הצגת המקור של הדף "נהריה"

{{בוט יישובים/9100
| 1
| סמל = [[קובץ:Coat of arms of Nahariya.svg|120px]]{{ש}}סמל העיר והכיתוב "ברוך מבנים אשר" ב[[אלפבית עברי עתיק]]
| ראש העיר = [[רונן מרלי]]
| אתר אינטרנט = http://www.nahariya.muni.il
| מקור קואורדינטות = תבנית
|תמונה={{תמונות קולאז'
|תמונה1= Tsunami sign on Nahariyya beach.jpg
|תמונה2=Nahariyya1.JPG
|תמונה3=105030 nahariya-nahal hagaton scenery on a cloudy day PikiWiki Israel.jpg
|תמונה4=PikiWiki Israel 14658 Gaaton Boulevard Nahariya.JPG
|תמונה רחבה=Areal view of Nahariya.jpg
|ללא מסגרת=כן
|גודל=180}}|דגל=[[קובץ:Nahariya logo.svg|250px]]{{ש}} סמליל העיר החדש}}
[[קובץ:Naaria2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל המים ההיסטורי של נהריה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 14640 Nahariya Municipality.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון]]
[[קובץ:Nahariyya Municipality Building.jpg|ממוזער|ציור של [[Broken Fingaz Crew]] על בניין עיריית נהריה ינואר 2022]]
[[קובץ:Tsunami sign on Nahariyya beach.jpg|ממוזער|תמרור אזהרה ומילוט מצונאמי בטיילת חוף נהריה]] 
[[קובץ:Nahariyya1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ה[[טיילת]] בנהריה]]
[[קובץ:Gaaton1946.jpg|ממוזער|250px|שמאל|נחל געתון בנהריה (1946)]]
[[קובץ:Gaatonlarge.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[נחל הגעתון]] העובר בעיר, דצמבר 2005]]
[[קובץ:Lieberman house.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 14638 Nahariya beach immigration monument.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה]]
[[קובץ:מפרש הטיילת בחוף נהריה.jpg|ממוזער|מפרש הטיילת בחוף נהרייה 04/02/2025]]
'''נַהֲרִיָּה''' (בכיתוב ללא ניקוד נכתב '''נהרייה'''{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/2018/06/17/%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d6%be%d6%b4%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94 החלטת האקדמיה ללשון העברית]}}) היא [[עיר]] ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]] שב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]] והעיר הצפונית ביותר ב[[מישור החוף]]. היא ממוקמת על חוף הים ועל [[כביש 4]] ו[[כביש 89]], בין העיר [[עכו]] לבין [[ראש הנקרה]]. את העיר חוצה [[נחל געתון]].

==היסטוריה==
===אתרים ארכאולוגיים===
בשטח העיר שוכנים מספר [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]] המעידים על החיים במקום בתקופות קדומות:
*'''[[המקדש הכנעני בנהריה|המקדש הכנעני]]''' - מ[[תקופת הברונזה]] התיכונה ומ[[תקופת הברונזה המאוחרת]]. האתר שוכן כ-800 מטר מצפון לשפך [[נחל געתון]] כ-100 מ’ משפת הים{{הערה|{{הסקר - אתר|נהריה, מקדש|859}}}}.
*'''שרידי כביש רומאי''' - נסלל בשנת 56 לספירה והוביל מ[[אנטיוכיה]] ל[[עכו]]. בשנת 1937 נמצאה במקום אבן לכבוד הקיסר [[נירון]] שהועמדה על ידי חיילים משוחררים מ[[פתולימאיס]] ומהכפרים ניאה קומי (Nea Come) ([[שבי ציון]]){{הערה|{{הסקר - אתר|נהריה, כביש רומאי|1566}}}}.
*'''[[כנסייה ביזנטית בנהריה]] וחורבת עתאים''' - בשכונת "גבעת כצנלסון". שרידי הכנסייה ש[[תיארוך|תוארכה]] ל[[המאה השישית|מאה השישית]] כללו [[רצפת פסיפס]] הכוללת דמויות אדם ודמויות מעולם החי והצומח ודגמים [[גאומטריה|גאומטריים]]. הכנסייה היא חלק משרידי יישוב שנמצאו באתר.
*'''תל נהריה''' - כולל שרידי מצודה וחומה. שוכן מדרום לנחל געתון קרוב לים. במקום נמצאו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה ההלניסטית{{הערה|{{הסקר - אתר|תל נהריה|861}}}}.
*'''שדה קברים בגבעת אוסישקין''' - כולל [[קבר פיר|קברי פיר]], [[מערת קבורה|מערות קבורה]] וקבר ארגז. האתר שייך כנראה ליישוב הקדום בעברון{{הערה|{{הסקר - אתר|נהריה, גבעת אוסישקין|862}}}}.
*'''בירכת סורסוק''' - שרידי תעלה קרוב לשפת הים בדרום נהריה. הייתה חלק ממפעל לייצור מלח ממי ים. ההשערה היא שנבנתה בתקופה הביזנטית ושופצה במאה ה-19 על ידי [[משפחת סורסוק]]{{הערה|{{הסקר - אתר|בירכת סורסוק|864}}}}.

===נהריה והעלייה החמישית===
בעקבות עליית ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] לשלטון ב[[גרמניה]], הגרו כ-220,000 יהודים מגרמניה בין השנים [[1933]]–[[1939]]. מתוכם, כ-60,000 הגיעו לארץ ישראל במסגרת [[העלייה החמישית]].

תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה ל[[ארצות הברית]] ול[[אמריקה הלטינית]], אך לא לארץ ישראל שאליה היגרו בעיקר יהודים מ[[מזרח אירופה]]. לאחר קיום [[הקונגרס הציוני]] ב[[פראג]] ב-1933, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה", שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". הוא נוהל על ידי [[ארתור רופין]] שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אותם אנשי [[מעמד הביניים]] מגרמניה ייסדו בשנת 1933 את [[קריית ביאליק]] ואת [[רמות השבים]].

מהנדס הבניין [[יוסף לוי]], יליד גרמניה, הצטרף למשרד הארץ-ישראלי, שגם בראשו עמד רופין בשנת [[1913]], כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ ישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמות [[מפרץ חיפה]] ובייבוש שטח זה.

===הקמת נהריה===
בשנת [[1934]] התאפשר לקנות אדמה בבעלות ערבית, שטח של 2,400 דונמים צפונית ל[[עכו]], ליד שפך נחל מפשוח (לימים [[נחל געתון]]). המחיר הנדרש היה 34,000 לירות מנדטוריות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה ב[[ביירות]]. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדס יוסף לוי, [[היינריך כהן]], בנקאי מתל אביב, ה[[אגרונום]] ד"ר [[זליג סוסקין|זליג אויגן סוסקין]] והגברת פאולינה ונגרובר-זלקינד, אשר ייצגה שתי משפחות מכובדות ב[[ארץ ישראל]]. יחד הקימו ארבעת הרוכשים את חברת "נהריה משקים זעירים". את שם היישוב החדש קבעו כ"נהריה", שכן אותם מתיישבים, בזוכרם את ערי הנהר האירופיות ממחוזות ילדותם, ראו גם בגעתון נהר. ייתכן שבבחירת השם הושפעו גם משמו של הכפר הערבי הסמוך, אֶ-נַּהַר{{הערה|[[יהודה זיו]], '''רגע של מקום - סיפורים מאחורי שמות מקומות''', תשס"ה, צבעונים הוצאה לאור; עמ' 59}}.

את המודל החקלאי להקמת היישוב נהריה הגה אחד מרוכשי השטח, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למד [[חקלאות]] ו[[פילוסופיה]] בגרמניה. החל משנת [[1903]], הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים של [[ציונות|התנועה הציונית]]. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה יישוב קטן בדרום ספרד ששמו היה [[מונטה אלגאידה]] (Monte Algaida). סוסקין האמין כי המודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. לתגליתו קרא "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". התוכנית הציעה משקים בגודל של 5, 7 או 9 דונמים, פיתוח תשתיות (אספקת [[מים]], [[חשמל]] וסלילת [[כביש]]ים), מחסני כלים ו[[בעלי חיים]], [[לול]]ים ואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן, הקמת צוותים מקצועיים שידריכו את ה[[עולה חדש|עולים החדשים]] (אותם דוקטורים ו[[פרופסור]]ים) בענייני נטיעת [[עץ|עצים]], תכנון [[בית מגורים|בתים]], גידול [[ירקות]] וגידול [[עופות]].

חנה דויטש הגיעה עם בעלה ולטר והזוג רות ויעקב פאוקר כחלוצים ראשונים לנהריה. כאשר הגיעו לצריף המגורים שלהם בנהריה, טרם הייתה להם תקרה מוכנה. דומה היה מצבו של הזוג פאוקר. ב-[[10 בפברואר]] [[1935]] התיישבו במקום וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי לייסודה של נהריה. באותה שנה הגיע מגרמניה לנהריה הרב [[שלמה רילף]], לימים מנהלו של בית הספר על שם [[חיים ויצמן]] בעיר.

===נטישת ענף החקלאות===
למגינת לבם של התושבים, התחזית להכנסות מהמשקים הייתה אופטימית מדי ולא ריאלית. הרעיון של סוסקין, לגדל ולשווק ירקות איכותיים, הסתבר כרעיון בוסר ללא סיכויי הצלחה. התוצרת הערבית הייתה זולה יותר והשוק דרש ירקות זולים ולא ירקות איכותיים. כך הגיעה המכה הראשונה לענף הירקות. המכה השנייה ניחתה על ענף הפירות: הפירות גדלו היטב בהרי [[הגליל]], אך לא ב[[מישור החוף]]. מכה נוספת פגעה בענף הלול: ה[[תרנגול הבית|תרנגולות]] היו חולות, היו בעיות בהטלת הביצים ודור חדש של אפרוחים ברובו לא בקע כלל מהביצים. מייסדי נהריה קרסו מבחינה כספית וההמראה ה[[כלכלה|כלכלית]] המצופה כלל לא הגיעה.

את הדרישה לשינוי כלכלי ותעסוקתי בנהריה לא ניתן היה לעצור יותר. יותר ויותר מתיישבים חיפשו תעסוקה מכניסה יותר מאשר ענף החקלאות. היו מהנדסים שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קווי [[ביצורים]] בצפון ויזמים שניצלו את משאבי הטבע – [[חוף]] ועיירת קיט באווירה אירופאית ששימשה קצינים בריטים שהגיעו עם משפחותיהם מ[[ח'רטום]]. עובדה זו גרמה לתושבים לעבור לענף השכרת החדרים ולבניית פנסיונים לאורחים. הפרופסורים והדוקטורים, שנאלצו להתאים את עצמם לחקלאות לא ראו יותר את עתידם בתוכניתו של סוסקין, המירו את עיסוקם והפכו את נהריה למקום נופש עם [[חוף רחצה]], [[מסעדה|מסעדות]] וחדרי אירוח.

