הצגת המקור של הדף "מערך ההגנה האווירית"

{{יחידה צבאית
| שם = מערך ההגנה האווירית
| סמל = [[קובץ:IAF Air Defense Fighter pin.png|130px]] [[קובץ:Tag Hagana Avirit 2011.svg|110px]]{{ש}}{{גודל|1|סיכת לוחם הגנה אווירית ו[[תג יחידה|תג]] המערך ומִפְקֶדֶת הגנ"א 516}}<!-- ירידת שורה מכוונת ללא תבנית -->
[[קובץ:Flag of the Israeli Air Defense Network.svg|250px]]
| כיתוב סמל = [[דגלי יחידות צה"ל|דגל]] מערך ההגנה האווירית
| מוטו = אנשים עם מטרה
| כינוי = הגנ"א
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל||+}}
| יחידת אם = {{סמל|חיל האוויר הישראלי}} [[חיל האוויר הישראלי]]
| בסיס האם = [[בית הספר להגנה אווירית|ביסל"א]]
| מקים היחידה =
| מלחמות = כל [[מלחמות ישראל]] מאז 1951
| כוח אדם =
| ציוד עיקרי = [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע־אוויר]]
| דרגת המפקד = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף|תת־אלוף]]
| מפקדים = [[#מפקדי המערך|רשימה בהמשך]]
| סוג = מערך ההגנה האווירית
| תאריך הקמה = [[1951]] כפיקוד הנ"מ
| עיטורים = {{דרגה|אות הערכה מטעם הרמטכ"ל||+}}
}}
[[קובץ:President Isaac Herzog visits the Gaza Envelope with Chief of Staff Aviv Kochavi, Septenmer 2021 (5009).JPG|ממוזער|הנשיא יצחק הרצוג מבקר את לוחמי הגנה האווירית]]
'''מערך ההגנה האווירית''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''מערך ההגנ"א''', בעבר: '''מערך ה[[נ"מ]]''') הוא הגוף המאגד את יחידות הקרקע של [[נ"מ|ההגנה האווירית]] של [[צבא הגנה לישראל]]. המערך, אשר כפוף ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], אחראי על הגנת ה[[מרחב אווירי|מרחב האווירי]] של [[ישראל]] לצד כלי הטיס של החיל. [[דוקטרינה צבאית|דוקטרינת]] הגנת המרחב האווירי הישראלי קובעת כי חיל האוויר נסמך בעיקר על [[מטוס קרב|מטוסי יירוט]] ככלי להשגת [[עליונות אווירית]] ואל מול זאת מערך ההגנה האווירית מהווה את קו ההגנה האחרון מפני איומים אוויריים הכוללים [[כלי טיס]] וקו ההגנה הראשון כנגד איומים אוויריים הכוללים [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]], [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע־קרקע]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטות ארטילריות]].

בראש מערך ההגנה האווירית עומד קצין ב[[דרגות צה"ל|דרגת]] [[תת-אלוף|תת־אלוף]], הכפוף ישירות ל[[מפקד חיל האוויר]]. עם איחוד מערך תותחנות הנ"מ עם מערך טילי ה"הוק", תחת פיקודו של חיל האוויר ב-1 בדצמבר 1970, הוקמה מִפְקֶדֶת כוחות הנ"מ 516 ('''מכהנ"מ 516'''), שנקראה גם מִפְקֶדֶת קצין הגנת נ"מ 516 ('''מקהנ"מ 516''').{{הערה|תא"ל (מיל) ד"ר [[דני אשר]], "[https://www.iaflibrary.org.il/Product.asp?ProdID=1345 ואם יעלו השמיים משם אורידם" – סיפורו של מערך הנ"מ הישראלי במלחמת יום הכיפורים], הוצאת "אופיר ביכורים", שנת 2023, עמ' 21}} החל משנת 2011, לאור השינוי הגדול בסוגי האמל"ח אותו מתפעל המערך, ועל מנת להדגיש את שינוי הייעוד של המערך מ"מגן מפני מטוסים" בלבד למגן מפני [[כלי טיס]], [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע קרקע]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטות קרקע קרקע]], שוּנה שם המערך, ובהתאם, מפקד המערך נקרא '''מהגנ"א''' (מפקד מערך ההגנה האווירית), וכך גם שם מִפְקֶדֶת המערך ל'''מהגנ"א 516'''. מפקדו הנוכחי של המערך הוא תת-אלוף [[גלעד בירן]].

צבעי הדגל של המערך הם כחול כהה ושחור והמוטו שלו הוא "טכנולוגיה קרבית", "השמיים הם הגבול" ו"אנשים עם מטרה".

== מבנה ארגוני ==
מערך ההגנה האווירית הישראלי מתבסס על מספר סוגי מערכת [[הגנה אווירית]] אקטיביות וסוללות [[טיל נגד טילים|טילים נגד טילים]]. היחידה הבסיסית ביותר היא ה'''פלגה''' – ([[מחלקה]]) צוות הגנה אווירית בסיסי. מספר פלגות מאוגדות ב'''סוללה''' ([[פלוגה]]). הסוללות מאורגנות ב'''יחידות''' ([[גדוד]]ים). כלל גדודי ההגנה האווירית המבצעיים נמצאים תחת פיקודו הישיר של מפקד מערך ההגנה האווירית. בנוסף, קיימת [[כנף הגנת שמים|כנף היערכות 168]].

למערך ההגנה האווירית [[גדוד]]ים מבצעיים המתפעלים מגוון מערכות לחימה והגנה:
{| class="wikitable"
|+
! colspan="4" |מבנה מערך ההגנה האווירית
|-
![[תג יחידה|סמל]]
!שם
!מספור
!הערות
|-
| colspan="4" |<center>'''גדודי הגנה אווירית'''</center>
|-
|[[קובץ:Israeli Air Defense Command batalion 66 Ram new logo David's Sling.jpg|30x30 פיקסלים]]
|רם
|66
|מפעיל את מערכות קלע דוד ומנת"ב (מרכז ניהול תמונה בליסטית)
|-
|[[קובץ:Israeli Air Defense batalion 136 logo.png|30x30 פיקסלים]]
|חרב מגן
|136
|מפעיל את מערכות [[חץ 2]] ו[[חץ 3]]
|-
|[[קובץ:Israeli Air Defense batalion 137 logo.png|30x30 פיקסלים]]
|
|137
|גדוד [[כיפת ברזל]] צפון
|-
|[[קובץ:Israeli Air Defense Command batalion 138 logo.png|30x30 פיקסלים]]
|
|138
|גדוד [[כיפת ברזל]] דרום 
|-
|[[קובץ:Israeli Air Defense batalion 139 new logo 2024.png|30x30 פיקסלים]]
|
|139
|גדוד [[כיפת ברזל]] 
|-
|[[קובץ:Israeli Air Defense batalion 947 logo.png|30x30 פיקסלים]]
|
|947
|גדוד [[כיפת ברזל]] דרום {{מקור}}
|-
| colspan="4" |<center>'''כוחות נוספים'''</center>
|-
|[[קובץ:Y.k.533.png|30x30px]]
|
|533
|[[גדוד קשר 533]] נייד של חיל האוויר
|-
|[[קובץ:Bisnam 883.png|30x30px]]
|ביסל"א
|883
|[[בית הספר להגנה אווירית]]
|}[[בית הספר לנ"מ|בית הספר להגנה אווירית]] ממוקם בצפון הנגב המערבי בסמוך ל[[קיבוץ]] [[משאבי שדה]]. בעבר שכן במרכז הארץ, סמוך ל[[שדה התעופה הרצליה]], הועבר לנגב כחלק ממדיניות צה"ל ומחסור בשטחי אש לאימונים. בקרקע שהתפנתה, הוקם ב־[[31 באוגוסט]] שנת [[1993]] [[המרכז הבינתחומי הרצליה]]. על בית הספר מפקד קצין צה"ל בדרגת [[אלוף-משנה]]. בבית הספר מספר מגמות הכשרה, טייסות וגדוד קשר מבצעי. על כל אחד מהם מפקד קצין צה"ל בדרגת [[סגן אלוף]].
* מגמת יסודות
* מגמת יירוט
* מגמת פיקוד
* טייסת הדרכה ותעופה
* טייסת תחזוקה

