הצגת המקור של הדף "מרינה אשקלון"

{{נמל
| תאריך פתיחה = 1995
| מפעיל = "מרינה אמינוב 1992 - [[שותפות מוגבלת]]"
| בעלים = [[רשות מקרקעי ישראל]]
| שטח = 200 דונם
| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/אשקלון|סמל סמן=harbor}}}}
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
}}
'''מרינה אשקלון''' היא [[מרינה]] בינלאומית ל[[ספנות]] ול[[תיירות]].

== היסטוריה ==
תכנון המרינה החל בשנת [[1987]] על ידי "החברה הכלכלית לאשקלון"{{הערה|{{חדשות|יוסי פרטוק|עירית אשקלון הקימה חברה לפיתוח העיר|19870325|120}}{{ש}}{{חדשות|צחי נגה|לאשקלון תהיה גם מרינה|19870408|108}}{{ש}}{{מעריב||אשקלון עיר העתיד|19900703|253}}}}, לאחר שב[[תוכנית מתאר ארצית]] - תמ"א 13, שאושרה ביולי [[1983]], הוקצה שטח באשקלון להקמת מגנה כחלק מתוכנית ארצית להגדלת מספר מקומות העגינה בישראל לסירות קטנות [[יאכטה|יאכטות]] וסירות מפרש פרטיות{{הערה|[http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4 תוכנית מתאר ארצית חלקית לחופים - חוף הים התיכון - תוכנית תמא/ 13/ ים - תיכון - אושרה בממשלה ב-31 ביולי 1983]}}. המכרז להקמת המרינה פורסם בספטמבר 1991{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|גם לאשקלון תהיה מרינה|19910903|91}}{{ש}}{{חדשות|עתי"ם|2 פרויקטים במאות־מיליוני דולר יוקמו באשקלון|19910920|99}}}}.

בדצמבר [[1991]], זכתה בזיכיון להקמת המרינה קבוצה בה היו שותפים, חברת מרכזי שליטה, בבעלות איש העסקים [[מוטי זיסר]], איש העסקים [[מוזי ורטהיים]] ו[[קבוצת האחים עופר]]{{הערה|{{גלובס|שי שלו|דיור: המימוש הריאלי הרווחי ביותר של בנק הפועלים|114431|5 בפברואר 1998}}}}. לצורך הקמת הפרויקט הוקמה [[שותפות מוגבלת]] בשם "מרינה אשקלון 1992" (אשר חברת "אחים עופר הנדסה ופיתוח בע"מ" היוותה בה השותף הכללי, מנהל השותפות). במסגרת הסכם הזיכיון שנחתם בין השותפות לעיריית אשקלון, השותפות בנתה את המרינה וייבשה שטחים בתוך הים, וכחלק מן התמורה, קיבלה 3 מגרשים לבנייה הנמצאים בעורף המרינה{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|מרינה אשקלון לא תשלם היטל השבחה על קרקע שקיבלה במרינה|169230|9 בספטמבר 1999}}}}.

בשנת 1997 ניהלו משא ומת עם קבוצת [[קלאב מד]] ועם חברת [[הייאט]] לניהול מלון וכפר נופש כחלק מהפרויקט{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|הוקפא המו"מ עם קלאב-מד לניהול כפר נופש באשקלון|117204|30 בספטמבר 1997}}}}{{הערה|{{גלובס||מוטי זיסר ויולי עופר מבקשים מעמד של מפעל מאושר למלון במרינה באשקלון|131488|15 באפריל 1997}}}}. אך במקום זאת מכרו את המגרשים שקיבלו ליזמים אחרים שבנו במקום [[דירת נופש|דירות נופש]]{{הערה|{{גלובס|גיא ימין|אשקלון: הסתיימה בניית 2 מ-5 הבניינים בפרויקט מגדלי הריביירה|1000005716|28 באוגוסט 2005}}}}. קבוצת האחים עופר יצאה מהפרויקט בשנת 2001{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|חילופי האשמות בין זיסר והאחים עופר על רקע פירוק השותפות במרינה באשקלון|1000019618|10 באוקטובר 2001}}}}.

