הצגת המקור של הדף "ניסיונות פגיעה במסגדי הר הבית"

{{לשכתב|חוסר איזון, ציון תכנים שאינם קשורים לנושא בפרט בפרקים המקדימים, כמפורט בדף השיחה|נושא=דתות|נושא2=צבא וביטחון|כל הערך=כן}}
'''ניסיונות הפגיעה במסגדי הר הבית''' הם מקרים שבהם נעשו, על ידי גורמים לא־מוסלמיים, פעולות שמטרתן פגיעה ב[[מסגד אל-אקצא]] וביתר האתרים המקודשים לאסלאם במתחם [[הר הבית]]. הניסיונות החלו לאחר [[הקמת מדינת ישראל]], ורובם המוחלט סוכל על ידי [[מערכת הביטחון הישראלית]] כבר בשלב התכנון.

==התכנון לפוצץ את המסגדים במהלך מלחמת העצמאות==
ביולי 1948 תכנן [[יהושע זטלר|יהושע "מאיר" זטלר]], מפקד ה[[לח"י]] בירושלים, לפוצץ את המסגדים על הר הבית, בהשפעת סעיף י"ח של [[עיקרי התחייה]] שנכתבו על ידי [[אברהם שטרן]]. בסעיף זה נכתב כי אחת ממטרות התנועה היא בניין הבית השלישי "כסמל לתור הגאולה השלמה". כמו כן הושפע משירתו המשיחית של [[אורי צבי גרינברג]]. זטלר ארגן חוליה של שלושה חברי לח"י, צייד אותם בעשרים תרמילים עמוסים ב[[חומר נפץ]] ותידרך אותם כיצד לפוצץ את המסגדים לאחר ש[[העיר העתיקה]] תשוחרר. הוא לא תיאם פעילות זו עם מנהיגי הלח"י או עם ארגונים אחרים שפעלו ב[[מלחמת השחרור]]. בדיעבד נודע שגם קבוצה של אנשי [[אצ"ל]] הכינה מטענים דומים לאותה מטרה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.academia.edu/36911015/הלל_כהן_הר_הבית_ומסגד_אלאקצא_המזרח_החדש_2018_pdf|כותרת=הציונות והר הבית, התנועה הפלסטינית ואל-אקצא: מבט משווה|הכותב=[[הלל כהן]]|מידע נוסף=בכתב העת [[המזרח החדש]]|תאריך=2018|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}.

ב-16 ביולי 1948 ניסה כוח משולב של "[[ההגנה]]" והאצ"ל, בפיקודו של [[דוד שאלתיאל]], לפרוץ את חומת העיר העתיקה באמצעות מטען נפץ בן 150 ק"ג, אך הניסיון נכשל, והעיר העתיקה נותרה בשליטת [[הלגיון הערבי]]. עקב כישלון זה נגוזה גם תוכניתו של זטלר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=FdBqjD1BC7QC&pg=PA16|כותרת=הר המריבה - המאבק על הר הבית: יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה מאז 1967|הכותב=[[נדב שרגאי]]|מידע נוסף=עמ' 16, באתר [[גוגל ספרים]]|תאריך=1995|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}.

==האפשרות לפוצץ את מסגד אל-אקצא במהלך מלחמת ששת הימים==

לאחר כיבוש העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, הרב [[שלמה גורן]] היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי, שם [[תקיעת שופר|תקע בשופר]], אמר את ברכת [[שהחיינו]], [[אל מלא רחמים]] ו[[קריאת ההלל|הלל בברכה]]. לאחר מכן הוא שוחח עם מספר גורמים על האפשרות להרוס את מסגדי הר הבית. כאשר הציע הרב גורן לאלוף [[עוזי נרקיס]], שפיקד על מבצע הכיבוש, לפוצץ את מסגד אל-אקצא, נרקיס סירב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.maale.org.il/אינדקס-הציונות-הדתית/אישים/cont19546|כותרת=שלמה גורן|מידע נוסף=באתר [[מעלה - המרכז לציונות דתית]]|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}, ואיים על גורן כי יורה לעצור אותו אם לא יחדל לדבר על כך{{הערה|הר המריבה, עמ' 71.}}. לאחר מכן סיפר גורן מספר פעמים כי הציע לפוצץ את המסגדים{{הערה|הר המריבה, עמ' 29.}}. רמי גורן, בנו של הרב גורן, טען כי הסיפור אינו נכון: "אבי אמר לו: חס וחלילה. הוא אמר שלא יוכל לשאת את הביזיון שמדינת ישראל תגייס כסף כדי לבנות מחדש את המבנה הזה. אבא שלי היה אדם מציאותי והמציאות אמרה לו שאי אפשר להחריב את כיפת הסלע כיום."{{הערה|{{מקור ראשון|ארנון סגל|כשהרב גורן הרים ידיים|judaism/183501|18 בנובמבר 2019}}.}}