== מערכות הנשק ==
מערך ההגנה האווירית מפעיל ארבע מערכת ההגנה הרב־שכבתית המגבות האחת את השנייה{{הערה|[http://www.mod.gov.il/Defence-and-Security/Pages/multi-layer-defense.aspx הגנה רב־שכבתית] באתר [[משרד הביטחון]]}} אל מול האיומים של [[ירי תלול מסלול]] ויירוט כלי טיס ([[נ"מ]]).

=== מערך הגנה רב־שכבתית ===
מערך ההגנה הרב־שכבתית בנוי מ־5 שכבות הגנה '''המשלימות''' ולרוב '''מגבות''' אחת את השנייה. מערכת משלימה היא מערכת המסוגלת לתת מענה לאיום הנמצא מתחת לטווח היירוט של המערכת הקודמת ובכך משלימה אותה בשכבת הגנה נמוכה יותר במתחם האווירי המוגן. מערכת מגבה מיועדת למקרה שזו שמעליה נכשלה ביירוט.
# השכבה הראשונה והרחוקה ביותר היא ה'''[[חץ 3]]''' שמיירט טילי אויב ב[[חלל]], מאות קילומטרים מגבולות ישראל. המטרה של חלק זה במערך ההגנה היא ליירט איומים רחוק ככל האפשר מישראל, על מנת להרחיק את השפעותיהם של [[השפעות פיצוץ גרעיני|פיצוץ גרעיני]], [[נשק כימי]] או [[לוחמה ביולוגית|נשק ביולוגי]]. אם המיירטים הראשונים ייכשלו עדיין ייוותר זמן לשיגור מטח שני של מיירטי החץ 3.
# אם גם ניסיונות יירוט אלו ייכשלו תיכנס לפעולה השכבה השנייה, '''[[חץ 2]]''', שהיא גם מערכת משלימה. על פי דוקטרינת ההגנה בישראל ישוגרו 2 מיירטים על כל טיל מאיים.
# ליירוט טילים מתחת לטווח היירוט של החץ 2 נכנסות לפעולה מערכות '''[[קלע דוד]]''' (שרביט קסמים) ו[[MIM-104 פטריוט|פטריוט]]. הן מהוות גם מערכות גיבוי אם טיל חץ 2 ייכשל מליירט את האיום, ואז הן ישגרו מיירטים לעבר האיום. מערכת זו גם מיירטת גם טילים אשר גדולים מידי למערכת כיפת ברזל בשכבה הנמוכה יותר.
# שכבת הגנה נמוכה יותר, '''[[כיפת ברזל]]''', משלימה את קלע דוד ומגנה מפני טילים בעלי טווח בינוני־קצר וכלי טיס.
# מערכת משלימה לכיפת ברזל ובעלת טווח קצר אף יותר היא '''[[מגן אור]]''' המתוכננת להיכנס למערך ההגנה הרב־שכבתית. מערכת זו היא בעלת טווח של עד 7 ק"מ – מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל" – והיא מיועדת להגנה מפני [[פצמ"ר]]ים.

{| class="wikitable"
|-
! שם המערכת
! כניסה לשירות מבצעי
! טווח מקסימלי
! הערות
|-
| '''[[מגן אור]]'''
| בפיתוח
| 7 ק"מ
| שכבת הגנה חמישית בישראל והנמוכה ביותר – [[מערכת הגנה אקטיבית]] מבוססת על [[נשק לייזר]] להגנה מפני [[רקטה|רקטות]] ו[[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] בטווחים קצרים ו[[כלי טיס]] לרבות [[גלישה אווירית|גלשני־אוויר]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים. מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "'''[[להב אור]]'''". ב[[אוקטובר]] [[2023]] התקבל אישור לניסויים בתנאים מבצעיים{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|במשרד הביטחון בוחנים: ניסויים בזמן אמת למערכת היירוט בלייזר "מגן אור"|local_news/article/syyqagump|26 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{TheMarker|שגיא כהן|פצמ"ר בהנחיית לייזר ו"רחפן מתאבד": כלי הנשק החדשים של צה"ל במלחמה|0000018b-8181-d055-afbf-b3a382300000|31 באוקטובר 2023}}}}{{ביאור|קיימים מקורות מידע סותרים. לפי אתר הידברות המערכת נכנסה באוקטובר 2023 לשימוש מבצעי{{הערה|שלומי דיאז, "[https://www.hidabroot.org/article/1187586 ניסוי בזמן אמת: מערכת הלייזר ליירוט טילים "מגן אור" נכנסה לשימוש מבצעי]", 26 באוקטובר 2023, באתר "הידברות". ([https://web.archive.org/web/20231027094630/https://www.hidabroot.org/article/1187586 '''קישור נוסף'''], אורכב ב[[ארכיון האינטרנט]] ב-27 באוקטובר 2023).}}}}
|-
| '''[[כיפת ברזל]]'''
| [[מרץ]] [[2011]]
| 120 ק"מ
| שכבת הגנה רביעית – מערכת המיועדת ליירוט טילי קרקע־קרקע ורקטות קרקע־קרקע קצרות טווח ובגובה נמוך כדוגמת ה[[קסאם]], ה[[קטיושה]] וה[[גראד]] אך יכולה ליירט גם רקטות כבדות יותר דוגמת [[פג'ר 5]], [[M-75]] ו־[[M-302]]. מתנהל פיתוח להרחבת טווח ל־250 ק"מ. גרסה ימית של המערכת נקראת "'''[[כיפת מגן]]'''" ומונעת תקיפה של תשתיות ימיות או אסדות גז ונכסים אסטרטגיים ימיים אחרים
|-
| '''[[קלע דוד]]'''
| [[פברואר]] [[2016]]
| 300 ק"מ
| שכבת הגנה שלישית – בעבר נקראה שרביט קסמים, מערכת שמכסה את טווח האיומים שבין "כיפת ברזל" ל"חץ 2" ומיועדת לספק הגנה מפני [[רקטת קרקע-קרקע|רק"ק]] ארוכת טווח וטילים בליסטיים בינוניים, הנמצאים ביד [[חזבאללה]] וה[[חמאס]], וכן [[כלי טיס]] כולל [[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"מים]].
|-
| '''[[חץ 2]]'''
| [[נובמבר]] [[1998]]
| 1,500 ק"מ
| שכבת הגנה שנייה – מערכת המיועדת ליירוט טילים בליסטיים כדוגמת ה[[סקאד]] הסורי וה[[שיהאב]] האיראני. פותחה על ידי [[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|חברות ישראליות]] (בפרט [[התעשייה האווירית]]) בשיתוף פעולה עם חברות אמריקניות ביניהם חברת המטוסים [[בואינג]] ובסיוע כספי של ממשלת ארצות הברית.
|-
| '''[[חץ 3]]'''
| [[ינואר]] [[2017]]
| מעל 2,400 ק"מ
| שכבת הגנה ראשונה בישראל והגבוהה ביותר – מערכת המיועדת ליירוט טילים בליסטיים מחוץ ל[[אטמוספירה]], ובכך לשפר את סיכויי הצלחת היירוט, וכן את בטיחותו כנגד [[נשק בלתי קונבנציונלי]]. זוהי השכבה הגבוהה ביותר של ההגנה הרב־שכבתית.{{הערה|שם=סוללה-ראשונה-חץ-3|{{ynet|יואב זיתון|"חץ 3" מבצעית: המערכת המתקדמת נמסרה לחיל האוויר|4909359|18 בינואר 2017}},{{ש}}{{0404|מקסים לנגו|וידאו: מערכת "חץ 3" נמסרה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר|587f8356a36a4425638b4569}}.}} על פי פרסומים זרים טיל החץ מסוגל להפיל גם [[לוויין|לוויינים]].{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}
|-
| '''[[חץ 4]]'''
| בפיתוח
| ?
| יהיה בעל יכולת יירוט [[ראש קרב|ראשי קרב]] מתפצלים בחלל, בנוסף שיפור הדיוק והטווח מהגרסה הקודמת. בפברואר 2021 פורסם{{הערה|[https://www.0404.co.il/?p=730955 ישראל החלה בפיתוח "חץ 4" יחד עם הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים], חדשות 0404}} כי ישראל החלה בפיתוח חץ 4 בשיתוף עם [[הסוכנות להגנה מפני טילים|הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים]].
|-
|}

