הצגת המקור של הדף "סולם אומורי"

[[קובץ:Kawaraban-of-1855-Ansei-Edo-earthquake.png|שמאל|ממוזער|250px|ציור יפני: רעידת האדמה הגדולה, 1855]]
'''סולם אומורי''' הוא [[סולם סייסמי]] המודד את [[סולם סייסמי#עצימות|עצימותה]] של [[רעידת אדמה]] באמצעות תאוצת קרקע מרבית (Peak Ground Acceleration – PGA){{כ}}{{הערה|1='''תאוצת קרקע מרבית''' – התאוצה האופקית המרבית הנוצרת על ידי גלים סייסמיים הפועלים על פני השטח}} והשפעת רעידת האדמה על מבנים.

==פיתוח==
הסולם פותח החל משנת 1894 על ידי ה[[סייסמולוג]] היפני [[פוסקיצ'י אומורי]] (大森房吉,{{כ}} 1868–1923), שכיהן כפרופסור ב[[אוניברסיטת טוקיו]] וניסח את [[רעידה עוקבת#חוק אומורי|חוק אומורי]] העוסק בתדירותן של [[רעידה עוקבת|רעידות עוקבות]].{{הערה|1=[https://www.e-education.psu.edu/earth520/content/l2_p16.html ביוגרפיה של אומורי]}}

לאחר ביקור ב[[איטליה]] הבין אומורי כי [[סולם רוסי-פורל]] אינו מתאים כלל ל[[יפן]], מאחר שמאפיינים המופיעים בו – [[טיח]] נופל, [[פעמון|פעמוני]] [[כנסייה|כנסיות]] מצלצלים ונברשות מתנדנדות – נעדרו מהסביבה היפנית האופיינית. דוגמה לכך הן [[ארובה|ארובות]] הקיימות ביפן בעיקר ב[[מפעל]]ים, בניגוד לשכיחותן בבתי מגורים באירופה. בהתאמתו את סולם רוסי-פורל לתנאים יפניים ציין אומורי את שרידותם של מבנים יפניים מסורתיים לעומת שבירותם של מבנים בסגנונות זרים בהקשר סייסמולוגי, ושילב את שני הסוגים בהגדרת דרגות העצימות.{{הערה|1=Historical perspectives on East Asian Science, Technology, and medicine, עמ' 34}}

בשנת 1900 פורסם סולם אומורי, והיווה בסיס ל[[סולם JMA]] שפותח על ידי הסוכנות המטאורולוגית היפנית כמעט מאה שנים אחר כך.{{הערה|1=[http://www.earthquakes.bgs.ac.uk/hazard/History_intensity.htm פיתוח סולם JMA על יסוד סולם אומורי]}}

==הסולם==
סולם אומורי מורכב מ-7 דרגות עצימות. הסולם לא התבסס על דיווחים אנושיים ועל מספר הנפגעים, אלא על התאוצה המרבית של הקרקע ועל נזקים מדידים שנגרמו למבנים מעשי ידי אדם ולמבנים טבעיים דוגמת [[נהר]]ות ו[[הר]]ים. מסיבה זו, דרגות עצימות המופיעות ב[[סולם סייסמי#סולמות עצימות|סולמו עצימות]] אחרים שאינן מתאפיינות בנזקים פיזיקליים ממשיים – נעדרות ממנו. דרגה I בסולם זה מקבילה ברמת הנזק לדרגה VI ב[[סולם מרקאלי]].