==פיגועים ועימותים אלימים במסגדים==
===הצתת מסגד אל-אקצא (1969)===
{{ערך מורחב|הצתת מסגד אל-אקצא}}
ב-21 באוגוסט 1969, [[מייקל רוהאן]], תייר [[נוצרי]] מ[[אוסטרליה]], הצית את [[מסגד אל-אקצא]]. כבאים נאבקו ב[[שרפה]] במשך ארבע שעות בזמן שהמון מוסלמי זועם צעק "לחסל את ישראל". נשיא הווקף האשים את מכבי האש בתגובה איטית מכוונת, אף שבפועל מכבי האש הגיעו תוך זמן קצר להר וההמון הערבי בהר מנע מהם לכבות את השרפה. [[מדינות ערב]] האשימו את ישראל בתקרית, אף על פי שרוהאן הזדהה כנוצרי וכחבר ב"כנסיית האל". השרפה הרסה את [[המינבר במסגד אל-אקצא|המינבר ההיסטורי העתיק]] שהובא למסגד על ידי [[צלאח א-דין]]. במשפטו אמר רוהאן כי הוא מאמין שהוא "שליח האל" בהתאם לנבואה של [[זכריה הנביא]]. בית המשפט הרשיע את רוהאן, אך לאחר מכן הכריז עליו כלא-שפוי, והוא אושפז ב[[בית חולים לחולי נפש]] בישראל.

===הפיגוע של אלן הארי גודמן (1982)===
ב-11 באפריל 1982 ביצע אלן הארי גודמן פיגוע בהר הבית. גודמן, יהודי מארצות הברית שהתנצר ו[[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], מעורער בנפשו שלקה ב[[סינדרום ירושלים]], היה חייל סדיר בצה"ל באותה עת ותומך של תנועת "[[כך]]". הוא פרץ למסגד אל-אקצא עם רובה [[M-16]], הרג את השומר ואדם נוסף ופצע 44 מתפללים מוסלמים. תקרית זו גרמה למהומות ושביתות בירושלים, ב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]] וב[[רצועת עזה]]. במשפטו אמר גודמן לבית המשפט כי ציפה להפוך ל"מלך היהודים על ידי שחרור המקום הקדוש הזה". הוא הורשע ונדון ל[[מאסר עולם]] ועוד שתי תקופות מאסר של עשרים שנה. לאחר שריצה 15.5 שנות מאסר הוא שוחרר וגורש לארצות הברית.

==התארגנויות שנעצרו בשלב התכנון==
===ניסיונות הפיגוע של יואל לרנר (1982)===
באוקטובר 1982 נעצר [[יואל לרנר (פעיל ימין)|יואל לרנר]], חבר תנועת "[[כך]]" של [[מאיר כהנא]], והואשם בתכנון פיגוע באחד המסגדים בהר הבית. לרנר נאסר שלוש פעמים בקשר לתוכניות לפגוע במסגדי הר הבית, במסגרת פעולות "מחתרת גל" ("גאולה לישראל"). מחתרת זו האמינה שפיצוץ מסגדי הר הבית יזעזע את מדינת ישראל והעולם כולו, ויביא להקמת [[מדינת הלכה]]. במחתרת היו 45 חברים פעילים, והם תכננו סדרה של 13 פעולות טרור ששיאן פיצוץ המבנים המוסלמיים על הר הבית.

לרנר הורשע בתכנון פיגוע שיפוצץ את [[כיפת הסלע]], ונידון לשנתיים וחצי מאסר{{הערה|{{דבר||היום סיכומי התביעה וההגנה במשפטו של איש "כך" י. לרנר|19821005|51}}.}}. הוא שוחרר כעבור שנה, ולאחר שחרורו היה שותף בתוכנית נוספת לפיצוץ המסגדים{{הערה|נדב שרגאי, הר המריבה, עמ' 85-91.}}.

