הצגת המקור של הדף "נתניה"

{{בוט יישובים/7400|1|
|שם בערבית=
|סמל=[[קובץ:NetanyaCoa.svg|100px]]{{ש}}[[סמל העיר נתניה]]<hr>[[קובץ:Flag of Netanya.svg|95px]]
|תמונה= 
|כתובית=לפי כיוון השעון: מעלית החוף, טיילת המצוק, [[אצטדיון נתניה]], [[קניון עיר ימים]], [[יער נתניה|חורשת הסרג'נטים]], פארק שלולית החורף, [[המכללה האקדמית נתניה|מכללת נתניה]], כיכר העצמאות
|מקור קואורדינטות=תבנית
|מפה דינמית={{מפה דינמית/נתניה}}
|ראש העיר=[[מרים פיירברג-איכר]]
|אתר אינטרנט=[http://www.netanya.muni.il www.netanya.muni.il]
}}

'''נְתַנְיָה''' היא [[עיר]] ב[[מחוז המרכז]] ב[[ישראל]], [[ערים בישראל#ערי ישראל לפי אוכלוסייה|השישית באוכלוסייתה]] בערי מדינת ישראל. המקום נוסד על ידי קבוצת [[בני בנימין]] בשנת [[1929]] כיישוב לבני ה[[מושבה|מושבות]] ופועלי ה[[פרדס]], והוכרז כעיר בשנת [[1948]]. נתניה נקראת גם "'''בירת השרון'''", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור [[השרון]], וכן "'''עיר היהלומים'''", בשל תעשיית ה[[יהלום|יהלומים]] המפותחת שהתקיימה בה בעבר.

העיר שוכנת ב[[מישור החוף]] (מחוז מרכז) לחופי [[הים התיכון]], על אדמת [[כורכר]]. חוף הים מאופיין ב[[צוק]]י [[כורכר]] גבוהים לאורך כל רצועת החוף של ה[[עיר]].

העיר קרויה על שם ה[[נדבנות|נדבן]] [[נתן שטראוס]], והיא העיר הגדולה ביותר ב[[ישראל]] ששמה מנציח אדם.

== היסטוריה ==
[[קובץ:108226 netanya - red army memorial PikiWiki Israel.jpg|ממוזער|אנדרטת הצבא האדום]]
הרקע להקמת ה[[מושבה]] נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשבר [[העלייה הרביעית]]. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של [[הדרים]], ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי [[השרון]]. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון [[הקרן הקיימת לישראל]] ו[[קרן היסוד]] לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור [[גוש תל מונד]] ו[[עמק חפר]] לעתיד.

=== מייסדי נתניה ===
בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות [[בני בנימין]], כחברה לרכישת קרקעות והקמת מושבות שנוסדה בשנת 1921. בשנים 1924–1926 ייסדה את [[הרצליה]] ואת [[כפר אהרון]] שליד [[נס ציונה]]. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב ו[[ההסתדרות הציונית]], והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימין [[עובד בן עמי]], את הקמת נתניה. חברי בני בנימין: [[גד מכנס (עסקן)|גד מכנס]], ברוך רם ועובד בן עמ"י הקימו בשנת 1924 את חברת "[[הנוטע]]", שהייתה חברה קבלנית לנטיעות שהצליחה במיוחד בענף ההדרים.

גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. המעבר ממחוז צפון למחוז מרכז תרם לנושא הכספים והרשויות המקומיות [[עובד בן עמי]] ו[[איתמר בן-אב"י]] נסעו בעניין זה לארצות הברית ול[[אירופה]], אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של ה[[נדבן]] היהודי הידוע מארצות הברית [[נתן שטראוס]]. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".{{הערה|1=[http://www.bet-fisher.co.il/Info/hi_show.aspx?id=34646 נתניה ע"ש נתן שטראוס], באתר בת-פישר{{קישור שבור|3.4.2020}}}}{{הערה|1=[http://www.netanya-moreshet.org.il/Info/founder_show.aspx?id=71467 עובד בן-עמי], באתר נתניה מורשת{{קישור שבור|3.4.2020}}}}{{הערה|1=[http://www.netanya.muni.il/?CategoryID=176&ArticleID=147 תעודת זהות העיר נתניה], באתר עיריית נתניה{{קישור שבור|3 באפריל 2020}}}}

=== הקמת נתניה ===
[[קובץ:Well house historic museum in Netanya.JPG|ממוזער|250px|מוזיאון בית הבאר בנתניה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 19014 Mosaic in Netanya historic museum.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסיפס על קיר המוזיאון לתולדות נתניה. בין מאפייני העיר: גלישה בים, מצנחי רחיפה ו[[אירוס הארגמן]].]]
מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם ו[[גד מכנס (עסקן)|גד מכנס]], לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית [[טולכרם]] נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מ[[אום ח'אלד]], שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-[[8 בספטמבר]] [[1928]] נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת" בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שה[[שייח']] לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות [[ווקף]] ליהודים.

בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות, החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-[[18 בדצמבר]] [[1928]] עלו על הקרקע החדשה [[משה שקד]] ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-[[18 בפברואר]] [[1929]] הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים, ארבעה מתוכם מ[[כפר תבור]]: חנינה כהן, יצחק מלר, צבי פייקוביץ ויחיאל גולדנברג, והם החלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.

חברת "הנוטע" וד"ר [[אברהם אבושדיד]] (גיסו של [[איתמר בן-אב"י]]), ראשון הרוכשים, פנו למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.

=== מאורעות תרפ"ט ===
באוגוסט [[1929]] החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל ([[מאורעות תרפ"ט]]). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים, ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה ב[[פתח תקווה]], ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה [[נתן שטראוס]], שהיה [[אזרחות ארצות הברית|אזרח ארצות הברית]].

כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכים [[הרצליה]] ו[[חדרה]]. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות<ref>{{צ-ספר|מחבר=משה שקד|שם=משה שקד : ספר זכרון לאיש רב-פעלים|מקום הוצאה=נתניה|שנת הוצאה=1974|עמ=45}}</ref>.

=== עיר ראשונה במדינת ישראל ===
ב-[[2 באוקטובר]] [[1932]] קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-[[3 בדצמבר]] [[1948]] היא הוכרזה כ[[עיר]], ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"[[רמת טיומקין]]" ו"'''עין התכלת'''".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH990038097860205171/NLI#$FL25571341|כותרת=מפת האזור בהוצאת מחלקת המדידות, 1949 עם סימון היישוב 'עין התכלת' מצפון לנתניה|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref> נתניה הייתה ליישוב הראשון, מאז [[הכרזת העצמאות]] של מדינת ישראל, שהוכרז רשמית כעיר.

במהלך [[מלחמת ששת הימים]] הפגיזו תותחים ירדניים ב[[שומרון]] את נתניה,{{הערה|[[תום שגב]], "1967 – והארץ שינתה את פניה", עמ' 378}} ומטוס [[טופולב 16]] [[חיל האוויר העיראקי|עיראקי]] [[תקיפת מטוס טופולב עיראקי בישראל|הטיל שלוש פצצות גדולות]] במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו, אך עצם חבטת נפילתן גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין [[בנק הפועלים]] החדש, להרוגה ולכחמישה פצועים.{{הערה|{{מורשת חיל האוויר|דני שלום|כרעם ביום בהיר: מבצע מוקד – כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים|907|באוויר – פרסומי תעופה, 2002, עמ' 569}}}} בשנת [[1977]] התרחש [[פעולות טרור בנתניה|פיגוע]] בו נהרגו 2 תושבי העיר.

