הצגת המקור של הדף "נתן שרנסקי"

{{מנהיג
| מקום לידה = {{דגל|ברית המועצות (1923–1955)}} [[דונצק]], [[ברית המועצות]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תמונה = [[קובץ:Sharansky.jpg|250px|מרכז|שרנסקי]]
| כיתוב =
| שם בשפת המקור = Анато́лий Щара́нский
| מפלגה = [[ישראל בעלייה]], [[הליכוד]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד הכלכלה והתעשייה|שר התעשייה והמסחר]]
|למניין=16
|התחלת כהונה=[[18 ביוני]] [[1996]]
|סיום כהונה=[[6 ביולי]] [[1999]]
|הקודם בתפקיד=[[מיכה חריש]]
|הבא בתפקיד=[[רן כהן]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד הפנים|שר הפנים]]
|למניין=18
|התחלת כהונה=[[6 ביולי]] [[1999]]
|סיום כהונה=[[11 ביולי]] [[2000]]
|הקודם בתפקיד=[[אליהו סויסה]]
|הבא בתפקיד=[[חיים רמון]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אהוד ברק]]}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[סגן ראש ממשלת ישראל|סגן ראש הממשלה]] ו[[משרד הבינוי והשיכון|שר הבינוי והשיכון]]
|למניין=15
|התחלת כהונה=[[7 במרץ]] [[2001]]
|סיום כהונה=[[28 בפברואר]] [[2003]]
|הקודם בתפקיד=[[בנימין בן אליעזר]]
|הבא בתפקיד=[[אפי איתם]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אריאל שרון]]}}
| תפקיד4 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[השר לענייני ירושלים]]
|למניין=10
|התחלת כהונה=[[3 במרץ]] [[2003]]
|סיום כהונה=[[4 במאי]] [[2005]]
|הקודם בתפקיד=[[אריאל שרון]]
|הבא בתפקיד=[[צחי הנגבי]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אריאל שרון]]}}
| תפקיד5 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[17 ביוני]] [[1996]]
|סיום כהונה=[[17 בפברואר]] [[2003]]
}}
{{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=<!--חבר הכנסת-->
|התחלת כהונה=[[17 באפריל]] [[2006]]
|סיום כהונה=[[21 בנובמבר]] [[2006]]
|כנסות=[[הכנסת הארבע עשרה|14]]–[[הכנסת החמש עשרה|15]], [[הכנסת השבע עשרה|17]]
}}
| חתימה =
}}
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. Peres Welcomes Sharansky.jpg|ממוזער|252x252 פיקסלים|ראש הממשלה ה-8, [[שמעון פרס]], מברך את [[אסיר ציון]] המשוחרר, אנטולי שרנסקי, בהגיעו לישראל, פברואר 1986]]
'''נתן (אנטולי) שרנסקי''' (ב[[רוסית]]: '''Анато́лий Щара́нский'''; ב[[אוקראינית]]: '''Анатолій Щаранський''', "אנטולי שְׁצָ'רָנסקי"; נולד ב-[[20 בינואר]] [[1948]], [[ט' בשבט]] [[ה'תש"ח]]) הוא [[פוליטיקאי]], [[סופר]], [[מתמטיקאי]], ו[[פעיל זכויות אדם]]. כיהן בעבר כיושב ראש [[הסוכנות היהודית]], [[חבר הכנסת]], ו[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]]. לפני [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו ארצה]] נודע בעיקר בשל היותו [[אסיר ציון]] ו[[מסורב עלייה]] [[ברית המועצות|סובייטי]]. חתן [[פרס ישראל]] בקליטת עלייה לשנת תשע"ח.{{הערה|{{mako|יעל אודם|פרס ישראל לעלייה לנתן שרנסקי|a6b658fcf593261004|news-israel/education-q1_2018|18 במרץ 2018}}}} הישראלי הראשון שקיבל את [[מדליית החירות הנשיאותית]] וכן את [[מדליית הזהב של הקונגרס]].

== קורות חיים ==
נולד בשם אנטולי בוריסוביץ' שצ'רנסקי ('''Анато́лий Бори́сович Щара́нский''') ב[[דונצק]] שב[[אוקראינה]] (אז ב[[ברית המועצות]]) למשפחה [[יהודי]]ת. הוא גילה כישרון ב[[מדעים מדויקים]] וב[[שחמט]] וסיים תואר ב[[מתמטיקה שימושית]] ב[[מכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה]]. היה [[ציונות|ציוני]] נלהב ועודד יהודים [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ישראל|מדינת ישראל]].

