הצגת המקור של הדף "מרד גטו ביאליסטוק"

'''מרד גטו ביאליסטוק''' היה התקוממות ב[[גטו ביאליסטוק]] נגד [[גרמניה הנאצית|שלטונות הכיבוש הגרמנים הנאצים]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. המרד החל בליל [[16 באוגוסט]] [[1943]] והיה [[מרידות בגטאות|מרד הגטאות]] השני בגודלו שאורגן בפולין הכבושה בידי הנאצים לאחר [[מרד גטו ורשה]] שהתחולל באפריל–מאי 1943. מרד זה הובל על ידי [[הארגון הצבאי האנטי-פשיסטי]] (''Antyfaszystowska Organizacja Bojowa''), סניף של הגוש האנטי-פשיסטי ב[[ורשה|וורשה]].

המרד החל עם הכרזת הגרמנים על גירוש המוני מהגטו. המטרה העיקרית הייתה לשבור את המצור הגרמני ולאפשר למספר המרבי של יהודים לברוח ליער [[קנישין]]. קבוצה של כ-300 עד 500 מורדים, חמושים ב-25 רובים ו-100 אקדחים, כמו גם ב[[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] תוצרת בית, תקפו את הכוח הגרמני המכריע. רבים מהמורדים נהרגו. מנהיגי המרד התאבדו. כמה עשרות לוחמים הצליחו לפרוץ מהגטו החוצה ולהגיע ליער קנישין, שם הצטרפו לקבוצות [[פרטיזנים]] אחרות.<ref name="sztetl.org-2">{{Cite web|url=http://www.sztetl.org.pl/en/cms/news/711,the-anniversary-of-the-uprising-in-bialystok-ghetto/|title=The anniversary of the uprising in Bialystok ghetto|publisher=Museum of the History of Polish Jews|website=[[Virtual Shtetl]]|accessdate=April 8, 2012}}</ref><ref name="sztetl.org-1">{{Cite web|url=http://www.sztetl.org.pl/en/article/bialystok/5,history/?action=view&page=8|title=Białystok ghetto resistance. Part of: History of Jewish community in Białystok|publisher=Museum of the History of Polish Jews|website=[[Virtual Shtetl]]|accessdate=April 8, 2012}}</ref>

== רקע ==
[[גטו ביאליסטוק]] הוקם על ידי גרמניה הנאצית ב[[פולין]] הכבושה זמן קצר לאחר [[מבצע ברברוסה|הפלישה הגרמנית לברית המועצות]]. בפברואר 1943 התרחש גל הגירוש הראשון ל[[טרבלינקה|מחנה ההשמדה טרבלינקה]],<ref name="zchor">{{Cite web|url=http://www.zchor.org/bialystok/testimony.htm|title=Testimony of Dr. Szymon Datner|website=Walka i Zaglada Bialostockiego Ghetta|date=December 1945|accessdate=July 20, 2011|last=Tzipora Eker-Survitz, Bella Bryks-Klein|editor=Ada Holtzman}}</ref> במהלך [[מבצע ריינהרד]].<ref>The Black Book of Russian Jewry .p.202 reports 1 German killed 4 February 1943</ref>

==המרד==
חיסול הגטו החל ב-16 באוגוסט 1943 על ידי גדודי [[אס-אס]] גרמניים שתוגברו על ידי כוחות עזר אוקראינים, בלארוסים ולטבים, שכונו "[[מתנדבי טרווניקי]]".<ref name="Piotrowski">{{Cite web|url=https://books.google.com/books?id=NBbnrEMswbUC&lpg=PA217&dq=Trawniki&pg=PA217#v=onepage&q=Trawniki&f=false|title=Ukrainian Collaboration|publisher=McFarland|website=Poland's Holocaust|year=2006|accessdate=2013-04-30|last=Tadeusz Piotrowski|page=217|isbn=0786429135}}</ref>

בליל 16 באוגוסט 1943 החלו כמה מאות מיהודי גטו ביאליסטוק בהתקוממות מזוינת נגד הכוחות שביצעו את חיסול הגטו.{{הערה|שם=zchor}} המורדים, בראשות [[מרדכי טננבוים]] (חבר [[חוות ההכשרה "תל חי"|קיבוץ "תל חי"]]) ו[[דניאל מושקוביץ]], היו חמושים ב[[מקלע]] אחד, רובים, כמה עשרות אקדחים, [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] ובקבוקים מלאים בחומצה, בדומה ל[[מרד גטו ורשה]], שדוכא במאי 1943.