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

בינואר 2017 אושרה להפקדה תוכנית המתאר העירונית במסגרתה יוקמו כ-35 אלף יחידות דיור, כ-800 אלף מ"ר עבור [[מבנה ציבור|מבני ציבור]] בעיר וכ-7,700 חדרי [[בית מלון|מלון]] והקמת מערך של [[שביל אופניים|שבילי אופניים]].{{הערה|{{וואלה|יעל דראל|תוכנית המתאר שתגדיל את העיר נתניה ל-350 אלף תושבים|3102567|9 באוקטובר 2017}}}}

במאי [[2019]] אושרה הקמת שכונה חדשה במזרח העיר. על פי התכנון יוקמו בה כ-3000 יחידות דיור, [[פארק עירוני]] בגודל של כ-140 דונם, 3 בתי ספר יסודיים, [[תחנה מרכזית|מסוף תחבורה ציבורית]] שכונתי וכביש שיחבר את השכונה ל[[כביש 561]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.netanya.muni.il/?CategoryID=1533&ArticleID=11539|כותרת=אושרה להפקדה תוכנית להקמת שכונה חדשה במזרח נתניה|תאריך_וידוא=2020-07-18|אתר=www.netanya.muni.il}}}}

בספטמבר 2024 נחתם הסכם להקמת מרכז ארצי לבריאות הנפש עבור חיילי סדיר ומילואים בשירות פעיל. המרכז ייבנה במקום מתקן האגודה למען החייל "בית פלדמן" הנמצא בעיר.{{הערה|{{דבר העובדים||משרד הביטחון: יוקם מרכז ארצי לבריאות הנפש עבור חיילים בשירות פעיל|539331|9 בספטמבר 2024}}}}

== עיריית נתניה ==
{{ערך מורחב|עיריית נתניה}}
'''עיריית נתניה''' היא גוף [[רשות מקומית|השלטון המקומי]], במעמד של [[עירייה]], האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח. תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה.{{הערה|[http://www.netanya.muni.il באתר האינטרנט של עיריית נתניה]}}

=== ציוני דרך ===
*ב-[[1929]] הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בנין עיר ראשונה ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר.
*ב-[[1933]] הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה.
*ב-[[1934]] קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
*ב-[[1940]] קיבל היישוב מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר.
*ב-[[3 בדצמבר]] [[1948]] קיבל היישוב מעמד של עיר.{{הערה|1={{ישראל היום|דיוויד סלע|יום חג: נתניה הופכת עיר|613737|7 בדצמבר 2018}}}} הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה לאחר קום המדינה.

=== מועצת העיר ===
==== חברי מועצת העיר ה-17 ====
{{טורים
| תוכן = #[[מרים פיירברג|מרים פיירברג-איכר]] – ראש העירייה (נתניה אחת)
#עו"ד שירי חגואל סידון – סגנית ראש העיר(נתניה אחת)
#ים קרן – [[חבר מועצה]] (נתניה אחת)
#ליאורה לוי – חברת מועצה (נתניה אחת)
#ורד פטל – חברת מועצה (נתניה אחת)
#אבי סלמה – חבר מועצה (דרך חדשה)
#אלון אלרואי – חבר מועצה (דרך חדשה)
#מירב רודה– חברת מועצה (דרך חדשה)
#שלו שלמה אלגלי – חבר מועצה (דרך חדשה)
#ניבה נקש זרוג– חברת מועצה (דרך חדשה)
#אורן גבאי – סגן ראש העיר (שס)
#רפאל נמני – חבר מועצה (שס)
#אליאור אליאס אשריאן – חבר מועצה (שס)
#יעקב תורג׳מן– חבר מועצה (שס)
#טלי מולנר – סגנית ראש העיר (פעימה חדשה)
#ציפורה קפל– חברת מועצה (פעימה חדשה)
#אלעד כהן – חבר מועצה (פעימה חדשה)
#בוריס צירולניק – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
#אירינה ליבשיץ – חברת מועצה (נתניה ביתנו)
#דודו סלמה – יו"ר מועצת העיר (המחנה הממלכתי)
#ג'וליאנה בן אברהם – חברת מועצה (המחנה הממלכתי)
#מוטי רצאבי – חבר מועצה (ליכוד)
#אלינור כהן – חברת מועצה (ליכוד)
#עו"ד אדיר בנימיני – סגן ראש העיר(יש עתיד)
#דב שטמר – חבר מועצה (לקידום חינוך בריאות ורווחה)
#יוסי ביטון – חבר מועצה (אהבת ישראל)
#[[אמייה טגה]] – חבר מועצה (מחוץ לקופסה)
#דניאל בשארי – חבר מועצה (עוצמה עם נשמה)
#עקיבא יצחקי – חבר מועצה (קשת הציונות הדתית)
}}

==== חברי מועצת העיר ה-16 ====
{{טורים
|1=
#[[מרים פיירברג|מרים פיירברג-איכר]] – ראש העירייה (נתניה אחת)
#[[אליהו דלל]] – סגן ומ"מ ראש העירייה (נתניה אחת)
#אלון אלרואי – יו"ר המועצה ([[הליכוד]])
#עו"ד שירי חגואל סידון – חברת מועצה (נתניה אחת)
#רפאל רפי ימין – חבר מועצה (נתניה אחת)
#אבי סלמה – חבר מועצה (נתניה אחת)
#[[אמייה טגה]] – חבר מועצה (נתניה אחת)
#חגי חדד – חבר מועצה (שס)
#משה לוי – חבר מועצה (שס)
#משה לוי – חבר מועצה (שס)
#רן אלי אלוש – חבר מועצה (אחריי)
#ליאורה לוי – חברת מועצה (אחריי)
#ניסים פלד – חבר מועצה (אחריי)
#הרב [[שמעון שר]] – סגן ומ"מ ראש העירייה (גל)
#יוסף ביטון – חבר מועצה (גל)
#ד"ר גרש פישמן – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
#בוריס צירולניק – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
#עופר אורנשטיין – חבר מועצה (למען נתניה)
#עו"ד אדיר בנימיני – חבר מועצה (למען נתניה)
#אפרים בולמש – חבר מועצה (נתניה חופשית באמת)
#ארז אבא – חבר מועצה (נתניה חופשית באמת)
#טלי מולנר – חברת מועצה (פעימה חדשה)
#ציפורה קפל – חברת מועצה (פעימה חדשה)
#דניאל בשארי – חבר מועצה (הבית היהודי)
#עקיבא יצחקי – חבר מועצה (קשת)
#אהרון אורגד – חבר מועצה (כולנו עם אורגד)
#ענת לביא אזולאי – חברת מועצה (עוצמה לנתניה)
}}

=== מינהלים בעירייה ===
*מינהל כללי
*מינהל תפעול
*מינהל אכיפה פיקוח וביטחון
*מינהל חינוך וחברה
*מינהל הנדסה
*מינהל כספים

=== פרסים ===
*פרס [[שר הפנים]] לאחריות חברתית 2015
*פרס שרת התרבות והספורט 2012
*קריה יפה ומקיימת 2014 - נתניה העיר היפה בישראל זוכת פרס "5 כוכבי יופי" 15 שנים ברציפות (1999 – 2014)
*פרס העירייה לשנת 2015 למצוינות, חדשנות ויוזמה בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בנתניה
*פרס ניהול כספי תקין לשנת 2011
*תחרות קלינטק 2015 (בין עשר הערים והרשויות הירוקות בארץ)

=== ראשי העירייה ===
[[קובץ:Netanya Municipality, Israel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עיריית נתניה]]
*[[עובד בן עמי]] 1929 – 1957
*[[משה שקד]] 1957 – 1959
*[[דוד פוקס (פוליטיקאי)|דוד פוקס]] 1959 – 1961
*[[עובד בן עמי]] 1961 – 1964
*[[משה שקד]] 1965 – 1968
*[[אברהם בר מנחם]] 1968 – 1969
*[[עובד בן עמי]] 1969 – 1974
*[[אברהם בר מנחם]] 1974 – 1978
*[[ראובן קליגלר]] 1979 – 1983
*[[יואל אלראי]] 1983 – 1993
*[[צבי פולג]] 1993 – 1998
*[[ורד סוויד]] 1998 (ראש העיר בפועל)
*[[מרים פיירברג]] מ-1998 עד הווה

===רב העיר===
הרב [[דוד שלוש]] שימש כרבה הספרדי של העיר במשך 63 שנה עד לפטירתו. הרב [[משה לוין (רב)|משה לוין]] כיהן כרבה האשכנזי של העיר במשך כ־24 שנים עד פטירתו בשנת 1977. רב העיר הנוכחי (2023) הוא הרב [[קלמן בר]].

