הצגת המקור של הדף "מתן חיסון"

[[קובץ:Polio_vaccination_in_Sweden_1957.jpg|ממוזער|שנת 1957 בשוודיה החל [[חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים|חיסון נגד פוליו]].]]
'''מתן חיסון''' הוא פעולה של החדרת [[חיסון]] לגוף כדי לעזור ל[[מערכת החיסון|מערכת החיסונית]] לפתח חסינות ל[[מחלה]]. החיסונים מכילים [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] או [[נגיף|נגיפים]] במצב מוחלש, חי או מומת, או [[חלבונים]] ורעלים מהמיקרואורגניזם. החיסונים מסייעים ל[[מערכת חיסונית|מערכת החיסונית]] להתפתח ולהגן על הגוף מפני מחלות [[זיהום (רפואה)|זיהומיות]]. כאשר אחוז גדול מספיק מהאוכלוסייה מחוסן, נוצרת [[חסינות עדר]] שמגנה על אלו שאינם יכולים להתחסן.<ref>{{Cite web|title=Herd immunity (Herd protection) {{!}} Vaccine Knowledge|url=https://vk.ovg.ox.ac.uk/vk/herd-immunity|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20190802220355/http://vk.ovg.ox.ac.uk/herd-immunity|archive-date=2 August 2019|access-date=12 November 2020|website=vk.ovg.ox.ac.uk}}</ref> יעילות החיסון נחקרה ואומתה במחקרים רבים<ref>{{Cite book|title=Vaccines for Pandemic Influenza|vauthors=Fiore AE, Bridges CB, Cox J|year=2009|isbn=978-3-540-92164-6|series=Current Topics in Microbiology and Immunology|volume=333|pages=43–82|chapter=Seasonal Influenza Vaccines|doi=10.1007/978-3-540-92165-3_3|pmid=19768400}}</ref> וזוהי השיטה היעילה ביותר למניעת מחלות זיהומיות.<ref>{{Cite book|url=https://www.cdc.gov/oid/docs/ID-Framework.pdf|title=A CDC framework for preventing infectious diseases|date=October 2011|publisher=United States Centers for Disease Control and Prevention|quote=Vaccines are our most effective and cost-saving tools for disease prevention, preventing untold suffering and saving tens of thousands of lives and billions of dollars in healthcare costs each year|archive-url=https://web.archive.org/web/20120914102409/https://www.cdc.gov/oid/docs/ID-Framework.pdf|archive-date=14 September 2012}}</ref>

== היסטוריה ==
המחלה הראשונה שניסו למנוע באמצעות חיסון הייתה ככל הנראה ה[[אבעבועות שחורות|אבעבועות השחורות]]. האבעבועות השחורות הייתה [[המוות השחור|מחלה קטלנית]] שגרמה למותם של 20%–60% מהמבוגרים ש[[הידבקות|נדבקו]] בה ולמעלה מ-80% מהילדים שנדבקו. עד שהמחלה הוכחדה בשנת [[1979]], היא גרמה למותם של כ-300–500 מיליון בני אדם במאה ה-20. חיסון האבעבועות השחורות היה הראשון שפותח והוכיח את יעילותו, וכך הוביל ל[[ביעור מחלה|ביעור המחלה מהעולם כולו]].<ref>{{Cite book|url=https://archive.org/details/smallpoxfighttoe00kopl|title=Smallpox: the fight to eradicate a global scourge|vauthors=Koplow DA|publisher=University of California Press|year=2003|isbn=978-0-520-24220-3|location=Berkeley|url-access=registration}}</ref>

השימוש הראשון בתהליך חיסון (וריאולציה) תועד בסין ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. החיסון לאבעבועות השחורות הומצא על ידי הרופא האנגלי [[אדוארד ג'נר]] בשנת [[1796]], שהיה הראשון לפרסם עדויות על יעילותו ולתת הנחיות לייצורו.<ref name="Sudhoffs">{{Cite journal|vauthors=Plett PC|year=2006|title=[Peter Plett and other discoverers of cowpox vaccination before Edward Jenner]|url=http://lib.bioinfo.pl/meid:4459|url-status=dead|journal=Sudhoffs Archiv|language=de|volume=90|issue=2|pages=219–32|pmid=17338405|archive-url=https://web.archive.org/web/20080215171503/http://lib.bioinfo.pl/meid:4459|archive-date=15 February 2008|access-date=12 March 2008}}</ref> [[לואי פסטר]] המשיך ופיתח את הרעיון של החיסון דרך עבודתו ב[[מיקרוביולוגיה]].