על מנת לשבור את ההתנגדות דרך השער הראשי של הגטו, מרחוב שינקייביצ'ה, יחידת חי"ר ממונעת, 3 טנקים קלים ורכב משוריין נכנסו לבניין. כוחות אלה היו אמורים להגיע לרחוב סמולנה ולקחת את המתקוממים בתנועת מלקחיים - הטור הגרמני האט בגלל ההתקפות המתמדות של חמושים, עבר לרחוב יורובייצקה, תוך כדי שהם מפנים את הרחובות המובילים ממנו בדרך. לאחר שהגיע לרחוב צ'ייפלה, שם נתקל בהתנגדות חזקה יותר - מוסקוביץ' וטננבוים פיקדו באופן אישי על הלחימה באזור זה. ראשי המרד האמינו כי הם יצליחו לעכב את הכוחות הגרמניים במקום זה לזמן ממושך יותר, ובכך נתנו זמן לקבוצות שהסתערו על הגדר ברחוב סמולנה, אך באותה עת הלחימה על גדר הגטו הופסקה, והטנקים שהופנו לרחוב צ'ייפלה שברו במהירות את ההתנגדות היהודית. הלוחמים המפוזרים מיורובייצקה, סמולנה וצ'ייפלה, לאחר שאיבדו את עמדותיהם הראשוניות, התרכזו בגן ה[[יודנראט]] ברחוב נובוגרודזקה ושם התכוונו להתנגד לטור השריון המתקדם. עם זאת, שטח הגן היה מוקף בידי חיילים גרמנים, וציוד כבד הונע אליו. קרבות אלימים אך קצרי טווח הובילו להתפרקות כמעט מוחלטת של יחידות המורדים, שרידי הכוחות ברחו על ידי בריחה למפעל מתכות סמוך, שהופצץ במהרה על ידי חיל האוויר. סְבִיב שעה 2 בצהריים קרבות הופסקו.<ref>[https://www.bialystok.ap.gov.pl/arch/powstanie_w_getcie.html
Powstanie w getcie białostockim 16 - 20 sierpnia 1943]</ref>

במהלך הלילה, המורדים עשו ניסיון נוסף להסתער על הגדר, הם תקפו גם את הארסנל הגרמני - שתי הפעולות הסתיימו בכישלון, והירי נמשך כמעט עד הבוקר. למחרת (17 באוגוסט) ביצעו הגרמנים פעולה רחבה ומתוכננת בקפידה יותר - תנועה באול. סיינקייביצה (הרחוב הראשי הסמוך לגטו), הרחובות הסמוכים היו מבוצרים במעמדי רובה, מכוניות משוריינות אותרו בפינות הגטו ומטוסים צבאיים חגו מעל העיר. ללוחמים לא היה הכוחות לנהל קרב גלוי, ולכן התנגדותם התמקדה בהגנה על מפעלים ויעדים בודדים, כמו גם קרבות גרילה. אחת העמדות המבוצרות האחרונות של המתקוממים הייתה הבונקר ברחוב חמיילנה (Chmielna) מספר 7, שם היו מכשירי קשר ומאגר גדול של כלי נשק ומזון.

