הצגת המקור של הדף "ספק טומאה"

בהלכה, '''ספק טומאה''' הוא אחד מענפי הלכות ה[[ספק (הלכה)|ספיקות בהלכה]], המתייחסים לספקות בהלכות [[טומאה וטהרה]].
==הכלל==

הכלל הוא: {{ציטוטון|ספק טומאה: ב[[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]] – טהור, ברשות היחיד – טמא}}{{הערה|{{משנה|טהרות|ד|יא}}}}. כלל זה הוא [[גזירת הכתוב]], כלומר הוא לא הוסק מ[[סברא]], אלא [[מדרש|נדרש]] מה[[תורה]]. כלל זה גרם לפרדוקס ההלכתי: [[שני שבילין]].

==מקור בתורה==
===ספק טומאה ברשות היחיד===
רבים מדיני ספק טומאה נלמדים מ[[סוטה (הלכה)|סוטה]]{{הערה|{{בבלי|נדה|ג|א}} "ושניהם לא למדהו אלא מסוטה"; {{בבלי|חולין|ט|ב}} ו{{בבלי|עבודה זרה|לז|ב}}}}. '''בסוטה''', [[אשת איש]] שנתייחדה עם אדם אחר שאינו בעלה לאחר שבעלה הזהיר אותה שלא להתייחד עימו (האדם האחר), נאסרת על בעלה לעולם, כאילו היה ברור שזינתה, אלא אם כן [[סוטה (הלכה)|נבדקה]] על ידי ה"מים המאררים" על ידי ה[[כהן]] ב[[בית המקדש]], והתברר שלא זינתה. '''בטומאה''', למדו חז"ל, שכל ספק טומאה ברשות היחיד דינו כוודאי. עם זאת, כשם שבספק סוטה, מדובר בטומאה שנעשית על ידי אדם בר דעת (האשה), שיכול לבוא ולישאל, ודווקא באדם כזה קבעה התורה שדין ספק - כוודאי, גם בהלכה הנלמדת מכך, אם אדם טמא פשט את רגלו בין ערימת חביות וקיים ספק אם נגע בחבית או לא, החבית טמאה מספק, אך בטומאה שנעשית על ידי [[שרצים (יהדות)|שרץ]] שאין לו דעת, אין הטומאה שווה בדינה לסוטה, ולכן לא קיים בה הכלל של "ספק טומאה ברשות היחיד טמא". 

דין זה, שכל ספק טומאה ברשות היחיד דינו כוודאי, נאמר גם במקום שיש [[חזקה דמעיקרא]] לטהרה (כשם שבתחילה לא היה טמא, יש להניח שגם עכשיו אינו טמא). שהרי: '''בסוטה''', אנו מוצאים שהתורה קובעת כי ברשות היחיד אין לחזקה משמעות, שהרי לפי כללי החזקה עלינו לומר שהיא ספק טמאה אבל לא בוודאי טמאה, (שהרי אין הוכחה ברורה שהיא טמאה, אלא רק "ריעותא" כתוצאה מכך שנסתרה עם גבר זר, ו[[ריעותא]] הקובעת כי יש מקום לספק), ולמרות זאת קובעת התורה כי היא טמאה בוודאי, ומכאן שספק '''טומאה ''' ברשות היחיד אין אנו מתחשבים עם כללי החזקה{{הערה|סוף תוספות ד"ה והלל בנדה, מתחיל בדף ב' ע"א}}.

===ספק טומאה ברשות הרבים===
לעומת זאת, בדיני '''סוטה''', אישה שהתייחדה יחד עם איש אחר לאחר אזהרת בעלה, במקום '''ציבורי''' שהוא [[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]], אינה נאסרת על בעלה כלל אלא היא כוודאי טהורה, ולכן למדו מכאן חז"ל שגם  ספק '''טומאה''' ברשות הרבים, גם אם יש מקום לספק, ספקו טהור. וכמו שאשת איש כזו טהורה למרות שאין לה [[חזקת כשרות]] כדי לומר שהיא טהורה, שהרי הורעה חזקתה החל מהרגע בו הסתתרה עם הגבר הזר, כך גם ספק טומאה ברשות הרבים טהור גם כאשר לא קיימת חזקת כשרות.

==ספק ב[[תרתי לריעותא]]==
למרות זאת, כאשר יש "תרתי לריעותא", כלומר שתי סיבות המריעות עם חזקת הכשרות, הרי שאין ללמוד דין זה מספק סוטה בה אין "תרתי לריעותא", ולכן במקרה כזה חוזר דין הטומאה לדינו המקורי, והוא נחשב כספק{{הערה|כל הקטע הוא על פי דברי התלמוד ב{{בבלי|נדה|ב|ב}}, והמשך הגמרא בדף ג' ע"א שם, ודברי התוספות ד"ה הלל בדף ב' ע"א, ושאר דברי התוספות בסוגיא}}.
===ספק טומאה מדרבנן===
בספק טומאה מדרבנן, לא קיים הכלל שספק דינו כוודאי, ולהפך, לפי הכלל של [[ספק דרבנן לקולא]] ניתן להקל מספק במקרה כזה. מסיבה זו, לפי הדעה ש[[טומאת משקין]] היא מדרבנן באופן חלקי{{הערה|ישנה דעה שטומאת משקין לטמא כלים אחרים היא רק מדרבנן, וטומאת משקין עצמה היא מהתורה}}, או מלא{{הערה|ישנה דעה אחרת שכל כולה של טומאת משקין היא טומאה מדרבנן. ראו פסחים כ"ב ע"א.}}, יש להקל בה מספק{{הערה|ראו עוד {{ויקישיבה|ספק טומאה}}.}}.

==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיבה|ספק טומאה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דיני ספקות]]
[[קטגוריה:טומאה וטהרה]]