הצגת המקור של הדף "סובלימציה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח בפסיכולוגיה|אחר=מונח פיזיקלי|ראו=[[המראה (פיזיקה)]]}}
{{מפנה|עידון}}
ב[[פסיכולוגיה]], '''סוּבְּלִימַצְיָה''' (מ[[לטינית]]: sublīmis – גבוה; ב[[עברית]]: '''עידון'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|64|31159_1|עִדּוּן}}}}) פירושה הפניית הכוחות ה[[נפש|מנטליים]] של האדם מפעילויות שנתפסות כשליליות אל עבר פעילויות חיוביות ומקובלות מבחינה חברתית. השימוש המודרני במונח מיוחס ל[[פילוסוף]] הגרמני [[פרידריך ניטשה]], כחלק מהשקפתו בדבר "[[הרצון לעוצמה (מושג)|הרצון לעוצמה]]"'. הפילוסוף [[ולטר קאופמן]] טוען כי ניתן לזהות את מקורות המונח גם עם המושג "[[Aufhebung]]" ה[[דיאלקטיקה|דיאלקטי]] של [[הגל]], שמשמעו "שלילה", "שימור" ו"העלאה".<ref>[[ולטר קאופמן]], '''ניטשה: פילוסוף, פסיכולוג, אנטיכריסט''', תרגם מגרמנית [[ישראל אלדד]], [[הוצאת שוקן]], 1982, עמ' 217</ref>

== פרויד ==
הסובלימציה היא מושג יסודי בגישת ה[[פסיכואנליזה]] של [[זיגמונד פרויד]] אשר מתאר את הסובלימציה כתהליך אשר בו מתועלים [[תאוריית הדחף|דחפים]] ו[[תשוקה|תשוקות]] שאינם מקובלים מבחינה חברתית ומקורם ב[[ליבידו]], אל פעולות ומטרות מקובלות ואף רצויות מנקודת מבטה של החברה.{{מקור}}

על פי פרויד, זהו סוג של [[מנגנון הגנה]] חיובי המעיד על התמודדות בריאה, יצרנית ויצירתית. מנגנון זה מאפשר לבני האדם לתעל ולבטא בדרך לגיטימית הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה חברתית את דחפיהם הטבעיים, (ובעיקר את היצר ה[[מיניות|מיני]] – ה"[[ארוס]]"), ומעודד את האדם ל[[יצירתיות]] ולביטויים [[אמנות]]יים. יתרונו של העידון טמון בכך שאינו מצריך השקעה מתמדת של אנרגיה כדי למנוע את ביטוי הדחף (על ידי מנגנונים כגון [[הדחקה]], [[הכחשה]] או [[התקה (פסיכולוגיה)|התקה]]), ולכן הוא לא גורם ל[[נוירוזה]]. סובלימציה נחשבת למנגנון הגנה סתגלני יותר היות שהיא הופכת את האנרגיה השלילית שיש בדחף או בתחושה (למשל חרדה) לאנרגיה חיובית. כאשר אנרגיית הליבידו מופיעה בצורת דחפים של האיד, דחפים אלה מוגבלים על ידי האגו והסופר אגו. אף על פי שהם מודחקים, האנרגיה שמאחוריהם עדיין קיימת. במקום להשתמש באותה אנרגיה להתנהגות שאינה מקובלת מבחינה חברתית, אדם יכול להשתמש במנגנון הסובלימציה (עידון) כדי להפנות את האנרגיה הזו למעשים מקובלים ופרודוקטיביים יותר (לדוגמה אומנות או ספורט).{{מקור}}

דוגמאות לשימוש במנגנון הסובלימציה על-פי פרויד:{{מקור}}
*אדם שמחליט להתגייס למשטרה כדי לתעל אנרגיות של התנהגות [[אלימות|אלימה]] ותוקפנית שלו בעבר למסגרת בה יוכל להפעיל אלימות באישור החוק.
*מדען שמקור סקרנותו הוא יצר ה[[מציצנות]], והוא "מציץ לסודותיה של אמא טבע".
למרות שהתאוריה הפסיכואנליטית מוכרת ב[[פסיכולוגיה פופולרית|פסיכולוגיה הפופולרית]], מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,<ref name=":42">{{צ-מאמר|מחבר=Frederick Crews|שם=The Verdict on Freud|כתב עת=Psychological Science|כרך=7|שנת הוצאה=1996-03|עמ=63–68|doi=10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x}}</ref> ואף יכולה להיחשב ל[[פסאודו-מדע|פסאודו־מדע]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mario Bunge|שם=The philosophy behind pseudoscience|כתב עת=Skeptical Inquirer|שנת הוצאה=2006|עמ=29-37|קישור=https://cdn.centerforinquiry.org/wp-content/uploads/sites/29/2006/07/22164602/p29.pdf}}</ref> קיימת גם ביקורת על האפקטיביות הנמוכה של ה[[פסיכותרפיה|טיפול]] הפסיכואנליטי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Evan Mayo-Wilson et al|שם=Psychological and pharmacological interventions for social anxiety disorder in adults: a systematic review and network meta-analysis|כתב עת=The Lancet Psychiatry|כרך=1|שנת הוצאה=2014-10|עמ=368–376|doi=10.1016/S2215-0366(14)70329-3|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S2215036614703293}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Xinyu Zhou et al|שם=Comparative efficacy and acceptability of psychotherapies for depression in children and adolescents: A systematic review and network meta-analysis|כתב עת=World Psychiatry|כרך=14|שנת הוצאה=2015-06|עמ=207–222|doi=10.1002/wps.20217|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20217}}</ref>

==סובלימציה בתרבות==
ניתן למצוא מספר התייחסויות לנושא הסובלימציה בתרבות. חלק מההתייחסויות הן בעלות השפעה ברורה מתורת הפסיכואנליזה ואחרות פחות או שאפילו קדמו לתורה זו.
*בגמרא במסכת שבת דף קנ"ו עמוד א': "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא". זאת אומרת, אדם שיש בו [[נטייה לאלימות]] יכול להיות שופך דמים או לחלופין לנתב את דרכיו לטובה, ולתפקד כשוחט או כמוהל{{הערה|שלמה וולבה, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28406&st=&pgnum=67&hilite פסיכיאטריה ודת], מתוך "בשבילי הרפואה", עמ' 67, באתר "hebrewbooks.org"}}.
* בספרו של [[תומאס מאן]], "[[מוות בוונציה]]", הפרוטגניסט הוא סופר מזדקן ומצליח, המעדן את תשוקותיו לנער באמצעות כתיבת שירה.

==ראו גם ==
*[[Aufheben]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* [http://www.betipulnet.co.il/lexicon/סובלימציה_עידון/ Sublimation - סובלימציה/עידון], באתר "בטיפולנט" – פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543853705171|עידון (פסיכולוגיה)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|פסיכולוגיה}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:פסיכואנליזה]]
[[קטגוריה:מנגנוני הגנה]]