את הרישיון הראשון לפתיחת פנסיון קבלה הגברת טוטי לוי בשנת [[1936]]. גרטל מאייר פתחה [[פנסיון]] ידוע בשנת [[1940]]. בתחילה גרו האורחים בלול תרנגולות וארוחת הבוקר ניתנה תחת כיפת השמיים. בשנת 1940 ייסדה משפחת אופנהיימר את קפה פינגווין. נהריינים רבים עברו בתקופת ה[[קיץ]] להתגורר בלול והשכירו את חדריהם לאורחים. נהריה הפכה בהדרגה למקום נופש בסגנון אירופאי. מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת [[1938]] ל-20,000 בשנת [[1947]].

החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל גרמו גם ליזמות [[תעשיית המזון]] ופיתוחה. כך התפתחו ה[[גלידה]] וה[[גבינה|גבינות]] של משפחת [[שטראוס עלית|שטראוס]]. משפחת [[זוגלובק]]-קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת [[1937]], פתחה [[אטליז]] ל[[בשר]] כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי תעשיות המשגשגות בישראל ומחוצה לה עד היום.

===חשיבותה של נהריה לפני קום המדינה===
מספר שנים הייתה נהריה היישוב העברי היחידי בגליל המערבי. במשך הזמן יזמה הסוכנות את הקמת [[עברון]] ב-1936, [[שבי ציון]], [[חניתה]], [[מצובה]] ו[[אילון]] ב-1938. נהריה הבורגנית עזרה בהקמת היישובים השכנים והייתה שותפה בשמירה על ביטחונם.

נהריה הייתה מעורבת ב[[העפלה|עליה הבלתי חוקית]]. אניית המעפילים הראשונה הגיעה ב-1939, היה צורך לפזר את המעפילים, להחביאם מהבריטים ולדאוג לקיומם. בתקופת המצור על חופי הארץ הגיעו לאזור נהריה בין 10 ל-12 אניות מעפילים. לזכר שבע האוניות, "[[אטרטו]]", "[[קולורדו (אוניית מעפילים)|קולורדו]]", "[[עליה (אוניית מעפילים)|עליה]]", "[[אסימי (אוניית מעפילים)|אסימי]]", "[[האומות המאוחדות (אוניית מעפילים)|האומות המאוחדות]]", "[[חנה סנש (אוניית מעפילים)|חנה סנש]]" ו"גבורה", הוקמה על ה[[מזח]] בחוף נהריה אנדרטה מעשה ידיו של הפסל חמי גל, תושב נהריה.

בשנת [[1941]] הוכרה נהריה כ[[מועצה מקומית]].

[[תוכנית החלוקה]] זעזעה את אנשי נהריה. כל [[הגליל המערבי]] עתיד היה להימסר לערבים. השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון, [[רגבה]], עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם. האספקה לנהריה הנצורה הגיעה בספינות דרך הים מחיפה. מתוך ניסיון לעקוף את הוצאת נהריה מגבולות המדינה היהודית שבדרך, הוכרזה במהלך מלחמת העצמאות "מדינת נהריה" ואנשי העיר אף הנפיקו מטבע עצמאי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shimur.org/tours/%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8/|כותרת="דור לדור יביע אומר"|אתר=המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-09-01}}</ref> כך החזיקה נהריה הנצורה מעמד עד ליום [[הכרזת העצמאות]] ב-[[14 במאי]] [[1948]]. ביום זה הגיעה לנהריה שיירה בת 25 [[כלי רכב]] לערך מלווה ברכב משוריין. באותו יום הגיעו עם אונית המעפילים "חנה סנש", חיילים יהודים ראשונים לנהריה.

=== לאחר קום המדינה ===
בשנת [[1961]] הוכרה נהריה כעיר.

נהריה נחשבת כיישוב "[[קו העימות]]" כמו היישובים [[קריית שמונה]], [[שלומי]] ועוד. מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] נהריה סבלה מפיגועים ומאז [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] ממטחי [[קטיושה|קטיושות]], שהביאו את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] לצאת לכמה מבצעים ב[[לבנון]], ובהם [[מלחמת לבנון הראשונה]], מבצע [[מבצע דין וחשבון|דין וחשבון]] ומבצע [[מבצע ענבי זעם|ענבי זעם]]. מאז יצא צה"ל בשנת 2000 מרצועת הביטחון בנהריה שרר שקט, אשר הופר בשנת 2006 כאשר מחבלי ארגון ה[[חזבאללה]] החלו בהרעשת יישובי קו העימות ואף יישובים רחוקים יותר כגון צפת כחלק מ[[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|פעולת החטיפה]] בגבול הצפון סמוך ליישוב [[זרעית]], אירוע שהביא ל[[מלחמת לבנון השנייה]]. במהלך המלחמה נורו על נהריה כ-808 רקטות וטילים, שהביאו למותם של שני תושבי העיר{{הערה|{{ynet||155 חללים במלחמה בצפון|3288289|14 באוגוסט 2006}}}}. רוב המבנים שספגו את הטילים האלו קרסו ונפגעו קשות.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}