<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:IDF Iron Dome 2021.jpg|מערכת [[כיפת ברזל]] מיועדת ליירוט רקטות כבדות
קובץ:David-Sling-0001.jpg|[[קלע דוד]] מיועד ליירוט טילי שיוט וטילים בליסטיים לטווח בינוני
קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|טיל [[חץ 2]] מיועד ליירט טילים בליסטיים באטמוספירה
קובץ:Arrow-3 Jan-03-2013 (c).jpg|טיל ה[[חץ 3]] מיועד ליירוט טילים בחלל
</gallery>

=== מערכות הגנה בפיתוח או בשלב ניסיוני ===
* '''[[קלע חד]]''' – טיל שמטרתו תהיה ליירט [[טיל היפר-סוני|טילים היפרסוניים]] מתמרנים.{{הערה|{{mako|שי לוי|רפאל חושפת פיתוח של מערכת "קלע חד" ליירוט טילים היפרסונים|7cffe20659ab881026|pzm-soldiers|14 ביוני 2023}}}} נכון ל-2023 המערכת נמצאת בשלב הפיתוח וטרם בוצעו בה ניסויים. היירוט יבוצע בגבהים שבין 20 ל-70 ק"מ, שבהם [[נ"מ|מערכות נ"מ]] אינן יעילות, וייעשה באופן דו-שלבי - פגיעה ישירה של הטיל המיירט בטיל ההיפרסוני, ויצירת פיצוץ של הטיל המיירט ליד הטיל ההיפרסוני שגורם להשמדתו.

=== מערכות הגנה היסטוריות ===
בעבר היו בשירות המערך [[מקלע]]ים בקוטר 0.5 אינץ' ([[12.7x99 מ"מ נאט"ו]]) ותותחים בקוטר 20 מ"מ, 23 מ"מ, 37 מ"מ ו־[[תותח בופורס 40 מ"מ|40]] מ"מ. כמו כן שירתו במערך מערכות טילי קרקע־אוויר ניידות מסוג [[MIM-72 צ'פרל]] ("דרקון"), [[FIM-43 רד-איי|FIM-43 רד־איי]] ("בזק"), ו"[[מחבט (נשק)|מחבט]]" וולקן M163, מערכת המכ"ם "[[רמית]]", מערכת [[טיל כתף|טילי כתף]] מונחית [[תת-אדום|תת־אדום]] לטווחים קצרים בעיקר להפלת [[מסוק]]ים מסוג [[FIM-92 סטינגר]] (ברקן) ומערכת נייחת לשיגור [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע־אוויר]] מונחי [[מכ"ם]] תוצרת חברת [[ריית'יאון]] מסוג [[MIM-23 הוק]].
<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:M3-halftrack-TCM-20-hatzerim-2-2.jpg|[[זחל"ם M3]] בעל תותח נ"מ דו־קני{{ש}}{{קישור שפה|אנגלית|Hispano-Suiza HS.404|היספנו-סוויזה HS.404|היספנו-סוויזה HS.404}}{{כ}} 20 מ"מ{{ש}}מוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]] ב[[בסיס חצרים]].
קובץ:TCM-20-hatzerim-2.jpg|[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]] נ"מ עם תותח דו־קני{{ש}}היספנו-סוויזה HS.404{{כ}} 20 מ"מ{{ש}}מוצג במוזיאון חיל האוויר בבסיס חצרים.
קובץ:M163-hatzerim-2.jpg|[[מחבט (נשק)|חובט M-163]] חמוש בתותח נ"מ [[M61A1 וולקן]] 20 מ"מ. טווח של עד 2 ק"מ.
קובץ:M163-Machbet-0019.jpg|"[[מחבט (נשק)|מחבט]]" – שילוב של טילי "סטינגר" ותותח אוטומטי M61A1 וולקן 6-קני 20 מ"מ.
M730-Chapparal-hatzerim-1.jpg|טילי [[MIM-72 צ'פרל]] ("דרקון") מוצג במוזיאון חיל האוויר. טווח של עד 6 ק"מ.
קובץ:Hawkbamizad.jpg|טילי [[MIM-23 הוק]] מוצגים לראווה ב[[מצעד צה"ל]] ב[[תל אביב]], [[יום העצמאות]] [[1965]]. טווח של בין 25 עד 40 ק"מ.
קובץ:Bofors-40-L70-hatzerim-2-1.jpg|[[תותח בופורס 40 מ"מ|תותח בופורס L-70]] מוצג במוזיאון חיל האוויר בבסיס חצרים.
</gallery>[[קובץ:Yahalom-MIM-104D-Patriot--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-026.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''משגר טילי [[MIM-104D פטריוט]] בתצוגת חיל האוויר הישראלי.''']]'''[[MIM-104 פטריוט|פטריוט]]''' ("יהלום") – מערכת [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע־אוויר]] ארוכי טווח מונחי [[מכ"ם]] מתוצרת חברת [[ריית'יאון]]. הפטריוט יועד במקור ליירוט כלי טיס ([[נ"מ]]) אך בהמשך עבר מקצה שיפורים במטרה להרחיב את ביצועיו גם ליירוט טילים (רשמה יירוטי בכורה ב־[[2014]]). הפטריוט הוא ככל הנראה מערכת טילי הקרקע־אוויר הראשונה שהפגינה יכולת מסוימת ליירט טילים בליסטיים ושמשה כשכבת גיבוי ל[[חץ 2]] נגד טילים בליסטיים, עד לכניסת מערכת [[קלע דוד]] לשירות מבצעי אשר לה יכולות יירוט מתקדמות יותר. ב-30 באפריל 2024, במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] הודיע חיל האוויר על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.<ref>{{אתר צה"ל||מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר|194532|30 באפריל 2024}}</ref>

== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|היסטוריה של מערך ההגנה האווירית}}
{| align="left" class="wikitable"
|-
! colspan="3" | כוחות הנ"מ של ישראל לאורך השנים
|-
! שנים !! שם !! שיוך חילי
|-
| 1948–1951
| כוחות האנטי־אוויר
|rowspan="2"| {{דגל|חיל התותחנים}}{{רווח קשיח|1}}[[חיל התותחנים]]
|-
| 1951–1971
| פיקוד הנ"מ
|-
| 1971–2011
| מערך הנ"מ
|rowspan="2"| {{דגל|חיל האוויר הישראלי}}{{רווח קשיח|1}}[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]
|-
| {{ללא גלישה|החל מ־2011}}
| מערך ההגנה האווירית
|}
מערך הנ"מ החל דרכו ב[[חיל התותחנים הישראלי]]. במלחמת העצמאות הגיעו לארץ תותחי הנ"מ הראשונים בקוטר 20 מ"מ מתוצרת "היספנו־סוויזה" שיועדו להצבה הן במטוסים והן על הקרקע. כבר ב[[מלחמת העצמאות]] הפילו תותחני נ"מ חמושים במקלעים נגד מטוסים מטוסי [[ספיטפייר]] [[מצרים|מצריים]].

פיקוד הנ"מ הוקם ב־[[1951]] ובמסגרתו שתי יחידות, אחת האחראית לצפון הארץ והשנייה למרכז ולדרום. ב־[[1953]] הוקמה יחידה שלישית שקלטה תותחי 3.7 אינץ מונחי מכ"ם. ב[[מלחמת סיני]] הוכפף לראשונה מערך הנ"מ ל[[חיל האוויר הישראלי]].

בשנות השישים קלט חיל התותחנים מערכת של תותחי נ"מ 40 מ"מ מונחי מכ"ם מדגם [[תותח בופורס 40 מ"מ|בופורס L-70]] [[קליבר]] 40 מ"מ מונחי [[מכ"ם]]. כאשר הגיעו המערכות של טילי ה"[[MIM-23 הוק|הוק]]" בשנת [[1965]], הן נקלטו ביחידות טילי קרקע אוויר (יטק"א) בחיל האוויר. אחר כך, התמזג מערך הנ"מ כולו בחיל האוויר, בפברואר 1971. המערך כלל אז גם את מערכות תותחי נ"מ L-70, צריחי נ"מ עם ארבעה מקלעים קליבר 0.5 (12.7 מ"מ) לצריח, וצריחי נ"מ עם זוג תותחים "היספנו־סוויזה" בקליבר 20 מ"מ.

ב[[מלחמת ששת הימים]] השתתף [[תותח בופורס 40 מ"מ|תותח נ"מ L-70]] בהפלת [[מפציץ]] [[חיל האוויר העיראקי|עיראקי]] מדגם [[טופולב 16]], בעת שניסה להפציץ את [[מנחת מגידו|שדה התעופה מגידו]] (ראו: [[תקיפת מטוס טופולב עיראקי בישראל]]).

ב[[מלחמת ההתשה]] רשמו כוחות הנ"מ הפלה של מטוס [[מיג 17]] ושל [[מיג 21]] מצריים. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] הופלו על ידי המערך 46 מטוסים מצריים ו־7 מטוסים סורים. במהלך המלחמה הגיעו ברכבת האווירית האמריקאית ראשוני טילי ה־[[MIM-72 צ'פרל]].

ב[[מבצע חומת מגן]] התנדבו לוחמי ה"[[מחבט (כלי נשק)|מחבט]]" (M163 וולקן משופר) לסייע ללוחמת הקרקע, באמצעות כוח האש הגדול של תותח ה־[[M61A1 וולקן]]. הם סייעו בשיתוק אש עוינת וטיהור גגות מצלפי אויב.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|יעל פוקס|מכפילי הכוח: 16 שנים למבצע "חומת מגן"|4471-50102|29 במרץ 2018}}.}}

[[קובץ:IronDome245.jpg|ממוזער|230px|מערכת כיפת ברזל מיירטת שלוש רקטות [[גראד]] ב[[מבצע עמוד ענן]].]]
ב־[[11 בינואר]] [[2011]] שינה מערך הנ"מ את שמו ל'''מערך ההגנה האווירית''', שם המבטא את העיסוק של המערך לא רק בהגנה נגד מטוסים, אלא גם נגד טילים ורקטות, וכן את השיוך הארגוני לחיל־האוויר.{{הערה|מיכל ויסברוד, [http://www.iaf.co.il/4365-36130-he/IAF.aspx מתחדשים: מערך הנ"מ הופך להגנה אווירית], באתר [[חיל האוויר הישראלי]]}} כחלק מהשינוי שעבר המערך, השתנה גם המבנה הארגוני שהיה נהוג מאז תקופת שיוכו ל[[חיל התותחנים הישראלי|חיל התותחנים]]. ואגדי הנ"מ לשעבר עברו להיקרא '''כנף''' ([[חטיבה]]), כמקובל בחיל, וחולקו ל[[כנף הגנת שמיים]] ו[[כנף ההגנה האקטיבית]].

באפריל [[2011]] הפכה מערכת [[כיפת ברזל]] למבצעית בנוהל מזורז ורשמה יירוטי בכורה של רקטות גראד שירו [[טרור פלסטיני|המחבלים הפלסטינים]] מ[[רצועת עזה]]. מאז רשמה המערכת עשרות אלפי יירוטים מוצלחים. ב[[מבצע עמוד ענן]] בנובמבר [[2012]] פעלו 5 סוללות מבצעיות של כיפת ברזל, והללו יירטו למעלה מ־400 [[ארטילריה רקטית|רקטות ארטילריות]] שירו הפלסטינים. ב[[מבצע צוק איתן]] ביולי-אוגוסט [[2014]] פעלו כבר 8 (ומאוחר יותר 9) סוללות של כיפת ברזל שיירטו בהצלחה רבה למעלה מ־700 רקטות שירו הפלסטינים. מערך טילי הפטריוט יירט שני [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ששיגר [[חמאס]].{{הערה|שם=כלכליסט-17-ביולי|{{כלכליסט||12 רקטות יורטו במטח אחד; צה"ל יירט מזל"ט נוסף של חמאס|3636380|17 ביולי 2014}}.}}

ביולי [[2014]] יירט מערך ה"יהלום" ([[MIM-104D פטריוט]]) שני [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים של [[חמאס]] וב־[[23 בספטמבר]] 2014 רשם הפלת בכורה עולמית עבור הפטריוט כאשר סוללת פטריוט ישראלית הפילה [[מטוס קרב]] [[חיל האוויר הסורי|סורי]] מדגם [[סוחוי Su-24]] מעל [[רמת הגולן]].