== כאסיר ציון ==
בשנת [[1973]], אחרי שבקשתו לקבל ויזת יציאה ל[[ישראל]] נדחתה בגלל סיבות שהוגדרו "ביטחוניות", החל שרנסקי לעבוד כמתרגם עבור ה[[פיזיקאי]] הנודע [[אנדריי סחרוב]]. בשנת [[1974]] נשא לאישה את [[אביטל שרנסקי|אביטל (נטליה) שטיגליץ]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[מוסקבה]]. בני הזוג לא קיבלו אישור עלייה, ואביטל [[עלתה לישראל]] לבדה מיד אחרי נישואיהם בתקווה שבעלה יקבל אישור לעלות בהמשך. שרנסקי הצטרף לארגון זכויות האדם [[קבוצת הלסינקי]] בראשותו של [[יורי אורלוב]]. הארגון, שהוקם בשנת [[1976]], נועד לפקח על יישום ולדווח על הפרות של [[הסכמי הלסינקי]] עליהם חתמה [[ברית המועצות]] ב-[[1975]], ובהם סעיף המחייב שמירה על [[זכויות האדם]]. באותה העת, שרנסקי גם הפך לדובר העיקרי עבור [[אסירי ציון]] ומסורבי העלייה היהודים.

ב[[מרץ]] [[1977]] נעצר והוגש נגדו [[כתב אישום]] לפיו העביר למערב רשימה שמותיהם של 1,300 מסורבי עלייה, שחלקם סורבו בשל החזקה בסודות מדינה, כפי שפורסם ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] ב-1976. ב[[יולי]] [[1978]] הרשיע אותו [[בית משפט|בית המשפט]] ב[[בגידה]], [[ריגול]] למען [[ארצות הברית]], [[הסתה]] ותעמולה אנטי-סובייטית וגזר עליו 13 שנות מאסר. הוא ריצה 16 חודשים ב[[כלא לפורטובו|כלא לֶפוֹרְטוֹבוֹ]]. על פי ספרו האוטוביוגרפי על התקופה "[[לא אירא רע]]", הצליח שרנסקי לשרוד את מחנות המעצר כיוון שבזכות דבקותו בזהותו היהודית ותשוקתו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לישראל]] נשאר חופשי בנפשו. מסופר על כך שפעם ישב עם מספר סוהרים בחדר ואמר להם שהם כולם עבדים, והוא האדם החופשי היחיד בחדר. שכן, כל הסוהרים נתונים לפקודותיהם של מפקדם ואין להם רצון חופשי כלל. ואילו לו יש חירות נפשית ומחשבתית. הוא [[יהודים|יהודי]] ובנפשו הוא לא משועבד לאף אחד.

את שנות הישיבה בכלא העביר בין השאר באמצעות משחק ואימונים ב[[שחמט]], גם ללא לוח שחמט. גם במאסר הוא לא הפסיק למחות, ונוספה לזה מחאה על תנאי מאסרו הקשים. הוא [[שביתת רעב|שבת רעב]], במצטבר, כ-200 ימים.

במהלך שנותיו בכלא הפך שרנסקי לסמל המאבק על [[זכויות האדם]] בברית המועצות ומאבקה של היהדות שם.

== שחרורו ועלייתו לישראל ==
[[קובץ:President Ronald Reagan with Anatoly Shcharansky.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתן שרנסקי נועד עם [[נשיא ארצות הברית|הנשיא ה-40 של ארצות הברית]], [[רונלד רייגן]], 1986]]
[[קובץ:President George W. Bush congratulates Natan Sharansky after honoring him with the 2006 Presidential Medal of Freedom.jpg|ממוזער|250px|נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' בוש ושרנסקי בטקס קבלת מדליית החירות הנשיאותית, 2006]]
כבר בשנת [[1978]] התפרסמו ידיעות על כוונה להחליף את שרנסקי במרגלים סובייטיים,{{הערה|{{מעריב||בון חוזרת: לא נסכים לחילופי גויים – שצ'ראנסקי|19780803|12}}}} אך הדבר לא יצא אל הפועל.