ב[[חורף 2019–2020 בישראל|חורף 2019/2020]] [[נחל געתון|נחל הגעתון]] החוצה את העיר עלה על גדותיו כתוצאה מ[[משקעים]] מרובים, מה שגרם ל[[שיטפון|הצפות]] כבדות בעיר, שהגיעו לשיאן ב-[[8 בינואר]] [[2020]]. בהצפות אלו נספה אדם אחד ונגרם נזק לרכוש{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|מוטי נהרג בעת שניסה לחלץ משפחה משיטפון בנהריה|5656455|8 בינואר 2020}}}}. דוח [[מבקר המדינה]] בנושא ההיערכות לשיטפונות מצא כי עיריית נהריה לא תחזקה בקביעות את מערכת הניקוז ולא התכוננה כראוי לאירועי השיטפון: תוכניות אב ועבודה לתשתית הניקוז לא הוכנו, ולא בוצע מיפוי של מערכות הניקוז. כמו כן, בשנת 2016 עיריית נהריה עשתה שימוש בחלק מכספי [[היטל פיתוח|היטל התיעול]], אשר נועדו למימון תעלות ניקוז, למטרות אחרות{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מערכות הניקוז לא תוחזקו: ביקורת על היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות|news/israel/Article-850209|30 ביוני 2021}}{{ש}}{{Ynet|ירון דרוקמן|המבקר: ישראל לא ערוכה למזג האוויר הקיצוני, סכנת הצפות בערים - ללא מענה|environment-science/article/BJx9SCd2d|30 ביוני 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2021/Shilton/2021-Shilton-501-Floods.pdf|כותרת=היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ותפקודן במהלך חורף 2020|אתר=באתר [[מבקר המדינה]]|תאריך=התשפ"א – 2021|עמודים=1194–1195}}}}. לאחר השיטפונות, החל משרד החקלאות בעבודות להקמת [[סכר]] בנחל אשרת וסכר במחצבת יחיעם במטרה להגן על העיר מפני שיטפונות והצפות{{הערה|{{TheMarker|ישראל פישר|נהריה, סכרים סביב לה: התחילה הקמת מתקן שני להגנה מפני שיטפונות|00000183-507f-d8f8-a5f3-fa7f7a9b0000|18 בספטמבר 2022|קישור מחבר=ללא}}}}.

במהלך [[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל|מלחמת חרבות ברזל]] סבלה העיר מירי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מלבנון. הירי על העיר התגבר במהלך [[מבצע חיצי הצפון]]{{הערה|{{TheMarker|ירדן בן גל הירשהורן|מצב מיוחד בעורף בכל הארץ: דרומית לחיפה לומדים ועובדים כרגיל|00000192-1ff8-d515-a1fa-5ff8db700000|23 בספטמבר 2024}}}} והעיר ספגה אבדות כבדות ונזק גדול לרכוש במהלך המבצע כאשר [[חזבאללה]] הפגיז את העיר באופן מסיבי ויום יומי בעשרות קטיושות כאשר החודש הקטלני ביותר היה בנובמבר 2024 עם 4 הרוגים מפגיעות ישירות בעיר{{הערה|{{הארץ|עדי חשמונאי ועידו אפרתי|תושב מעלות בן 27 נהרג בגן משחקים בנהריה במטח של עשר רקטות מלבנון|00000193-4e42-d383-abbb-effbfe4c0000|21 בנובמבר 2024}}}}.

=== ראשי העיר במרוצת השנים ===

* ד"ר [[אוסקר מאיר וולף]] 1941–1946
* ד"ר [[ארנולד כהאן]] 1946–1947
* [[גרשון טץ]] 1947–1974
* [[אפרים שריר]] 1974–1983
* [[חיים לבב]] 1983-1989
* [[ז'קי סבג]] 1989–2003
* [[רון פרומר]] 2003–2005
* [[יצחק ולד]] 2005 (ראש [[ועדה קרואה]])
* [[ז'קי סבג]] 2005–2018
* [[רונן מרלי]] 2018 ואילך

=== רבני העיר במרוצת השנים ===

* [[אהרן קלר|הרב אהרון קלר]] ה'תש"ג - ה'תשנ"ו (1943-1996)
* [[דוד חי אבוחצירא|רבי דוד אבוחצירא]] התשל"ז - התשמ"ד (1977-1984) היה לצידו של הרב אהרון קלר
* [[ישעיהו מייטליס|הרב ישעיהו מייטליס]] התשנ"ו ואילך (1996-הווה)

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/9100|2}}

{{ציר זמן/אוכלוסייה
| כותרת = להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
| מקסימום = 65000
| מספר גרפים = 9
| 1948 = 1700
| 1955 = 9800
| 1961 = 14600
| 1972 = 23800
| 1983 = 27800
| 1995 = 37000
| 2008 = 51500
| 2011 = 52620
| 2020 = 60100
}}

נכון ל-[[2017]] מתגוררים בעיר למעלה מ-1,000 יוצאי [[צד"ל]] ובני משפחותיהם אשר עברו להתגורר בישראל לאחר הנסיגה מ[[רצועת הביטחון]], קהילת יוצאי צד"ל הגדולה בישראל.

{{הטבות|מס הכנסה=ב}}.

