הצגת המקור של הדף "נירים"

{{בוט יישובים/0602
|שם=נירים|
|שם בערבית=|
|מוצא המייסדים=|
|מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית אשכול|בחירה=[[נירים]]}}
|סמל=|
|דגל=|
|תמונה=[[קובץ:Nirim-2023.jpeg|250px]]|
|כתובית=|
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|אתר אינטרנט=http://www.nirim.co.il|
}}
[[קובץ:Nirim Mayday.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כרזת אחד במאי 1948 בחדר האוכל של נירים לאחר התקפת המצרים "לא הטנק ינצח כי אם האדם"]]
'''נִירִים''' הוא [[קיבוץ]] ב[[נגב|נגב הצפוני-מערבי]], המשתייך ל[[הקיבוץ הארצי|קיבוץ הארצי]]. מקור שמו של הקיבוץ הוא בגדוד "ניר" של [[השומר הצעיר]], שחלק מגרעינו הקים את הקיבוץ. הקיבוץ נמנה עם יישובי [[מועצה אזורית אשכול]].

==היסטוריה==
הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "ניר" של [[השומר הצעיר]], שעבר [[הכשרה]] ב[[ניר דוד]]. הקיבוץ התארגן ביולי 1946 ב[[ראשון לציון]] ושלח את ראשוני חבריו ל[[גבולות]]{{הערה|{{על המשמר||4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר|19460721|51}}}}. לאחר שהות של מספר חדשים במצפה [[גבולות]], יצאו חברי נירים במוצאי [[יום הכיפורים]] [[תש"ז]], [[6 באוקטובר]] [[1946]], במסגרת עליית [[11 הנקודות]] ל{{ה|נגב הצפוני}}. בגלל תקלה לוגיסטית, ההתיישבות לא הייתה במקום המתוכנן{{הערה|על פי הפתיח של {{יוטיוב|W6iJ-9VmRIY|שם="יומה של נירים", סרט תעודי מ-1966, במאי מנחם שובל, שעיקרו קרב נירים במלחמת העצמאות|אורך=13:49 דקות}}}}. רק כעבור מספר חודשים עברו לנקודה המתוכננת, והתיישבו על כ-1,600 דונם{{הערה|{{הצופה||13 נקודות חדשות ותקציביהן|19470102|45}}}} במקומו הראשון של הקיבוץ (ליד קיבוץ [[סופה (קיבוץ)|סופה]] של היום), שנקרא '''דנגור'''{{הערה|{{על המשמר||בשלושה ראשים יצאו מגבולות|19461008|24}}}}. ברוב המקורות כתוב ששם זה הוא של [[שייח']] ערבי שקברו היה בסביבה, אך למעשה אדמות אלה נקראו על שם [[גאולת קרקע (ציונות)|רוכשן]], הרב [[שלום דנגור]], רבה של העיר [[סואץ (עיר)|סואץ]] בשנים [[1907]]–[[1916]]{{הערה|{{על המשמר|עזרא ריבליס|ואהבת לארצך במוך ("דנגור"- מנין?)|19751121|139}}}}.

===במלחמת העצמאות===
[[קרב נירים]] התחולל בבוקר ה־[[15 במאי]] [[1948]], בין [[חיל המשלוח המצרי (1948)]], שפלש לשטחה הריבוני של [[ישראל|מדינת ישראל]] ארבע-עשרה שעות לאחר [[הכרזת המדינה|ההכרזה על הקמתה]] במטרה לכבוש את הקיבוץ, לבין חברי קיבוץ נירים, שעל פי [[החלטת החלוקה]] נועד להיות בתחום [[המדינה היהודית]]. גם [[כפר דרום]] הותקף שוב באותו היום.

בנירים היו באותה שעה 42 איש (30 חברים ו-12 חברות) שנשקם היה 14 [[רובה|רובים]], ארבעה [[סטן|סטנים]] ו[[מקלע]] אחד. במקום היה בית ביטחון מ[[בטון]] ושאר המבנים היו מעץ. הלוחמים איישו את החפירות והעמדות. [[דודו אלון (לובלסקי)|דודו אלון]] מונה למפקד הכוח.