בעקבות המאבק לשחרורו שאותו הובילו אשתו אביטל ומטה "[[שלח את עמי]]" של תלמידי [[צבי יהודה קוק|הרצי"ה קוק]], שיצרו לחץ דיפלומטי כבד מצד [[העולם המערבי|המערב]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/562665/|כותרת=ריאיון עם נתן שרנסקי|אתר=מקור ראשון|תאריך=ט"ז בטבת תשפ"ג}}</ref> החליטה [[הכנסת]] לתבוע את שחרורו.{{הערה|1=יובל לישראל מאת [[חיים יבין]], 12 ינואר 1983}} ב-[[11 בפברואר]] [[1986]], לאחר שישב במאסר תשע שנים, שוחרר לבסוף שרנסקי במסגרת עסקה שבה נמסרו לברית המועצות חמישה מרגלים תמורת שלושה מרגלים מערביים, ביניהם שרנסקי. הסובייטים שיפרו מאוד את תנאי מאסרו בתקופה שלפני השחרור. הוא הבין שהוא עומד להשתחרר כשלראשונה, נתנו לו פירות טריים.

[[נשיא ארצות הברית]] [[רונלד רייגן]] דרש ששרנסקי ישוחרר שעה אחת לפני שני המרגלים האחרים בעסקה כדי להבדיל ביניהם, שהרי שרנסקי הואשם לשווא בריגול. דרישתו התקבלה, ושרנסקי שוחרר ראשון. החילופים בוצעו ב[[גשר גליניקה]] שקישר בין [[גרמניה המזרחית]] ל[[גרמניה המערבית|מערבית]]. אפילו שם, שרנסקי התעקש לזלזל בברית המועצות ובניגוד להוראה שקיבל מהחייל ששחררו, לצעוד ישר - הוא חצה את הגשר ב[[זיגזג]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.93fm.co.il/radio/281522/|כותרת=הסיפור המטלטל של נתן שרנסקי|אתר=[[רדיו קול חי]]|תאריך=ג' באדר א' תשע"ו}}</ref> מיד לאחר חציית הגשר העניק לו שגריר ישראל בגרמניה את [[דרכון|דרכונו]] הישראלי. ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] זכה לקבלת פנים נלהבת בהשתתפות [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[שמעון פרס]] ושר החוץ [[יצחק שמיר]].

בהגיעו לישראל ביקש שרנסקי להימנע מלקרוא לו אנטולי, אלא לכנותו בשמו העברי נתן, שבו הקפיד להשתמש בשנותיו הארוכות בכלא.
בשנת [[1988]] נבחר לעמוד בראש "[[הפורום הציוני]]", ארגון גג של מסורבי עלייה מברית המועצות. בנוסף, היה חבר מועצה של ארגון Peace Watch ועורך ב[[ג'רוזלם ריפורט]].

== בפוליטיקה הישראלית ==
בעקבות [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה הרוסית הגדולה]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], הקים שרנסקי את [[מפלגה|מפלגת]] "[[ישראל בעליה]]" שמטרתה הייתה לתת ביטוי לצורכיהם ומצוקותיהם של ציבור ה[[עולה חדש|עולים]] מברית המועצות לשעבר. ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת ה-14]] ([[1996]]) התמודדה מפלגתו לראשונה, זכתה בשבעה מנדטים ושרנסקי כיהן כ[[משרד הכלכלה והתעשייה|שר התעשייה והמסחר]] ב[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|ממשלת נתניהו]] הראשונה. במסגרת תפקידו, חייב לסמן את מחיר המוצרים על ידי הדבקת מחיר עליהם. התקנה באה לבטל פטור שניתן לבתי עסק שלפיו מוצרים רבים היו פטורים מחובת הסימון. הצו שתוקן ב[[יולי]] [[1998]] ביטל את רוב הפטורים.

ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות לכנסת ה-15]] ([[1999]]) החליטה מפלגתו להתמקד בנושאים שהפריעו לציבור העולים (בעיקר קושי להינשא ברבנות והכרה ביהדותם של עולים חדשים). היעד שהציבו לעצמם היה לקבל את [[משרד הפנים]] שהיה בשליטת [[מפלגת ש"ס]]. הססמה שנבחרה הייתה - "מ.וו.ד. פאד ש"ס קונטרול? ניאט. מ.וו.ד. פאד נאש קונטרול!" שתרגומה לעברית הוא "משרד הפנים בשליטת ש"ס? לא. משרד הפנים בשליטתנו!". סיסמה זו (שקוצרה לרוב ל"נאש קונטרול") הייתה סיסמת הבחירות המובילה של המפלגה וזכתה להדים רבים. בבחירות זכתה [[ישראל בעליה]] בשישה מנדטים ושרנסקי הצטרף ל[[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] כ[[משרד הפנים|שר הפנים]].