== פעולת החיסון ==
==== תהליך החיסון ====
חיסונים פועלים על ידי הפעלת מערכת החיסון באופן מלאכותי כדי להגן מפני מחלות זיהומיות. התהליך מתבצע על ידי החדרת אנטיגן שמגרה את מערכת החיסון לייצר תגובה חיסונית. חיסון כולל דרכים שונות למתן האנטיגנים, כגון זריקות, חיסונים דרך הפה, ועוד.

תהליך מתן החיסון מתחיל בהכנה מקדימה הכוללת הערכת מצב בריאותו של המטופל והיסטוריה רפואית רלוונטית. לפני מתן החיסון, ה[[רופא]] מוודא שאין [[התוויית נגד|התוויות נגד]], כגון [[אלרגיה|אלרגיות]] חמורות לרכיבי החיסון או מצבים בריאותיים אחרים שעלולים לגרום לסיכון. חשוב לעדכן את המטופל על היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של החיסון, ולקבל את הסכמתו המודעת.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/policy/vaccine-guidelines/he/files_publications_units_epidemiology_vaccine_guidelines_150_Klali.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=חיסונים - הוראות כלליות}}</ref>

בעת מתן החיסון, מוודאים שה[[מזרק]] או הכלי המיועד לחיסון סטרילי וחד פעמי. הרופא מנקה את אזור ההזרקה עם [[אתנול|אלכוהול]] ומזריק את החיסון בזווית ובמיקום המתאים. טכניקת הזרקה נכונה היא חשובה על מנת למזער את הכאב ולהבטיח ספיגה מיטבית של החיסון. לאחר הזריקה, המטופל נשאר בהשגחה למשך 15–30 דקות כדי לוודא שאין תגובות אלרגיות או תופעות לוואי חריגות.<ref name=":0" />

לאחר מתן החיסון, עוקבים אחרי המטופל כדי לוודא שהוא לא מפתח תופעות לוואי חמורות. תופעות לוואי נפוצות כוללות אדמומיות, נפיחות או כאב במקום ההזרקה, חום קל ו[[עייפות]]. במקרים נדירים עשויות להתרחש תגובות אלרגיות חמורות, ולכן חשוב לדעת כיצד לטפל במצבים כאלה במידת הצורך. במקרים של תופעות לוואי חמורות, מדווחים לרשויות הבריאות המתאימות ושוקלים את הצעדים המתאימים להמשך טיפול.<ref name=":0" />

==== סוגי חיסונים ====
רוב החיסונים ניתנים לפני שהאדם נדבק במחלה, אך ישנם חיסונים הניתנים לאחר החשיפה למחלה כדי להקל על הסימפטומים או להפחית את חומרת המחלה. לדוגמה, חיסון הכלבת הראשון ניתן על ידי [[לואי פסטר]] לילד שננשך על ידי כלב נגוע. חיסונים אחרים, כגון חיסונים ניסיוניים ל[[איידס]], [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ו[[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]],<ref>{{Cite journal|vauthors=Goñi F, Sigurdsson EM|date=February 2005|title=New directions towards safer and effective vaccines for Alzheimer's disease|journal=Current Opinion in Molecular Therapeutics|volume=7|issue=1|pages=17–23|pmid=15732525}}</ref> מכוונים לגרום לתגובה חיסונית מהירה ופחות פוגעת מאשר ההדבקה הטבעית.<ref>{{Cite journal|display-authors=6|vauthors=Rupprecht CE, Briggs D, Brown CM, Franka R, Katz SL, Kerr HD, Lett SM, Levis R, Meltzer MI, Schaffner W, Cieslak PR|date=March 2010|title=Use of a reduced (4-dose) vaccine schedule for postexposure prophylaxis to prevent human rabies: recommendations of the advisory committee on immunization practices|journal=MMWR. Recommendations and Reports|volume=59|issue=RR-2|pages=1–9|pmid=20300058}}</ref>