== סמל העיר נתניה ==
{{הפניה לערך מורחב|סמל העיר נתניה}}
'''סמל העיר נתניה''' הוא ה[[סמל]] הרשמי של ה[[עירייה]], שמשמש את ה[[מוסדות]] המוניציפליים ב[[עיר]]. עד שנת [[2015]] שימש את העיר סמל משנת [[1951]] שעוצב על ידי [[יעקב צים|יעקב צימברקנופף]], ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף שהתגלה כהעתק ובוטל, ולאחר מכן הוחלט לחזור לסמל המקורי שונה במקצת ו[[מותג]] מחדש תחת ה[[סלוגן]] "הריביירה של [[ישראל]]".

== אוכלוסייה ==
{{ציר זמן/אוכלוסייה|מקסימום=240000|מספר גרפים=10|גובה=300|1948=11600|1955=31000|1961=41300|1972=71100|1983=102300|1995=146100|2005=184700|2016=210800|2019=221352|2024=235911}}

נכון לסוף 2022, נתניה היא העיר בעלת מספר [[יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה|יוצאי אתיופיה]] הגדול ביותר במדינה עם כ־ 12,200 תושבים שהם 5.2 אחוז מאוכלוסיית העיר.{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2023/362/11_23_362b.pdf "האוכלוסייה ממוצא אתיופי – בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד 2023"], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 2023}} בנוסף, היא בעלת מספר יוצאי צרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כיותר מ-10,000.{{הערה|שם=אוכצרפת2015|[http://www.netanya.muni.il/?CategoryID=1047&ArticleID=7663 "נתניה מחבקת את הקהילה הצרפתית"], 2015}}

== חינוך ==
בנתניה 408 [[גן ילדים|גני ילדים]], מהם 169 ב[[חינוך ממלכתי|חינוך הממלכתי]], 117 ב[[חינוך ממלכתי דתי|חינוך הממלכתי-דתי]], 60 ב[[חינוך מיוחד]] וארבעה גני העשרה.

בעיר 57 [[בית ספר יסודי|בתי ספר יסודיים]], מהם 24 בחינוך הממלכתי, 19 בחינוך הממלכתי-דתי, ארבעה חינוך מיוחד, ועשרה בתי ספר חרדיים.

בנתניה 26 [[בית ספר תיכון|בתי ספר תיכוניים]], מהם עשרה שש-שנתיים: שישה בחינוך הממלכתי-דתי, עשרה ממלכתיים, שני מרכזי נוער, ושמונה מ[[הזרם העצמאי]].

בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי ה[[לקות|לקויות]] השונות.

== תרבות ==
[[קובץ:Netanya beach063.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האמפיתיאטרון בחוף נתניה]]
בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:
*"[[מוזיאון העיר נתניה – המרכז לתולדות העיר]]" – נמצא ברחוב מקדונלד 3. במוזיאון תערוכות מתחלפות על תולדות העיר. במוזיאון יש חדר ובו שחזור חדר עבודתו של [[עובד בן עמי]] עם רהיטים ומוצגים מקוריים.
*"[[בית הבאר (נתניה)|מוזיאון בית הבאר]]" – נמצא ברחוב סוקולוב 17 ובו [[באר מים|באר המים]] שנחפרה ב-[[1927]] כדי להשקות את פרדס חוות "פרדס הגדוד". במוזיאון מופעלת [[משאבה|משאבת מים]] משוחזרת של הבאר ונמצאים בו מוצגים על ימיה הראשונים של נתניה.

בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות שהן: [[הגלריה על הצוק ע"ש בן זמרא]], [[גלריות "המועצה"]] ו[[המוזיאון למורשת יהודי תימן]].

בין השנים 2011 - 2021 אימצה העיר את [[התזמורת הקאמרית הקיבוצית]].

מספר שירים נכתבו על העיר, ביניהם בולט השיר 'נתניה בירת השרון', שכתבה [[ורדה שוורץ]] והלחין יוסי קירש, העיר מוזכרת רבות בסדרה [[הפיג'מות]] בעיקר על ידי אילן עודד וקובי, שעברו ל[[תל אביב]] עברו אליה מנתניה ומרבים להזכיר אותה רבות בסדרה.

== כלכלה ותיירות ==
[[קובץ:WikiAir Flight 15-01 20150226- Netanya industrial zone.jpg|שמאל|300px|ממוזער|צילום אוויר של אזור התעשייה בנתניה]]
עיקר הכנסות העיר נובעת '''פארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר''' – הממוקם בחלק הדרום-מזרחי של העיר וקרוי על-שם [[פנחס ספיר]]. הפארק הוא פארק תעסוקה מהגדולים בישראל בו מועסקים עשרות אלפי עובדים מכל רחבי המדינה. במתחם קיימות מספר חברות גדולות מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, מכללת [[אורט הרמלין]], חברות הייטק כגון [[סיסקו]], [[סייפן (חברה)|סייפן]], [[HP]], חטיבות מרכזיות של [[אלביט מערכות]] וחברות מובילות נוספות כדוגמת [[סלקום]] ו[[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]]. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניף [[איקאה]] ורשתות רבות.
:מצפון לפארק נבנה [[אצטדיון נתניה]]. באזור זה הייתה עד [[1948]] חווה חקלאית של משפחת חנון מ[[טולכרם]]. הפועלים גרו במבנה בחווה ועיבדו פרדס גדול. מהחווה נשאר כיום מבנה המגורים, המיועד לשימור.{{הערה|{{גלובס|רון פז|אירוע ספורט היסטורי|539044|25 בנובמבר 2001}}}}. 

בין תחנת הרכבת נתניה לשיכון ותיקים קיים אזור התעשייה שמאכלס בעיקר תעשייה זעירה ובתי מלאכה. שנקראת על שמו של [[אליעזר קפלן]] שהיה [[שר האוצר]] הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמה [[קריית ספיר]].

=== תיירות ===
בנתניה יש כ-1,300 חדרי מלון. ב-2018 היו בעיר כ-700 אלף לינות. כ-60% של תיירות חוץ ו-40% של תיירות פנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2019/tourism_q3_19/t65.pdf|הכותב=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|כותרת=לינות במלונות תיירות ביישובים נבחרים - נתונים מכוני עונתיות ומגמה}}</ref>. עיקר תיירות הפנים היא של אנשים החוגגים שמחות משפחתיות כ[[חתונה|חתונות]], [[בר מצווה|בר מצוות]] ו[[שבת חתן]] ומחפשים מלון לא יקר במרכז הארץ, בעוד שתיירות החוץ מורכבת בעיקר מקבוצות מאורגנות הלנות לעיר ללילה אחד, בדרכן מהגליל אל מרכז הארץ וההפך<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://netanya.mynet.co.il/local_news/article/m_416288|כותרת=יו"ר התאחדות המלונות בנתניה מזהיר: "משנה לשנה קשה יותר להביא תיירים לעיר"|אתר=mynet|תאריך=8 בנובמבר 2019}}</ref>.  אחד האתגרים של העיר נתניה מבחינה תיירותית הוא מיעוט מקומות בילוי במרכז העיר. כאשר רובם סגורים בשבתות עקב כך שמרכז העיר מאופיין באוכלוסייה מסורתית ברובה<ref name=":0" />. בעיר [[דירת נופש|דירות נופש]] רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]]<ref name=":0" />.