שרנסקי התפטר מתפקידו זה ביולי [[2000]] לפני [[ועידת קמפ דייוויד (2000)|ועידת קמפ דייוויד]]. בעקבות [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה – 2001|הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה]] בהן נבחר [[אריאל שרון]], הוא הצטרף לממשלתו וכיהן כ[[סגן ראש ממשלת ישראל|סגן ראש הממשלה]] ו[[משרד הבינוי והשיכון|שר הבינוי והשיכון]].

ב[[הבחירות לכנסת השש עשרה|בחירות לכנסת ה-16]] ([[2003]]) זכתה [[ישראל בעליה]] בשני מנדטים בלבד (שרנסקי ו[[יולי אדלשטיין]]). בעקבות הכישלון בבחירות (ירידה מ-6–7 מנדטים ל-2 בלבד) וקשיים כלכליים התמזגה המפלגה בתוך [[הליכוד]]. שרנסקי התפטר מהרשימה עוד בטרם הושבעה הכנסת ומונה ל[[משרד ההסברה והתפוצות|שר לענייני ירושלים, התפוצות והמאבק באנטישמיות]].

ב-[[2 במאי]] [[2005]] התפטר מן הממשלה במחאה על [[תוכנית ההתנתקות]].{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|השר שרנסקי התפטר מהממשלה בגלל ההתנתקות|3080015|2 במאי 2005}}}}

ב[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת ה-17]] ([[2006]]) התמודד ברשימת הליכוד, בה הוצב במקום ה-11, ונכנס לכנסת.

ב-[[11 באוקטובר]] 2006 הודיע על כוונה לפרוש מהחיים הפוליטיים.{{הערה|{{nrg|אלי ברדנשטיין, מעריב|סוף עידן שרנסקי בכנסת|489/729|11 באוקטובר 2006|1|1}}}} [[התפטרות]]ו מהכנסת נכנסה לתוקף ב-[[21 בנובמבר]] ולאחר טקס פרידה בהשתתפות [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אהוד אולמרט]].

== פעילות ציבורית ==
לאחר התפטרותו מהכנסת, עמד שרנסקי בראש [[מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים]] שב[[מרכז שלם]] בירושלים.

שימש כעמית ב[[המכון לאסטרטגיה ציונית|מכון לאסטרטגיה ציונית]] וכחבר בפורום האסטרטגי בו.

ב-[[25 ביוני]] [[2009]] נבחר שרנסקי ליושב ראש [[הסוכנות היהודית]] כמועמד של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], הוא כיהן בתפקיד זה תשע שנים והוחלף בקיץ 2018 על ידי [[יצחק הרצוג]].{{הערה|{{ynet||נתן שרנסקי נבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית|3737029|25 ביוני 2009}}}}

== פרסים והוקרה ==
* במאי [[1986]] נסע שרנסקי עם אשתו לארצות הברית שם הוענקה לשניהם [[מדליית הזהב של הקונגרס]], העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית כהוקרה על מאבקם למען זכויות האדם.
* ב-[[15 בדצמבר]] [[2006]] קיבל שרנסקי את [[מדליית החירות הנשיאותית]] של ארצות הברית מידי [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]], והיה לישראלי הראשון ולאדם הלא-אמריקני הרביעי (אחרי [[נלסון מנדלה]], ה[[אפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]], ו[[האם תרזה]]) שקיבל את שני העיטורים האמריקניים החשובים ביותר של הנשיא והקונגרס - מדליית הזהב של הקונגרס ו[[מדליית החירות הנשיאותית]].
* בשנת [[2019]] זכה ב[[פרס שומר ציון]].
* [[2018]] [[ה'תשע"ח|תשע"ח]] [[פרס ישראל]] ל[[מפעל חיים]]{{הערה|[[#פרס ישראל|אתר פרס ישראל]]}}<ref name=":0" />
* בשנת [[2020]] זכה ב[[פרס בראשית]], המכונה ה"נובל היהודי".{{הערה|[https://www.genesisprize.org/he/laureates/laureate-2020 נתן שרנסקי, חתן פרס בראשית 2020], באתר פרס בראשית}}
* ב-2024 קיבל את [[פרס בוני ציון]] בקטגוריית "אות הוקרה מיוחד".

