הצגת המקור של הדף "מריון קאונטי רקורד"

{{עיתון
| שם בשפת המקור = Marion County Record
| תדירות = [[עיתון]] שבועי
| סוגה = חדשות
| פורמט = [[עיתון מתעד]]
| סמל= Marion County Record.svg
| בעלים =משפחת מאייר
| שפה = [[אנגלית]]
| מערכת = מחוז מריון, [[קנזס]], [[ארצות הברית]]
| מדינה = {{דגל|ארצות הברית||+}}
| אתר אינטרנט = [http://marionrecord.com/ marionrecord.com/]
| תאריך ייסוד = [[1869]]
}}
"'''מַריוֹן קָאוּנְטִי רֶקוֹרְד'''" (ב[[אנגלית]]: '''Marion County Record''', "רישום מחוז מריון") הוא [[עיתון מתעד]] שבועי, המופץ ברחבי מחוז מריון, במרכז מדינת [[קנזס]] שב[[ארצות הברית]].

העיתון נוסד בשנת [[1869]] סמוך לדטרויט, קנזס תחת השם ״ידיעות המערב״ (The Western News). לאחר מכן עבר למריון והחליף ידיים ושמות מספר פעמים עד [[1874]], כאשר נרכש על ידי משפחת הוך שהחזיקה בו עד [[1998]], עת נמכר למשפחת מאייר שהייתה מעורבת בניהולו עוד משנת [[1948]].

באוגוסט [[2023]] התקבלה ב[[משטרה]] המקומית תלונה, ולפיה כתבת של העיתון שלפה פרטים אישיים ממאגר מידע רשמי באופן לא חוקי. שוטרי משטרת מחוז מריון פשטו על משרדי העיתון ועל ביתם של הבעלים, והחרימו מחשבים ומסמכי עבודה של העיתון. אחת מבעלי העיתון, ג'ואן מאייר, בת 98, מתה למחרת הפשיטה. הפרשה עלתה לתודעה הציבורית ועוררה ביקורת על התנהלות הרשויות כלפי העיתונות המקומית בארצות הברית.{{הערה|{{קישור כללי|אתר=העין השביעית|כתובת=https://www.the7eye.org.il/topic/מריון-קאונטי-רקורד|כותרת=מריון קאונטי רקורד|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-09-03}}}}

==ייסוד העיתון==
א.ו. רובינסון ייסד את העיתון תחת השם ״ידיעות המערב״ (The Western News) ב-24 בספטמבר 1869, בדטרויט, קנזס. ב־1870 עבר למריון.
ג'ון א. מרפי רכש את העיתון, שינה את שמו ל- The Western Giant ומכר אותו 5 חודשים לאחר מכן לק.ס. טריפלט, ששינה את שמו ל - Marion County Record. ב־1874 העיתון נמכר לאדוארד ו. הוך. {{אנ|Edward W. Hoch}}

==אחזקה על ידי משפחות==
מאז 1874, שתי משפחות החזיקו בעיתון. משפחת הוך החזיקה בעיתון במשך 124 שנים. משפחת מאייר, שהייתה מעורבת בניהול העיתון מאז 1948, רכשה אותו בשנת 1998, על מנת להמשיך את פעילותו המקומית ולהימנע מרכישתו על ידי רשת עיתונות גדולה.

אדוארד הוך ניהל את העיתון עד שנת 1925. בנו ונכדו שימשו כעורכים. להוך ובן אחר שלו ניהלו גם קריירות פוליטיות.

משפחת הוך רכשה מספר עיתונים נוספים, שמוזגו לעיתון שברשותם. 18 עיתונים פורסמו במריון, למשך פחות משנתיים כל אחד, בין 1880 ל־1895. סדרה של רכישות ומעברים הביאה בסופן של דבר לייסוד העיתון Marion Record-Review, ששינה את שמו ל- Marion County Record בשנת 1957.
ביל מאייר הפך לעורך העיתון אחרי מותו של הוך בשנת 1967. משפחתו רכשה את העיתון ב־1998, ומשפחת הוך נשארה פעילה בתחום העיתונות עד 2006. דונה ברנהארדט מונתה לעורכת לאחר פרישתן של מאייר בשנת 2003, ולאחריה סוזן ברג ב־2008. לאחר החלפה של מספר עורכים, ערך את העיתון מאז 2021 אריק מאייר.

בשנת 2023 כלל מטה העיתון 7 עובדים במשרה מלאה ו-5 במשרה חלקית, מעט גדול יותר מעיתונים דומים.