למרד ביאליסטוק לא היו סיכויים להצלחה צבאית. עם זאת, זה המרד נתפס כדרך למות בקרב במקום במחנות הריכוז וההשמדה. מפקד נוער [[בית"ר]] בגטו היה יצחק פליישר<ref name="iis.infocenters-1">{{Cite web|url=http://iis.infocenters.co.il/gfh/notebook.asp?lang=ENG&dlang=ENG&module=search&page=list&rsvr=1&param=%3Cuppernav%3Ecomplex%3C/%3E%3Cnob%3E1%3C/%3E%3Crsvr_ser%3E@@15@@1%3C/%3E%3Cdlang%3EENG%3C/%3E%3Csearch_type%3Ecomplex%3C/%3E%3Ctimeline%3E2%3C/%3E%3Cnrsvr%3EY%3C/%3E%3Csort%3E!35;COMPNO%3C/%3E%3Cdispq%3Ez1zBrief%20Description:%20z3zBetar,%20Word%20stem%20%20z1zData%20Banks:%20z3z%20Albums%20Section,%20Photo%20Archive%3C/%3E%3Cquery_name%3Eidh-appl1_1164_166515%3C/%3E%3Cquantity%3E20%3C/%3E%3Cstart_entry%3E1%3C/%3E%3Cnum_of_items%3E133%3C/%3E%3Cquery_index%3E@INVENTDES%3C/%3E%3Cthumb%3E0%3C/%3E%3Csmode%3Edts%3C/%3E%3Cbook_id%3E33841%3C/%3E%3Cview%3Erecords%3C/%3E%3Cmainimage%3Emultimedia/GFH/0000035078/0000035078_1_web.jpg%3C/%3E%3Cwords%3Ebetar@@n%3C/%3E&param2=%3Csearch_type%3Ecomplex%3C/%3E%3Cnum_fields%3E9%3C/%3E%3Cnvf%3E9%3C/%3E%3Cnor%3E17%3C/%3E%3Cnvr%3E10%3C/%3E%3Cnob%3E0%3C/%3E&site=gfh|title=Yitzhak Fleischer, commander of Betar fighters in the Bialystok ghetto uprising|website=Ghetto Fighters House Archives|accessdate=April 8, 2012}}</ref><ref name="Bender">{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=DSkendQVMbcC&printsec=frontcover#v=onepage&q=Fleisher&f=false|title=The Jews of Bialystok During World War II and the Holocaust|last=Sara Bender|date=2008|work=The End of the Ghetto|publisher=UPNE|isbn=1584657294|pages=253–263|format=Google Books preview|access-date=19 March 2015}}</ref> (לפי מקור אחר, שמו היה ברל פליישר).<ref name="Katz">{{Cite book|url=https://books.google.ca/books?id=m-q2qdBzfowC&printsec=frontcover#v=onepage&q=Berl%20Fleischer&f=false|title=Poland's Ghettos at War|last=Alfred Katz|date=1970|work=Google Book preview|publisher=Twayne Publishers|pages=90|format=Library of Congress: 78-120535|quote=In the Bialystok Ghetto|access-date=19 March 2015}}</ref>
[[קובץ:Białystok_smouldering_ruins_1941.jpg|ממוזער|352x352 פיקסלים| הריסות מעלות עשן בביאליסטוק (אוגוסט 1943)<ref name="Puśko">{{Cite web|title=Pamięć najlepszym świadectwem|trans-title=Memory is the best proof|publisher=Fakty Białystok|date=1 October 2013|last=Radek Puśko|url=http://fakty.bialystok.pl/artykul/pamiec-najlepszym-swiadectwem/66675|id=''Sources:'' Andrzej Lechowski, Ewa Rogalewska, Jerzy Antoniewicz, Adam Dobroński}}</ref>]]

למרות ההתקוממות, הגירושים המתוכננים למחנות הריכוז [[מחנה השמדה|וההשמדה]] נמשכו ב-17 באוגוסט 1943 ללא עיכוב. כ-10,000 יהודים הובלו [[טרנספורט|לרכבות]] ונשלחו למחנות [[טרבלינקה]], [[מיידנק]] ו[[אושוויץ]].{{הערה|שם=sztetl.org-2}} טרנספורט של 1,200 ילדים נשלח ל[[טרזיינשטט]] ובהמשך לאושוויץ.

