הצגת המקור של הדף "מרגרטה שיטה-ליהוצקי"

{{אמן}}
'''מרגרטה "גרטֵה" שיטה-ליהוצקי''' (ב[[גרמנית]]: '''Margarete "Grete" Schütte-Lihotzky'''; {{כ}}[[23 בינואר]] [[1897]] – [[18 בינואר]] [[2000]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.derstandard.at/story/1920037/margarete-schuette-lihotzky-sie-haben-gedacht-ich-wuerde-verhungern|הכותב=die Standard (in German). 18 January 2005. Retrieved 4 March 2013.|כותרת=Margarete Schütte-Lihotzky: "Sie haben gedacht, ich würde verhungern"|אתר=dieStandard|תאריך=}}</ref> הייתה [[אדריכל]]ית [[אוסטרית]] ופעילה קומוניסטית במחתרת האוסטרית שפעלה נגד הנאצים. היא זכורה היום בעיקר בזכות תכנון [[מטבח פרנקפורט]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jacobinmag.com/2020/01/margarete-schutte-lihotzky-frankfurt-kitchen-communist-architect|הכותב=Bois Marcel|כותרת=A Communist Designed Your Kitchen|אתר=Jacobin|תאריך=2020}}</ref>

== ביוגרפיה ==
מרגרטה שיטה-ליהוצקי נולדה למשפחה ממעמד ביניים במרגרֵטֵן שמאז 1850 היא חלק מ[[וינה|ווינה]]. אביה, ארווין ליהוצקי, היה עובד ציבור בעל דעות ליברליות שתמך בסיום שלטון [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ובהקמתה של הרפובליקה האוסטרית ב-1918. היא הייתה האישה הראשונה שלמדה בבית הספר לאמנות שימושית '''קוּנְסְטְגֶוֶורבֶּשוּלֵה''' (Kunstgewerbeschule), היום האוניברסיטה לאמנות שימושית בווינה, שבין מוריו נמנו אמנים ידועים כגון יוזף הופמן, אנטון האנאק ו[[אוסקר קוקושקה]]. ליהוצקי התקבלה רק בזכות מכתב המלצה שאימה הצליחה להשיג מהאומן הנודע [[גוסטב קלימט]]. ב-1997, בחגיגות ה-100 להולדתה, נזכרה בהחלטתה ללמוד אדריכלות והעירה כי "ב-1916 איש לא היה מעלה על דעתו שאישה תוזמן לתכנן בית – אפילו לא אני."

ליהוצקי שהייתה תלמידתו של אוסקר שְטְרָנְט, זכתה בפרסים עוד לפני סיום לימודיה. שטרנט היה מחלוצי היוזמה למגורים מסובסדים עבור מעמד הפועלים בווינה ובהשראתו הבינה שחיבור בין עיצוב ופונקציונליות הוא מגמה חדשה שיהיה בה צורך בעתיד. בתום לימודיה עסקה, בין היתר, בתכנון מגורים עבור נכים ועבור ותיקי קרבות מלחמת העולם הראשונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://journal.eahn.org/articles/10.5334/ah.aq/|הכותב=Sophie Hochhaeusl|כותרת=From Vienna to Frankfurt Inside Core-House Type 7: A History of Scarcity through the Modern Kitchen|אתר=European Architectural History Network}}</ref> זיכרונותיה על עבודתה עם אדריכלים ואינטלקטואלים אוסטריים בני תקופתה מאוגדים בספרה "מדוע הפכתי לאדריכלית" (''Warum ich Architektin wurde''), שהתגלה בעיזבונה ופורסם לאחר מותה.

== מטבח פרנקפורט ==
{{הפניה לערך מורחב|מטבח פרנקפורט}}
ב-1926 קיבלה ליהוצקי את הזמנתו של האדריכל ומתכנן הערים הגרמני [[ארנסט מאי]] {{אנ|Ernst May}} והגיעה לפרנקפורט, שם לקחה חלק בפרויקט "פרנקפורט המתחדשת". במסגרת הפרויקט יצרה את "מטבח פרנקפורט" שהוא אב-טיפוס למטבח המודולארי שמוכר ונמצא כיום בשימוש ברחבי העולם המערבי. בתהליך יצירת המטבח השתמשה ליהוצקי בדגם חדר אוכל של קרון רכבת על מנת לתכנן "מעבדה לעקרת הבית" תוך שימוש מינימלי בחלל ונוחות וציוד מרביים וכן התבססה על מחקר מדעי שערך מומחה הניהול האמריקאי [[פרדריק וינסלאו טיילור]] בשילוב עם מחקר עצמאי שלה. מועצת העיר פרנקפורט התקינה 10,000 מהמטבחים המודולאריים, שיוצרו בייצור המוני, במבני מגורים חדשים אשר יועדו לפועלים. ב-1990 הוצב דגם בגודל אמיתי של מטבח פרנקפורט במוזיאון האוסטרי לאמנות שימושית שבווינה.<ref>{{cite news|title=Margarete Schuette-Lihotzky; Pioneering Architect|url=http://articles.latimes.com/2000/jan/22/news/mn-56593|access-date=5 March 2013|newspaper=Los Angeles Times|date=22 January 2000}}</ref>