==אתרים מרכזיים==
מאז אמצע [[המאה ה-20]], נחשבת נהריה בעיני רבים ל"בירת הגליל המערבי". אלה מספר אתרים חשובים בעיר:
*[[שדרות הגעתון]] - רחוב מסחרי מרכזי לצד נחל הגעתון. נמצאים בו העירייה וסמוך לה שתי כיכרות, סניפי הבנקים, מסעדות, חנות מפעל [[זוגלובק]], [[תחנת הרכבת נהריה|תחנת הרכבת]], מלון קרלטון, [[התחנה המרכזית של נהריה|תחנה מרכזית]] וחנויות רבות.
* [[נחל געתון|נחל הגעתון]] - עובר לרוחבה של העיר.
* ה[[טיילת]] על חוף ימהּ של העיר - כוללת מספר רב של מסעדות ומקומות בילוי.
* טיולים ב[[כרכרה|כרכרות עץ]] הרתומות ל[[סוס הבית|סוסים]] - מהווים [[אטרקציה תיירותית]] ייחודית בעיר. הכרכרות נבנו ב[[ארצות הברית]] על ידי יצרן כרכרות מכת ה[[איימיש]].
* גלריית "[[מרכז הקצה]]" ו[[מגדל מים|מגדל המים]] שבו גלריה המופעלת על ידי העירייה.
* [[תחנת הרכבת נהריה]], ה[[התחנה המרכזית של נהריה|תחנה המרכזית]] וצומת נהריה- תחנת [[רכבת ישראל|הרכבת]] הפעילה הצפונית ביותר בישראל, והתחנה המרכזית, שקרובות ל[[צומת נהריה]] עם החיבור ל[[כביש 4]] ו-[[כביש 89|89]], הם המרכז התחבורתי של נהריה.
* בית הכנסת המרכזי '[[היכל אהרון]]'.
* [[ישיבת נהריה|ישיבת ההסדר נהר דעה]].
*[[פינגוין (מסעדה)|פינגווין]] - [[בית קפה]] ומסעדה הפועלים מימיה הראשונים של העיר מ-[[1940]], נסגר ב[[ינואר]] [[2023]] לטובת מיזם נדל"ני.{{הערה|{{ynet|אדי גל|אחרי 82 שנה: קפה פינגוין המיתולוגי ייסגר ובמקומו יוקם מתחם נדל"ן|food/foodnews/article/h1cbac3a5|7 באוגוסט 2022}}}}
* מפעל [[זוגלובק]] - פועל בעיר משנת 1937. נסגר לפעילות בשנת 2023 ועבר למפעל חדש בעיר שלומי הסמוכה לעיר נהריה.{{דרוש מקור}}
* מפעלי [[שטראוס גרופ|שטראוס]] - החלו את דרכם בנהריה, אך עברו למקום אחר.
*[[מרכז קניות|קניונים]] - קניון נהריה ליד בית ליברמן, קניון ארנה ליד הכניסה לנהריה משדרות הגעתון.
*[[בית ספר ויצמן (נהריה)|בית הספר היסודי ויצמן]] - בית הספר היהודי הראשון בנהריה ובגליל המערבי, בן 89 שנים.
*פארק נחל סער<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blinker.co.il/צפון-1-חדשות-נהריה/חדשות-בצפון-1-חדשות-נהריה/פארק-נחל-סער-שיעשה-סוף-להצפות-בנהריה/298693/|כותרת=פארק 'נחל סער' שיעשה סוף להצפות בנהריה|אתר=בלינקר|תאריך=2020-12-30|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-12-19}}</ref>.

==שכונות העיר==
* רסקו חקלאית
* נווה אלון (עמידר)
* עיר צפון
* עיר דרום
* נווה מנחם בגין (עין שרה)
* גבעת טרומפלדור
* גבעת משה שרת (רגום)
* גבעת כצנלסון
* קריית יוספטל
* קריית עשור
* נווה יצחק רבין (נהריה הירוקה)
* קריית בן-גוריון
* גבעת אוסישקין
* קריית גרשון טץ - אכזיב - בוימל
* קריית יצחק שמיר
* קריית אריאל שרון
* קריית שמעון פרס

==תרבות==
בשנות ה-40 התקיים מוזיאון של עתיקות, קונכיות ויהדות מרכז אירופה, ב[[מגדל המים (נהריה)|מגדל המים]]. בעקבות [[מלחמת העצמאות]] פונו המוצגים ממגדל המים. בסוף 1949, הודות לתרומה של ד"ר שלמה בורשטיין לזכר הוריו, הוחל בהוקם בית תרבות לשיכון ספריה ומוזיאון{{הערה|{{הצופה||בית תרבות בנהריה|19491127|79}}}}. ה[[ספרייה]] נפתחה באפריל 1953{{הערה|{{על המשמר||נפתחה ספריה בנהריה|19530420|87}}}}. במהלך שנות ה-50 וה-60 התקיימו תערוכות שונות בבניין העירייה, במגדל המים ובבית התרבות. בתחילת שנות ה-70 נפתח מחדש המוזיאון העירוני בבניין העירייה ובסביבות שנת 2000 עבר המוזיאון ל[[בית ליברמן]].