ב-[[5 ביולי]] [[2016]], הוכרה העיר כ"עיר ליבה תיירותית" על ידי [[חבר הכנסת]] [[יואל רזבוזוב]]. 

== אתרים בעיר ==
=== אתרים ארכאולוגיים ===
[[קובץ:The old Sycamore tree in Netanya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השקמה העתיקה באום ח'לאד]]
==== אום ח'אלד ====
[[קובץ:Umm Khalid Castle (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצודת אום חאלד בנתניה]]
{{הפניה לערך מורחב|אום ח'אלד}}
'''אום ח'אלד''' הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] ונחשפו שרידים מתקופות [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריות]] כמו [[התקופה הנאוליתית]] ו[[התקופה האפיפלאוליתית|האפי-פלאוליתית]] כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ה[[יוון ההלניסטית|הלניסטית]], [[האימפריה הרומית|הרומית]], [[האימפריה הביזנטית|הביזנטית]], ה[[צלבנים|צלבנית]], ה[[ממלוכים|ממלוכית]] ו[[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנית]].

בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ננטש הכפר ולאחר [[מלחמת העצמאות]] שוכנו בין הריסותיו [[יוצאי ארצות האסלאם|עולים ממדינות ערב]]. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת ה[[שקמה]] העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת [[1873]].

==== בירכת חנון ====
[[קובץ:PikiWiki Israel 15865 Khanun Farm in Netanya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חוות חנון בצמוד לאצטדיון נתניה]]
{{הפניה לערך מורחב|בירכת חנון}}
'''בירכת חנון''' היא חווה חקלאית מן [[המאה ה-19]] הנמצאת בסמיכות ל[[אצטדיון נתניה]].

=== אתרי טבע ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 19345 Iris nature reserve in Netanya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לשמורת [[אירוס הארגמן]] בנתניה]]
[[קובץ:20201130 153836 מבט מלמעלה על שלולית החורף בנתניה.jpg|ממוזער|250px|[[בריכת דורה]] ([[שלולית החורף בנתניה|שלולית החורף]]) בנתניה במבט מלמעלה, [[נובמבר]] [[2020]]]]
בנתניה מספר אתרי טבע:
*[[שמורת האירוסים]], נמצאת בשדרות בן-גוריון.
*[[בריכת דורה]] – [[שלולית חורף]] עונתית. נמצאת בשדרות בן-גוריון.
*[[נחל פולג|שמורת נחל פולג]]
*[[צוקי ים|שמורת טבע צוקי ים]]
*[[חורשת הסרג'נטים]]{{הערה|[https://inature.info/wiki/יער_נתניה_-_חורשת_הסרג'נטים חורשת הסרג'נטים], ''Inature''}}

=== טיילות ===
* טיילת שקד
* טיילת ראשוני נתניה{{הערה|{{הארץ|משה גלעד|הטיילת של נתניה|00000189-4872-dc58-adcd-f9f6a4070000|12 ביולי 2023}}}}
* גן ה[[מלך]]

=== אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל ===
*בחזית בית [[יד לבנים]] נמצאת [[אנדרטה]] עשויה מסלע [[בזלת]]. על האנדרטה כתובת של [[אורי צבי גרינברג]]: '''בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם, אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם'''.
*סמוך לבית יד לבנים נמצא [[אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה]] (בעבר חיל החימוש).
*[[אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני|אנדרטה לחטיבת אלכסנדרוני]] וחלליה ב[[מלחמת העצמאות]].
*ב[[כיכר העצמאות (נתניה)|כיכר העצמאות]] נמצאת אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מורכבת מעמוד זיכרון ולידו קיר ארוך שעליו התבליט "אנדרטת הלוחם" של הפסל [[משה ציפר]] (1960).
*סמוך לבית יד לבנים נמצאת גם [[אנדרטת הניצחון בנתניה|אנדרטה לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה]].
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:Yad labanim memorial in netanya.jpg|אנדרטת יד לבנים
קובץ:Ordnance Corps Memorial in Netanya.jpg|[[אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה]]
קובץ:תמונה 1154.jpg|[[אנדרטת חטיבת אלכסנדרוני]]
קובץ:אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל.jpg|אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל
קובץ:Memorial for the Jewish Soldiers in the Soviet Army in World War II (Netanya) (3).jpg|250px|ממוזער|שמאל|אנדרטה ללוחמים היהודים בצבא הסובייטי במלחמת העולם השנייה
</gallery> 

== ספורט ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 33578 Golden Ball sculpture in Netanya Stadium.JPG|250px|ממוזער|שמאל|פסל כדור הזהב של האמן והפסל לב אברמזון באצטדיון נתניה]]

בתקופת [[היישוב]] פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם ב[[המכביה השנייה|מכביה השנייה]]. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונה [[פלוגת מכבי נתניה]], שפורקה בשנת 1942 בקירוב.

במסגרת [[קמפיין]] למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". [[מכון וינגייט]], גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל או [[שביל אופניים]] המחברים בין העיר למכון. [[אצטדיון נתניה]] משמש לאירועי הספורט בעיר.

בעיר פועלות שלוש [[קבוצת כדורגל|קבוצות כדורגל]] גברים: [[מכבי נתניה]], [[בית"ר נס טוברוק נתניה]] (המשחקת בליגה ג') ו[[השרון נתניה]], וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה. ב[[כדורסל]] משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, [[אליצור עירוני נתניה]], ממוקמת ב[[ליגת העל בכדורסל|ליגת העל לגברים]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/sport/israeli-basketball/article/15802072|כותרת=לאחר עשור: אליצור נתניה חזרה לליגת העל בכדורסל}}</ref>{{הערה|{{ספורט 5||צפו: אליצור נתניה עלתה לליגת העל בכדורסל|471018|1379|24 במאי 2024}}}} ו[[אליצור מכבי נתניה (כדורסל נשים)|קבוצת הנשים]] ב[[ליגת העל בכדורסל נשים|ליגת העל לנשים]]. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים [[שחייה תחרותית|שחייה]], [[טריאתלון]], [[טניס]], [[סיף]], [[איגרוף]], [[אקרובטיקה]], [[היאבקות (ספורט)|היאבקות]], [[ג'ו ג'וטסו]], [[קראטה]], [[ג'ודו]], [[אקוואטלון]] (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), [[כדורגל חופים]], [[באולינג]], [[קארטינג]], [[מצנח רחיפה|מצנחי רחיפה]], [[גלישת גלים]], [[פוטבול]] [[אתלטיקה]] (מייסד האגודה בנתניה, אלוף אירופה לשעבר ב[[קפיצה במוט]] ואתלט אולימפי אלכס אברבוך), [[התעמלות אומנותית]], פוטבול, [[לקרוס]], [[הוקי רולר]] ועוד.