בשנת 2006, חתם איש העסקים [[אלי אלעזרא (איש עסקים)|אלי אלעזרא]] (שניהל את "החברה הכלכלית לאשקלון" בעת שהוקמה המרינה) על הסכם עם "שותפות מרינה אשקלון", על הקמת קניון בן 9,000 מ"ר{{הערה|{{גלובס|גיא ימין|שותפות מרינה אשקלון תקים עם אלעזרא קניון בשטח 9,000 מ"ר במרינה|1000062784|19 בפברואר 2006}}}}. בשנת 2013 רכש את אלעזרא את מלוא הבעלות על הקרקע, לאחר עיכובים רבים החל בהקמת הקניון בשנת 2015{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|אשקלון: חברת הביטוח הכשרה תבנה את קניון מרינה מול|1001079405|8 בנובמבר 2015}}}}. הקניון נפתח בשם "מרינה מול" בסוף 2017{{הערה|ג'ני פרנקל שלום, [https://www.kan-ashkelon.co.il/real_estate/6610 הכירו את מתחמי המסחר העתידיים של אשקלון], באתר "[[כאן דרום]]", 17 בספטמבר 2017}}. ביוני 2019 נפתח במקום גם מתחם אירועים בהשקעה של 25 מיליון שקל{{הערה|[https://www.kan-ashkelon.co.il/gossip/36511 25 מיליון ש"ח: אלי אלעזרא השיק מתחם אירועים במרינה מול], באתר "[[כאן דרום]]", 17 ביוני 2019}}.

==דו"ח מבקר המדינה==
בשנת 1997, פרסמה [[מבקר המדינה|מבקרת המדינה]] [[מרים בן-פורת]], דו"ח בו ביקורת על הטבות הניכרות שקיבלו מוטי זיסר, יולי עופר ומוזי ורטהיים בפרויקט. המבקרת מצאה כי היזמים קיבלו לכיסם 5.25 מיליון דולר, שהיו כמעט כל הסיוע הממשלתי לפרויקט. בן-פורת קבעה, כי "לאור ההטבות שניתנו ליזמים, היה מקום לפרסם מכרז חדש, אשר יכלול תנאים אלו, כאשר ניתן להניח שבמקרה כזה היו מתקבלות הצעות רבות יותר"{{הערה|{{גלובס|איתמר לוין|קבוצת זיסר-עופר-וטרהיים קיבלה לכיסה 5.25 מיליון דולר שהעניקה המדינה למרינה באשקלון|144307|29 בינואר 1997}}}}.

==מבנה המרינה==
במעגן מקומות עגינה לכ־650 סירות. המרינה מהווה מרכז ים תיכוני למשטים ולאירועי ספורט שונים ומארחת מעת לעת משטים חשובים ובינלאומיים, כגון: "משט ה־EMYR" ו"משט הערים". בית מינהלת המרינה מספק את השירותים הדרושים לעוגנים ולמעגנה, בהם אחזקה, שירותי מנהלה ו[[המגדלור במרינה אשקלון|מגדלור המרינה]]. במתחם המרינה קומפלקס המשלב דירות נופש, מסעדות, בתי קפה, פעילויות ספורט, מרכז לחינוך ימי, מועדון [[צלילה]] ועוד. כמו כן, פועלת במתחם [[משטרת ישראל|נקודת משטרה]] האחראית על [[מעבר גבול|ביקורת הגבולות]]. במתחם המרינה ישנו קניון קטן ושטחי מסחר שונים כגון מסעדות, בתי קפה, משרד ניהול והסברים על המקום.

