הצגת המקור של הדף "ספקא דרבנן לקולא"

'''ספקא דרבנן לקולא,''' הוא מושג [[הלכה|הלכתי]] הדן במצבים בהם יש [[ספק (הלכה)|ספק]] מציאותי בחיוב הלכתי מ[[דרבנן]]. הכלל במקרים כאלו הוא לפסוק ל[[קולא]]. להבדיל מ[[ספק דאורייתא]], שהכלל בו הוא לפסוק ל[[חומרא]]. ישנם מצבים הנקראים [[ספק ספיקא]], שבהם אפילו בספק דאורייתא הולכים לקולא.

== מקור הדין וטעמו ==
בתלמוד בבלי מובא{{הערה|{{רמב"ם|ממרים|א|ה|ספר=שופטים}}}} במקרה שאדם שאל שני חכמים שאלה הלכתית, חכם אחד אסר והשני התיר, דעת [[תנא קמא]] היא שיש לפסוק הלכה כמו דעת הגדול בחכמה שבין שניהם. אולם דעתו של [[רבי יהושע בן קרחה]] שיש להבחין בין איסורי דאורייתא לבין איסורי דרבנן, ובאיסור דרבנן הולכים לקולא - על אף גדלותו של החכם האוסר. דבריו נפסקו להלכה{{הערה|{{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ז|א}}}}.

{{ציטוט|תוכן=היו שנים, אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר, אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין - הלך אחריו, ואם לאו - הלך אחר המחמיר; ר' יהושע בן קרחה אומר: בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל. א"ר יוסף: הלכתא כרבי יהושע בן קרחה.|מקור={{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ז|א}}|אנגלית=}}
הכלל מופיע גם במסכת שבת{{הערה|{{תלמוד בבלי|שבת|לד|א|ללא=שם}}}} שם הוא קובע כי שני [[עירוב תחומין|עירובין]], אחד היה קיים רק לפני [[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]] ואחד היה קיים רק בבין השמשות. ואם בין השמשות נחשב כיום, העירוב הראשון שלא היה קיים לא נחשב עירוב, ואילו אם בין השמשות נחשב לילה, הרי שהעירוב השני לא נחשב עירוב ואף על פי כן שרק אחד יכול להיות עירוב, קובעת הגמרא כי שני העירובים כשרים כי ספקא דרבנן לקולא{{הערה|לשון הגמרא: "(שואלת הגמרא) אי בין השמשות (אם בין השמשות) יממא הוא (נחשב 'יום', ולכן) בתרא ליקני קמא לא ליקני (השני קונה ולא הראשון) ואי בין השמשות ליליא הוא (ואם בין השמשות נחשב 'לילה') קמא ליקני בתרא לא ליקני (הראשון קונ הולא השני)? (ועונה הגמרא, שלמרות הסתירה לכאורה) בין השמשות ספקא הוא (ל'בין השמשות' יש דין ספק) '''וספקא דרבנן לקולא'''"}}.

בטעם הדין נחלקו הראשונים. לדעת ה[[רמב"ם]] חיוב מצוות דרבנן הוא מ[[דאורייתא]] ונלמד מהפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [[s:דברים_יז|(דברים יז, יא)]] ואם כך צריך להבין מדוע ספיקו לקולא. [[שמעון בן צמח דוראן|הרשב"ץ]] כתב שחכמים אסרו רק ודאי איסור ולא ספק איסור, כלומר ספק דרבנן הוא לא דין מסופק אלא דין ודאי שכל מקום בו יש ספק לא גזרו חכמים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי שמעון בן צמח|שם=זהר הרקיע|פרק=שורש א}}</ref> ה[[שב שמעתתא]] מסביר שכל הדין של ספק דאורייתא לחומרא הוא רק מדרבנן ובאיסורי דרבנן לא גזרו חכמים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי אריה לייב הכהן|שם=שב שמעתתא|פרק=שער א פרק ג}}</ref> [[שערי יושר (ספר)|השערי יושר]] מסביר שיש הבדל מהותי בין איסורי תורה לאיסורי דרבנן - באיסורי תורה מה שאסור הוא עצם המעשה, כלומר כאשר התורה אסרה בשר בחלב אז יש בעיה בעצם האכילה של בשר בחלב. באיסור דרבנן לעומת זאת אין בעיה בעצם המעשה וכאשר חז"ל גזרו למשל שלא לאכול עוף בחלב אין בעיה בעצם אכילת עוף בחלב אלא בחוסר הציות לדברי חכמים. במצב של ספק בדין דאורייתא על האדם לפרוש מהספק משום שהוא יכול להגיע לידי איסור אך באיסור דרבנן שכל הבעיה היא אי הציות לדברי חכמים אין חיוב על האדם לפרוש מהאיסור משום שאי ציות במצב של ספק לא נחשב לאי ציות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבי שמעון שקאפ|שם=שערי יושר|פרק=שער א פרק ז}}</ref>