== תחבורה ==
[[קובץ:Poleg interchange.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מחלף פולג]] בדרום העיר, 2004]]
{{הפניה לערך מורחב|התחנה המרכזית של נתניה}}
העיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהם [[כביש 2|כביש החוף]] (כביש 2) המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי ומחבר את העיר ל[[הרצליה]] ו[[תל אביב-יפו|תל אביב]], כביש [[כביש 553|553]] שמחבר את דרום העיר ל[[אבן יהודה]] ו[[תל מונד]], כביש [[כביש 531|531]] שמתחיל דרומית לעיר ב[[רשפון]] מחבר את העיר ל[[כפר סבא]] ו[[רעננה]], ו[[כביש 57]] שמחבר בין צפון העיר ל[[כפר יונה]]. מספר גשרים ו[[מחלף|מחלפים]] מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר: [[מחלף פולג]], [[מחלף גשר השלום]], [[גשר האחדות]], [[מחלף נתניה]] ו[[מחלף איינשטיין]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=עיריית נתניה|כותרת=נדחו ההתנגדויות להקמת מחלף איינשטיין|כתובת=http://www.netanya.muni.il/?CategoryID=1533&ArticleID=5210|תאריך=12 במרץ 2012}}}}

חברת [[אקסטרה תחבורה ציבורית|אקסטרה]] מפעילה את השירות האוטובוסים בתוך העיר, כאשר השירות הבינעירוני מתחלק בין [[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]] שמפעילה את רוב הקווים לרחבי [[גוש דן]], [[קווים]] שמפעילה את רוב הקווים לישובי [[השרון]], [[אגד]] שמפעילה בעיקר שירות לירושלים וחיפה וכן שירות לצפון הארץ שעובר בכביש החוף. ו[[תנופה (חברה)|תנופה]] מפעילה מנתניה קווים לשומרון.

את תושבי נתניה משרתות שתי תחנות רכבת: [[תחנת הרכבת נתניה|תחנת נתניה]] ו[[תחנת הרכבת נתניה – ספיר|תחנת נתניה – ספיר]] שנפתחה בנובמבר [[2016]]. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היא [[תחנת הרכבת בית יהושע]] הנמצאת בשטח השיפוט של ה[[מועצה אזורית חוף השרון|מועצה האזורית חוף השרון]]. ב-2011 שופצה [[התחנה המרכזית של נתניה|תחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה]] ושמה שונה ל-"טרמינל". כמו כן שופצו החנויות בה ואף התווספו חדשות.

בעיר קיים שירות של חברת [[Car2Go]] של השכרת רכב שיתופי במודל "הלוך חזור" ובמודל "כיוון אחד".

== שכונות ==
נתניה היא עיר גדולה בשטחה. אורכה הוא שמונה קילומטרים ורוחבה הוא בין 3 ל-4 קילומטרים. נתניה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים. מרכז העיר ההיסטורי בו גרים כ-110 אלף תושבים, דרום העיר (משכונת דורה ועד רמת פולג) בו גרים כ-65 אלף תושבים, והשכונות ממזרח לכביש החוף בהם גרים כ-40 אלף תושבים.

כלל נתוני האוכלוסייה מתייחסים לשנת 2018.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2017/אוכלוסייה-ומרכיבי-גידול-ביישובים-ובאזורים-סטטיסטיים-2017.aspx|כותרת=אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, 2020-2014|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה}}}}

שטחים עתידיים המיועדים לפיתוח עירוני:
*המע"ר החדש – נת/542, הנמצא בין השכונות נווה עוז וטוברוק.
*שטח ממזרח לקריית השרון במסגרת תוכנית פיתוח הפארק המטרופוליני.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=על הפארק המטרופוליני – מאתר קריית השרון|כתובת=http://ksharon.com/park}}}}

=== שכונות המרכז ===
[[קובץ:HaAtzmaut square.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כיכר העצמאות]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 19017 Krauze pedetstrian street in Netanya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[מדרחוב]] [[אליהו קראוזה|קראוזה]] בנתניה]]
[[קובץ:Laniado Hospital.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית חולים לניאדו]] ב[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]]]]
{{בוט יישובים/7400|2}}
*'''נאות הרצל''' – נמצאת במרכז נתניה, בסמוך ל[[מחלף נתניה]], קמה מאיחוד של ארבע שכונות קטנות יותר: שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. השכונה, כמו [[רחוב הרצל (נתניה)|הרחוב הראשי]] של העיר שעובר בסמוך, נקראה על שמו של [[בנימין זאב הרצל]]. בשטח השכונה נמצא גם היישוב הישן [[אום ח'אלד]] ושוכן בה התיכון הדתי לבנות "אולפנית בר-אילן".
*'''גן ברכה''' – במרכז העיר, קרויה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי [[יהדות לוב|הקהילה היהודית בלוב]] מפני גנבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.
*{{עוגן|טוברוק}}'''טוברוק''' – שוכנת ממערב לשכונת רמת חן. השכונה הוקמה בימי [[מלחמת העולם השנייה]] וקרויה על שם עיר הנמל [[טוברוק]] ב[[לוב]], שהייתה ב[[המצור על טוברוק|מצור]] במלחמה ונערכו בה קרבות קשים במהלך [[המערכה בצפון אפריקה]]. בעבר היו בה מלטשות [[יהלום|יהלומים]]. ב[[שנות האלפיים]] זוהי שכונה קטנה יחסית. יש בה [[מגרש כדורגל]] ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "[[בית"ר טוברוק|בית"ר טוברוק נתניה]]". במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה [[תליית הסרג'נטים]] בימי [[המנדט הבריטי]].
*'''נוף הטיילת''' – שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון "כרמל" לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן-גוריון במזרח. נמשכת בנייתם של בתים צמודי-קרקע ורבי-קומות, לרוב יוקרתיים. השכונה מוכרת בשם "נת/600" על שם תוכנית הפיתוח העירונית.
*'''נוף חפר – '''נמצאת בצפון נתניה, משקיפה לנופים של עמק חפר ו[[השומרון]]. בשכונה בעיקר בתים צמודי קרקע.
[[קובץ:Mizpe Hayam 20171020 142250136.jpg|ממוזער|מגדל המים במצפה הים]]
*'''עין התכלת''' – שכונה בת כ-2,500 תושבים הנמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון בסמוך למושב [[אביחיל]]. עין התכלת הוקמה כשכונת פועלים ב[[עמק חפר]] בשנת [[1936]]. בשנת [[1948]] הפכה לחלק מהעיר נתניה. השכונה קרויה על שם הים בצבע ה[[תכלת]] אשר לחופיו היא שוכנת. מערבית לשכונה, על המצוק הצופה לים, עמד בשנים [[1943]]-1936 [[קיבוץ]] של [[השומר הצעיר]] בשם '''מצפה הים'''. חברי הקיבוץ התפרנסו מעבודות בנייה בעיר, מסלילת כבישים ומחקלאות, ופיתחו את ענף ה[[דיג]]. הקיבוץ עזר למעפילים להגיע בסירות מהאוניות שעמדו במרחק מהחוף. בקיבוץ היה בית ילדים ובו שתי קומות שחלונותיו פנו לים, האירו לספינות כ[[מגדלור]] וסימנו לכוחות ה[[פלמ"ח]] על הימצאות כוחות בריטים באזור. במשך השנים התגבשו החברים ונוצרו משפחות. המקום היה קטן ושטח של 14 [[דונם]] לא הספיק להתפתחות חקלאית. החברים קיבלו את הצעת המוסדות המיישבים להתיישב דרומית לעיירה מג'דל (כיום [[אשקלון]]) ובדצמבר 1943 הם עלו לשם וייסדו את קיבוץ [[יד מרדכי]]. במצפה הים נשאר רק [[מגדל מים|מגדל המים]] שנבנה ב-1936 ושופץ לאחרונה בשנת [[2005]].
*'''פרדס הגדוד''' – בצפון נתניה. היישוב הוקם בשנת [[1928]] על ידי יוצאי [[הגדודים העבריים]] כ[[חווה חקלאית]] שצורפה לנתניה בשנת 1948. שם היישוב ניתן לו על שם ה[[פרדס]] שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה. השכונה הוקמה על ידי [[יהלומן|יהלומנים]] מ[[בלגיה]].
*'''[[קריית צאנז (נתניה)|קריית צאנז]]''' – שכונה חרדית בת כ-4,000 תושבים המהווה את מרכז [[חסידות צאנז]] בישראל ובעולם. היא הוקמה ב-[[15 במרץ]] [[1955]] (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי ה[[אדמו"ר]] מצאנז הרב [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]. הקריה נמצאת בצפון-מערב העיר ומשתרעת על פני שטח של 380 דונם ולה חוף ים עם הפרדה עבור רוחצים דתיים. כמו כן, פועל בשכונה [[בית חולים לניאדו]] אשר נוסד על ידי הרב הלברשטאם ומותאם לשומרי שבת וחגים ופועל על פי דרישות ה[[הלכה]].
*{{עוגן|רמת אפרים}} '''רמת אפרים''' – אזור של מספר שכונות, המונות כ-6,000 תושבים. קרוי על שם [[אפרים אהרונסון]]. כאן נמצא ה[[מושב]] [[רמת טיומקין]] שהוקם בשנת [[1932]] ועם הזמן נבלע בנתניה. את המושב ייסדו אנשי [[בית"ר]] ו[[קבוצת מנורה]], שאחד מראשיהם היה [[גרשון שץ]]. הוא נקרא על שמו של [[זאב טיומקין|זאב ולדימיר טיומקין]], מאנשי "[[חובבי ציון]]" ו[[ברית הציונים הרוויזיוניסטים|הרוויזיוניסטים]], שהיה ידידו של [[זאב ז'בוטינסקי]]. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים ב[[ארץ ישראל]]. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי ה[[אצ"ל]], והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי [[עליית אף על פי|אף על פי]]. בשנת [[1948]] נבלע היישוב בעיר נתניה, וכיום האזור הוא חלק משכונת "רמת אפרים".
*'''רמת חן''' – שכונה הנמצאת בתחילת השכונות הדרומיות של העיר, המונה כ-3,000 תושבים סמוך לגשר האחדות (לשעבר גשר האר"י, המחבר בין מרכז נתניה למזרחה). השכונה נקראה בעבר שכונת פאג"י – [[ראשי תיבות]] של "[[פועלי אגודת ישראל]]", שהקימו את השכונה. בשכונה נמצא בית הספר "טשרניחובסקי", תלמוד תורה "אור לציון" וישיבת "נחלת שמואל".