==דעותיו וספריו==
===הסכסוך הישראלי-פלסטיני===
שרנסקי תומך במתן [[מדינה פלסטינית|מדינה לפלסטינים]] על חלק משטחי [[יהודה, שומרון ועזה]]{{מקור|סיבה=סותר לכאורה למצוטט לקמן בפסקה זו בשמו}}, אך רק בתנאי שהמדינה שיקימו תהיה מדינה חופשית עם [[דמוקרטיה|שלטון דמוקרטי]] שתפסיק את ה[[הסתה]] כנגד ישראל ותפרק את [[ארגון טרור|ארגוני הטרור]]. ל[[הסכמי אוסלו]], שלטענתו נתנו ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] ול[[יאסר ערפאת]] סמכויות ושטחים בלי לדרוש מהם מחויבות לדמוקרטיה, [[מלחמה בטרור]] ושמירה על זכויות אדם, הוא קרא "בגידה בעקרונות הדמוקרטיה".

לטענתו, לא יהיה שלום אמיתי עם מדינות ערב כי כל עוד כל עוד מדינות ערב הן דיקטטורות, יוכלו לעשות איתן שלום רק על בסיס של כוח.{{הערה|{{ערוץ7|[[עדי גרסיאל]]|"השלום יחכה עד שהערבים יהיו דמוקרטיים"|556295|11 בספטמבר 2003}}}}

בשנת [[2010]] פרסם נשיא ארצות הברית לשעבר, [[ביל קלינטון]], את דעתו על המכשולים להסדר בישראל, ובראשם: העולים מברית המועצות. ייתכן שתרמה לדעתו זו שיחה שקיים עם נתן שרנסקי בשנת [[2000]], בזמן השיחות ב[[קמפ דייוויד]], שבה הוא שאל אותו מדוע הוא היה השר היחיד שהתנגד להסכם, ושרנסקי ענה: "אני לא יכול לתמוך בזה. אני רוסי. הגעתי מאחת המדינות הגדולות בעולם לאחת מהקטנות ביותר. אתה רוצה שאני אחלק אותה לשתיים? לא תודה!".{{הערה|{{ynet|ynet|ביל קלינטון: העולים מרוסיה - מכשול לשלום|3958584|22 בספטמבר 2010}}}}

=== ישראליות ===
שרנסקי אמר פעם: {{ציטוטון|קשה לי לדבר לא רק בגלל העברית שלי... אלא משום שיש בחיי אדם רגעים של התרגשות שלא ניתן להעביר בשום שפה... מה שמאחד את כולנו זו ארצנו החזקה והעצמאית. אין לנו, פעילי העלייה ברוסיה, שום דבר נגד המשטר הסובייטי, אבל יש לנו קשר רוחני עם ארץ המולדת שלנו}}.

===על הדמוקרטיה בעולם===
שרנסקי פרסם ארבעה ספרים פרי עטו:
* "'''לא אירא רע'''", בהוצאת [[ספרית מעריב]]. ספר אוטוביוגרפי זה מתאר את מאבקו ושנותיו בברית המועצות.
* "'''The Case for Democracy: The Power of Freedom to Overcome Tyranny and Terror"''' (טיעון בזכות הדמוקרטיה: כוחה של החירות לגבור על עריצות וטרור).
* "'''Defending Identity: Its Indispensable Role in Protecting Democracy'''" (ביחד עם שירה וולוסקי) - פורסם ביוני 2008 ועוסק בחשיבותן של זהויות לאומיות, דתיות ואתניות לשמירת אופיין הדמוקרטי של מדינות, בתקופה בה ישנה נטייה גוברת במערב לראות בזהות כמכשול לשלום ודו-קיום. תורגם לעברית בידי שאול לוין וראה אור תחת הכותר "בזכות הזהות: תפקידה החיוני בהגנה על הדמוקרטיה", בהוצאת מרכז שלם בשנת [[2011]].
* נתן שרנסקי וגיל טרוי ([[2023]]) '''"לא לבד", בכלא, בפוליטיקה ובין בני עמי,''' ידיעות ספרים, 450 עמודים על הקשר בין ישראל לעם היהודי{{הערה|שם=:0|{{ynet||מהכלא הסובייטי ועד הפוליטיקה הישראלית: נתן שרנסקי בספר חדש|entertainment/article/h9d8ox87b|26 ביולי 2023}}}}

