיית|תלמי]] ושל [[הממלכה הסלאוקית|סלאוקוס]]. דמות מפתח בחזונות היא [[אנטיוכוס הרביעי]] אפיפאנס, המכונה בספר דניאל "מלך הצפון". רבים מחזיונות דניאל מתארים את מלחמתו של אנטיוכוס בממלכת תלמי, ואת [[גזירות אנטיוכוס|הגזירות]] שהטיל על קיום מצוות היהדות בשנים שלפני [[מרד החשמונאים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://thetorah.co.il/article/the-lead-up-to-chanukah-in-the-book-of-daniel|כותרת=הרקע המוביל לחנוכה בספר דניאל|אתר=thetorah.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-12-26}}</ref>.

רמזים על [[אחרית הימים]] בספר דניאל עשויים ללמד על תאריך חתימתו המשוער. כך נאמר במקום אחד כי {{ציטוטון|עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ|{{תנ"ך|דניאל|ח|יד|קצר=כן}}}}, וההשערה היא שמדובר על 1150 יום בהם יעמוד המקדש מחולל, כלומר עד חודש [[כסלו]] [[ג'תקצ"ז]] ([[165 לפנה"ס]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://elieliach.com/2018/12/03/דניאל-אנטיוכוס-וחנוכה/|הכותב=אלי אליאך|כותרת=דניאל, אנטיוכוס וחנוכה|אתר=מקרא וביקורת|תאריך=}}</ref>.

בסוף הספר חוזה דניאל: {{ציטוטון|וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת [[שיקוץ משומם|שִׁקּוּץ שֹׁמֵם]] יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים|{{תנ"ך|דניאל|יב|יא|קצר=כן}}}}; ולבסוף הוא מתקן שוב את התאריך: {{ציטוטון|אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה|{{תנ"ך|דניאל|יב|יב|קצר=כן}}}}.

אף שלפי [[ביקורת המקרא]] ספר דניאל נחתם בסביבות מרד החשמונאים, שזורות בו אגדות קדומות יותר. רעיונות של שמירת [[מצווה|מצוות]] תוך כדי סכנה, ו[[תפילה (יהדות)|תפילות]] שלוש פעמים ביום לכיוון [[ירושלים]], מופיעים בו לראשונה במקורות יהודיים.

==מבנה הספר==
הספר מחולק לשניים - החלק הראשון מספר על חיי דניאל וחבריו בממלכות בבל ופרס (פרקים א-ו); החלק השני הוא חזיונות דניאל (פרקים ז-יב).

בתחילת הספר מסופר על ילדי משפחות מלוכה מממלכות שנכבשו על ידי בבל שהגלה נבוכדנצר ל[[בבל]]. המלך מפקיד את הילדים בידי שר הסריסים. בין הילדים נמצא דניאל ועימו [[חנניה, מישאל ועזריה]], ובהם מתגלה שילוב של חוכמה וצדק. דניאל וחבריו מחליטים לשמור את מצוות התורה על אף המציאות הבעייתית שבה הם נמצאים - החלטה המהווה אבן יסוד בהבנת דמותו של דניאל.

===פסל נבוכדנצר===

בפרק ג מסופר על פסל ענק שבנה נבוכדנצר. נבוכדנצר ציווה כי ברגע השמעת התזמורת כולם ישתחוו לפסלו. אולם חנניה, מישאל ועזריה סירבו להשתחוות לפסל, הושלכו ל[[כבשן|כבשן האש]] ויצאו משם ללא פגע. הדבר הרשים את נבוכדנצר וגרם לו לשבח את [[אלוהים (יהדות)|אלוהי ישראל]].

דניאל פותר את [[חלום נבוכדנצר]] שאיש מלבדו לא הצליח לפתור, ונבוכדנצר ממנה את דניאל וחבריו למשרות חשובות. אולם, כאשר המלך מצווה עליהם ל[[עבודת אלילים|עבוד אלילים]] (פסלו של נבוכדנצר עצמו שהועמד בבקעת דורא), חנניה, מישאל ועזריה נכונים ל[[קידוש השם|קדש את השם]] ולא לעבור על איסורי התורה. הם מושלכים ל[[כבשן]] האש, אך [[מלאך]] מצילם ממנו בעוד שאר האנשים שהשליכו אותם לכבשן נשרפים. דניאל אינו מוזכר בסיפור זה.

דניאל הוא [[פותר חלומות]] בחסד עליון. חלק מפתרונותיו מתגשמים מול עיני הכול, וחלק הן [[נבואה]] לטווח הארוך. הוא רואה ארבע מלכויות – נבוכדנצר, שלוש מלכויות נוספות ומלכות חמישית שתשלוט לנצח. רוב החלומות שפותר דניאל לנבוכדנצר עוסקים בנבוכדנצר עצמו - בשאיפתו למלוך על העולם כולו, עד כדי [[האלהה|האלהת]] עצמו (כמודגם במעשה הפסל ב[[בקעת דורא]]). עיקר המסר של דניאל הוא שהשלטון המוחלט נתון ביד אלהים לבדו.