ב-18 באוגוסט נותרו רק שלוש נקודות התנגדות. ב-19 באוגוסט 1943, בשעה 12 כתוצאה מהוקעה או מחוסר זהירות, התגלה הבונקר. 72 לוחמים שבו הוצאו בזה אחר זה ונורו על ידי קיר הבית ברחוב יורובייצקה 82, שם הייתה מכונת ירייה שהוכנה למטרה זו (כשניסו לברוח נפתחה אש לעבר כל הנאספים בכיכר - נראה שרק לוחם אחד שרד). באותה תקופה נקודות ההתנגדות האחרונות עדיין נלחמו, המטה ששכן ברחוב חמיילנה 7 (כיום צ'ייפלה (Ciepła) מספר 13, במקום זה היו גם מנהיגי המרד) ובית החולים ברחוב פבריצ'נה, אך אלה מתו ב-20 באוגוסט 1943. יחד עם נקודות ההתנגדות האחרונות מתו שני מנהיגי ההתקוממות: דניאל מושקוביץ וטננבאום, שעל פי עדויות העדים היו אמורים להתאבד.

בונקר נוסף שכן ברחוב פבריצ'נה 9, בבניין בו יוצרה כותנה. חלק מהלוחמים התחבאו שם במשך חודשיים עד שברחו לכיוון סופרסל.<ref>[https://bialystok.wyborcza.pl/bialystok/1,35241,5615730,Historia_Ewy_Kracowskiej__ktora_przezyla_getto.html Historia Ewy Kracowskiej, która przeżyła getto]</ref>

כמה עשרות לוחמים יהודים הצליחו לפרוץ ליערות סביב [[ביאליסטוק]] ושם הצטרפו ליחידות פרטיזניות של [[ארמייה קריובה]] וארגונים אחרים, ושרדו את המלחמה. מתוך כמעט 60,000 יהודים שחיו בביאליסטוק לפני [[מלחמת העולם השנייה]], רק כמה מאות שרדו את [[השואה]].

[[אווה קרצובסקה]] הייתה בין משתתפי המרד,הצליחה לשרוד והמשיכה בלחימה בשורות ה[[פרטיזנים]].

== ניתוח ==
יבגני פינקל טוען כי "ההשוואה בין גטאות מינסק, קרקוב וביאליסטוק מצביעה על קשר ישיר בין הסיכוי להתקוממות לבין התפקיד המוביל של הציונים במחתרת". בביאליסטוק [[ההסתדרות הציונית העולמית|הציוניים]] המקומיים, יחד עם חברי [[חוות ההכשרה "תל חי"|קיבוץ תל חי]], היו מאורגנים היטב והיו בעלי ניסיון בפעילות חשאית מתקופת פעילותם במחתרת עוד לפני הכיבוש הנאצי. הם ארגנו בהצלחה מרד ושכנעו את הסיעה הקומוניסטית היריבה להצטרף. בקרקוב הציונים היו פחות מאורגנים ולעיתים היו תלויים בשיתוף פעולה עם הקומוניסטים. כך לא הצליחו לממש התקוממות למרות כוונתם לעשות כן. ההבדל בין הפעילות הקומוניסטית והציונית הוסבר במידת קרבתם של הציונים לזהות יהודית; הם העדיפו להגן על הכבוד היהודי עד הסוף גם כשהמחיר היה השמדה, ואילו הקומוניסטים העדיפו לברוח לאזורים מיוערים ולהתארגן מחדש.<ref>{{Cite journal|title=The Phoenix Effect of State Repression: Jewish Resistance during the Holocaust|last=Finkel|first=Evgeny|journal=[[American Political Science Review]]|issue=2|doi=10.1017/S000305541500009X|year=2015|volume=109|pages=339–353 [p. 347]}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.yadvashem.org/he/remembrance/survivors/kracowska.html על פעילותה של הפרטיזנית אוה קרצובסקה] בעת המרד, באתר [[יד ושם]]
* יעקב זילברשייד, [[אריה פיאלקוב]] (כינסו וערכו), '''תל חי: קיבוץ הכשרה בפולין ע"ש חללי תל-חי, הגוש ופלוגותיו: מאסף''', לוחמי הגיטאות: [[בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון]]; [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], 1979.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שואת יהודי פולין]]
[[קטגוריה:גטו ביאליסטוק]]
[[קטגוריה:מרידות יהודים בשואה|ביאליסטוק]]
[[קטגוריה:מרד גטו ביאליסטוק|*]]