===המחתרת היהודית (1984)===
{{ערך מורחב|המחתרת היהודית}}
אחת התוכניות המעשיות ביותר לפגוע במסגדי הר הבית הייתה זו של "[[המחתרת היהודית]]", ארגון [[טרור יהודי]] שנחשף בידי שירותי הביטחון ב-[[1984]]. ההתארגנות של [[יהודה עציון]] שמה לה למטרה לפגוע בכיפת הסלע כדי "לטהר" את הר הבית, ובכך להביא לגאולה שלמה ולהקמת מלכות ישראל המובטחת. עציון, מפעילי [[גוש אמונים]] וממייסדי [[עפרה]], צירף אליו את הרב [[ישועה בן-שושן]], [[דן בארי]] ([[נוצרים-קתולים|נוצרי־קתולי]] שהתגייר והתיישב ב[[חברון]]) ו[[מנחם לבני]], מהנדס מכונות מ[[קריית ארבע]]. בהמשך הצטרפו אליהם מספר אנשים נוספים. אנשי הארגון הכינו חומרי נפץ וערכו תצפיות על הר הבית. כמויות גדולות של חומר נפץ נאגרו במושב [[נוב]] ברמת הגולן ובדירה ב[[שכונת בית וגן]] בירושלים. לאחר זמן מה פרשו מהארגון לבני וחברים נוספים, אך עציון, בן-שושן ובארי המשיכו לדבוק במשימה. בן-שושן קיבל, ככל הנראה, הסכמה של שני [[מקובלים]] חשובים לפעולה זו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jerusaleminstitute.org.il/publications/יחס-הר-הבית/|כותרת=יחסם של מדינת ישראל והציבור היהודי לגווניו להר-הבית (1996-1967)|הכותב=אמנון רמון|מידע נוסף=באתר [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]]|תאריך=1997|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}} (עמ' 13)}}.

חברי המחתרת נעצרו במאי 1984. מבין 27 העצורים, 16 הורשעו ב"קשירת קשר לפוצץ את מבנה כיפת הסלע" וקיבלו עונשי מאסר. יהודה עציון ישב 7 שנים במאסר וסירב להביע חרטה על מעשיו.

השופט צבי כהן ציין בגזר דינו כי "הקשר להחריב את מסגד כיפת הסלע, שיסודו במניע דתי, פירושו הוא פתיחת חשבון חדש עם יותר משלוש מאות מיליונים מוסלמים ברחבי תבל, נוסף לחשבון הקיים, העקוב מדם, בין הלאום היהודי ובין הלאום הערבי. בטווח שאינו רחוק בהרבה - גם חשש התלקחות עולמית. המזימה הזאת מטילה על עם ישראל לשלם את מחיר כיסופיהם של המבקשים להגשים את חזון מלכות ישראל."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/roots_1986_1|כותרת=1986 – המחתרת היהודית|הכותב=|מידע נוסף=באתר [[משרד המשפטים]]|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}

===ניסיון הפיגוע של כנופיית ליפתא (1984)===
ב-1984 תכננו ארבעה חברי [[כנופיית ליפתא]] לפוצץ את המסגדים על הר הבית. ב-26 בינואר טיפסו הארבעה להר הבית בעזרת סולם, כשעל גבם חומרי נפץ, ותכננו לפוצץ את המסגדים בהר. שומר [[וקף]] הבחין באנשי הכנופיה ליד [[כיפת הסלע]] והפעיל את משרוקיתו. הם ברחו, אך הותירו במקום כמות עצומה של מטעני חבלה ואמצעי לחימה. לאחר חקירת משטרה נתגלו ארבעה חשודים: שמעון ברדה, [[חזרה בתשובה|חוזר בתשובה]], היה מנהיג הכנופיה, וחברו אליו אליהו סרור, עוזי מחסיה העליון ויהודה לימאי, ממייסדי "כת בני יהודה". סרור נמלט אל מחוץ לישראל ולא נעצר{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lite.takdin.co.il/document/1960035/ע%20פ%20800%2085%20שמעון%20ברדה%20נ%20מדינת%20ישראל|כותרת=פסק דין: ע"פ 800 85 שמעון ברדה נ' מדינת ישראל|מידע נוסף=באתר [[תקדין]]|תאריך=1986|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}. ברדה הועמד לדין, נשפט והורשע ביולי 1985 ונידון ל-8 שנות מאסר, והאחרים נמצאו על ידי בית המשפט כחולי נפש בלתי אחראים למעשיהם{{הערה|{{ישראל היום||השיגעון האמיתי: סינדרום ירושלים|article/130767|8 בנובמבר 2013}}.}}{{הערה|נדב שרגאי, הר המריבה, עמ' 177.}}.