== פעילות בתקופת מלחמת העולם השנייה ==
עם התדרדרות המצב הפוליטי ב[[רפובליקת ויימאר]] וההקצנה הפוליטית ימינה, הצטרפה שיטה-ליהוצקי ב-1930 אל האדריכל ארנסט מאי שגיבש סביבו קבוצה של שבעה-עשר אדריכלים, "בריגאדת מאי". הקבוצה הוזמנה לעזור במימוש "[[תוכנית חומש (ברית המועצות)|תוכנית החומש]]" של סטלין (1929–1934) ובמסגרת זאת לקחה על עצמה את תכנון עיר התעשייה [[מגניטוגורסק]] שבהרי אוּרל הדרומיים. בעת הגעתם הייתה זאת עיר של בקתות חמר וצריפים בלבד. היא תוכננה להכיל 200,000 תושבים תוך מספר שנים, ברובם עובדי תעשיית הפלדה. לזכותה של "בריגאדת מאי" נזקפים בנייתן של 20 ערים בשלוש שנים אולם "תוכנית החומש" שהביאה לקולקטיביזציה כפויה שגרמה לרעב ולמוות המוניים ולהתנגדות אלימה לשלטון, הופסקה למעשה ב-1932.

שיטה-ליהוצקי נשארה בברית המועצות עד 1937, אז הפכו [[הטיהורים הגדולים]] של סטלין את החיים שם לבלתי נסבלים ואף למסוכנים. ב-1938 הוזמנה ללמד באקדמיה לאמנויות יפות באיסטנבול, שם פגשה אדריכל עמית אוסטרי, אשר ארגן מחתרת קומוניסטית למאבק בשלטון הנאצי. שיטה-ליהוצקי הצטרפה למפלגה הקומוניסטית האוסטרית (KPÖ) בדצמבר 1940 וחזרה לווינה על מנת ליצור קשר עם המחתרת הקומוניסטית האוסטרית במטרה להקים ערוץ תקשורת לאיסטנבול. 25 ימים בלבד לאחר חזרתה, נעצרה בידי הגסטאפו<ref>{{צ-ספר|מחבר=Chiu, Charles|שם=Women In The Shadows|מו"ל=Chiu, Charles S. (1994). Women in the Shadows: Mileva Einstein-Marie, Margarete Jeanne Trakl, Lise Meitner, Milena Jesenska, Margarete Schutte-Lihotzky. Die Deutsche Bibliothek. pp. 155–156. {{ISBN|978-0-8204-8856-1}}.}}</ref>בעקבות [[הלשנה]], בזמן שנפגשה עם פעיל מחתרת בכיר. היא נשפטה ל-15 שנות מאסר ושוחררה ב-1945 בידי הכוחות האמריקאיים.

== אחרי המלחמה ==
באוסטריה שאחרי המלחמה, נמנע משיטה-ליהוצקי – שנשארה קומוניסטית אדוקה – לקבל פרויקטים ציבוריים למרות ההרס הרב לאינספור בניינים שנדרשו לבנייה מחדש. היא עברה לעבוד בבולגריה ובהמשך בסין, בקובה וב[[גרמניה המזרחית]]. הישגיה קיבלו הכרה פומבית מאוחרת באוסטריה. ראשית הוכרה בזכות פעילותה הפוליטית: ב-1977 הוענקה לה מדליה על פועלה למען השלום וב-1978 עיטור כבוד על פעילותה במחתרת. ב-1980 הוענק לה פרס האדריכלות מטעם העיר ווינה. בשנת 1985 פרסמה את זיכרונותיה מתקופת המלחמה בספרה "זיכרונות מהמחתרת". ב-1988 סירבה לקבל את [[העיטור האוסטרי למדע ואמנות]] מידיו של [[נשיא אוסטריה]] [[קורט ולדהיים]] עקב המוניטין המפוקפקים שלו על מעשיו בזמן המלחמה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pace, Eric|שם=Pace, Eric (23 January 2000). "Margarete Schutte-Lihotzky, Noted Austrian Architect, 102". The New York Times. Retrieved 4 March 2013.|כתב עת=New York Times}}</ref> היא קיבלה את הפרס בסופו של דבר ב-1992 מידיו של יורשו תומאס קלסטיל. ב-1995 נמנתה עם קבוצת ניצולי מלחמה אוסטריים אשר תבעו את חבר הפרלמנט האוסטרי, [[ירג היידר]], אחרי שבדיון שנערך בפרלמנט התייחס למחנות הריכוז הנאצים כ"מחנות מאסר".

מרגרטה שיטה-ליהוצקי הלכה לעולמה ב-18 בינואר 2000 בגיל 102, חמישה ימים לפני יום הולדתה ה-103. היא נקברה ב[[בית הקברות המרכזי בווינה]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:שיטה-ליהוצקי, מרגרטה}}

[[קטגוריה:אדריכלים אוסטרים]]
[[קטגוריה:נשים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות המרכזי בווינה]]
[[קטגוריה:קומוניסטים אוסטרים]]
[[קטגוריה:אדריכליות]]
[[קטגוריה:קומוניסטיות]]
[[קטגוריה:ילידות 1897]]
[[קטגוריה:אוסטרים שנולדו ב-1897]]
[[קטגוריה:אוסטריות שנפטרו ב-2000]]
[[קטגוריה:אוסטרים שנפטרו ב-2000]]