בשנת [[2016]] נערך [[שינוי ארגוני]] נוסף, הכנפות פורקו, הוקמה כנף היערכות 168 ו-6 היחידות המבצעיות עברו לפיקוד ישיר של מפקדת המערך.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|הדס לבב|מערך ההגנה האווירית משנה את פניו|4453-48318-he|25 בנובמבר 2016}}}}

בספטמבר [[2017]] הוקם [[גדוד]] נוסף של "[[כיפת ברזל]]". הגדוד יתמחה בגזרה הצפונית ויערך להגנה מפני איום ה[[ארטילריה רקטית|ארטילריה הרקטית]] של [[חזבאללה]]. בעתיד תוקם בגדוד החדש גם פלוגה ימית שתתמחה בהפעלת המערכת על גבי [[ספינת טילים|ספינות טילים]] ובתווך ה[[ים|ימי]].{{הערה|[http://iaf.org.il/4464-49575-he/IAF.aspx גדוד חדש למערכת "כיפת ברזל"], אתר [[חיל האוויר הישראלי]], 18 בספטמבר 2017.}}

ב־[[8 בינואר]] [[2020]] חשף [[משרד הביטחון]] פריצת דרך בייצור [[לייזר]] רב עוצמה{{הבהרה|האם זו מערכת [[קרן ברזל]]?}}, שישמש לפיתוח מערכות [[הגנה אווירית]] ויירוט רקטות, בפיתוח משותף של [[מפא"ת]], [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]] ו[[אלביט מערכות]]. המערכות כוללות גרסה קרקעית נייחת יבילה, גרסה מתנייעת על גבי [[רכב קרבי משוריין]] וגרסה אווירית המותקנת על כלי [[טיס]] ליירוט טילים מעל גובה ה[[ענן|עננים]]. מערכת היירוט תיכנס לניסוי במחצית 2020 ותיקלט ב[[צה"ל]] כבר בסוף השנה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי ש"ישנה את המשחק"|5656411|8 בינואר 2020}}.}} ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון שניסוי ראשוני של המערכת עבר בהצלחה.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר|3443291|21 ביוני 2021}}}}

ב-25 בנובמבר [[2021]] הוענק למערך ההגנה האווירית [[אות הערכה מטעם הרמטכ"ל|אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל]] על פעילותו ב[[מבצע שומר החומות]].{{הערה|{{אתר צה"ל||אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי"|44927|25 בנובמבר 2021}}.}}

בפברואר 2022 פורסם לראשונה כי נרקמת ברית הגנה אזורית בין ישראל לשכנותיה. מטרת הברית היא לנצל את יכולת הגילוי והיירוט של כל אחת מהמדינות נגד מל"טים מתאבדים.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|אחרי החדירה מלבנון: ברית ההגנה של ישראל ושכנותיה נגד מל"טים מתאבדים|578d0c591531f71027|news-military/2022_q1|19 בפברואר 2022}}}}

{{הפניה לערך מורחב|מערך ההגנה האווירית במלחמת חרבות ברזל}}

במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] שפרצה ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] בעקבות [[טבח שבעה באוקטובר|מתקפת הפתע של ארגוני הטרור הפלסטיניים על ישראל]] התמודד מערך ההגנה האווירית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון, ומערכת ה"[[חץ (מערכת נגד טילים)|חץ]]" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי [[חץ 2]] ו[[חץ 3]], כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ ל[[אטמוספירה]]. הפעילות הגיעה לשיא ב[[המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)|מתקפה האיראנית על ישראל]] ב-[[13 באפריל|13]] ו-[[14 באפריל]] [[2024]], שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד חיל האוויר כמאה טילים בליסטיים, [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ו[[כטב"ם|כטב"מים]] רבים שלראשונה שוגרו מאדמת [[איראן]]. מערכות ההגנה האווירית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להישג היסטורי בכלל תולדות הלוחמה האווירית.

ב-[[30 באפריל]] 2024, הודיע חה"א על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית.

ב-[[21 במאי]] 2024, הודיעה צה"ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ"א כגדוד ״[[כיפת ברזל]]״ נוסף לאור הצורך מבצעי לחלוקת מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.

ב[[המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)|מתקפה האיראנית על ישראל]] ב-[[1 באוקטובר]] שיגרו האיראנים למעלה מ-180 טילים בליסטיים מדגמים שונים בתוך כחצי שעה. מערך ההגנה האווירית יירט בהצלחה את רובם הגדול והמתקפה הסתיימה ללא אבדות וללא נזק משמעותי לישראל.