===שכונות המזרח===
שכונות המזרח נמצאות ממזרח ל[[כביש 2]]. הוותיקות שבהן הן נאות גנים ונווה איתמר.
*'''נאות גנים''' (לשעבר שיכון ותיקים) – שכונה המורכבת מבתים צמודי-קרקע במזרח נתניה המונה כ-17,000 תושבים. זוהי אחת השכונות הראשונות בעיר והיא הוקמה במקום שבו שכנה בעבר [[מעברה|מעברת עולים]]. בקצה הדרומי שלה ממוקם [[בית קברות|בית הקברות]] של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים: "אלומות" ו"שח"ל", וכמו כן בשכונה [[ישיבה תיכונית]], "בני-עקיבא". השכונה מוכרת גם בשם שיכון הוותיקים, שהיה שמה עד שנת 2000, אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של ה[[גן ציבורי|גנים הציבוריים]] בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את השכונות "נתניה הירוקה", "עמליה" וכן את שכונת משכנות זבולון החדשה (ראו לעיל).
*'''נווה איתמר''' – נמצאת בצפון-מזרח העיר. השכונה הוקמה בשנת [[1944]] כיישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת [[1949]]. היא קרויה על שמו של [[איתמר בן-אב"י]], שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.
[[קובץ:קרית השרון.jpg|ממוזער|250px|קריית השרון]]
*'''קריית השרון''' – נמצאת במזרח נתניה, בצמוד ל[[המכללה האקדמית נתניה|מכללה האקדמית נתניה]], ונקראה לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. השכונה מונה כ-22,000 תושבים. הבנייה שלה החלה ב-[[1997]] ואוכלסה לראשונה בספטמבר [[1999]]. בחורשה, הנמצאת בתוך השכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", על שם [[תליית הסרג'נטים]] בימי [[המנדט הבריטי]] (הם אמנם נתלו במקור במלטשה בשכונת טוברוק, אך גופותיהם נתלו כנראה מאוחר יותר בחורשה זו). בשכונה קיימים בתי ספר יסודיים ממלכתיים, שתי חטיבות ביניים ממלכתיות, בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים בחינוך הממלכתי דתי.
*'''משכנות זבולון''' – נמצאת במזרח העיר ונקראת על שמו של השר [[זבולון המר]] מה[[מפד"ל]]. השכונה הוקמה למען תושבים [[דתי לאומי|דתיים לאומים]]. היא מכונה גם "[[משהב]]" על שם הקבלן שבנה את כל הבתים בה. בשכונה שני בתי ספר ממלכתיים-דתיים ובית ספר אחד ממלכתי: [[חינוך ממלכתי דתי|בית ספר ממלכתי-דתי]] על שמו של זבולון המר – "מורשת זבולון", בית הספר הממלכתי "[[לאה גולדברג]]" ובית הספר הממלכתי דתי על שם [[רועי קליין]] שנהרג ב[[מלחמת לבנון השנייה]] בקרב על בינת ג'בייל. סבו של רועי, דוד מושביץ, שימש כעובד בכיר בחברת משהב שהקימה את השכונה ועל שמו קרוי המרכז המסחרי שבלב השכונה, "מרכז דוד".
*'''קריית רבין''' – השכונה, שמוכרת גם בשם עמליה, הוקמה בין השנים 1993–1996 ונמצאת במזרח נתניה, בסמוך למכללה האקדמית נתניה. היא קרויה על שמו של [[ראש ממשלת ישראל]], [[יצחק רבין]]. בשכונה בית ספר ממלכתי, שקרוי גם הוא על שמו של יצחק רבין.