בספרו השני "[[יתרון הדמוקרטיה|טיעון בזכות הדמוקרטיה: כוחה של החירות לגבור על עריצות וטרור]]", שכתב עם [[רון דרמר]] ויצא ב-[[2004]], מנסח שרנסקי את האידאולוגיה שלו בדבר חיוניותה של ה[[דמוקרטיה]] לרווחתה, התקדמותה ושגשוגה של האנושות ואת הכרחיותה ליציבות, [[ביטחון חברתי|ביטחון]] ו[[חירות האדם|חירות]] ברחבי העולם. שרנסקי מחלק את העולם לחברות חופשיות ("free societies") וחברות-פחד ("fear societies"). בחברות חופשיות, (בתקופתנו - מדינות חופשיות) האדם חופשי ליזום ולבטא את ה[[יצירתיות]] שלו, וכך משיגה המדינה שגשוג כלכלי והתקדמות טכנולוגית, כמו כן - החירות מבטיחה שמירה על [[זכויות האדם]], מניעת דיכוי ובקרה עצמית. לעומת זאת, בחברות הפחד, האזרחים מפחדים להביע את דעתם ומבצעים את מצוות השלטון בחוסר רצון, דבר הגורם להתפתחות איטית של הכלכלה, עוני ונחשלות טכנולוגית. משטר הפחד מפני השלטון מדכא יוזמה חופשית וביקורת על השלטון, ובכך פותח פתח לעריצות ו[[שחיתות]] שמרקיבים את מנגנון המדינה.

כדי להבדיל בין חברת-פחד לבין חברה-חופשית שרנסקי מציע את "מבחן כיכר העיר"- אם אדם יכול לצעוד לכיכר העיר, ולבטא את דעותיו בלי שיחשוש ממעצר, מאסר או פגיעה, הרי שאדם זה חי בחברה חופשית, ולא בחברת פחד.{{הערה| [http://www.shalempress.co.il/catalog/product.asp?id=69 יתרון הדמוקרטיה: על כוחו של החופש לגבור על הרודנות והטרור], הוצאת שלם}}

שרנסקי מסרב להגביל את הדמוקרטיה רק למערב וטוען שהיא חייבת להיות מנת חלקן של כל אומות העולם. לטענתו, הערבים, הסינים, הקובנים והאפריקנים ראויים לדמוקרטיה לא פחות מאשר אמריקנים, צרפתים ובריטים. שרנסקי טוען שיציבות בעולם תתאפשר רק כאשר כל אומות העולם יחיו במדינות חופשיות ולא ב[[דיקטטורה|דיקטטורות]] עריצות. לכן הוא תומך בקו תקיף כנגד מדינות טוטליטריות שמטרתו להפיל את העריצים ולהעניק חירות לעמים המדוכאים באמצעות הקמת משטרים דמוקרטיים המחויבים ל[[חירות האדם|חירות]] ושמירה על זכויות אדם.

הספר זכה לתגובות נלהבות מבכירים בממשל האמריקני, ביניהם נשיא ארצות הברית, [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]]. אחת מעמדותיו של שרנסקי, כי על [[הרשות הפלסטינית]] להיהפך ל[[דמוקרטיה]] קודם הישיבה איתה למשא ומתן, אומצה על ידי [[מחלקת המדינה של ארצות הברית|מזכירת המדינה]] האמריקנית [[קונדוליזה רייס]] כעמדתו הרשמית של הממשל. ג'ורג' בוש הזמינו לפגישה בת שעה ב[[הבית הלבן|בית הלבן]],{{הערה|1=[http://www.weeklystandard.com/Content/Public/Articles/000/000/005/137redzw.asp Honoring Democracy], מאמר על פגישת בוש-שרנסקי בשנת 2005{{קישור שבור|24.5.2020}}}} ואף המליץ בריאיון ל-[[CNN]] לכל אמריקני לקרוא את הספר:{{הערה|1=[http://www.cnn.com/2005/ALLPOLITICS/01/10/bush.readinglist.tm/ מה קורא הנשיא בוש], כתבה ב-CNN משנת 2005}}
{{ציטוט|תוכן = "אם ברצונך להציץ לאופן המחשבה שלי בנושאי מדיניות חוץ, קרא את ספרו של שרנסקי 'טיעון בעד דמוקרטיה'. הייתי שם את הספר ברשימת המומלצים עבור אנשי ממשל, ובמיוחד עבור הוגי דעות. הספר תמציתי וטוב. הבחור הוא דמות הירואית, אתה יודע? זה ספר מצוין."}}
<!-- הציטוט המקורי היה:
{{ציטוט|תוכן = "If you want a glimpse of how I think about foreign policy read Natan Sharansky's book, The Case for Democracy. . . . For government, particularly--for opinion makers, I would put it on your recommended reading list. It's short and it's good. This guy is a heroic figure, as you know. It's a great book." }}.
-->

===על העם היהודי===
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}}
לאחר סיום תפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית, הביע שרנסקי את עמדתו על הצורך לייסד את "מועצת העם היהודי" - שתורכב תחילה מח"כים לצד נציגי התפוצות, ושתהיה "וולונטרית באופיה וייעוצית בפעילותה, ורוחה תהיה רוח של ברית".{{הערה|1={{השילוח|דוד וינברג|"אז מה לעשות? לדבר"|שיחה-עולמית-ספטמבר-2018|11, ספטמבר 2018}}}}

==חיים אישיים==
בני הזוג שרנסקי מתגוררים בשכונת [[קטמון]] הישנה [[ירושלים]] ולהם שתי בנות.