=== הפלות היסטוריות ===
{| class="wikitable"
|-
! תאריך
! אמצעי הפלה
! כלי מופל
! הערות
|-
| [[5 ביוני]] [[1967]]
| [[MIM-23 הוק]]
| {{דגל|ישראל}}{{רווח קשיח|1}}[[דאסו אוראגן|אוראגן]]
| הפלה ראשונה בהיסטוריה על ידי אמצעי זה והפלה ראשונה בהיסטוריה של מטוס מסוג זה.{{ביאור|המטוס הופל לאחר שטס בנתיב ישיר למרחב האווירי של הכור הגרעיני ב[[דימונה]] וניסיונות ליצור קשר עם הטייס יורם הרפז נכשלו.{{הערה|שם=הפלת מטוס האוראגן}}}}{{הערה|שם=הפלת מטוס האוראגן|{{אתר חיל האוויר||יומן ארועים: שנות ה־60 – 1967 – יוני – גל התקיפה השלישי והרביעי|3567-12812}}}}
|-
| [[6 ביוני]] [[1967]]
| [[תותח בופורס 40 מ"מ]]
| {{דגל|עיראק}}{{רווח קשיח|1}}[[טופולב 16]]
| בתחקירים שלאחר התקיפה לא היה ברור אם הטופולב העיראקי הופל מאש התותח או בטיל [[שפריר 1]] ששיגר מטוס [[מיראז' 3]]. לבסוף החליט מפקד חיל האוויר לזכות את יחידת הנ"מ ב"חצי הפלה" ואת טייס המיראז' ב"חצי הפלה". מאוחר יותר נרשמה ההפלה לזכות כוח הנ"מ.{{הערה|כרמל להד, "[http://iaf.org.il/8983-49333-HE/IAF.aspx להפיל ענק מעיראק]". '''אתר חיל האוויר''', 29 ביוני 2017}}
|-
| [[6 באוקטובר]] [[1973]] ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
| [[MIM-23 הוק]]
| {{דגל|מצרים}}{{רווח קשיח|1}}[[מי-8|מי־8]]
| הפלה ראשונה בהיסטוריה של מסוק מסוג זה.{{הערה|[https://sites.google.com/site/tenmintotwo/home "חדירת הליקופטרים והנחתות סוריות במלחמת יום כפור"], יוסף ברגר}}
|-
| [[16 במאי]] [[1974]]
| [[MIM-72 צ'פרל]]
| {{דגל|סוריה}}{{רווח קשיח|1}}[[מיג 17]]
| הפלה ראשונה בהיסטוריה ועד כה האחרונה על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||יומן ארועים: שנות ה־70 – 1974 – מאי – תקיפת המיגים|3658-4995}}}}
|-
| [[מבצע שלום הגליל]]
| [[מחבט (נשק)|M-163 חובט]]
| {{דגל|סוריה}}{{רווח קשיח|1}}[[מיג 21]]
| הפלה ראשונה בהיסטוריה ועד כה האחרונה על ידי אמצעי זה.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}
|-
| [[11 ביוני]] [[1982]]
| [[FIM-43 רד-איי]]
| {{דגל|סוריה}}{{רווח קשיח|1}}[[מיג 23]]
| הפלה מטוס ראשונה בהיסטוריה הישראלית ועד כה האחרונה על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|מוריה דיאמנט|פעם אחת|2077-27998}}}}
|-
| [[31 באוגוסט]] [[1982]]
| [[MIM-23 הוק]]
| {{דגל|סוריה}}{{רווח קשיח|1}}[[מיג 25]]
| [[מבצע גוזל]] - הפלה ראשונה בהיסטוריה ועד כה האחרונה של מטוס מסוג זה.{{הערה|{{ישראל דיפנס||יירוט היסטורי|יירוט-היסטורי|4 בדצמבר 2012}}}}
|-
| [[7 באפריל]] [[2011]]
| [[כיפת ברזל]]
| {{ללא גלישה|{{דגל|חמאס}}{{רווח קשיח|1}}[[ארטילריה רקטית|רקטת]] [[גראד]]}}
| יירוט מבצעי ראשון בעולם של רקטה לטווח קצר־בינוני. יירוט ראשון על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||יומן ארועים: שנות ה־10 – 2011 – אפריל – ציידי הרקטות – שיגור ראשון של "כיפת ברזל"|3658-4995}}}}
|-
| [[14 ביולי]] [[2014]]
| {{ללא גלישה|[[MIM-104D פטריוט]]}}
| {{דגל|חמאס}}{{רווח קשיח|1}}[[כלי טיס בלתי מאויש]]
| הפלה ראשונה בהיסטוריה של [[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"ם]] אויב על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט ויניר יגנה|חיל האוויר יירט מזל"ט שחדר לישראל מהרצועה|2764872|14 ביולי 2014}}.}}
|-
| [[23 בספטמבר]] [[2014]]
| {{ללא גלישה|[[MIM-104D פטריוט]]}}
| {{דגל|סוריה}}{{רווח קשיח|1}}[[סוחוי Su-24|סוחוי 24]]
| הפלה ראשונה בהיסטוריה של מטוס אויב מאויש על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||יומן ארועים: שנות ה־10 – 2014 – ספטמבר – מטוס קרב סורי יורט בגבול הצפוני|3658-4995}}.}}
|-
| [[17 במרץ]] [[2017]]
| [[חץ (טיל)|חץ 2]]
| {{דגל|סוריה}}{{רווח קשיח|1}}[[S-200|טיל S-200]]
| יירוט מבצעי ראשון בהיסטוריה על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{נענע10|אור הלר ואלון בן דוד|טיל "חץ" שוגר ליירוט טילי נ"מ שנורו לעבר מטוסי צה"ל - בעת שתקפו מטרות בסוריה|1237116|17 במרץ 2017||net}}}}
|-
| [[13 במאי]] או [[14 במאי]] [[2021]]
| [[כיפת ברזל]]
| {{דגל|חמאס}}{{רווח קשיח|1}}[[אבאביל (כטב"ם)|אבאביל]]
| יירוט מבצעי ראשון של [[כטב"ם]] על ידי אמצעי זה.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי|צה"ל הפיל כלי טיס בלתי מאוישים שחדרו משטח עזה {{!}} תיעוד|59309390|13 במאי 2021}},{{ש}}באתר [[צה"ל]] מופיע היירוט ב-[[14 במאי]].}}
|-
| [[10 במאי]] [[2023]]
| [[קלע דוד]]
| {{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}}{{רווח קשיח|1}}[[רקטה]]
| יירוט מבצעי ראשון של קלע דוד.{{הערה|{{ynet|יוסי יהושוע, אלישע בן קימון|יירוט מבצעי ראשון אי פעם: "שרביט קסמים" שוגרה מול הרקטה לת"א|news/article/rjmxdqtnh|10 במאי 2023}}.}}
|-
| [[31 באוקטובר]] [[2023]]
| [[חץ 2]]
| {{דגל|חות'ים}} טיל בליסטי
| יירוט מבצעי ראשון של טיל בליסטי באמצעות ה"חץ".{{הערה|{{0404א||באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף|928081|31 באוקטובר 2023}}.}}
|-
| [[9 בנובמבר]] [[2023]]
| [[חץ 3]]
| {{דגל|חות'ים}} טיל בליסטי, כנראה [[קדר-110]]
| יירוט מבצעי ראשון של טיל בליסטי באמצעות ה"חץ 3".{{הערה|{{וואלה|אמיר בוחבוט|צה"ל יירט בהצלחה איום בליסטי בחלל על ידי חץ 3|3621657|9 בנובמבר 2023}}.}}{{הערה|שם=יירוט-בכורה-חץ-3|{{מעריב אונליין|טל לב רם|"היסטורי": בתעשייה האווירית מברכים על יירוט הבכורה של "חץ 3"|news/military/Article-1051145|9 בנובמבר 2023}},{{ש}}{{סרוגים|שמחה רז|משרד הביטחון: "יירוט מבצעי ראשון לחץ 3"|862643-משרד-הביטחון-יירוט-מבצעי-ראשון-לחץ-3?di{{=}}1|9 בנובמבר 2023}}.}} היירוט הראשון בהיסטוריה של טיל מחוץ ל[[אטמוספירה]].
|-
|[[13 באפריל|13]] ו-[[14 באפריל]] [[2024]]
|כלל מערך הגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר
|{{דגל|איראן}} נחיל של מאות [[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"מים]] לצד עשרות [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ולמעלה מ-110 טילים בליסטיים
|סיכול [[המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)]]: יירוט היסטורי בעבור מדינת ישראל ולכלל היסטורית הלוחמה אווירית העולמית. עם יירוט מטח כבד במיוחד של מאות כלי אויב מסוגים שונים שנורו תוך זמן קצר אל עבר מדינת ישראל ובסיומו כמעט שלא נרשמו הצלחות למשטר האיראני שלראשונה תוקף את ישראל משטחו.{{הערה|שם=התקיפה-האיראנית-אפריל-2024|{{ynet|רון בן ישי|0 מ-221: ההישג ההיסטורי מול טילי השיוט ונחילי הכטב"מים {{!}} כך הם יורטו|news/article/bjqg2gtg0|14 באפריל 2024}}.}}
|-
| [[25 בספטמבר]] [[2024]]
| [[קלע דוד]]
| {{דגל|חזבאללה}} "קאדר 1"
| יירוט מבצעי של טיל בליסטי ששוגר מ[[לבנון]] לעבר [[גוש דן]].<ref>{{ynet||ynet - 355 ימים למלחמה|blogs/355dayswar|24 בספטמבר 2024}}</ref>{{הערה|{{גלובס|דין שמואל אלמס|פגיעה בגובה של 50 ק"מ: הטיל ששוגר למרכז והיירוט|1001490230|25 בספטמבר 2024}}.}}
|-
|}

== לוחמות במערך ==
עם קבלת הסעיף הנוסף לחוק שירות הביטחון הקובע כי כל התפקידים בצה"ל פתוחים לנשים (אלא אם כן אופי התפקיד לא מאפשר זאת), החל מערך הנ"מ לקבל לשורותיו גם נשים, ובכך הפך למערך הלחימה השני בצה"ל, לאחר [[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]], ששילב בתוכו נשים.

