הצגת המקור של הדף "מריאנה כהנה"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=אישים|נושא2=מוזיקה}}
{{מדען|שם בשפת המקור=Mariana Kahane
|מקום לידה= [[טקוץ']], [[ממלכת רומניה]]
|מקום פטירה= [[בוקרשט]], רומניה
}}
'''מריאנה רודן כהנה''' (ב[[רומנית]]: '''Mariana Rodan Kahane''',{{כ}} [[22 באפריל]] [[1922]] [[טקוץ']] – [[23 במרץ]] [[2008]] [[בוקרשט]]) הייתה [[אתנומוזיקולוגיה|אתנומוזיקולוגית]] וחוקרת [[פולקלור]] [[יהודים|יהודיה]] מ[[רומניה]]. לימדה במכון לפולקלור בבוקרשט.

==קורות חיים==
===ילדות וצעירות===
מריאנה כהנה נולדה בשנת 1922 במשפחה היהודית רבינוביץ'{{הערה|שם=אחת|2004  M.Kahane עמ' 473}} בעיר טקוץ', ב[[גאלאץ (מחוז)|מחוז גאלאץ]].
את לימודיה האקדמיים בתחום המוזיקה עשתה בשנים 1941–1946, בבית הספר לאמנויות שהוקם עבור היהודים בלבד בבוקרשט בימי חוקי הגזע של משטר [[יון אנטונסקו|אנטונסקו]]. מוריה היו בנימין וייס ([[פיתוח קול]]), [[אלפרד מנדלזון]] (תאוריה-[[סולפג']]), [[הרמוניה]], תולדות המוזיקה) ו[[הילדה ז'ריה]] (פסנתר).
בשנים 1943–1945 עבדה גם כמדריכה בקתדרה לתאוריה-סולפג' באותו בית ספר.
אחרי שינוי המשטר המשיכה את לימודיה בשנים 1946–1952 באקדמיה למוזיקה (הקונסרבטור) של בוקרשט, בפקולטה לפיתוח קול ולחינוך מוזיקלי. למדה אצל יוק קירסקו (תאוריה-סולפג'), יון דומיטרסקו (הרמוניה), ניקולאיה בויקליו ו[[לאון קלפר]] ([[קונטרפונקט]]), טודור צ'ורטיה (צורות מוזיקליות), זנו ואנצ'ה (תולדות המוזיקה), [[הרי בראונר]], טיבריו אלכסנקו, אמיליה קומישל (פולקלור), דומיטרו בוטז (מקהלה וניצוח מקהלות), תאודור רוגלסקי (תזמור) ופלורין יפטימסקו (פסנתר).