{{ציטוט|תוכן=את קומץ המגינים תקף גדוד [[חי"ר]] מצרי שמנה כאלף לוחמים, מחלקה של שישה [[משוריין|משוריינים]], מחלקת [[מרגמה|מרגמות]] "3 (שישה קנים) ומחלקת [[מקלע|מקלעים]] כבדים, וכעשרים [[זחלילית אוניברסלית|זחליליות]] נושאות נשק אוטומטי. התוקפים נסתייעו בגדוד [[ארטילריה]] וב[[טנק]]ים.|מקור=[[אברהם אדן]]{{הערה|[http://www.nirim.co.il/viewStaticPage.aspx?pageID=26 מצוטט באתר קיבוץ נירים].}}}}

בשעה 07:00 החלה הרעשת [[תותח]]ים ו[[מרגמה|מרגמות]] מכיוון [[רפיח]], וטור ממונע, שכלל ארבעה [[טנק]]ים קלים, מספר מכוניות משוריינות, 27 "[[נושא ברן|נושאי ברן]]" ומספר מכוניות נושאות חיילים. בחיפוי אש נעצרו המכוניות במרחק 400 [[מטר]]ים מנירים. החיילים המצרים ירדו מהרכבים, ובחיפוי אש החלו להסתער לעבר הגדרות ללא סדר. המגינים נצרו את נשקם, ובהגיע התוקפים למרחק 150 מטרים פתחו באש מדויקת. שריוני המצרים נעצרו משהבחינו על גדרות המשק בשלטים הכתובים [[אנגלית]]: "זהירות! מוקשים!". בחיפוי תותחים נסוגו המצרים בהשאירם במקום 35 הרוגים{{הערה|בדיווח ראשוני נכתב 31: {{על המשמר||31 מצרים נהרגו במערכה על נירים|19480517|66}}}}. בהתקפה נהרגו שבעה מחברי נירים וששה נפצעו. בלילה נהרג ממוקש חבלן מחברי המשק. למחרת המשיכו המצרים להפגיז את המקום אך לא התקיפו אותו. עמידתה של נירים במערכה הועלתה על נס{{הערה|{{על המשמר|ש. פינס|התקפת תותחים של המצרים על כפר דרום|19480706|5}}{{ש}}{{מעריב|יצחק זיו אב|הנגב עוד אינו שלנו|19490422|37}}}}, ובעיתונות בישראל פורסמה ההערכה שכישלון ההתקפה על נירים גרמה למצרים להימנע מלנסות לכבוש את [[הנגב הצפוני]], ובמקום זאת להתקדם ישירות על הכביש דרך עזה לכיוון אשדוד{{הערה|{{על המשמר|אברהם מלול|פעילות הצבא המצרי בנגב|19480611|48}}}}.

ההתקפות על נירים חודשו בנובמבר 1948 לאחר [[מבצע יואב]] וכיתור [[כיס פלוג'ה]], כשהמצרים ביצרו את עמדותיהם{{הערה|{{על המשמר||המצרים הקימו עמדות חדשות ליד נירים ובארי|19481125|7}}}} וביקשו להפעיל לחץ נגדי על ישראל{{הערה|{{דבר||תגובה ישראלית להתנקשות המצרים באיזור עימארה נירים|19481207|12}}}}. בדצמבר הוציאו המצרים שתי התקפות של טנקים לכיוון נירים{{הערה|{{דבר||אחרי חיל הטנקים הובס גם חיל הרגלים המצרי|19481209|10}}}}{{הערה|{{על המשמר||נהדפה התקפת טנקים כבדה על קיבוץ נירים|19481212|1}}}}{{הערה|{{מעריב||אמש נתחדשו ההתחדשויות באיזור נירים|19481223|1}}}}.

בתקופת ההפגזות על נירים התנהלו חיי המשק מתחת לקרקע. פרט לבית הביטחון נהרסו כל המבנים. מחדר האוכל נשאר קיר ועליו סיסמה, שנתלתה בחגיגות [[אחד במאי]] והייתה מאז סמל לכל הלוחמים: '''לא הטנק ינצח כי אם האדם'''. שמונת הנופלים נקברו במקום ולזכרם הוצבה אנדרטה צנועה{{הערה|שם=מעבר|{{על המשמר||לא הטנק ינצח כי אם האדם|19490516|12}}}}. לימים הוקמה במקום [[אנדרטת נירים (דנגור)|אנדרטת נירים]] ועליה סיפור הקרב.

===במדינת ישראל===
לאחר המלחמה, בתחילת 1949 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי{{הערה|שם=מעבר}}{{הערה|{{על המשמר|שבתי קפלן|קיפוד בלוע הארי|19490621|40}}}} ובשטחו המקורי הוקם הקיבוץ [[ניר יצחק]]. שטח הקיבוץ הוא כ-22,000 [[דונם]].

