הצגת המקור של הדף "סימה (גאולוגיה)"

[[קובץ:Pillow basalt crop l.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בזלת]] כרים – בנייתו של קרום אוקייני]]
ב[[גאולוגיה]], '''סימה''' הוא חלקו התחתון של [[קרום כדור הארץ]] שסלעיו עשירים ב[[צורן]] וב[[מגנזיום]]. המונח הוא [[הלחם]] של Si – התחילית של [[צורן|סיליקון]], ו-Ma – התחילית של מגנזיום. לעיתים קרובות משמש סימה להגדרה [[גאוכימיה|גאוכימית]] של קרום אוקייני [[בזלת]]י, המתאפיין בהרכב זה.

==השם==
המונח נטבע על ידי ה[[גאולוג]] האנגלי [[אדוארד סואס]] בסוף המאה ה-19 במסגרת הגדרת המאפיינים לחלקי [[כדור הארץ]] השונים. הוא טבע מונחים גאוכימיים גם לחלקו העליון של הקרום: [[סיאל]] (Sial) – הלחם של [[צורן|סיליקון]] (Si) ו[[אלומיניום]] (Al), ול[[גלעין כדור הארץ]]: [[ניפה]] (Nife) – הלחם של [[ניקל]] (Ni) ו[[ברזל]] (Fe).

==תכונות==
[[צפיפות החומר|צפיפותו]] של הסימה (2,800–3,300 ק"ג למ"ק) גבוהה מזו של הסיאל (2,700–2,800 ק"ג למ"ק), בעיקר בשל דלות באלומיניום ועושר במגנזיום ובברזל. עם זאת, אין גבול מוחלט בין השניים, אלא מעבר הדרגתי מסלעים בצפיפות נמוכה לסלעים בצפיפות גבוהה ככל שמעמיקים.
[[ויקטור קונרד]], [[סייסמולוגיה|סייסמולוג]] [[אוסטריה|אוסטרי]] בן המאה ה-19, הגדיר [[תחום אי רציפות]] בעומקים של 15–20 ק"מ בקרום יבשתי על פי הבדלים במהירות מעבר [[גלים סייסמיים]]. לתחום זה, הנקרא על שמו – [[תחום אי הרציפות קונרד]] – קמה התנגדות החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], כאשר גאולוגים ערערו על טבעו ועל קביעתו של קונרד. כמו כן, קיומם של אזורי [[התכה]] והיווצרות [[מאגמה]] בקרום היבשתי עשויים להסביר את ההבדלים במהירות הגלים הסייסמיים אותם תיעד קונראד. במקום תחום אי הרציפות קונרד נקבע בין השניים גבול שרירותי, בצפיפות של 2,800 ק"ג למ"ק.

==ראו גם==
{{מיזמים|ויקימילון=סימה}}
*[[גאולוגיה - מונחים]]
*[[קרום כדור הארץ]]
*[[KREEP]]
*[[סיאל]]
*[[ניפה]]

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:פטרולוגיה]]
[[קטגוריה:גאוכימיה]]
[[קטגוריה:כדור הארץ]]