ב[[אוקטובר]] [[2003]] נפתח [[הגן הבוטני זואולוגי בנהריה]], המכיל מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים מכל העולם.
==נהריה בספרות ואמנות==
*'נהריה בבניינה'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tablet.otzar.org/#/b/154559/p/1/t/1653954528271/fs/0/start/0/end/0/c|כותרת=אוצר החכמה|אתר=tablet.otzar.org|תאריך_וידוא=2023-05-01}}</ref> תיאור התפתחותה של נהריה, בדגש על התפתחות דתית. [[אהרן קלר|הרב אהרון קלר]], [[ה'תשל"ג|תשל"ג]] ([[1973]]).
*'נהריה'<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=Z19Fa615WC0|הכותב=דוד קריבושי|כותרת=נהריה - מייק בורשטיין|אתר=YouTube|תאריך=1971|שפה=עברית|תאריך_וידוא=28.3.2023}}</ref> בביצוע [[מייק בורשטיין]], מילים: רוברט הנרי גל, לחן: [[שארל אזנבור]] טקסט עברי: [[דידי מנוסי]] עיבוד: [[דוד קריבושי]] שנת הקלטה: [[1971]]
*דר' מאיר בן ארי, 'ילד מעברה'<ref>{{צ-ספר|מחבר=ד"ר מאיר בן ארי|שם=ילד מעברה|מקום הוצאה=נהרייה|מו"ל=ד"ר מאיר בן ארי|שנת הוצאה=2022|שפה=עברית|ISBN=978-965-599-972-3}}</ref>, סיפור זכרונות ילדותו של המחבר במעברה בנהריה. ...'מרבית חבריו של המחבר, הילדים של [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], שותפים לתחושות שהחיים של הילדים במעברת נהריה, היו השנים הנהדרות של ילדותם.'
==ספורט==
בנהריה פועלת קבוצת הכדורסל [[עירוני נהריה]] (ידועה גם בשם "הפועל נהריה"). הישג השיא של הקבוצה היה בעונת 2002/3, אז העפילה לגמר-סל, הפסידה ל[[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] 0–3 בסדרה והוכתרה כסגנית אלופת ישראל. גם בזירה האירופית רשמה הקבוצה מספר הישגים, כשבעונות 2003/4 ו-2004/5 העפילה לרבע-גמר ה[[יורופליג]]. נכון לעונת 2024–2025 הקבוצה משחקת ב[[הליגה הלאומית בכדורסל|ליגה הלאומית בכדורסל]].

בנוסף, בנהריה קיימת קבוצת כדורסל נשים אשר משחקת ב[[הליגה הארצית בכדורסל נשים|ליגה הארצית]]. במהלך השנים הקבוצה שיחקה בליגה הלאומית והארצית, ובשנת 21/22 ירדה לליגה א׳, אך כעבור שנה אחת בלבד העפילה הקבוצה בחזרה לליגה הארצית.

בעיר ישנן שתי קבוצות [[כדורגל]]: [[בית"ר נהריה]] ו[[הפועל נהריה (כדורגל)|הפועל נהריה]] שתי הקבוצות בילו את רוב שנותיהן בליגות השלישית והרביעית, הפועל נהריה הספיקה להיות מספר עונות בליגה השנייה בשנות השישים והשבעים, ובית"ר נהריה בעונה אחת. בעבר גם פעלה [[מכבי שלומי/נהריה]]. כמו כן פועלות שתי אגודות [[שחייה]]: מכבי נהריה והפועל "דולפין" נהריה. בעבר פעלה בעיר אגודת "הפועל עירוני נהריה", אשר הייתה מהמובילות בארץ.

בנהריה פועל גם סניף של [[קלוב התעופה לישראל]] העוסק בספורט ה[[טיסנאות]]. הקטגוריה שבה הסניף הנהרייני פועל היא "הטיסנים החופשיים". מספר חברים בסניף אף זכו בתחרויות בינלאומיות.

[[אולם עין שרה]], המכיל כ-2500 מקומות ישיבה ומארח משחקים בינלאומיים, כנסים, הופעות ואירועים שונים, הוא [[היכל ספורט]] אולימפי מרכזי בעיר.

==סמל העיר==
{{ערך מורחב|סמל העיר נהריה}}
סמל העיר צויר בשנת 1941 בידי ה[[תלמיד]] מאייר בנימין, במסגרת תחרות בית ספרית שנערכה ב[[בית ספר|בית הספר]] ויצמן שביישוב. אפרים הלטרכט, אשר עבד באותה עת במשרד החינוך ה[[המנדט הבריטי|מנדטורי]], הוסיף את הכתובת בראש הסמל ועיצב אותו סופית{{הערה|1=על-פי עדות אישית בסיפורה של משפחת רוזנטל - [http://museum.rutkin.info/he/node/145 משפחת רוזנטל, רח' הרצל 74], באתר בית ליברמן - מוזיאון לתולדות העיר נהריה, 19 במרץ 2008. ראו ציון של הדברים גם [http://www.nahariya.muni.il/nahariya%20city/Pages/semel-aeer.aspx באתר עיריית נהריה]}}. הסמל מבטא את היותה של נהריה עיר חוף, ואת מיקומה באזור שהיה נחלתו של [[שבט אשר]]. בסמל מופיע [[מגדל מים|מגדל המים]] של העיר, עץ זית, שמקובל במסורת כסמלו של שבט אשר, ושמש השולחת קרניים אל הים. הכתובת המופיעה בראש הסמל ב[[כתב עברי קדום]], {{פ|ב}}{{פ|ר}}{{פ|ו}}{{פ|כ}}.{{פ|מ}}{{פ|ב}}{{פ|נ}}{{פ|י}}{{פ|מ}}.{{פ|א}}{{פ|ש}}{{פ|ר}}, משמעה "ברוך מִבָּנים אשר" ולקוחה מתוך [[פרשת וזאת הברכה|ברכות משה]] לפני מותו ([[ספר דברים]], [[S:דברים לג כד|לג, כד]]).