ה[[רמב"ן]] לעומת זאת סובר שתוקף מצוות דרבנן אינו מדאורייתא וממילא לא קשה מדוע ספקם לקולא.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רבינו משה בן נחמן|שם=השגות לספר המצוות לרמב"ם|פרק=שורש א}}</ref>

==הגדרת הדין==
דנו האחרונים מה יהיה הדין באדם שהסתפק באמצע [[תפילת שמונה עשרה]] באיזו ברכה הוא אוחז:

בספר [[חיי אדם]]{{הערה|כלל כד}} כתב שיש לו לעבור לברכה שיודע שאותה בוודאי לא בירך ומשם ימשיך הלאה, שהרי - [[תפילה]] היא מדרבנן וספק דרבנן הוא לקולא.

לעומתו כתב הרב [[יעקב ישראל קניבסקי|יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו [[קהילות יעקב]]{{הערה|סימן טז}} חולק ואומר שכיוון שישנו כלל בתפילת שמונה עשרה ש[[ברכות מעכבות זו את זו]] ממילא אם יסתמך כאן על הכלל שספק דרבנן לקולא, שמא לא אמר כמה ברכות ודילג עליהן וממילא תהא כל תפלתו לבטלה.

[[הרב אלישיב]] מסביר את מחלוקתם בצורה זו: אם ספק דרבנן לקולא פירושו שנפסק הדין שאין צורך לקיים את אותו הדין, אמנם יצדק הקהילות יעקב. אך אם פירוש הדין הוא שכיוון שיש ספק זה נחשב כאילו קיים את הדין ואין צורך לקיימו שנית, יצדק החיי אדם.

== ספק ברכות להקל ==
{{ערך מורחב|ספק ברכות להקל}}
לדעת ה[[מגן אברהם]], הכלל האומר כי בספק ברכות יש להקל ולא לברך מספק, מבוסס אף הוא על כלל זה ש"ספק מדרבנן לקולא", אך לדעת אחרים טעם הדבר שיש להקל בספק ברכות הוא מחשש [[ברכה לבטלה]], שאיסורה חמור יותר מאחר שאיסורה הוא מ[[דאורייתא]].

==ראו גם==
* [[ספקא דאורייתא לחומרא]]

==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיבה|ספיקא דרבנן}} מתוך ספרו של אחיקם קשת [[קובץ יסודות וחקירות השלם]]
* אסופת מאמרים בנושא [http://asif.co.il/?wpfb_s=ספק+דרבנן+לקולא&submit=חיפוש&submit=חיפוש&page_id=745 ספקא דרבנן לקולא], באתר [[ספריית אסיף]]
* {{המכלול}}
* {{מרחב|ספק דרבנן לקולא}}
* {{קישור כללי|הכותב=|כותרת=ספק ברכות להקל (ספק דרבנן לקולא), [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]]|אתר=[[פניני הלכה]]|כתובת=https://ph.yhb.org.il/10-12-03/}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
[[קטגוריה:דיני ספקות]]