אחיה של אביטל שרנסקי, אל"ם [[מיכאל שטיגליץ]], שימש כ[[נספח צה"ל]] ברוסיה בין השנים [[1992]]–[[1996]] ונפל תוך כדי שירותו, קבור ב[[הר הרצל]].

חגג [[בר מצווה]] רק בגיל שישים וחמש.<ref name=":0" />

שרנסקי הפקיד את ארכיונו האישי ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]].<ref>{{ארכיון בספרייה הלאומית|990047305100205171}}</ref>

==לקריאה נוספת==
===כתביו===
* נתן שרנסקי, '''מדינת היהודים: היובל הבא'''. [[תכלת (כתב עת)|תכלת]] 6, חורף [[ה'תשנ"ט]]/ 1999.
* שרנסקי, נתן (2004). '''מקורות האנטישמיות החדשה: הרהורים על השנאה שמסרבת לדעוך''', בתוך [[תכלת (כתב עת)|תכלת]] 17, קיץ [[ה'תשס"ד]]
* נתן שרנסקי עם [[רון דרמר]], '''יתרון הדמוקרטיה: על כוחו של החופש לגבור על הרודנות והטרור''', ירושלים, [[הוצאת שלם]], 2005.{{הערה|{{הארץ|אלי אייל|אם העולם היה פשוט כמו שמציג שרנסקי, הדיפלומטיה היתה מדע ולא אמנות|1.1047815|25 בספטמבר 2005}}}} {{ULI|008773963}}
* נתן שרנסקי עם שירה וולוסקי-וייס, '''בזכות הזהות: תפקידה החיוני בהגנה על הדמוקרטיה''', ירושלים, [[הוצאת שלם]], 2011.
* '''להיות ישראלי''', '''70 לישראל''', [[ידיעות ספרים]], עמ' 249
* נתן שרנסקי וגיל טרוי ([[2023]]) '''"לא לבד", בכלא, בפוליטיקה ובין בני עמי,''' ידיעות ספרים, 450 עמודים<ref name=":0" />