בשנת 2019 עוצב לעיר [[סמליל]] מ[[מותג]] שיתמוך בסדרת שינויים ששינו את [[מוטו]] העיר בפרסומיה, מ"אוהבים את החיים" ל"החופש לגדול". בצד הסמליל החדש מופיע בקטן סמל העיר עצמו.

==אקלים==
{{אקלים
|רוחב=
|ללא מרכוז=
|שנה_מקס=
|שנה_מינ=
|שנה_מקס_שיא=
|שנה_מינ_שיא=
|שנה_משק=
|ינו_מקס=17.2
|פבר_מקס=17.8
|מרץ_מקס=21.1
|אפר_מקס=23.9
|מאי_מקס=25.7
|יונ_מקס=27.9
|יול_מקס=29.8
|אוג_מקס=30.8
|ספט_מקס=29.9
|אוק_מקס=27.8
|נוב_מקס=24.1
|דצמ_מקס=18.8
|ינו_מקס_שיא=
|פבר_מקס_שיא=
|מרץ_מקס_שיא=
|אפר_מקס_שיא=
|מאי_מקס_שיא=
|יונ_מקס_שיא=
|יול_מקס_שיא=
|אוג_מקס_שיא=
|ספט_מקס_שיא=
|אוק_מקס_שיא=
|נוב_מקס_שיא=
|דצמ_מקס_שיא=
|ינו_מינ=7.2
|פבר_מינ=6.8
|מרץ_מינ=8.8
|אפר_מינ=11.2
|מאי_מינ=13.8
|יונ_מינ=16.9
|יול_מינ=20.7
|אוג_מינ=21.2
|ספט_מינ=19.3
|אוק_מינ=15.2
|נוב_מינ=11.2
|דצמ_מינ=8.7
|ינו_מינ_שיא=
|פבר_מינ_שיא=
|מרץ_מינ_שיא=
|אפר_מינ_שיא=
|מאי_מינ_שיא=
|יונ_מינ_שיא=
|יול_מינ_שיא=
|אוג_מינ_שיא=
|ספט_מינ_שיא=
|אוק_מינ_שיא=
|נוב_מינ_שיא=
|דצמ_מינ_שיא=
|ינו_משק=158
|פבר_משק=106
|מרץ_משק=62
|אפר_משק=24
|מאי_משק=4
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.4
|אוק_משק=29
|נוב_משק=87
|דצמ_משק=131
|מקור=[https://www.israelweather.co.il/week_Archives.asp?tbSelCity=20&tbSelYear=2020&tbSelMonth=8 Israel Weather]
|מיקום=נהריה}}

== טופוגרפיה ובעיית הצפות בעקבות גשמים ==
בשטחי העיר נהריה עוברים שלושה נחלים; נחל הגעתון, [[נחל גולה]] (המכונה לעיתים נחל סער, בשל הסמיכות לקיבוץ סער הסמוך) ונחל שעל. שלושת הנחלים מנקזים שטח כולל של כ-80 קמ"ר, פי שבעה משטחה של העיר, שנמצאת בדיוק ב[[שפך נהר|אזור השפך]] שלהם לחופי הים. לנחל הגעתון [[אגן ניקוז]] בשטח של 45 קמ"ר, והוא הגדול ביותר מבין השלושה.

[[נחל געתון|נחל הגעתון]] מגיע לגבול העיר המזרחי, והוא זורם מדרום לשכונת נווה יצחק רבין (המכונה גם נהריה הירוקה), בסמוך למקום מושבם של קבוצת הדראז. הנחל זורם בתעלה פתוחה וטבעית עד לצומת עם רחוב שפרינצק, שם הוא נכנס למובל סגור בעל יכולת ספיקה של 15 [[מטר מעוקב לשנייה]]. בסמוך לקניון ארנה מתרחב המובל הסגור עד לצומת עם כביש 4. מכביש 4 ועד לשפך, הנחל עובר בתעלה בנויה ופתוחה במרכז שדרות הגעתון, כשמעליה גשרים המחברים בין שני צדי השדרה.

בקטע המובל המזרחי יכולת הספיקה עומדת על כ-60 מטר מעוקב לשנייה. קטע זה המלווה את רחוב שפרינצק, הוא בעל יכולת הספיקה הנמוכה ביותר לאורך תוואי הנחל בתחום העיר, ולכן מהווה צוואר בקבוק. באירועי גשם משמעותיים המייצרים זרימה בספיקה הגבוהה מ-15 מטר קוב לשנייה, עולה גובה המים עד לתקרת המובל המזרחי, והם גולשים מעליו אל מפלס הרחוב ומציפים האזור.

ב-[[8 בינואר]] [[2020]] התרחש אירוע גשמים קיצוני במיוחד, שגרם לשיטפונות נרחבים בעיר. הצירים המובילים אל העיר נחסמו והעיר למעשה נותקה מסביבתה. נגרמו נזקים כבדים לתשתיות העירוניות, לקניון ארנה ולבתי עסק במרכז העיר. באירוע השיטפון מצא את מותו תושב העיר, מוטי בן שבת, בעת ניסיונו להציל בני משפחה שרכבם נלכד בשיטפון בסמוך לפתח המובל המזרחי. גופתו אותרה שעות לאחר מכן במוצא הנחל בחוף הים{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל|הנחלים זורמים לנהריה ואסון נוסף הוא עניין של זמן|environment-science/article/rj6hir2cy|19 בדצמבר 2021}}}}.

