הצגת המקור של הדף "מצב מיוחד בעורף"

'''מצב מיוחד בעורף''' הוא מצב חוקי ב[[ישראל]], המוכרז בעת שאוכלוסייה [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחית]] ב[[עורף (מלחמה)|עורף]] מצויה תחת מתקפה ממושכת, על מנת להקנות לשלטונות סמכויות שונות שיאפשרו לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומם של האזרחים. הסדר זה נקבע כתיקון ל[[חוק ההתגוננות האזרחית]] בשנת [[1997]], כחלק מהלקחים שהופקו בעקבות [[מלחמת המפרץ]] והמבצעים "[[מבצע דין וחשבון|דין וחשבון]]" ו"[[מבצע ענבי זעם|ענבי זעם]]", לאחר שהתברר כי כוחות הביטחון יכולים להשתמש בסמכויותיהם בעת התקפה, אך לא בזמן הפוגה.

==הליך ההכרזה==
אם החליטה ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] להכריז על מצב מיוחד בעורף, עליה להודיע על כך מיד ל[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ הביטחון]] של [[הכנסת]]. הוועדה רשאית לקיים דיון בהכרזה בתוך 48 שעות, והיא רשאית להזמין לדיון את [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]] או ה[[רמטכ"ל]]. הוועדה רשאית לאשר את ההכרזה, לדחות אותה, או להגבילה בזמן. אם אין הוועדה דנה בהכרזה פוקעת זו בתום חמישה ימים מנתינתה. הממשלה רשאית לבקש מהוועדה להאריך את תוקף ההכרזה ככל שהדבר דרוש, וכן רשאית היא לבטל את ההכרזה בכל עת, אף אם אושרה על ידי הוועדה. 

גם ל[[שר הביטחון]] סמכות להכריז על מצב מיוחד בעורף. תוקפה של הכרזה כזו הוא 48 שעות, אלא אם כן החליטו הממשלה או הוא עצמו על ביטולה קודם לכן. אם הממשלה מחליטה לאשר את הכרזת שר הביטחון, עליה לפנות לוועדת החוץ והביטחון, בפרוצדורה הרגילה (אלא שבהיעדר דיון בוועדה תפקע ההכרזה בתום חמישה ימים מן ההכרזה על ידי השר). הממשלה רשאית לבטל את ההכרזה בכל עת, ושר הביטחון רשאי לעשות זאת רק בטרם אושרה הכרזתו על ידי הממשלה.