===שנות פעילותה האקדמית והמחקרית===
בשנים 1948–1949 לימדה כהנה כפרופסור בקונסרבטוריון היהודי 
[[אלברטו דלה-פרגולה]] בבוקרשט.
ב-[[1948]] התקבלה לעבודה במכון לפולקלור שהוקם אז ועבדה בו – כמדריכה, כחוקרת ואחר כך כחוקרת בכירה– עד פרישתה לגמלאות בשנת [[1981]].
בשנים [[1949]]–[[1955]] היא לימדה כמדריכה ואחר כך כמדריכה בכירה בקתדרה לפולקלור באקדמיה למוזיקה (קונסרבטור) בבוקרשט.
בשנים 1950–1959 הייתה חברה בצוות מונוגרפי בין-תחומי בחבל פדורן ("Ținutul Pădurenilor) באזור הונדוארה, ואחרי 1960 בצוות נוסף ב[[אולטניה]] התת-קרפטית.
במסגרת האוסף הלאומי לפולקלור הוטל עליה לחקור  יחד עם לוצ'יליה ג'ורג'סקו ,את שירי פולחן ההלוויות - מאוד ספציפיים לעם הרומני,{{הערה|שם=אחת}} שירים טקסיים של ההתכנסויות הקרויות "שזטוארה" (ערבים חורפיים לשירה ולסיפורים של הכפריות), שירים טקסיים של [[אריגה]] ב[[נול]], [[דוינה|דוינות]] מחבל אולטניה. כהנה אספה בשטח, לבד או בצוות, כ-4,350 קטעי פולקלור בעקבות מחקריהם של [[בלה בארטוק]] (בחבל פדורן, וב[[ביחור|ביהור]]) ושל [[קונסטנטין בראילויו]] (במחוז [[גורז']]) שנערכו 35–60 שנה קודם לכן. היא ביקרה לצורך מחקריה במחוזות [[אלבה (מחוז)|אלבה]], [[אראד (מחוז)|אראד]], [[ארג'ש (מחוז)|ארג'ש]], [[ביהור (מחוז)|ביהור]], [[ביסטריצה-נסאוד]], [[בראשוב (מחוז)|בראשוב]], [[קלראש (מחוז)|קלראש]], [[ג'ורג'יו|מחוז ג'ורג'יו]], [[סיביו (מחוז)|סיביו]], [[טלאורמן (מחוז)|טלאורמן]], [[טימיש (מחוז)|טימיש]], [[ולצ'ה (מחוז)|ולצ'ה]] ובבוקרשט.{{הערה|שם=אחת}} בשנת 1960 גילתה את הרפרטואר הטקסי של ערבי השירה והסיפורים שהאתרגנו בחורפים על ידי נשים בכפרים, ו לבד או ביחד עם לוצ'יליה ג'ורג'סקו יצרה ארכיון המורכב מ-421 תעודים קוליים, מ-73 יישובים),{{הערה|שם=אחת}}
כמו כן חקרה כהנה את השיר המפורסם [[צ'וקרליה]] (הזמיר) ומצאה את מקורו במוזיקה הכפרית המסורתית, בזמנן שיחד עם פלוריקה לורינץ, עסקה בחקר שירי השחר - Zorile - השייכים לדעתה לשירי ה"גורלות" - טוות הגורל (המקבליות ל[[מוירות]]) הקרויות ברומנית "אורסיטוארה" (Ursitoare).

בתקופה של הליברליזציה היחסית של המשטר הקומוניסטי ברומניה, בשנים [[1969]] עד [[1970]], הורשתה כהנה על ידי השלטונות לצאת להשתלמות עם מלגת מחקר בתחום האתנומוזיקולוגיה ב[[אוניברסיטת אינדיאנה]] ב[[בלומינגטון (אינדיאנה)|בלומינגטון]] אצל [[ג'ורג' ליסט]] וב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]] אצל צ'ארלס סיגר ומאנטל הוד.
בשנת 1969 היא נבחרה לחברה באיגוד לאתנומוזיקולוגיה של ארצות הברית וב-[[1975]] לחברה במועצה הבינלאומית למוזיקה מסורתית, בקבוצת חקר הניתוח והשיווט של המוזיקה העממית.

כהנה פרסמה מאמרים ומחקרים בכתבי עת מקצועיים ברומניה (ב-Revista de Folclor, ב-Muzica, בשנתון המכון למחקרים אתנולוגיים ודיאלקטולוגיים, ב-Revue Roumaine d'histoire de l'art), ומחוצה לה (Ethnomusicology, Journal of the Society of Ethnomusicology, Jahrbuch fur Volksliedforschung, Dialogue וכו').
היא הרצתה ברומניה ובארצות אחרות (ארצות הברית, [[בולגריה]], [[פולין]], [[סלובקיה]] וכו') ברדיו, בטלוויזיה ובכנסים.
כהנה חקרה גם את ההתפחותם של הדוינה ושל שיר הערש הרומני. מחקר אותם ערבי   ה"שזטוארה" הסיקה שהרפרטואר שלהם לא השתייך למחזור העבודה כפי שסברו, אלא למחזור החיים - בעיקר של הרווקות, תוך שימוש ב"כישופים", קריאות ביניים ו[[לחש]]ים. כמו כן כתבה קובץ על לחשים ותפילות הממוקדים בפולקלור המוזיקלי והשירי הרומני.{{הערה|שם=אחת}}
מריאנה כהנה אספה 4,300 קטעי פולקלור, העבירה לתווים והעתיקה מעל 3,500 מנגינות עממיות. רובן נשמרות בארכיון של המכון לאתנוגרפיה ולפלוקלור על שם קונסטנטין בראילויו בבוקרשט.
היא נפטרה בשנת 2008 בבוקרשט.