ב-[[30 בינואר]] [[2020]] יזמה עיריית נהריה בשיתוף עם תנועת תרבות אירוע תמיכה בעסקים המקומיים שניזוקו באסון, תחת הסיסמה "אחרי השיטפון - חוזרים לגעתון". במסגרת האירועים קיימה הנהלת העירייה את ישיבותיה בעסקים במרכז העיר. ליוזמה נרתמו גם ראשי הרשויות החברות ב[[אשכול רשויות גליל מערבי|אשכול הגליל המערבי]], שהחליטו לקיים את ישיבתם החודשית במסעדה במרכז העיר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.ofirpr.co.il/אחרי-השיטפון-חוזרים-לתמוך-ולשקם-את-נ/|כותרת=אחרי השיטפון – חוזרים לתמוך ולשקם את נהריה – Ofirpr News|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-07-19}}</ref>.

ב-[[22 בפברואר]] [[2022]] הכריזה עיריית נהריה, בשיתוף עם [[משרד הבינוי והשיכון]], [[רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי|רשות ניקוז נחלים גליל מערבי]], [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]], [[מרכז אגמא לנחלים]], [[קרן ברכה]] ו[[קרן יד הנדיב]], על תחרות אדריכלית לתכנון שדרות הגעתון ומרחב הנחל. [[התאחדות האדריכלים בישראל]] נבחרה לנהל את התחרות. התחרות נועדה למצוא פתרון שיתכלל את המשך תהליכי הפיתוח בעיר ביחד עם מענה בר קיימא לניהול מי הנגר והחייאת סביבת הנחל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blinker.co.il/צפון-1-חדשות-נהריה/חדשות-בצפון-1-חדשות-נהריה/נהריה-תחרות-אדריכלית-לתכנון-שדרות-הגע/360745/|כותרת=תחרות אדריכלית לתכנון שדרות הגעתון בנהריה יוצאת לדרך|אתר=בלינקר|תאריך=2022-02-28|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-07-19}}</ref>.

==ערים תאומות ==
{{טורים
| תוכן = * {{עיר תאומה|טמפלהוף|גרמניה|ברלין}}
* {{עיר תאומה|פאדרבורן|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|דרמשטאדט|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|בילפלד|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|איסי לה-מולינו|צרפת}} (על שמה נקרא רחוב בגבעת אוסישקין)
* {{עיר תאומה|ליברץ|צ'כיה}}
* {{עיר תאומה|קצ'קמט|הונגריה}}
* {{עיר תאומה|לפקדה (יוון)|יוון}}
* {{עיר תאומה|מיאמי ביץ'|ארצות הברית|פלורידה}}
* {{עיר תאומה|צפון-ניו ג'רזי|ארצות הברית|ניו ג'רזי}}
}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nahariyya|שם ויקישיתוף=נהריה|ויקימסע=נהריה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בריטניקה}}
* [https://tablet.otzar.org/#/b/154559/p/1/t/1653954528271/fs/0/start/0/end/0/c נהריה בבניינה], תיאור התפתחותה של נהריה, בדגש על התפתחות דתית. [[אהרן קלר|הרב אהרון קלר]], [[ה'תשל"ג|תשל"ג]] ([[1973]]), באתר [[אוצר החכמה]].{{בוט יישובים/9100|פרופיל}}
* [https://www.facebook.com/citynahariya נהריה בפייסבוק]
* [http://www.romgalil.org.il/cds/293 נהריה] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
* אתר המוזיאון לתולדות העיר נהריה {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20150626110143/http://museum.rutkin.info/ |date=2015-06-26 }}
* [https://sites.google.com/site/toldotnahariya/ תולדות נהריה] - יוזמה פרטית של חנה קליין
* {{תמונה}} [https://haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com/primo-explore/collectionDiscovery?vid=HAU&inst=972HAI_MAIN&collectionId=81161348430002791&lang=iw_IL נהריה של פעם - אוסף אנדריאס מאייר] מתוך האוספים הדיגיטליים של [[ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=ZPQNsrjOPUA#t=192 נהריה בת חמש עשרה], [[יומני כרמל]] יוני 1950 <small>(התחלה 3:12)</small>
* {{ynet|עמרי דולב|נהריה בלוז|891048|8 ביולי 2001}}
* {{ynet|דוד הכהן|טיול בעקבות "שרידי" המושבה נהריה|3175650|13 בדצמבר 2005|קישור מחבר=ללא}}
* {{גלובס|חגית אברון|העיר הזאת נראית אפורה מבחוץ, אבל שווה לנסוע צפונה כדי לגלות את סודותיה|1001423676|9 בספטמבר 2022}}
* {{mako|נטע צ'חנובסקי|נפילתה של מלכת הצפון: לאן נעלמו ימי הזוהר של עיירת הנופש של ישראל?|8762e62ead78981026|weekend-articles|27 ביולי 2023}}
* {{TheMarker|שלומית לן|"אנשים לא מגיעים לכאן, אבל הפורומים מפוצצים בפוסטים כמו 'אני שוקל לרכוש דירה בנהריה'"|0000018f-38e2-d516-afbf-fee256980000|3 במאי 2024}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007530994205171|נהריה (ישראל)}}
* {{יומן חדשות|שלום הגליל: מבצע חירום למען השלום|/85345-2/|'''1982'''}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

 {{מחוז הצפון}}
{{ראשי עיריית נהריה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נהריה|*]]
[[קטגוריה:מושבות]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:הגליל המערבי]]
[[קטגוריה:ערים במחוז הצפון]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1935]]
[[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות לשעבר]]