בשנת 1990 הוביל ברדה את חוקרי המשטרה למצבור נשק שהוסתר ונועד לפגוע במסגדים שעל הר הבית. המצבור כלל שתי [[M72 לאו|רקטות לאו]] וכלי נשק נוספים.

===חשד לניסיון פיגוע של חברי הכת "נוצרים מודאגים" (1999)===
בשנת 1999 חששה [[משטרת ישראל]] מהאפשרות שתיירים נוצרים משיחיים חברי כת בשם "[[נוצרים מודאגים]]" {{אנג|Concerned Christians}} [[התאבדות|יתאבדו]] בהר הבית. 60 עד 80 מחברי הכת עזבו את בתיהם ב[[קולורדו]] באוקטובר 1998 והגיעו לישראל.

לפי משטרת ישראל, חברי הכת מאמינים כי הרס המסגדים בהר הבית יביא ל[[תחיית ישו]]. על פי מידע שהגיע אליהם, חברי הכת הגיעו לישראל בהוראת מנהיגם, מונטה קים מילר. מילר אמר שהוא ימות בירושלים בדצמבר 1999 ויקום לתחייה שלושה ימים לאחר מכן, והיה חשש שחברי הכת ילכו בעקבותיו וינסו להתאבד בהר הבית. הם נעצרו בינואר 1999 וגורשו ל[[יוון]] או בחזרה ל[[ארצות הברית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cnn.com/WORLD/meast/9901/03/israel.cult.arrests.02/index.html|כותרת=CNN - Apocalyptic Christians detained in Israel for alleged violence plot |הכותב=|אתר=[[CNN]]|תאריך=3 בינואר 1999|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=11 במאי 2023}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://news.bbc.co.uk/2/hi/middle_east/251815.stm|כותרת=Cult members deported from Israel|הכותב=|אתר=[[BBC]]|תאריך=9 בינואר 1999|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=11 במאי 2023}}.}}

===מחתרת בת עין, או "המחתרת היהודית החדשה" (2002)===
באפריל 2002 נעצרו חברי [[מחתרת בת עין]] לאחר שניסו לבצע פיגוע טרור באמצעות הנחת [[מטען חבלה]] ליד בית ספר לבנות ב[[א-טור]] שב[[מזרח ירושלים]]. הארגון כונה גם "המחתרת היהודית החדשה". בחקירתו של שחר דביר-זליגר, חבר המחתרת, הוא אמר כי תוכננו פעולות טרור נוספות, בהן גם פגיעה במסגדים שעל הר הבית{{הערה|{{NFC|מירב לוי|השב"כ: המחתרת היהודית תיכננה לבצע פיגועים במסגדים|30557|23 בספטמבר 2003}}.}}. לדבריו, חוליה של אנשי "[[נוער הגבעות]]" תכננה פיגוע בהר הבית.{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|שוב תוכנית נסיגה? שוב גובר החשש ממחתרת שתנסה לפוצץ את הר הבית|1.957044|3 באפריל 2004}}.}}.