===שכונות הדרום===
השיכון הראשון שהוקם בדרום נתניה הוא רמת ידין, שנקרא בתחילה שיכון דרום, ובאופן לא רשמי, מחנה דורה. בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50 של המאה ה־20]] הוקם דיור לעולה, ולאחר מכן הוקם גם [[קריית נורדאו]]. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]] נוסף אליהם שכונת אזורים,{{הערה|{{מעריב||על מה התמרד שיכון דורה?|19700908|151}}}} שמאוחר יותר נודע כנאות שקד. בסוף שנות ה-70 הוקמה רמת פולג.
*'''רמת יגאל ידין''' – על שם [[יגאל ידין]]. השכונה מוכרת יותר בשמה הלא-רשמי '''שכונת דורה'''". השכונה הוקמה על שטח מחנה "אלכסנדרוני" שהיה בתקופת המנדט מחנה צבאי בריטי. לאחר פינויו הפך ב-1948 למפקדת [[חטיבת אלכסנדרוני]] ונקרא "מחנה דורה", על שם דורה אבן, אשת [[דן אבן]] מפקד (המשפחה גם התגוררה במקום). לאחר פינוי המחנה הוקמה בשטח בשנת 1949 שכונה. היא אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה כ-7,000 תושבים, בית ספר יסודי, "קמפוס [[יצחק נבון]] לאמנויות בדורה", ו[[מתנ"ס]] על שם מרכוס.
*'''[[קריית נורדאו]]''' – נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית ומונה כ-13 אלף תושבים. השכונה הוקמה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] כדי לספק דיור לעולים החדשים שהגיעו לעיר, ובאותן שנים נקראה "דיור לעולה". בשנות ה-60 הורחבה השכונה ושמה שונה ל"קריית נורדאו" על שמו של [[מקס נורדאו]], מראשי [[התנועה הציונית]]. השכונה נמצאת צפונית-מזרחית לרמת פולג, ודרום-מזרחית לשכונת גבעת האירוסים. בשכונה נמצאים בתי הספר, "אלדד", "יגאל אלון" ו"[[אורט ישראל|אורט]] גוטמן" וכן הממ"ד "אורות רש"י".
* '''נאות גולדה'''
*'''נאות שקד''' (עד 1977 "'''אזורים'''"{{הערה|{{דבר||חנה פרי למנוחות|19770829|78}}}}) – קרקעות השכונה הועברו לחברת [[אזורים]] עם הקמתה בשנת 1964,{{הערה|{{חרות||בקרוב הנפקה של אזורים|19640511|62}}}} ובשנת 1966 הושלמו אישור התוכניות של השכונה.{{הערה|{{דבר||8 אחוזים דיוידנד באזורים|19660119|112}}}} השכונה הושלמה בסוף שנות ה-60 ואוכלסה בראשיתה בעיקר בעולים חדשים מ[[מרוקו]] ומ[[ברית המועצות]]. היא נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני. השכונה מונה כ-8,700 תושבים.
*'''מחנה יעקב''' – הצפונית שבשכונות דרום נתניה. ראשיתה במחנה צריפים של אנשי [[כפר אוריה]] ו[[נווה יעקב]] שפונו מיישוביהם במהלך [[מלחמת העצמאות]]. בשנת 1961 הוקמו עבורם שיכונים במקום.{{הערה|{{מעריב||אנשי כפר אוריה נותקו מהאדמה|19610818|55}}}}
[[קובץ:פולג צילום אוראל המאווי תיכון רוטברג.jpg|ממוזער|250px|מבט מנחל פולג, לעבר נתניה]]
[[קובץ:Ramat Poleg entrance.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הכניסה לרמת פולג]]
*'''{{עוגן|רמת פולג|רמת פולג}}''' – השכונה הוקמה בשלהי [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] והיא השכונה הדרומית ביותר בנתניה. ומונה כ-18 אלף תושבים. מקור שמה ב[[נחל פולג]] הזורם לים בקצה הדרומי של השכונה. השכונה גובלת ממערב ב[[הים התיכון|ים התיכון]], מצפון בשכונת "עיר ימים"; וממזרח בשכונת קריית נורדאו. מדרום נמצאת שמורת נחל פולג. השכונה מחולקת לשתיים: פולג הישנה המאופיינת ב[[וילה|ווילות]], ורמת פולג החדשה המאופיינת בבתי מגורים גבוהים (הגבוה שבהם בעל 18 קומות), וילות ו[[קוטג' (מבנה)|קוטג'ים]] מפוארים. בשכונה שני בתי ספר יסודיים — על שם [[מנחם בגין|בגין]] ועל שם [[אלימלך רימלט|רימלט]].
*'''נאות מנחם בגין''' – בדרום נתניה, בסמוך ל[[חוף|חוף הים]]. שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין, [[ראש ממשלת ישראל]] בין השנים [[1983]]-[[1977]]. השכונה צמודה לרמת פולג ומוכרת כרמת פולג.
*'''נווה עוז''' – שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת וצפונית לפארק נתניה (פארק [[בריכת דורה|שלולית החורף]]). אוחדה עם שכונת גלי הים.
*'''גבעת האירוסים''' – הוקמה בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] בדרום העיר, בסמוך לקריית נורדאו ורמת פולג. נקראת על שם שמורת האירוסים הצמודה אליה. בשנות ה-60 הייתה כוונה להקים במקום את "קריית קנדה" עבור עולים דתיים מקנדה.{{הערה|{{מעריב|שלמה זלמן שרגאי|נימוקי אי קבלת ראשות המחלקה בסוכנות|19661212|167}}}}{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|תכנית העלייה לישראל עוברת לפסים של קבוצות עולים|19690525|97}}}} שטח של 850 דונם הוחכר לצורך הקמת הקריה בשנת 1971 ואף הוחל ביישור השטח.{{הערה|{{דבר|יונה שמשי|מתעלמים מעקרונות|19720720|93}}}} אולם לאחר ביקורת על המחיר הנמוך שנדרש מהיזמים עבור הקרקע, הושגה פשרה שכללה העלאה במחיר באוגוסט 1973.{{הערה|{{דבר||פשרה בעניין החכרת האדמות ל"קרית קנדה"|19730807|112}}}} המשא ומתן נמשך אל תוך שנת 1974 ולבסוף נסוגו היזמים מהעסקה.{{הערה|{{דבר||קיום העיסקה הועדף על קיום החוזה|19740806|33}}}} בשנת 1980 בקשה [[רשות מקרקעי ישראל]] למסור את הקרקעות של קריית קנדה כפיצוי לבעלי קרקעות ליד [[שפיים]] שנמנע מהם להקים יישוב על קרקעותיהם. המהלך נמנע בגלל התנגדות של ראש עיריית נתניה שחשש מהקמת שכונה חרדית בדרום נתניה.{{הערה|{{מעריב||ראש עירית נתניה מבקש לעכב מסירת קרית קנדה לחסידי גור|19800204|56}}}}{{הערה|[http://kan-naim.co.il/6395/ עולם הבוטניקה סוער: בשמורת האירוסים בנתניה שוב נתגלה אירוס ארגמן צהוב], כאן נעים, 2 במרץ 2005}}
*'''אגמים''' – שכונה בהתהוות שנמצאת בין קריית נורדאו, לאירוסים ודורה, מאופיינת בבניינים יחסית נמוכים אך ישנם גם מגדלים, לשכונה [[מרכז מסחרי]] וגישה ישירה לפארק השלולית
*'''גלי הים''' – שכונה חדשה (בנייתה החלה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים (ובאתר האשפה הישן) מדרום ובכביש בן-גוריון במזרח.
[[קובץ:Ir Yamim 2.jpg|ממוזער|250px|שמאל|בניינים בשכונת עיר ימים]]
*'''[[עיר ימים (נתניה)|עיר ימים]]''' – משתרעת על פני 1,140 דונם לאורך חוף הים של נתניה, בין שכונת גבעת האירוסים לרמת פולג, ועל-פי התוכנית צפויים להיבנות בה 4,640 יחידות דיור, 3,150 חדרי מלון וכ-34,000 מ"ר שטחי מסחר. בתכנון השכונה, הצפויה לאכלס כ-18 אלף תושבים, מושם דגש רב על איכות המגורים תוך שילוב שטחים ירוקים רבים. פארק מרכזי גדול מתוכנן לאורכה ולרוחבה של השכונה, עם שבילים תת-קרקעיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השכונה מתאפיינת במגדלי מגורים רבי-קומות. את השכונה תכנן האדריכל [[טומס לייטרסדורף|טומי לייטסדורף]]. תכנון הנוף ותכנון בניית המעברים התת-קרקעיים יבוצעו על ידי אדריכל הנוף [[צבי דקל]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=פרופ' נורית ליסובסקי|שם=ארץ הצבי והדקל|מו"ל=בבל|שנת הוצאה=2021}}</ref>בתחילת [[2012]] נפתח בשכונה זאת [[מרכז קניות|קניון]] בשם "[[קניון עיר ימים]]".{{הערה|{{nrg|יונתן קנטי|במקום דיונה: כך תוכנן הקניון החדש בנתניה|303/765|9 בנובמבר 2011|55|2}}}} בשכונה קיים בית ספר ממלכתי ע"ש [[חיים חפר]], בית ספר דתי ע"ש [[שלמה קרליבך]] ותיכון שש שנתי צומח ע"ש [[חיים גורי]].