באוגוסט 1998 נפתח מחזור הגיוס הראשון ששילב בקרבו נשים כלוחמות. מרגע זה ואילך החלו הכשרות המערך לכלול בתוכן גם נשים, אשר התנדבו לשרת כלוחמות לכל דבר. התנדבות זו כוללת בתוכה שירות של 32 חודשים וכן שירות [[שירות המילואים בישראל|מילואים]], בהתאם למסמך עליו חותמות הבנות – "דין אישה כדין גבר".

הלוחמות המתנדבות למערך עוברות [[טירונות (צה"ל)|טירונות]] ברמת [[רובאי 03]] וכן קורס מקצועי על מערכת הנשק אליה השתבצו, משובצות לסוללות השונות הפרוסות ברחבי הארץ, ומשם ממשיכות לקורסים מקצועיים מתקדמים ולקורסי הפיקוד וה[[קורס קצינים בצה"ל|קצונה]]. את כל המסלול הנ"ל עוברות הנשים לצד הגברים המתגייסים למערך, בדגש על שוויון בין המינים, אך עם זאת עדיין קיימות הקלות מסוימות לנשים, בעיקר בתחום הכושר הגופני בו הן צריכות לעמוד בכל האתגרים, אך סולם המאמצים הוא מעט שונה כאשר רף ההצטיינות במשימות נמוך יותר אצל הנשים מאשר אצל הגברים.

מערך ההגנה האווירית פתח לנשים את האפשרויות לשרת במערכות נשק שונות – טילי היהלום (פטריוט), כיפת ברזל וטילי החץ. בעבר הייתה גם מערכות ה[[רמית]] וטילי הוק פתוחות בפני הנשים אך היא הוצאה משירות. מערכת הנשק ברקן (סטינגר) לא הייתה פתוחה בפני נשים, זאת בשל המאמץ הפיזי הניכר אשר היה כרוך במערכת נשק זו (הכולל בין היתר נשיאת טיל במשקל עשרות ק"ג), אשר לא תאם את סרגל המאמצים הפיזיים שנקבע לנשים.

מחקרים מראים כי מרבית הנשים המתנדבות לשרת כלוחמות במערך ההגנה האווירית הן בעלות מוטיבציה גבוהה לשירות וכן בעלות נתונים ראשוניים גבוהים המסייעים להן בשירותן הסדיר.{{מקור}}

בפברואר 2010, פורסם באתר צה"ל שמשרתות עשרות לוחמות במערך הסדיר ומהוות כ־20% מהכוח הלוחם בסוללות ההגנה האווירית,{{הערה|{{סמל|צה"ל|16}} נדב דויטשר, [https://web.archive.org/web/20101123183001/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/10/02/default.htm טירוני הנ"מ: 1 מכל 5 - לוחמת], באתר צה"ל, פברואר 2010. מאורכב ב[[ארכיון האינטרנט]]}} וכן קצינות במערך המשרתות כמסו"ליות (מפקדות סוללה), קמב"ציות ובתפקידי קצונה שונים ומגוונים.

בגיוס יולי 2019, עמד אחוז המתגייסות על 60 אחוזים מכלל המתגייסים למערך ובקורס הקצינים האחרון דאז, סיימו 14 צוערות ו-17 צוערים. עוד פורסמה הערכה ש"סביר כי המערך מתקדם לעבר יחס דומה בין לוחמים ולוחמות".{{הערה|{{אתר חיל האוויר|שירה פיינסקי|על נשים וסוללות|9678-57488|1 באוגוסט 2019, פורסם לראשונה ב"בטאון חיל האוויר", גיליון 248, אוגוסט 2019}}}}

== סמלים ==
=== סמל המערך ===
בתקופת היותו חלק מחיל התותחנים, הצטייד מערך הנ"מ במכ"ם חדיש תוצרת [[גרמניה]] שהיה למכ"ם הראשון בצה"ל. שמו של המכ"ם היה {{קישור שפה||Super Fledermaus|סופרפלדרמאוס}}, שמשמעותו "עטלף על" ב[[גרמנית]]. בהשראת שמו של המכ"ם, עוצב סמל הנ"מ – [[עטלף]] לבן על רקע שחור. כאשר עבר המערך ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] בשנת [[1970]], הושאר העטלף והרקע הוחלף לפסים [[כחול]]ים־[[שחור]]ים המסמלים שילוב חיל האוויר ושטח. גם כשעוצב הסמל מחדש עבור מערך ההגנה האווירית על ידי המעצב [[יגאל גבאי]], נשאר העטלף להיות האלמנט המרכזי בסמל.{{הערה|קליה בן-עמרם ועדן בר-נוי, [http://www.iaf.org.il/2257-28858-he/IAF.aspx '''לא על הסמל לבדו'''], [[בטאון חיל האוויר]], יוני 2009.}}

<center>
{| class="wikitable"
|-
! תג פיקוד הנ"מ{{ש}}<small>'''1951–1971'''</small> !! תג מערך הנ"מ{{ש}}<small>'''1971–2011'''</small> !! תג מערך ההגנ"א{{ש}}<small>'''2011 עד ימינו'''</small>
|-<!----- נא לא לגעת ולא לשנות את גודל תצוגת הסמלים !!! היא חוּשבה יחסית לגודל הגרפי של הקבצים !!! ----->
|width="200px"| <center>[[קובץ:IAF Anti aircraft 1951-1971.png|150px]]</center>
|width="200px"| <center>[[קובץ:IAF Anti aircraft 1971-2011.png|126px]]</center>
|width="200px"| <center>[[קובץ:Tag Hagana Avirit 2011.svg|120px]]</center>
|}<!----- נא לא לגעת ולא לשנות את גודל תצוגת הסמלים !!! היא חושבה יחסית לגודל הגרפי של הקבצים !!! ----->
</center>

