הצגת המקור של הדף "מרסל לאבה"

{{מדען
|שם בשפת המקור = Marcel Labbé
}}
'''מרסל ארנסט לאבה''' (ב[[צרפתית]]:'''Marcel Ernest Labbé''';{{כ}} [[4 בדצמבר]] [[1870]] – [[29 במאי]] [[1939]] ) היה [[רופא פנימי]] [[צרפתי]], יליד [[ברטאן]], שהתמחה בעיקר ב[[סוכרת]] וב[[מטבוליזם|מחלות מטבוליות]] אחרות, ב[[המטולוגיה]], עבד בעיקר בבתי החולים לה פיטייה וקושן בפריז, וכיהן בפרופסור לקליניקה רפואית ב[[אוניברסיטת פריז]]. ב-1922 תיאר יחד עם ז'ול טינל וארנסט דומר את ה[[גידול]] [[פאוכרומוציטומה]].

==ביוגרפיה==
===ילדות וצעירות===
מרסל לאבה נולד ב-1870 בעיר [[לה האבר]] שב[[נורמנדי]]ה ב[[צרפת]]. אביו היה החל מ-1871 מורה תיכון בעיר נאנט שב[[ברטאן|ברטניה]]. לאבה למד בעצמו מאוחר יותר בתיכון ובבית הספר לרפואה של [[אוניברסיטת נאנט]] וראה בנאנט את מולדתו.

===הקריירה המקצועית והאקדמית===
לאבה השתלם בבתי החולים של נאנט ועבד לאבה כמדריך לאנטומיה בבית הספר לרפואה בנאנט. בהמשך ב-1897 הצטיין בהתמחות בבתי החולים של פריז. היה למדריך לסמיולוגיה (תורת ה[[אבחנה|אבחון]] הרפואי) ב[[בית החולים לאנק]] בקליניקה של הפרופסור לנדוזי. ב-1898 סיים בהצטיינות את התואר [[דוקטור לרפואה]] עם עבודה על [[בלוטת לימפה|בלוטות הלימפה]] ב[[זיהום (רפואה)|זיהומים החריפים]]
מאוחר יותר התמנה לפרופסור בפקולטה לרפואה ובקולז' הרופאים ועבד בבית החולים [[בית החולים פיטייה סלפטרייר|לה פיטייה]] ואחר כך [[בית החולים קושן]], שניהם בפריז.

מוריו הראשונים בפריז היו דבאב ולנדוזי. מחקריו הראשונים עסקו בזיהומי ה[[סטפילוקוק]],
הכימיה של [[מיץ קיבה|מיץ הקיבה]], זיהום ה[[אריזיפלס|שושנה]] של ה[[ילוד]], [[מערכת הלימפה]], ה[[דם]], [[בלוטה אנדוקרינית|הבלוטות האנדוקריניות]] ושנים רבות בהמשך הקדיש לחקר הסכרת, המחלות המטבוליות וה[[תזונה]] לרבות השמנת היתר והתת-משקל.
לאבה הקים בבית החולים לה פיטייה מרכז לסכרת ובמסגרתו ארגן ביקורי בית של [[תזונאי]]ות בבתי המטופלים העניים לצורך המאבק בסכרת. לאבה נמנה עם מקדמי הטיפול על ידי [[דיאטה]] בסוכרת והתזונה הרציונלית.
יחד עם אחיו אנרי השתתף המחקר של לנדוזי על תזונת הפועלים והפקידים.
בימי מלחמת העולם הראשונה ארגן את החיסון נגד [[טיפוס הבטן]] (חוק לאבה משנת 1914) ועבד כרופא ראשי בבית החולים למחלות זיהומיות בטיו ב[[ווז' (מחוז)|הרי הווז']].

===חייו הפרטיים===
מרסל לאבה היה נשוי והיו לו ילדים.
אחיו, '''אנרי-אמיל לאבה''' (21 באוגוסט 1874 - 1942) היה כימאי ואחר כך ביוכימאי ומומחה ברפואת מעבדה, כיהן גם הוא כפרופסור בפקולטה לרפואה בפריז. מרסל ואנרי שיתפו ביניהם פעולה במחקרים רבים. בזמנו הפנוי היה לאבה, בין היתר, צייר חובב.
בנוסף עמד בראש איגוד ה[[ברטונית|ברטונים]] של פריז.

==פרסים ואותות הוקרה==
*1926 חבר באקדמיה לרפואה של צרפת - במחלקה לפתולוגיה רפואית

==תגליות==
===מחלות ותסמונות הנושאות את שמו===
כיום השמות האלה אינם בשימוש.
*'''תסמונת לאבה''' - התסמונת הפארא-בזדובי - תסמונת עצבית אוטונומית ומטבולית המופיע ב"שלב הנוירוהורמוני" ההתחלתי של ה[[הירפתירואידיזם]], מתאפיין בתסמינים של [[מערכת העצבים הסימפתטית|היפרסימפתוטוניה]], הפרעות וזומוטוריות ונפשיות.
*התסמונת הנוירוצירולקטורית לאבה - סוג של [[הפרעת חרדה]]{{הערה|[https://medical-dictionary.thefreedictionary.com/Labbe+neurocirculatory+syndrome באתר free dictionary]}}

==ספרים==
בשותפות:
*1904 - Traité d'hématologie (ספר מקיף להמטולוגיה) יחד עם פרנאן בזנסון
*Glandes endocrines. Maladies de la nutrition
(בלוטות אנדוקריניות. מחלות התזונה) (בעריכתו ושל א. סזארי, יחד עם א. עזרד ואחרים)
*1927 - Métabolisme de l'eau : œdèmes -- diurèse -- les thérapeutiques hydriques
(המטבוליזם של המים:בצקות - הטלת השתן - טיפולים במים) (יחד עם P.L.Violle)
*1928 - Acidose et alcalose : physiologie - pathologie - thérapeutique
( עם Floride Nepveux) - (חמצת ובססת:פיזולוגיה - פתולוגיה טיפול)

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{ערך יתום}}

{{מיון רגיל: לאבה, מרסל}}
[[קטגוריה:רופאים פנימיים צרפתים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת פריז]]
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1870]]
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1939]]