==פשיטת המשטרה==
בשנת 2023 פשטה המשטרה על מערכת העיתון בעקבות מה שהחל כסכסוך בין בעלת מסעדה מקומית ובעלה, שהיו בהליכי גירושין. הבעל מסר לעיתון "וושינגטון פוסט" שהוא מוטרד מכך שאשתו נוהגת וקיבלה רישיון למכירת אלכוהול למרות שרישיון הנהיגה שלה נשלל ממנה עקב נהיגה בגילופין. לדבריו נמסרו לו תצלומים של רישומי העבירות על ידי גורם אנונימי אותם העביר בעזרת חבר לכתב של מריון קאונטי רקורד ולסגנית ראש העיר. האישה טענה שהתצלומים הושגו על יי שימוש בדואר שנשלח אליה ומשום כך אינה יכולה לשמש כראייה.

בישיבת מועצת העיר האשימה האישה את העיתון באחזקת פרטים אישיים אודותיה.היא אישרה שהמשיכה לנהוג לאחר שלילת רישיונה, אך טענה שהמידע שבידי העיתון הושג שלא כחוק.

לאחר ההאשמות במועצת העיר פרסם העיתון כתבה עליהן, ובהן פרסם גם האשמות שגורמי חוק מקומיים ידעו על הפרות החוק של האישה והתעלמו מהן.

בעקבות האשמות האישה אושרה פשיטת משטרה על מערכת העיתון. אחד הטיעונים היה שפרסום החומר היה עלול למנוע מהאישה קבלת רישיון למכירת אלכוהול.

בפשיטה הוחרמו מחשבים, טלפונים ניידים, וחומר כתוב.
יום אחד לאחר הפשיטה בביתה, מתה אחת מבעלי העיתון, ג'ואן מאייר, בת ה-98. העיתון טען שהיא מתה לאחר שלא הצליחה לאכול או לישון עקב לחץ בעקבות הפשיטה.

חיפוש נערך גם בביתה של סגנית ראש העיר.

===תגובות===
האירוע עורר תגובות בינלאומיות. נציגי 34 ארגונים חתמו על מסמך בן 4 עמודים המגנה את משטרת מריון. מועצת המנהלים של אגודת העיתונאים המקצועיים {{אנ|Society of Professional Journalists}} הציעה 20,000 דולר מקרן ההגנה המשפטית שלה כדי לסייע בהוצאותיו המשפטיות של העיתון. ארגוני עיתונאים גדולים אחרים קראו למצות את הדין עם השוטרים שביצעו את הפשיטה.

ב- 16 באוגוסט הודיעה לשכת החקירות של קנזס כי החפצים שנתפסו יוחזרו, וכי היא תמשיך בחקירת הפשיטה מבלי לעיין באף אחת מהראיות שנתפסו. עד סוף אותו היום, משך עורך הדין של מחוז מריון, ג'ואל אנסי, את הצו, ועורך דין המייצג את העיתון אישר שכל הפריטים הוחזרו.

===חקירת מפקד משטרת מריון===
בראיונות שלאחר הפשיטה, אמר העורך והבעלים אריק מאייר כי העיתון עסק בתחקיר אודות מפקד משטרת מריון, גדעון קודי. העיתון קיבל מספר ידיעות כי קודי עזב את עבודתו בקנזס סיטי על רקע התנהגות בלתי הולמת, אך הכתבה טרם פורסמה בשל סירובם של המקורות לציטוטם וייחוס היידיעות אליהם. המחשבים שהוחרמו הכילו את פרטיהם של מקורות אלו ואת טענותיהם. לטענת מאייר, העיתון אף ביקש את תגובתו של קודי לטענות וזכה לאיומים בתביעת העיתון מקודי.

ב-28 בספטמבר 2023 הושעה קודי בידי ראש העיר ללא הסבר פומבי, החלטה שהפכה החלטה קודמת על פיה יישאר בתפקידו בעת בדיקת אירוע הפשיטה. ב-2 באוקטובר 2023 התפטר קודי מתפקידו.

===הליכים משפטיים===
ב-30 באוגוסט תבעה כתבת העיתון את קודי על סכום של למעלה מ-150,000$ בעוון "מצוקה רגשית, עוגמת נפש ופציעה פיזית" ובהפרתהתיקון הראשון והרביעי. בתביעה נכתב כי קודי תפס את הטלפון הנייד האישי שלה בעוד שהבקשה לצו החיפוש לא כללה אותה או את הטלפון שלה כראיה לפשע. הכתבת אמרה שאצבעה נפגעה כשהמשטרה חטפה את הטלפון הנייד שלה מידה.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ערך יתום}}

[[קטגוריה:ארצות הברית: עיתונים]]
[[קטגוריה:חופש העיתונות]]