==מקרי הכרזה==

* מצב מיוחד בעורף הוכרז מספר פעמים לאורך [[גבול הצפון]]. במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל אזור הצפון{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/06340B80-C238-4884-9E2D-1F70233EE6AC/5345/5556.pdf הכרזה על מצב מיוחד בעורף], ילקוט הפרסומים{{ש}}[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/3278D3AA-0069-47DF-8BCF-24B5DF58D515/14085/5581.pdf הודעה על ביטול מצב מיוחד בעורף] מיום 25 בספטמבר 2006}}.
* בין [[20 במאי]] ל-[[30 בנובמבר]] [[2007]] שרר מצב מיוחד בעורף ב[[הנגב|נגב]] המערבי. בדצמבר אותה שנה שוב הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור זה{{הערה|1=[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1E042B71-0E4F-4B12-BE9E-50749B42022F/9486/5761.pdf הכרזה על מצב מיוחד בעורף], ילקוט הפרסומים}}. תוקפה של הכרזה זו הוארך מספר פעמים, עד שפקע ב-[[31 באוקטובר]] [[2008]].
* ב-[[27 בדצמבר]] [[2008]], עם תחילת "[[מבצע עופרת יצוקה]]" הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור הדרום, הפעם בשטח נרחב יותר, עד למרחק של 20 ק"מ מרצועת עזה ובימים הבאים הורחבה ההכרזה עד למרחק של 40 ק"מ.
* בתחילת [[מבצע עמוד ענן]] ב-[[2012]], הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור הדרום עד למרחק של 40 ק"מ מרצועת עזה,{{הערה|[http://www.glima.info/publications/6498.pdf הכרזה על מצב מיוחד בעורף, וצו לעניין החלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום], י"פ 6498, התשע"ג, 18.11.2012.}} וכך גם ב[[מבצע צוק איתן]] בשנת [[2014]]{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/734FADD1-EBF8-49ED-B263-F11273AAB1B5/43228/6847.pdf הכרזה על מצב מיוחד בעורף], י"פ 6847, 27 ביולי 2014}}.
* מצב מיוחד בעורף הוכרז במהלך [[ההסלמה בדרום (מאי 2019)|ההסלמה בדרום]] ב-[[5 במאי]] [[2019]], בטווח של עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה.{{הערה|{{mako|תמיר סטיינמן יאיר שרקי ניר דבורי|הירי נמשך, "מצב מיוחד" בעורף|6d5a34750178a61027|news-military/security-q2_2019|5 במאי 2019}}}}
*מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך ההסלמה ב-[[12 בנובמבר]] 2019 על ידי שר הביטחון [[נפתלי בנט]] בעקבות ירי של למעלה מ-170 רקטות בעיקר על ידי [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] שהגיב על חיסול שניים מבכיריו מוקדם יותר באותו יום.
*מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך ההסלמה ב-[[10 במאי]] [[2021]] ([[מבצע שומר החומות]]) על ידי שר הביטחון [[בני גנץ]] בעקבות ירי של למעלה מ-150 רקטות לכיוון עוטף עזה, הנגב, ואף ל[[ירושלים]].
*מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך [[מבצע עלות השחר]] ב-[[5 באוגוסט]] [[2022]] על ידי שר הביטחון [[בני גנץ]] עקב ירי רקטי מרצועת עזה, לאחר שישראל חיסלה בכיר ב[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|ג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]].
*מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך [[טבח שבעה באוקטובר]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], על ידי שר הביטחון [[יואב גלנט]].{{הערה|{{ynet||גלנט: מצב חירום הוכרז בעורף עד אזור גוש דן, היערכות ללחימה ממושכת|news/article/hkprwoaet|7 באוקטובר 2023}}}}
*ב-[[23 בספטמבר]] [[2024]] הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל שטחי מדינת ישראל, בעקבות ההסלמה ב[[החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל#תקיפות עצימות בלבנון|חזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל]].

==השלכות הכרזה על מצב מיוחד בעורף==
===סמכויות השלטון===
בתקופה ובאזור שבהם הוכרז מצב מיוחד בעורף, רשאים הרמטכ"ל, [[סגן הרמטכ"ל|סגנו]], ראש [[אגף המטה הכללי|אג"ם]], אלוף [[פיקוד העורף]] ואלוף הפיקוד שבמרחבו הוכרז מצב מיוחד בעורף, לתת הוראות לציבור הנדרשות להצלת חיי אדם או רכוש או לשמירתם, ובכלל זה לחייבם לשהות במקומות מסוימים, כגון שהייה בבתים או ב[[מקלט (מיגון)|מקלטים]], לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות [[חינוך]] ולתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי [[התגוננות אזרחית]]. חיילי פיקוד העורף וחברי ארגוני עזר הפועלים בהנחייתו{{הערה|ארגוני העזר לפי חוק ההתגוננות האזרחית הם [[מגן דוד אדום]] ו[[הרשות הארצית לכבאות והצלה]], וכן גופים שעיקר עיסוקם הצלת חיי אדם ושעזרתם נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, וששר הביטחון הכריז עליהם כארגוני עזר.}} רשאים לתת הוראות לאזרחים הדרושות לשם שמירתם או הצלתם של חיים ורכוש בשטח מותקף. כוחות פיקוד העורף מוסמכים לפנות בעצמם [[חומרים מסוכנים]] מ[[מפעל|מפעלים]] ואף להורות על סגירת מפעלים המחזיקים חומרים אלה.