קיימות מספר שיטות למתן חיסונים, תלוי בסוג החיסון וביעדו. רוב החיסונים ניתנים בזריקה, שהיא הדרך היעילה ביותר להבטיח שהחיסון יגיע למערכת החיסון בצורה מיטבית. זריקות ניתנות בדרך כלל לשריר, לתת-עור או לוריד, בהתאם לסוג החיסון. קיימים גם חיסונים הניתנים דרך הפה, כמו חיסון רוטה וחיסון פוליו, המיועדים ליצירת חסינות במעי. חיסונים מסוימים, כמו חיסון ל[[שפעת]], יכולים להינתן דרך האף.<ref name=":0" />

==== חיסון ואימוניזציה ====
חיסון שונה מאימוניזציה, אף כי לעיתים משתמשים במונחים אלה באופן נרדף. חיסון הוא תהליך החדרת [[פתוגן]] מוחלש או [[אנטיגן]] אחר לגוף, בעוד שאימוניזציה היא התהליך בו מערכת החיסון מפתחת חסינות. חיסון נחשב לאחת הדרכים היעילות ביותר למניעת מחלות זיהומיות, וחיסונים רחבים אחראים להכחדת מחלות כגון אבעבועות שחורות ולצמצום מחלות כמו [[פוליו]] ו[[טטנוס]].<ref>{{Cite web|title=The Smallpox Epidemic of 1862 (Victoria BC)--Doctors and Diagnosis|url=http://web.uvic.ca/vv/student/smallpox/doctors/diff.html|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20180202203718/http://web.uvic.ca/vv/student/smallpox/doctors/diff.html|archive-date=2 February 2018|access-date=29 September 2016|website=web.uvic.ca}}</ref>

==== רישום חיסונים ====
רישום החיסונים הוא חלק קריטי בתהליך מתן החיסון. מתעדים ברשומה הרפואית את כל הפרטים הנוגעים למתן החיסון, כולל תאריך החיסון, סוג החיסון, שם התרכיב, מספר האצווה ושם מבצע החיסון. פנקס החיסונים האישי של המטופל משמש מסמך רשמי חשוב, ומקפידים לעדכנו לאחר כל מתן חיסון.

==== מעקב אחרי תופעות לוואי ====
לאחר מתן החיסון, עוקבים אחרי המטופל ומתעדים כל תגובה חריגה או תופעת לוואי. תופעות לוואי קלות כגון אדמומיות, נפיחות או חום קל הן נפוצות וחולפות לרוב בתוך כמה ימים. במקרים של תופעות לוואי חמורות או תגובות אלרגיות, מדווחים מידית לרשויות הבריאות המתאימות. הדיווח מתבצע באמצעות טפסים ייעודיים ומאפשר לרשויות לעקוב אחרי בטיחות החיסונים ולנקוט בצעדים הנדרשים במקרה הצורך.

הדיווח על תופעות לוואי הוא חיוני להבטחת בטיחות החיסונים ולשמירה על אמון הציבור במערך החיסונים. תיעוד מלא ומדויק של כל המקרים מאפשר לרשויות הבריאות לעקוב אחרי תופעות הלוואי, לנתח את הנתונים ולהסיק מסקנות לשיפור תהליכי החיסון. דיווח מהיר ומדויק עוזר לזהות בעיות פוטנציאליות ולטפל בהן בזמן, ובכך להבטיח את בריאות הציבור.

== אתגרים ומחלוקות ==
[[התנגדות לחיסונים]] - מאמצי החיסון נתקלו לעיתים בהתנגדות מסיבות מדעיות, אתיות, פוליטיות, בטיחות רפואית וסיבות דתיות. למרות זאת, אין דתות גדולות המתנגדות לחיסון, ויש הרואים בכך חובה מוסרית בשל הפוטנציאל להצלת חיים. בארצות הברית, אנשים עשויים לקבל פיצוי על פגיעות נטענות תחת תוכנית הפיצויים לפגיעות חיסונים.

השפעת חיסונים הצלחת החיסונים בתחילת הדרך הובילה לקבלה רחבה, ומבצעי חיסון המוניים צמצמו באופן משמעותי את שכיחותן של מחלות רבות באזורים גאוגרפיים רבים. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מציין את החיסון כאחד מעשרת ההישגים הגדולים של בריאות הציבור במאה ה-20 בארצות הברית.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חיסונים]]