===תכנונים לפגוע בהר הבית (2005)===
במאי 2005 נעצרו בירושלים חברי חוליית טרור של [[חסידי ברסלב]], שתכננו לבצע פיגוע בהר הבית באמצעות ירי [[M72 לאו|רקטות לאו]]. הם ניסו לרכוש רקטות לאו ו[[רימון יד|רימוני יד]], וסיירו בהר הבית ובסביבתו כדי למצוא את המקום המתאים ביותר לשיגור הרקטות. אחד מחברי החוליה אמר כי מטרתם הייתה לשבש את [[תוכנית ההתנתקות]], ולדבריו {{ציטוטון|ליצור אינתיפאדה שלישית ומלחמה עם מדינות ערב, דבר שיביא להפסקת ההתנתקות בכלל ול[[טרנספר]] של הערבים בפרט}}.{{הערה|{{nrg|טל ימין-וולבוביץ' ואורי גליקמן|המשטרה: חשפנו חוליה יהודית שתכננה לירות טיל על הר הבית|934/440|16 במאי 2005|1|}}}}

===תכנון פיגוע של נוצרי-אמריקאי, בעזרתו של חייל צה"ל (2014)===
בדצמבר 2014 נעצר אדם ליוויקס, [[נוצרי]] מ[[אילינוי]], [[ארצות הברית]], שתכנן לפגוע באתרים המקודשים לאסלאם. ליוויקס יצר קשר עם מספר חיילי צה"ל ורכש מהם [[לבנת חבלה|לבנות חבלה]], שחלקן נגנבו מבסיסי צה"ל. החיילים נתפסו על ידי סוכן משטרתי של [[מצ"ח]] ונחקרו במסגרת הצבאית{{הערה|{{ynet|אלי סניור ואיתי בלומנטל|אישום: צעיר אמריקני קנה אמל"ח מחייל וביקש לפגוע באתרים קדושים למוסלמים|4601561|9 בדצמבר 2014}}.}}{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|חייל גבעתי מואשם כי העביר נשק לאזרח אמריקאי הנאשם שתכנן לפגוע באתרים קדושים לאיסלאם בארץ|1.2518161|21 בדצמבר 2014|מנויים=לא}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.terrorism-info.org.il/he/20745/|כותרת=חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (16-10 בדצמבר 2014)|מידע נוסף=באתר [[המרכז למורשת המודיעין]]|תאריך=16 בדצמבר 2014|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}.

ליוויקס אובחן כלא-שפוי ונמצא לא כשיר לעמוד לדין. הוא הוחזק במוסד לחולי נפש, וביולי 2015 נשלח לארצות הברית, שם הוא נכלא בגין עבירות שונות בעברו, בהן גניבת ציוד חקלאי, עבירות סמים והפרת [[מאסר על תנאי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.laweekly.com/everett-adam-livvix-figure-in-israeli-mosque-plot-is-released-from-mental-facility-and-returned-to-u-s/|כותרת=Everett Adam Livvix, Figure in Israeli Mosque Plot, Is Released From Mental Facility and Returned to U.S. - LA Weekly|הכותב=|מידע נוסף=באתר "LA Weekly"|תאריך=14 בפברואר 2022|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}.

==פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית==
{{להשלים|נושא=דתות|נושא2=צבא וביטחון}}
{{ערך מורחב|פגיעה ארכאולוגית בעתיקות הר הבית}}
פגיעות ארכאולוגיות בעתיקות הר הבית הן חפירות בהר הבית שבוצעו על ידי הו[[וקף]] ה[[מוסלמים|מוסלמי]] במהלך שנים, באופן שהביא להרס ואובדן של [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגים]] רבים{{הערה|{{יוטיוב|Y2AYGOCxx3E|שם=סרטון קצר על הרס העתיקות באורוות שלמה 1996 וחפירת הבור הענק ב־1999}}}}{{הערה|1=[https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/34be8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_34be8d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_7433.pdf החפירות של הווקף בהר הבית], דו"ח שהוגש ל[[הוועדה לענייני ביקורת המדינה|ועדה לענייני ביקורת המדינה]], ב-12 באוקטובר 2007 באתר [[הכנסת]]}} הרס שמשמעותו פגיעה בתרבות העולמית בכלל ובמורשת היהודית בפרט. מאחר שהווקף והתנועה האסלאמית מבצעים את הרס העתיקות ומשנים את אופיו ההיסטורי של המתחם העתיק תוך הפרה בוטה של [[חוק העתיקות]] תשל"ח-1978 ו[[חוק התכנון והבנייה]] תשכ"ה-1965.