==איכות הסביבה==
קו החוף של אשקלון מצפון למרינה נסוג בין 1987 ל-2017 ב-55 מטר{{הערה|שם=גלובס|}}. בשנת 2009, בדק משרד מבקר המדינה את התמודדותם של השלטון המקומי והמרכזי עם סוגיית הרס המצוקים לאורך חוף הים התיכון בישראל. דו"ח המבקר מצא שמבנים ימיים, בעיקר המרינות שנבנו באשקלון ובהרצליה, החמירו את הרס המצוקים. החל משנת 1996 ,משהחלו להתברר ממדי הנזק שנגרם למצוק באשקלון בעקבות בניית המרינה, ביקשו "החברה הכלכלית לאשקלון" ועיריית אשקלון להקים מערכת של שוברי גלים להגן על החוף והמצוק. [[ועדה לשמירת הסביבה החופית|הוועדה לשמירת הסביבה החופית]] דרשה מהעירייה לבצע בדיקות ומדידות ולבחון פתרונות נוספים, אולם העירייה לא ביצעה את הדרישות וזנחה את הטיפול בתוכניות להגנת המצוק בנימוק שאין לה התקציבים הדרושים לכך. עוד הועלה כי פעולות הניטור והמעקב אחר מצב החוף, שהיה על החברה הכלכלית והעירייה לבצע בעקבות הקמת המרינה, לא בוצעו כנדרש ולא יכלו לשמש בסיס לקבלת החלטה{{הערה|שם=מבקרהמדינה|[https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/464-8.aspx התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי], 13 באוקטובר 2010, באתר משרד מבקר המדינה}}.

במרץ 2005, קיימה [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת, דיון בנושא הרס המצוק באשקלון. [[המשרד להגנת הסביבה]] המליץ לבדוק את האפשרות של התקנת מערכת גיאוטיובים (שוברי גלים מטובעים - גלילי שקים הממולאים בחול ים), להגנה על המצוק מצפון למרינה, זאת בתור פתרון זמני{{הערה|{{גלובס|גדי גולן|המצוק באשקלון: הרשויות מתווכחות, המומחים ממליצים, והמצוק מדרדר וקורס|897998|27 במרץ 2005}}}}. הקמת המערכת אושרה על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית באוגוסט 2005. אך בדוח מבקר המדינה נכתב שנמצאו ליקויים רבים בהקמת המערכת ובתחזוקתה על ידי [[עיריית אשקלון]], שלא הכינה תוכנית לניקוז הנגר העילי במקביל להתקנת המערכת, כפי שדרשה הוועדה, וזרימתו המשיכה לפגוע ביציבות המצוק; הביצוע של המערכת לא תאם את התכנון המקורי שאישרה הוועדה, פעולות ניטור ומעקב אחר מצב המצוק והחוף לא נעשו כנדרש; ובסופו של דבר לא אכפו העירייה והחברה הכלכלית על החברה שהקימה את המערכת למלא את כל התחייבויותיה לתחזוקתה, לפי החוזה שנחתם עמה, ולא פעלו לשיקום ולתחזוק המערכת שנהרסה זמן קצר לאחר שהוקמה; הוועדה לא עמדה על כך שהעירייה תקיים את החלטותיה במלואן, ולא ערכה מעקב אחר המערכת שנועדה להיות פתרון זמני וניסיוני. אי פיקוח ואי-הקפדה על ביצוע המערכת כנדרש גרמו לכישלונה{{הערה|שם=מבקרהמדינה}}.

בסוף 2013 הוקמה "[[החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון]]", שביצעה ב-2015 הגנה ימית באמצעות [[הזנת חול]] בכמה מוקדים לאורך חוף אשקלון, אך ב-2019 התברר שההגנה אינה יעילה ומלון הרלינגטון, הניצב כ-17 מטר מקצה המצוק נמצא בסכנת קריסה{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|שלומית צור|התפוררות עד האסון הבלתי נמנע הבא: מי ייקח אחריות על המצוק הגדול באשקלון|1001273498|9 בפברואר 2019}}}}.

== פעילויות שיט ==
ממעגנה זו יוצא אחת לשנתיים [[שיוט הערים]] המתקיים לאורך [[חופי ישראל]] מאז 1939.

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי}}
*{{הארץ|אמיר הלמר|בקשת התראת פשיטת רגל לשותפות של מוטי זיסר שהקימה את מרינה אשקלון בשל אי תשלום חוב של כ-766 אלף שקל|1.1514909|30 במרץ 2005}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תחבורה בישראל}}

[[קטגוריה:ישראל: מרינות|אשקלון]]
[[קטגוריה:אשקלון: מבנים]]
[[קטגוריה:אשקלון: תחבורה]]