=== נכתב עליו ===
* [[מרטין גילברט]], '''שצ'רנסקי: סיפורו של ניצחון''', תרגם [[אביעזר גולן]], [[הוצאת ידיעות אחרונות|הוצאת עידנים]], [[תשמ"ז]]/ 1987.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Natan Sharansky|ויקיציטוט=נתן שרנסקי}}
* {{קישורי ח"כ|127|פתוחה=ותיק}}
* {{מרחב}}
* {{עיתונות יהודית היסטורית/חיפוש|"נתן שרנסקי"|נתן שרנסקי}}
* [http://www.mfa.gov.il/MFA/MFAArchive/2000_2009/2003/3/Natan%20Sharansky נתן שרנסקי באתר משרד החוץ]
* [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/sharansky.html ביוגרפיה של נתן שרנסקי]
* {{עוגן|פרס ישראל|{{פרס ישראל|natan-shirantzki}}}}
* [http://www.weeklystandard.com/Content/Public/Articles/000/000/004/224ncdel.asp ריאיון עם נתן שרנסקי על תקופת מאסרו בגולאג]
* {{הארץ|שלמה אבינרי|"בזכות הזהות: תפקידה החיוני בהגנה על דמוקרטיה" מאת נתן שרנסקי, המדינה ואני|1.1448049|7 בספטמבר 2011}}
* {{ישראל היום|יורי ילון|"בכלא, שיחקתי בראשי אלפי משחקי שחמט"|351801|28 בינואר 2016}}
* {{היו ימים|BbKM3VdKli0|אהרן ברנע|נתן שרנסקי|6 ביולי 2016}}
* {{סרטונים}} [[חיים שכאלה]] [https://youtu.be/NQCO4UCJtJ4 עם נתן שרנסקי], [[הערוץ הראשון]], 1997
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/IM8o47KUbfA?t=16 שיחות עם שרנסקי], בהפקת [[ההסתדרות הציונית העולמית]], [[ארכיון שפילברג]], 1986
* {{הספרנים|נתי גבאי|ספר התהילים שהציל את נתן שרנסקי בכלא הסובייטי|sheranskytehilim|11.02.2018}}
* {{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|"32 שנה שאני בגן עדן": נתן שרנסקי בשיחה על ציונות והזכייה בפרס ישראל|news/politics/Article-628445|20 במרץ 2018}}
* {{מקור ראשון|[[צביקה קליין]]|נתן שרנסקי: "מדינת ישראל צריכה להוכיח שהיא בית לכל יהודי"|dyukan/33687|31 במרץ 2018}}
* {{ישראל היום|אריאל בולשטיין|"לאנשים יש רצון לשייכות ולחופש; ישראל מממשת עבורם את שניהם"|546897|4 באפריל 2018}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=4KlM0sK1txo פרס ישראל תשע"ח - נתן שרנסקי], [[ערוץ הכנסת]], 19 באפריל 2018 {{וידאו}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDUSP4896&presentorid=NLI_EDU&searchurl=http%3A%2F%2Fweb.nli.org.il%2Fsites%2Fnlis%2Fhe%2Feducation%2Fpages%2Fresults.aspx%23%3Fquery%3Dlsr16%2Cexact%2Cפריט+מקור%26query%3Dany%2Ccontains%2Cמפד%22ל%26institution%3DNNL%26vid%3DNLI_EDU%26loc%3Dlocal%2Cscope%3A(NNL_EDU1)%26sortField%3Dpopularity%26indx%3D1%26bulkSize%3D10 קריקטורה של אסיר ציון המשוחרר נתן שרנסקי ורעייתו אביטל יום לאחר הנחיתה בארץ], אתר חינוך ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]].
* {{כיכר השבת|כיכר גלובל|נתן שרנסקי מגולל את סיפורו: כך ניצלתי מהק.ג.ב. ברוסיה|358682|6 במאי 2020}}
* {{ישראל היום|רן פוני|נתן שרנסקי: "בקורונה נפתחו יותר תיקי עלייה. אנשים נזכרו בחשיבות המשפחה והבית, וישראל היא הכתובת לכך"|833207|24 בדצמבר 2020}}
* {{בריטניקה}}

'''מכּתביו''':
* {{תכלת||הפסיפס של הרצל|271|20, קיץ התשס"ה}}
* {{הארץ||רק בצינוק הגולג, נתן שרנסקי הרגיש חופש|1.1354177|13 באוקטובר 2008}}
* {{הארץ||אלה לא פעילי זכויות אדם|1.2833692|30 בינואר 2016}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|רקע=
|צבע=black
|כותרת=נתן שרנסקי - תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{שרי הפנים}}
{{שרי הכלכלה והתעשייה}}
{{שרי הבינוי והשיכון}}
{{שרי התפוצות}}
{{שרי ירושלים}}
{{יושבי ראש הסוכנות היהודית}}
}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:שרנסקי, נתן}}
[[קטגוריה:ישראלים שהופיעו ברשימת טיים 100]]
[[קטגוריה:אסירי גולאג]]
[[קטגוריה:אסירי ציון בברית המועצות]]
[[קטגוריה:זוכי הפרס הלאומי לספרים יהודיים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס בראשית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לשנת 2018]]
[[קטגוריה:זוכי פרס שומר ציון]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת הארבע עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמש עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השבע עשרה]]
[[קטגוריה:שרי ממשלות ישראל זוכי פרס ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הקבינט המדיני-ביטחוני]]
[[קטגוריה:חברי כנסת זוכי פרס ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם ישראל בעלייה]]
[[קטגוריה:יו"ר הסוכנות היהודית]]
[[קטגוריה:ישראל: ראשי מפלגות]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי אוקראינה]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה יהודים]]
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בברית המועצות]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי עיון ישראלים]]
[[קטגוריה:מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס]]
[[קטגוריה:ישראלים מקבלי מדליית החירות הנשיאותית]]
[[קטגוריה:סגל מרכז שלם]]
[[קטגוריה:סגני ראש ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1980]]
[[קטגוריה:שובתי רעב ישראלים]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל העשרים ושמונה]]
[[קטגוריה:שרים שכיהנו בעת שלא היו חברי כנסת]]
[[קטגוריה:השרים לענייני ירושלים]]
[[קטגוריה:קטמון: אישים]]
[[קטגוריה:ירושלים: חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1948]]