==ספרים==
*1988 - '''Cântecul Zorilor și Bradului. Tipologie muzicală''' (שירי שחר ועצי אשוח. טיפולוגיה מוזיקלית) - יחד עם לוצ'יליה ג'ורג'סקו-סטנקוליאנו
*2007 - '''Doina vocală din Oltenia. Tipologie muzicală''' (ה[[דוינה]] הקולית ב[[אולטניה]]. טיפולוגיה מוזיקלית - בעריכת מריאן לופאשקו
:אוספי פולקלור:
*1953 - '''Din folclorul nostru''' - מהפולקלור שלנו - יחד עם אמיליה קומישל
*1959 - '''Antologie folclorică din ținutul Pădurenilor (Hunedoara)''' - אנתולוגיה פולקלורית מחבל פדורן ([[חונדוארה|הונדוארה]]) - יחד עם אמיליה קומישל
* ב-1970 ערכה מהדורה אנגלית ראשונה של ספר היסוד של קונסטנטין בראילויו Esquisse d'une méthode de folclore musical
*יחד עם [[גיזלה סוליציאנו]] וס. איליץ' ערכה ופרסמה קובץ שירי עם [[סרביים]] ועם ט. אלכסמדרו - עוד שתי אנתולוגיות רומנית

==דיסקוגרפיה==
*București ''''1999 Document. Arhive folclorice românești - Rădăcini / Document. Romanian Folk Archives - Roots''' (EDC CD עם 54 קטעים מוזיקליים וחוברת ברומנית ובאנגלית מאת מריאנה כהנה, אמיליה קומישל ומריאן לופאשקו

==פרסים ואותות הוקרה==
*1988 - פרס איחוד המלחינים של רומניה - עבור "הטיפולוגיה של שירי הלווייה הטקסיים" ברומניה
*1988 - פרס האקדמיה הרומנית - עבור אותה עבודת מחקר

==לקריאה נוספת==
* Mariana Kahane - 5. ''Folcloristică și etnomuzicologie'' în N.Cajal, H.Kuller (coord) - ''Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație'', Hasefer, București, 2004,
* Cosma, Viorel: ''Muzicieni din România, vol. V (K-M)'', Editura Muzicală, București, 2002, pp. 21-24 {{ISBN|973-420-317-7}}
(ויורל קוסמה - מוזיקאים מרומניה כרך ה' K-M)
* Datcu, Iordan: ''Dicționarul etnologilor români'' (ediția a III-a), Editura Saeculum I.O., București, 2006, p. 515-517 {{ISBN|973-642-098-1}} (יורדאן דאטקו - לקסיקון האתנולוגים הרומנים)
* Datcu, Iordan: ''Dicționarul folcloriștilor II'', Editura Litera, București, 1983, p. 131-133
(יורדאן דאטקו - לקסיקון הפולקלוריסטים כרך ב)

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{ערך יתום}}
{{מיון רגיל:כהנה, מריאנה}}
[[קטגוריה:אתנומוזיקולוגים]]
[[קטגוריה:מוזיקאיות יהודיות]]
[[קטגוריה:מוזיקאים יהודים רומנים]]
[[קטגוריה:פולקלוריסטים יהודים]]
[[קטגוריה:ילידות 1922]]
[[קטגוריה:ילידי 1922]]
[[קטגוריה:נפטרות ב-2008]]
[[קטגוריה:רומנים שנפטרו ב-2008]]