[[קובץ:0001 FL68016425.jpg|ממוזער|תושבת קיבוץ נירים 1972, מתוך [[אוסף דן הדני]] [[הספרייה הלאומית]].]]
ברבע הראשון של המאה ה-21 סבל הקיבוץ יחד עם שאר יישובי [[עוטף עזה]] ממתקפות של [[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] ו[[קסאם]]. ביום ה-50 ל[[מבצע צוק איתן]] בשנת 2014 נהרגו חברי הקיבוץ זאב עציון ושחר מלמד מירי פצמ"ר בעת שביצעו עבודות חשמל בקיבוץ{{הערה|{{הארץ|גילי כהן, שירלי סיידלר, ג'קי חורי|כשעה לפני הפסקת האש: שני הרוגים ופצוע קשה מפגיעת פצמ"ר באשכול|1.2417114|27 באוגוסט 2014|מנויים=לא}}}}.

הקיבוץ החל בתהליך הפרטה בשנת 2008 כדי להיות יותר אטרקטיביים לנקלטים חדשים. נירים הפכה מקהילה שיתופית לקהילה המקיימת ערבות הדדית במודל 'רשת ביטחון' ברמה גבוהה, בתהליך מורכב שכלל עימותים{{הערה|תם פרחי, [https://eshkol.info/uploads/n/1577277838.6904.pdf השבט אומר את דברו], 232 - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גליון 140, אוגוסט 2015, עמוד 11}}.

לאחר תום תהליך ההפרטה, משנת 2015 ועד 2019, נקלטו בקיבוץ כ-53 חברים חדשים. הקיבוץ הגיע אז לכ-400 נפש, מתוכם כ-200 חברים, 100 ילדים ו-40 תושבים.

=== הטבח בנירים ===
{{ערך מורחב|הטבח בנירים}}
ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת [[טבח שבעה באוקטובר]], פלשו מחבלים מארגון הטרור חמאס לקיבוץ, טבחו בתושביו, רצחו תשעה מהם, וחטפו חמישה תושבים לרצועת עזה. לאחר שעות של קרבות של כיתת הכוננות של הקיבוץ, ולאחר מכן גם של כוח של [[יחידת דובדבן]], הקיבוץ טוהר ממחבלים.

התושבים פונו למלון ב[[אילת]] ובהמשך התגוררו באופן זמני ב[[באר שבע]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://beersheva.mynet.co.il/local_news/article/r1vmdeynp|כותרת=חברי קיבוץ נירים מעוטף עזה יעברו לבאר שבע|אתר=mynetbeersheva|תאריך=2023-11-20|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-11-29}}</ref>{{הערה|{{גלובס|יובל ניסני|חוזה לחמש שנים וחדר אוכל: כך ייראה המעבר של ניר עוז לקריית גת|1001463611|29 בנובמבר 2023}}}}{{הערה|{{מוסף כלכליסט|אמיתי גזית|בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים|07-12-23/m01}}}}. בפברואר 2025 הוחל במסירת הבתים המשופצים לתושבים, והשיקום יועד להסתיים בסוף אפריל 2025{{הערה|{{ynet|רוני גרין שאולוב|500 ימים לטבח: היישובים בעוטף עזה שאי אפשר עדיין לגור בהם|news/article/s1txihx5yg|17 בפברואר 2025}}}}.

==כלכלה==
עיקר פרנסתו של נירים היא על החקלאות. ענף גידולי השדה חולש על שטחים נרחבים וגידולים מגוונים ומעסיק עובדים מקצועיים רבים, מרביתם בני הקיבוץ. בנירים ענפים חקלאיים נוספים, בהם מטע אבוקדו, חממות ורפת. נירים הוא גם אחד מהמשקים האורגניים הגדולים ביותר במדינת ישראל.

לקיבוץ שותפות במפעל '[[נירלט]]' ובנוסף, חלק נכבד מחבריו מוצא את פרנסתו מחוץ לקיבוץ בעבודות בתחומי החינוך והאקדמיה, החקלאות, הרווחה ובריאות הנפש, ההנדסה והטכנולוגיה.