==אלימות מוסלמים בהר הבית==
{{ערך מורחב|המהומות בהר הבית}}
הר הבית שימש לאורך השנים, עוד לפני תקופת [[המנדט הבריטי]], כמקום כינוס לאלפי מוסלמים, וככזה משמש גם כמרכז דתי-פוליטי וכמקום כינוס לאירועי מחאה והפגנות, הן מפאת אירועים הנתפסים בעיניהם כפגיעה בסטטוס קוו, והן מסיבות דתיות או פוליטיות. לעיתים אנשי הדת במסגדים נושאים דרשות בעלות אופי של [[אסלאם קיצוני]] המהווה [[הסתה]] לאלימות. בשנת 2016 הורשע איש דת מוסלמי שאמר במסגד כי "הגיע הזמן לשחוט יהודים"{{הערה|{{ישראל היום||הסית בהר הבית - והורשע|article/368509|28 במרץ 2016}}.}}. במהלך השנים פרצו מהומות רבות שהפכו לאלימות וגררו עימותים ופיגועים כנגד יהודים. להלן האירועים האלימים המרכזיים שהתרחשו בהר הבית.

===מהומות הר הבית (1988)===
ביולי 1988 נודעה לראשונה כוונת הממשלה לפתוח יציאה מ[[מנהרות הכותל]] ליד אחד השערים הצפוניים של הר הבית. ראשי הווקף הגיבו בקריאה להמונים לבוא ולהגן על אל-חרם אל-שריף, דבר שהוביל למהומות של מוסלמים בירושלים וכתוצאה מכך נאלצה הממשלה להקפיא את תוכניותיה{{הערה|יצחק רייטר, סטטוס קוו בתהליכי שינוי, עמ' 37.}}.

===מהומות הר הבית (1990)===
{{ערך מורחב|מהומות הר הבית (1990)}}
באוקטובר 1990 פרצו מהומות בהר הבית בעקבות ניסיון של [[נאמני הר הבית]] להניח אבן פינה ל[[בית המקדש השלישי]], צעד שנתפס בעיני הפלסטינים כפרובוקציה. [[רימון יד]] התגלגל בטעות מידו של אחד השוטרים שהוצבו בהר הבית, והתפוצצותו גררה את פריצת המהומות. מפגינים מוסלמים החלו ליידות מטר אבנים לעבר רחבת [[הכותל המערבי]], ובתגובה ירו השוטרים אש חיה כנגד המיידים.

===מהומות הר הבית (2000)===
{{ערך מורחב|מהומות הר הבית (2000)}}
בספטמבר 2000 פרצו מהומות בהר הבית בעקבות ביקור יושב ראש האופוזיציה [[אריאל שרון]] ומספר חברי הכנסת מ[[הליכוד]], בליווי מאות שוטרים וכוחות ביטחון, בהר הבית. מהומות אלה לובו על ידי ראש הרשות הפלסטינית, [[יאסר ערפאת]], והפכו לאחד הקטליזטורים לפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] ברחבי יהודה ושומרון.

===מהומות הר הבית (2009)===
בספטמבר 2009 פרצו [[מהומות הר הבית (2009)]] לאחר שורת אירועים שנתפסו בעיני הפלסטינים כפרובוקציות, בהן טקס של [[נאמני הר הבית]] בקרבת מקום, וכנס בנושא [[בית המקדש השלישי]] בו השתתפו רבנים וחברי כנסת.

===מהומות הר הבית (2015)===
{{ערך מורחב|מהומות הר הבית (2015)}}
ב-13 בספטמבר 2015 פרצו כוחות משטרה למסגד אל-אקצא ותפסו פלסטינים חמושים ששהו בלילה במסגד ואגרו בו אבנים, מוטות עץ וברזל. בתגובה החלו מהומות של פלסטינים בהר הבית, שהתפשטו גם למקומות אחרים במזרח ירושלים ולמספר ערים פלסטיניות. המהומות הביאו לפרוץ [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)]].