לאחר מות נבוכדנצר נראה שקרנו של דניאל שוקעת, כיוון שבפעם הבאה שהוא מוזעק לפתור חלום הוא אינו נמצא בחצר ואינו מוכר בה, אלא נקרא לבוא ממשרה שולית. דניאל מצליח לפתור כתב חידה שמופיע על כותל הארמון של [[בלשאצר]], מלך [[בבל]]: "[[מנא מנא תקל ופרסין]]". לפי הסברו, אלוהים מנה את מלכותו של בלשאצר והחליט לחלק אותה בין [[מדי]] ו[[ממלכת פרס|פרס]]. סיפור זה הונצח בציור מפורסם של הצייר ההולנדי [[רמברנדט ואן ריין|רמברנדט]].
[[קובץ:Rembrandt-Belsazar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משתה בלשאצר]], רמבראנדט]]

עוד ניסיון נגזר על דניאל כאשר הוא מתמנה לראש השרים של [[דריווש המדי]], ואלו מקנאים בו. הם מעודדים את המלך להשליך כל אדם שיבקש בקשה מאל או מאדם מלבדו [[דניאל בגוב האריות|לגוב אריות]]. דניאל ממשיך להתפלל לאלוהיו, מושלך לאריות ואלו לא נוגעים בו לרעה. לעומת זאת, המלשינים מוצאים את מותם בשיניהם, בפקודת המלך. אלוהי ישראל מוכר על ידי המלך וזוכה לכבוד רב. ניכרים קווי דמיון בולטים בין מעשה זה, שבמרכזו עומד דניאל לבדו, לבין מעשה כבשן האש, שבמרכזו עומדים חנניה, מישאל ועזריה.

חלקו השני של הספר אינו היסטורי אלא נבואי. מסופר בו כיצד דניאל חולם חלומות ופתרונותיהם מובאים לו בתוך החלום, על ידי [[מלאך]] הממונה לבאר לו את אשר הוא רואה. מודגשת מאוד חוסר היכולת של דניאל להבין בעצמו את החזיונות - ככל הנראה כדי להדגיש שהעיסוק בעתיד הוא בלתי אפשרי בלי סיוע אלוהי ולמנוע עיסוק ב[[אסכטולוגיה]]. בחלק זה חוזרת הנבואה על ארבע המלכויות, והיא אף נכנסת לפרטים בכל הנוגע ל[[בית סלאוקוס]] ('מלך הצפון') ו[[בית תלמי]] ('מלך הנגב').

מלבד הערך המוסרי והדתי של הספר, הוא מכיל מידע היסטורי רב, הן על [[האימפריה הנאו-בבלית]] ויותר מזה על המאות ה-2-4 לפנה"ס, [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]], והוא אף נכנס לפרטי פרטים בסכסוך בין [[בית סלאוקוס|הסלאוקים]] ל[[בית תלמי|תלמיים]]. במחקר מקובל כי חלקו השני של ספר דניאל הוא ספר [[פסאודואפיגרפיה|פסאודואפיגרפי]], ונכתב כ[[נבואה בדיעבד]] בתקופת [[מרד החשמונאים]], בסביבות שנת 164-165 לפנה"ס{{הערה|Andre LaCocque, '''Daniel in His Time''', Columbia: University of South Carolina Press, 1988, pp. 7-8|כיוון=שמאל}}.

בספר דניאל כלולים [[חישוב הקץ (יהדות)|חישובי קיצין]] שאינם נהירים ואינם ניתנים לפירוש, אך מפרשים השתמשו בהם כדי לנבא את בוא ה[[גאולה]], ובדרך כלל השתדלו לפרשה בצורה שתקרב אותה לזמנם. דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאך [[גבריאל]] מתקן אותו. המלאך עצמו אומר לדניאל שהעיסוק בחישובי קיצין הוא חסר טעם, אך נראה שהצורך הפסיכולוגי במתן 'תאריך יעד' לתום הסבל של [[גלות בבל|עם ישראל בגולה]] גבר על האזהרה הזו. נקודה בולטת מאוד בדברי [[רב סעדיה גאון]], שהסביר באריכות שאין לעסוק בחישובי קיצין כיוון שהם נדונים לכישלון, אך הציג חישוב משל עצמו.

כשישה פרקים מן הספר כתובים ב[[ארמית]] (מפרק ב, פסוק ד, עד סוף פרק ז), השפה המדוברת בפי היהודים בבבל ובפרס. הדבר הוביל לפופולריות מסוימת של ספר זה על פני ספרים אחרים בתנ"ך הכתובים ב[[עברית מקראית]], שהייתה קשה להבנה לפשוטי העם. הפער הזה בא לידי ביטוי ב[[משנה]] המספרת שבימי בית שני [[כהן גדול|הכהנים הגדולים]] היו לעיתים בורים עד כדי כך שלא היו יכולים להתמודד עם כתבי הקודש הכתובים עברית, ולפיכך היו קוראים לפניהם בארמית{{הערה|אם כי לפי פירושו של [[פנחס קהתי]] הכוהנים היו כל כך בורים '''שאפילו''' בארמית לא היו יודעים לקרוא.}}:{{ציטוט|תוכן=אם היה חכם (=[[כהן גדול|הכהן הגדול]]) דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו (=בערב [[יום הכיפורים]]). ואם רגיל לקרות – קורא, ואם לאו – קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. [[זכריה בן קבוטל]] אומר - פעמים הרבה קָרִיתִי לפניו בדניאל (=הכתוב ארמית){{הערה|{{משנה|יומא|א|ו}}}}.}}