{| border="1" align="right"
|-
! דרגה
! PGA (מ"מ לשנייה<sup>2</sup>)
! מאפיינים
|-
| I
| 300
| הרעש כה חזק עד שהוא גורם לאנשים לברוח מתוך בתים למרחב פתוח. קירות [[לבנה (בנייה)|לבנים]] מאיכות ירודה נסדקים קלות וכמה לוחות [[פרקט]] נופלים. בתי עץ רגילים חורקים בקול. רהיטים נהפכים. עצים מתנודדים. מים בבריכות טבעיות ומלאכותיות הופכים עכורים בגלל הפרעה לבוץ. [[שעון מטוטלת|שעוני מטוטלת]] עוצרים. ארובות מפעלים מאיכות ירודה נפגעות.
|-
| II
| 900
| קירות בתי העץ היפניים נסדקים. בתי עץ ישנים נוטים קלות. [[מצבה|מצבות]] ופנסי אבן מאיכות ירודה נהפכים. זרימתם של [[מעיין|מעיינות]] [[מינרל]]יים ו[[מעיין חם|חמים]] עשויה להשתנות. ארובות מפעלים מאיכות טובה אינן נפגעות.
|-
| III
| 1200
| נזק לכרבע מארובות המפעלים. הרס חלקי או מלא לבתי לבנים מאיכות ירודה. הרס של חלק מבתי העץ הישנים. [[גשר]]י עץ ניזוקים קלות. נפילה של חלק מהמצבות ופנסי האבן. דלתות הזזה מצופות בנייר נשברות. ריצוף בתי העץ נעקר. שברי [[סלע]] ניתקים במורדות הרים.
|-
| IV
| 2000
| כל ארובות המפעלים נהרסות. הרס חלקי או מלא למרבית בתי הלבנים. כמה בתי עץ נהרסים לגמרי. דלתות הזזה נעקרות ממסילותיהן. נבקעים סדקים ברוחב של 5–7.5 ס"מ בקרקעות נמוכות ורכות. [[סוללת עפר|סוללות עפר]] נפגמות פה ושם. הרס חלקי לגשרי עץ. פנסי אבן מאיכות רגילה נופלים.
|-
| V
| 2500
| כל בתי הלבנים ניזוקים קשות. כ-3% מבתי העץ נהרסים לגמרי. [[מקדש]]ים בודהיסטים נחרבים. סוללות עפר ניזוקות קשה. [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] מתעקמות. מצבות מאיכות רגילה נופלות. פה ושם נבקעים סדקים ברוחב של 30–60 ס"מ בגדות [[נחל]]ים. מי נחלים ותעלות מושלכים אל הגדות. מי [[באר מים|באר]]ות מופרעים. מתרחשות מפולות קרקע.
|-
| VI
| 4000
| הרס של מרבית המקדשים הבודהיסטים. 50%–80% מבתי העץ נהרסים לגמרי. הרס ניכר של סוללות עפר. סדקים גדולים מופיעים בדרכים בשדות ה[[אורז]] ומונעים מעבר כלי רכב ובעלי חיים. מסילות רכבת מתעוותות מאוד. גשרי [[ברזל]] גדולים נהרסים. הרס חלקי או מלא של גשרי עץ. מצבות באיכות גבוהה נופלות. בקרקע נבקעים סדקים ברוחב כמה [[רגל (יחידת מידה)|רגליים]], מלווים לעיתים בסילונים של מים וחול. מכלי ברזל ו[[טרקוטה]] השקועים בקרקע נהרסים ברובם. קרקעות נמוכות מתעוותות לחלוטין, גם אופקית וגם אנכית, במידה הגורמת למות הצמחייה והעצים שעליהן. מפולות קרקע רבות.
|-
| VII
| יותר מ-4000
| כל הבניינים נהרסים לבד מכמה מבני עץ. דלתות ומבני עץ נזרקים למרחק של 30–90 ס"מ. מתרחשות מפולות ענק, [[העתק]]ה ו[[מאמץ גזירה|גזירה]] של הקרקע.
|}
{{-}}

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="3">
 תמונה:Laterne japangarten.JPG|<center>פנס אבן יפני</center>
 תמונה:Anyoin09 1024.jpg|<center>[[דלת הזזה]] יפנית</center>
 תמונה:ElSalvadorslide.jpg|<center>מפולת קרקע</center>
</gallery>

==ראו גם==
*[[גאולוגיה - מונחים]]
*[[סייסמולוגיה]]
*[[אזור בניוף]]
*[[אסון טבע]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://books.google.com/books?id=DWG9U5ru-nMC&pg=PA32&dq=%22european+lines+and+japanese+maps%22&hl=iw#v=onepage&q=%22european%20lines%20and%20japanese%20maps%22&f=false Historical perspectives on East Asian Science, Technology, and medicine] בגוגל ספרים, עמ' 27–42
*[http://www.akademiai.com/content/q574r11u7242854h/fulltext.pdf History of Early Isoseismal Maps]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{סולמות סייסמיים}}

[[קטגוריה:סולמות סייסמיים|אומורי, סולם]]