על מנת לאפשר את התנהלותו התקינה של המשק, מסמיך [[חוק שירות עבודה בשעת חירום]] את [[שר הכלכלה]], לאחר [[חובת התייעצות|התייעצות]] עם שר הביטחון, להוציא [[צו ריתוק|צווי ריתוק]] לעובדים המועסקים בשירותים קיומיים, כגון אספקת [[מים]], [[מזון]] ו[[חשמל]] ושירותי [[בריאות]], [[תברואה]] ו[[תקשורת]]. מתוך הנחה שרוב [[כוח עבודה|כוח העבודה]] מגויס לצבא או למשימות אחרות, מוסמך שר הכלכלה להתיר [[העסקת ילדים|עבודת נוער]] גם בשעות הלילה.

סמכות נוספת ניתנת ל[[שר התקשורת]], שרשאי להורות לבעלי רישיונות לפי [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)]] לבצע פעולות מסוימות, להפסיק לתת שירות או להעמיד את המערכות שלהם לרשות כוחות הביטחון.

[[שר הפנים]] רשאי להתיר ל[[רשות מקומית]] לפעול מחוץ ל[[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחומה]] לשם סיוע לרשות מקומית אחרת, המצויה בשטח בו הוכרז מצב מיוחד בעורף, במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, אם נוכח כי הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי, וכי פעילות הרשות המקומית המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.

===זכויות תושבים===
בהתאם ל[[חוק הגנה על עובדים בשעת חירום]] אין [[פיטורים|לפטר]] עובדים שנעדרו ממקום עבודתם אם קיבלו הוראה שלא להגיע למקום העבודה מקציני הצבא המוסמכים לכך. בנוסף, אין לפטר את מי שנעדר ממקום עבודתו על מנת להשגיח על [[ילד|ילדו]] אם ניתנה הוראה לסגור את [[בית ספר|בתי הספר]]. הוראות אלה בדבר [[זכויות עובדים]] בזמן מצב מיוחד בעורף נקבעו בשנת [[2003]] כ[[הוראת שעה]], ונחקקו מחדש כהוראת קבע בהליך מהיר במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]]. בנוסף, נחתמו במהלך אותה מלחמה, ובעקבות מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכמים קיבוציים]] שנועדו להסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם מהסיבות דלעיל.

תיקון חקיקה נוסף משנת 2008 מסמיך את [[המפקח על הבנקים]] לקבוע כי ההוראות המחייבות את הגבלת [[חשבון בנק|חשבונו]] של מי ש[[המחאה|המחאותיו]] סורבו, יוקפאו לתקופה של עד 90 ימים.

[[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]] קובע הוראות בדבר מתן [[פיצוי]]ים למי שנגרם לו [[נזק]] מלחמה, ללא קשר להכרזה על מצב מיוחד בעורף. בעוד שפיצויים בגין נזקים ישירים ניתנים בכל מקום, פיצויים בגין נזקים עקיפים ניתנים רק ביישובים ש[[שר האוצר]] הכריז עליהם כעל [[יישוב ספר|יישובי ספר]]. מאחר שאין בהכרח חפיפה בין האזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף לבין אותם יישובים, לאחר מלחמת לבנון השנייה ובמהלך מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הותקנו תקנות שבמסגרתן הוגדרו היישובים שבאזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף כיישובי ספר למשך תקופת תוקפה של ההכרזה{{הערה|ראו למשל [http://old.justice.gov.il/NR/rdonlyres/AAAE3388-4E56-4F9D-A5A4-79B309006733/43257/7406.pdf תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014], שהותקנו במהלך מבצע צוק איתן}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט חוק|חוק מס רכוש וקרן פיצויים}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק ההתגוננות האזרחית}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום}}
* [https://fs.knesset.gov.il/24/Committees/24_ci_bg_600301.pdf סקירה משפטית: הכרזה על מצב מיוחד בעורף], באתר [[הכנסת]], 12 במאי 2021

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]]
[[קטגוריה:מלחמת לבנון השנייה]]
[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:הגנה אזרחית בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: חירום]]