==תפילת נבונאיד==

במגילות קומראן נמצא ספר דניאל בגרסה מעט שונה, בה נמצאת [[תפילת נבונאיד]]. בחפירות הארכאולוגיות שנעשו בשנת 1956 ב[[קומראן]], נמצאה במערה מס' 4 קטע מגילה בשפה הארמית המכיל תפילה של המלך נבני מבבל המזוהה על ידי החוקרים כנבונאיד. על פי התפילה נבונאיד היה נגוע בשחין ולכן גלה לתימן. הוא פגש שם יהודי מבני גלות יהודה שהציע לו להתפלל לאלוהים, ובעקבות כך אלוהים כיפר לו על חטאיו והוא נתרפא. השערת החוקרים היא שאותו איש יהודי הוא דניאל.

== תוספות מאוחרות ==
{{הפניה לערך מורחב|תוספות לספר דניאל}}
ב[[תרגום השבעים]] נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות ב[[נוסח המסורה]]. תוספות אלו נחשבות ביהדות כחלק מ[[הספרים החיצוניים]], אף על פי שאינן ספר העומד בפני עצמו.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[יגאל אריאל]], '''מור והדס: עיונים בדניאל ואסתר''', חיספין תש"ס
*נעמה גולן, '''סיפורי דניאל: ניתוח ספרותי של דניאל א-ו''', עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז
*הרב [[יעקב מדן]], '''דניאל - גלות והתגלות''', הוצאת תבונות, תשס"ו
*אהרן מונדשיין, '''הפירוש הקצר לספר דניאל – ר' אברהם אבן עזרא'''; מהדורה ביקורתית בצירוף מבוא, ביאורים, מפתחות ונספחים, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ז
*דליה עמארה, '''תרגום השבעים לספר דניאל: התרגום, המצע והעריכה''', עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, תשס"ו
*רבקה רביב, '''חמודות אתה: דניאל וספרו באספקלריה של ספרות חז"ל''', הקיבוץ המאוחד: ספריית הילל בן-חיים, תש"ף
*[[אליעזר שלוסברג]], '''תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל''', עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט
* הרב שלומי בדש, '''[https://asif.co.il/חזון-וחלומות/ חזון וחלומות: שיעורים על ספר דניאל]''', הוצאת [[מכון הר ברכה]], 2021, תשפ"א.

{{ltr|
* John J. Collins, '''Daniel''' (Minneapolis: Fortress, 1993).
* Alexander A. Di Lella, '''Daniel''' (AB; Garden City, NY: Doubleday, 1978).
* James A. Montgomery, '''Daniel''' (ICC; Edinburgh: T&T Clark, 1927, 1964).
* Norman W. Porteous, '''Daniel''' (OTL; London: SCM, 1965).
}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ספר דניאל|ויקיטקסט=ספר דניאל}}
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.bneyzion.co.il/בית-המדרש/כתובים/דניאל/ ספר דניאל] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
{{ספר תנ"ך|שם=דניאל|תורת אמת=d_root__003_ktuvim__35_daniel|ממרא=34}}
* {{רמב"י נושא|דניאל ספר}}
* {{רמב"י נושא|תנך. דניאל|Bible. Daniel|דניאל|רשימה=כן}}
* [http://www.hidabroot.org/he/video/60854 פירוש ספר דניאל], באתר "[[הידברות (ארגון)|הידברות]]"
* [https://www.ranlevi.com/2019/12/09/osim_tanach_sefer-daniel/ ספר דניאל], ב[[פודקאסט]] עושים תנ"ך, באירוח [[חוקר המקרא]], ד"ר שחר ענבר
* [[הנבחר (ספר, שלמה קאלו)|הנבחר]], [[רומן היסטורי]] מאת שלמה קאלו המבוסס על ספר דניאל
* {{JSIJ|רבקה רביב|עיצוב נבואות ארבע המלכויות בדניאל בספרות חז"ל|5|raviv|2005}}
* {{JSIJ|רבקה רביב|על מקומו המקורי של ספר דניאל בתנ"ך העברי|6|raviv|2007}}

{{ltr|
* James A. Montgomery, [http://archive.org/stream/criticalexegetic22montuoft ''Daniel''] (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1927. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ספר דניאל|*]]
[[קטגוריה:ספרי כתובים|דניאל]]
[[קטגוריה:יצירות יהודיות בארמית]]
[[קטגוריה:פסאודואפיגרפיה|דניאל]]
[[קטגוריה:ספרי המאה ה-2 לפנה"ס]]