==אקלים==
{{אקלים
|רוחב=
|ללא מרכוז=
|שנה_מקס=
|שנה_מינ=
|שנה_מקס_שיא=
|שנה_מינ_שיא=
|שנה_משק=
|ינו_מקס=17.8
|פבר_מקס=18.5
|מרץ_מקס=20.8
|אפר_מקס=24.1
|מאי_מקס=26.9
|יונ_מקס=29.2
|יול_מקס=31.1
|אוג_מקס=31.5
|ספט_מקס=30.7
|אוק_מקס=28.4
|נוב_מקס=24.5
|דצמ_מקס=19.9
|ינו_מקס_שיא=
|פבר_מקס_שיא=
|מרץ_מקס_שיא=
|אפר_מקס_שיא=
|מאי_מקס_שיא=
|יונ_מקס_שיא=
|יול_מקס_שיא=
|אוג_מקס_שיא=
|ספט_מקס_שיא=
|אוק_מקס_שיא=
|נוב_מקס_שיא=
|דצמ_מקס_שיא=
|ינו_מינ=6.5
|פבר_מינ=6.6
|מרץ_מינ=7.8
|אפר_מינ=10.4
|מאי_מינ=13.5
|יונ_מינ=16.9
|יול_מינ=19.8
|אוג_מינ=20.2
|ספט_מינ=17.8
|אוק_מינ=14.6
|נוב_מינ=10.8
|דצמ_מינ=8.1
|ינו_מינ_שיא=
|פבר_מינ_שיא=
|מרץ_מינ_שיא=
|אפר_מינ_שיא=
|מאי_מינ_שיא=
|יונ_מינ_שיא=
|יול_מינ_שיא=
|אוג_מינ_שיא=
|ספט_מינ_שיא=
|אוק_מינ_שיא=
|נוב_מינ_שיא=
|דצמ_מינ_שיא=
|ינו_משק=144
|פבר_משק=109
|מרץ_משק=59
|אפר_משק=14
|מאי_משק=4
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0
|אוק_משק=34
|נוב_משק=84
|דצמ_משק=126
|מקור=[https://www.israelweather.co.il/week_Archives.asp?tbSelCity=20&tbSelYear=2020&tbSelMonth=8 Israel Weather]
|מיקום=נתניה}}

== [[ערים תאומות]] ==
הערים התאומות של נתניה{{הערה|[http://www.netanya.muni.il/?CategoryID=2103 ערים תאומות], באתר עיריית נתניה}}:
{{טורים
| תוכן = *{{עיר תאומה|ניס|צרפת|מתאריך=1968}}
*{{עיר תאומה|גיסן|גרמניה|מתאריך=1978}}
*{{עיר תאומה|דורטמונד|גרמניה|מתאריך=1981}}
*{{עיר תאומה|גולד קוסט|אוסטרליה|קווינסלנד|מתאריך=1987}}
*{{עיר תאומה|סרסל|צרפת|מתאריך=1988}}
*{{עיר תאומה|שיופוק|הונגריה|מתאריך=1990}}
*{{עיר תאומה|נובי סונץ'|פולין|מתאריך=1994}}
*{{עיר תאומה|בורנמות'|הממלכה המאוחדת|אנגליה|מתאריך=1995}}
*{{עיר תאומה|סטוונגר|נורווגיה|מתאריך=1997}}
*{{עיר תאומה|קומו|איטליה|מתאריך=2004}}
*{{עיר תאומה|יאשי|רומניה|מתאריך=2005}}
*{{עיר תאומה|סאני איילס ביץ'|ארצות הברית|פלורידה|מתאריך=2006}}
*{{עיר תאומה|גלנדג'יק|רוסיה|מתאריך=2013}}
*{{עיר תאומה|פודברדי|צ'כיה|מתאריך=2014}}
*{{עיר תאומה|סנקט פטרבורג|רוסיה|מתאריך=2017}}{{הערה|1=[http://www.netanya.muni.il/?CategoryID=1047&ArticleID=10489 תחילתה של ידידות מופלאה]}}
*{{עיר תאומה|שיאמן|הרפובליקה העממית של סין|מתאריך=2021}}
}}

== לקריאה נוספת ==
*ארצית בן-נר, '''נתניה שלי''', המרכז הפדגוגי האזורי, נתניה, 1983
*שר-אל דוידוביץ, '''נתניה – סיפורה של עיר''', עיריית נתניה, 1992
*[[זאב וילנאי]], '''נתניה – בירת השרון''', עיריית נתניה, 1964
*[[אבשלום שמואלי]] ו[[משה ברור]] <small>(עורכים)</small>, '''ספר נתניה''', [[עם עובד]], 1982

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Netanya|שם ויקישיתוף=נתניה|ויקימסע=נתניה|ויקימילון=נתניה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בריטניקה}}
* {{בוט יישובים/7400|פרופיל}}
* [https://www.ksn.co.il/ נתניה און ליין] - [[מקומון]] חדשות ותרבות אינטרנטי בעיר נתניה.
* [http://levnetanya.co.il אתר מינהלת התחדשות מרכז העיר נתניה]
* [http://levnetanya.co.il/ לב נתניה], מקומון העיר.
* [http://www.netanyanet.co.il/ נתניה נט] – [[אתר חדשות]] ופנאי מהעיר נתניה
* [http://www.netanya-moreshet.org.il אתר מורשת העיר נתניה]{{קישור שבור}}
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/54517-2/97628-2/ '''יריית אבן הפינה לבניני הכפר נתניה, 1929'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [[יעקב גרוס]], סרטון [http://www.youtube.com/watch?v=_2rVGFIHCTY "הכפר נתניה 1929"]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=Y5tk5ECHRfA&t=197 מחנה לילדים פליטים בנתניה]. [[יומני כרמל]], נובמבר 1939 <small>(התחלה 3:17)</small>
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=3kv59q5AwbE&feature=em-uploademail אבן פינה לאזור תעשייה חדש בנתניה] במעמד [[דב יוסף]], [[יומני כרמל]] 1951
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=T4_6nZUXPIU#t=54 מצעד צה"ל לכבוד נתניה בת 25], [[יומני כרמל]] נובמבר 1954 <small>(התחלה 0:54)</small>
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=sacHl0c_XN4&feature=em-uploademail נתניה בת 25], [[יומני כרמל]] דצמבר 1954
* {{יומן חדשות|תיירות בנתניה|59433-2/99628-2/}}
* {{יוטיוב|_anZvV7_3ss|שם=ISRAEL, Netanya TODAY. Video Walk|אורך=1:30:30}} – טיול וידאו בנתניה, מאי 2020
* [http://www.netanya-hotelz.co.il/location/netanya/ מידע תיירותי על נתניה] – הוטלז נתניה
* [https://www.youtube.com/watch?v=UmmOJu8xCtg חלום בחולות], ניבה פרי סיפורסרט, בני ונכדי ראשוני נתניה מספרים על ראשיתה של נתניה, יוני 2017
* [http://primo.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,נתניה%20MAP&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=lso01&vid=NLI&mfacet=rtype,include,Maps,1&mfacet=tlevel,include,online_resources,1&mfacet=topic,include,Netanya%20(Israel),2&lang=iw_IL&offset=0&came_from=sort מפות היסטוריות סרוקות של נתניה, 1937 עד 1966], אוסף המפות ע"ש ערן לאור [[הספרייה הלאומית]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559497805171|נתניה (ישראל)}}
* {{רשות העתיקות}}
{{-}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{תמונה רחבה|Poleg049.jpg|1200px|שכונותיה הדרומיות של העיר מ[[שמורת שער פולג]]}}

{{חברות פורום ה-15}}
{{מחוז המרכז}}
{{ערי השרון}}
{{ראשי עיריית נתניה}}
{{הערים הגדולות של ישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נתניה|*]]
[[קטגוריה:מושבות]]
[[קטגוריה:השרון: יישובים]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:ערים במחוז המרכז]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים הקרויות על שם אישים]]
[[קטגוריה:הנצחת אמריקאים בישראל]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1929]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]