==ראו גם==
* [[בית הכנסת העתיק במעון|בית הכנסת העתיק בנירים]]

==לקריאה נוספת==
* '''[[תולדות מלחמת הקוממיות]]''', הוצאת [[מערכות]], 1964
* יואב רגב, '''הגדות תש"ח''', נתניה: [[אחיאסף]], 2013.
* [[עמיעד ברזנר]], '''ניצני השריון''', [[הוצאת מערכות]], 1995.
* רוני גיטר (עורך), '''חמישים השנים הראשונות: יובל קיבוץ נירים, 1946–1996''', דליה: מערכת, 1997
* יגאל נחושתן, [http://www.nirim.co.il/uploads/בית%20המגן/ygaln-swork-nirim1948.pdf קיבוץ נירים במלחמת העצמאות – היבטים אזרחיים וצבאיים], 2016
* {{וואלה|יניר יגנה|כשנאצר הופתע בפעם הראשונה: בחזרה לקרב ההירואי שהכריע את גורל המדינה|3353499|25 באפריל 2020}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Nirim}}
* {{אתר רשמי}}
[[קובץ:ביום העליה לנירים בנגב הבדואים השכנים באים לראות בבנין הנקודה החדשה , המוכתר עם מספר חברים באו לקדם -JNF012317.jpeg|ממוזער|ביום העלייה לנירים ב[[הנגב|נגב]] [[בדואים בישראל|הבדואים]] השכנים באים לראות בבנין הנקודה החדשה, המוכתר עם מספר חברים באו לקדם]]
[[קובץ:ביום העליה לנירים בנגב מכוניות רבות שקעו בחולות הסביבה וטרקטור הנקודה עוזר להוציאן-JNF012318.jpeg|ממוזער|יום העלייה לנירים בנגב מכוניות רבות שקעו בחולות הסביבה וטרקטור עוזר לחלצן]]
* תולדות [https://www.kibbutz-story.com/post/nirim נירים] באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
* {{תנועת אור}}
* [https://web.archive.org/web/20140807110402/http://idfarchives.bloger.co.il/128266/ בן-גוריון על תושבי נירים בעקבות ההפגזה ב-30 מאי 1955]
* {{מעריב|א. גזית|נירים|19720630|275}}
* [https://www.kan.org.il/content/archive/arc/p-573499/s1/582019/ עוטף עזה - החיים שלפני | נירים גלריה ברפת | [[פנחס כהן גן]]], [[הערוץ הראשון]], מתוך יומן השבוע, [[עמוס ארבל]], 5 בפברואר 1972
* {{הארץ|ניר ברעם|בתוך ענן המלחמה|1.2684892|16 ביולי 2015}}.
* [https://web.archive.org/web/20160303173907/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64566&itemId=7871&itemType=0 לכתבה בנושא 'לא הטנק ינצח כי אם האדם]' - '''באתר יד לשריון.'''
* מיכאל יעקובסון: [https://michaelarch.wordpress.com/2014/02/20/סיבוב-בקבר-האחים-של-חללי-נירים-בקבר-של/ סקירה מצולמת על אנדרטת דנגור ועל בית הקברות בנירים], באתר 'חלון אחורי', 20 בפברואר 2014
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2016/02/02/סיבוב-בשני-חדרי-האוכל-התאומים-בקיבוצי/ סקירה אדריכלות והיסטורית על הקיבוץ וחדר האוכל], באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2016
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467847105171|נירים (ישראל)}}
* {{תמונה}} [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Haotef.aspx אוסף תצלומים] מימי ראשית היישובים שדרות, [[נחל עוז]], ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר [[הארכיון הציוני]], 19 באוקטובר 2023
* {{הספרנים|יעל אינגל|הרוח של קיבוץ נירים תנצח|otef-kibbtuz-nirim|30 בנובמבר 2023}}
* הילה גן אפרתי, [https://www.kibbutz-story.com/post/nirim נירים - לא הטנק ינצח כי אם האדם], אתר מיזם הנגב המערבי והגליל, 24 באוגוסט 2024
* [https://makom.hamoreshet.org.il/landmark/the-ancient-synagogue-in-maon-maon-intersection-kibbutz-nirim/ מיזם אבני מורשת], בית הכנסת העתיק במעון
* [https://makom.hamoreshet.org.il/landmark/monument-commemorating-the-battle-of-nirim-kibbutz-nirim/ מיזם אבני מורשת], אנדרטת נירים (דנגור)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מועצה אזורית אשכול|בחירה=[[נירים]]}}
{{11 הנקודות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נירים|*]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1946]]
[[קטגוריה:קיבוצים]]
[[קטגוריה:קיבוצי הקיבוץ הארצי]]
[[קטגוריה:עוטף עזה]]
[[קטגוריה:החזית המצרית במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:11 הנקודות]]
[[קטגוריה:קיבוצים במחוז הדרום]]
[[קטגוריה:הנגב: יישובים]]
[[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]]
[[קטגוריה:יישובים בדרום ישראל שפונו במלחמת חרבות ברזל]]