===מהומות הר הבית (2017)===
{{ערך מורחב|מהומות הר הבית (2017)}}
ב-14 ביולי 2017 התרחש [[הפיגוע בהר הבית]], בו שלושה [[ערבים ישראלים]] תושבי [[אום אל-פחם]] רצחו ביריות שני שוטרים ישראלים בשער הסליחה של הר הבית, ולאחר מכן נורו למוות. לאחר הפיגוע, באופן תקדימי, המשטרה סגרה את מתחם הר הבית לתפילת מוסלמים ביום שישי, ולאחר מכן פתחה את המתחם כאשר בכל כניסותיו מוצבים [[גלאי מתכות]]. החלטה זו עוררה מחאה ברחוב הפלסטיני, ובתגובה פרצו מהומות אלימות. בעימותים עם המשטרה נהרגו ארבעה פלסטינים. לפי [[הסהר האדום]], 377 פלסטינים נפצעו בעימותים{{הערה|{{וואלה!|משה שטיינמץ, שבתי בנדט ואמיר בוחבוט|מהומות בירושלים: עימותים בין שוטרים לפלסטינים, שלושה מפגינים נהרגו|3082793|21 ביולי 2017}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2017/07/23/world/middleeast/israel-aqsa-mosque-metal-detectors-palestinian.html?_r=0|כותרת=Mosque Crisis and Jordan Attack Raise Fears of Escalating Violence in Israel|מידע נוסף=באתר [[הניו יורק טיימס]]|תאריך=23 ביולי 2017|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=14 בפברואר 2022}}.}}.

===מהומות הר הבית (2021)===
[[קובץ:עץ בוער בהר הבית.JPG|250px|ממוזער|עץ בוער בהר הבית ב[[יום ירושלים]] לאחר שפלסטיני שיגר לעברו זיקוקים, 2021{{תמונה להחלפה}}]]
בשנת 2021 התרחשו מהומות בהר הבית כחלק מ[[המהומות בירושלים (2021)|המהומות בירושלים]]. ב-7 במאי, כתגובה למהומות, השתמשו כוחות הביטחון הישראלים ברימוני הלם ובאמצעים נוספים לפיזור הפגנות. תועד באופן חריג רימון הלם בתוך המבנה של [[מסגד אל-אקצא]]. ב-9 וב-10 במאי נכנסו הכוחות הישראלים למסגד אל-אקצא לאחר יידוי אבנים. מאות פלסטינים ושוטרים ישראלים נפצעו.

ב[[יום ירושלים]] יהודים חגגו את סיום [[ריקוד דגלים|ריקוד הדגלים]] השנתי ב[[רחבת הכותל המערבי]]. במקביל, התלקח עץ במתחם הר הבית לאחר שפלסטיני ירה לעברו זיקוקים.

=== מהומות הר הבית (2022) ===
{{הפניה לערך מורחב|מהומות הר הבית (2022)}}
מהומות הר הבית ב-2022 היו סדרת עימותים בין [[משטרת ישראל|שוטרים ישראלים]] ל[[ערביי ישראל|פלסטינים]] שהתרחשו בהר הבית ובתוך [[מסגד אל-אקצא]]. העימותים החלו ב-15 באפריל 2022, בלילה שלפני [[ליל הסדר]] [[ה'תשפ"ב]], כאשר פרצו שוטרים למסגד אל-אקצא בהר הבית, כדי לעצור [[פלסטינים]] אשר אגרו אבנים וקרשים במסגד ויידו אבנים לעבר השוטרים ולעבר הכותל. גם בימים שלאחר מכן המשיכו המהומות כאשר בחלק מהמקרים הציתו פלסטינים אש, ניתצו חלונות וזרעו הרס בתוך המסגדים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/547609|כותרת=מהומות בהר הבית ושיגורים מעזה|אתר=ערוץ 7|תאריך=23/4/2022}}}}.

==בתרבות==
לא מעט יצירות בקולנוע ובטלוויזיה עסקו ברגישות הר הבית ובניסיונות לפגוע במסגדיו{{הערה|{{nrg|דני לרנר|מלחמת דת עולמית: נפיצות הר הבית בקולנוע|886/790|16 ביולי 2017|47|2}}.}}.

בין הסרטים באנגלית נמנים "מזימות אפלות" (Cover Up", 1991"), "[[סודות המסדר]]", וסדרת הטלוויזיה "[[דיג (סדרת טלוויזיה)|דיג]]".

במרכז הסרט הישראלי "[[ההסדר]]" נמצאת התארגנות של פלג קיצוני מחתרתי המתכנן פיגוע בהר הבית, ומנהיגיו נעצרים ברגע האחרון על ידי ה[[שב"כ]].

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:מסגד אל-אקצא]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]