=== סמלי גדודים ===
<!--------------- תחילת מקטע גלריה – להקלת ניטור ועריכה --------------->
{| align="center" style="text-align: center;"
| <gallery widths="150" heights="150" perrow="4">
קובץ:Bisnam 883.png|[[בית הספר להגנה אווירית|בית הספר להגנה אווירית –{{ש}}ביסל"א 883]]{{ש}}לשעבר '''ביסנ"מ 883'''
קובץ:Israeli Air Defense Command batalion 66 Ram new logo David's Sling.jpg|גדוד 66 ("[[קלע דוד]]")
קובץ:Israeli Air Defense batalion 947 logo.png|גדוד 947 "[[כיפת ברזל]]"
קובץ:Israeli Air Defense batalion 136 logo.png|גדוד 136{{ש}}([[חץ (מערכת נגד טילים)|מערכת "חץ"]])
קובץ:Israeli Air Defense batalion 137 logo.png|גדוד 137{{ש}}([[כיפת ברזל]])
קובץ:Israeli Air Defense batalion 139 new logo 2024.png|גדוד 139{{ש}}([[כיפת ברזל]])
קובץ:Israeli Air Defense Command batalion 138 logo.png|גדוד 138 [[MIM-104 פטריוט|"יהלום" (פטריוט)]]
קובץ:Y.k.533.png|גדוד 533 "[[גדוד קשר 533|גדוד קשר]]" מערכות תקשורת ואלחוט
</gallery>
|}
<!--------------- סוף מקטע גלריה – להקלת ניטור ועריכה --------------->

=== סמלי גדודים שנסגרו ===
'''הערה''': רשימת גדודי ויחידות הנ"מ שלהלן, שהתקיימו בחיל האוויר הישראלי, היא חלקית.{{הערה|* [http://airdefense-center.org.il/שימור-ותעוד/ יחידות המערך לדורותיהם], ראו רשימה מלאה באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}
<!--------------- תחילת מקטע גלריה – להקלת ניטור ועריכה --------------->
{| align="center" style="text-align: center;"
| <gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:Gdud NunMem Ram 66 Stinger Mahbet.png|גנמ"מ 66 – גדוד נ"מ מתנייע{{ש}}עד לסגירתו ב-2012
קובץ:Gdud 946 Chaparell.png|גדוד 946{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנממ-946/ גנמ"מ 946], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}{{ש}}טילי "[[צ'אפרל]]"
קובץ:Gdud NunMem Golan 947 Stinger Mahbet.png|גנמ"מ 947 (גדוד גולן) – גדוד נ"מ מתנייע{{ש}}עד לסגירתו ב-2009{{ש}}[[מחבט (נשק)|מערכת "מחבט"]]
קובץ:סיכת גדוד 137 (cropped).jpg|יטנ"מ 137 – יחידת טילי נ"מ{{ש}}1966–1976, תקופת טילי ה"הוק"
קובץ:Israeli Air Defense batalion 139 logo.png|גדוד 139{{ש}}מערך יהלום – טילי [[פטריוט (טיל)|פטריוט]]{{ש}}(בעבר טילי הוק){{ש}}עד לסגירתו ב-2022
קובץ:IAF Anti Air Craft battalion 208.png|גנמ"מ 208{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנממ-208/ גנמ"מ 208], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}{{ש}}גדוד נ"מ מתנייע - [[תותח היספנו סוויזה|תותחי היספנו־סוויזה]] 20 מ"מ {{אנ|Hispano-Suiza HS.404}}
קובץ:IAF Anti Air Craft battalion 835.png|גדוד נ"מ 835{{הערה|[https://israel-insignia.com/insignia/875-2/ גנ"מ 835], באתר israel-insignia.com}}{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנמ-835/ גנ"מ 835], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}
קובץ:IAF Anti Air Craft battalion 945.png|גנ"מ 945{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנמ-945/ גנ"מ 945], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}
קובץ:IAF Anti Air Craft battalion 949.png|גנ"מ 949{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנמ-949/ גנ"מ 949], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}{{ש}}גדוד נ"מ - תותחי{{ש}}[[תותח בופורס 40 מ"מ|בופורס L/70{{כ}} 40 מ"מ]] ותותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ
קובץ:IAF Anti Air Craft battalion 955.png|גנ"מ 955{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנמ-955/ גנ"מ 955], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}{{ש}}גדוד נ"מ - תותחי{{ש}} בופורס L/70{{כ}} 40 מ"מ
קובץ:IDF anti aircraft battalion 5728 badge.jpg|גנמ"מ 5728{{הערה|[http://airdefense-center.org.il/units/גנממ-5728/ גנמ"מ 5728], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"}}{{ש}}גדוד נ"מ מתנייע - תותחי היספנו־סוויזה 20 מ"מ{{ש}}1978–1992
</gallery>
|}
<!--------------- סוף מקטע גלריה – להקלת ניטור ועריכה --------------->

== מפקדי המערך ==
[[קובץ:Dempsy-Shohat 2012.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[תא"ל]] [[שחר שוחט]], בחברת גנרל [[מרטין דמפסי]], אוקטובר 2012]]
=== מפקדי פיקוד הנ"מ ===
{{להשלים|פסקה=מפקדי פיקוד הנ"מ בחיל התותחנים|נושא=ישראל}}
{| class="wikitable"
|-
! שם !! תקופת כהונה !! אירועים מיוחדים
|-
| {{דרגה|אלוף-משנה (אוויר)}} אל"ם [[בוריס סניור]] || 1950 – 1952 || הקמת פיקוד הנ"מ{{הערה|גיל שני, [https://www.iaf.org.il/1132-22196-he/IAF.aspx הלך לעולמו בוריס סניור, מראשוני חיל–האוויר], אתר [[בטאון חיל האוויר]], 25 באפריל 2004}}
|-
| {{דרגה|אלוף-משנה}} אל"ם [[משה תמיר (אל"ם)|משה תמיר]]|| 1968 – 1970 || {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}, מעבר הפיקוד ל[[חיל האוויר]]
|}

=== מפקדי המערך בחיל האוויר ===
{| class="wikitable"
|-
! שם !! תקופת כהונה !! אירועים מיוחדים
|-
| {{דרגה|אלוף-משנה (אוויר)}} אל"ם [[אריה גור]]{{ש}}<small>(כקצין טילי קרקע אוויר ראשי)</small> || 1965 – 1970 ||{{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}, {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}קליטת מערכת ה-[[MIM-23 הוק]]
|-
| {{דרגה|אלוף-משנה (אוויר)}} אל"ם [[משה תמיר (אל"ם)|משה תמיר]]|| 1970 – 1972 ||
|-
| {{דרגה|אלוף-משנה (אוויר)}} אל"ם [[מאיר שריב]] || 1972 – 1977 || {{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}קליטת מערכות ה-[[MIM-72 צ'פרל]] ו-[[M61 וולקן]]
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[רוניה לפיד]]|| 1977 – 1982 || {{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[מאיר שריב]] || 1982 – 1984 || {{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[איתן יריב]] || 1984 – 1988 ||
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[אורי רם (קצין)|אורי רם]] || 1988 – 1991 || הפצצות הסקאדים ב[[ישראל במלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ]]
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[יצחק בירן]]|| 1991 – 1994 || קליטת מערכת [[MIM-104 פטריוט]]
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[גלעד רמות]] || 1994 – 1998 || שילוב נשים שהודחו מ[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] וניסוי קליטת נשים כלוחמות
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[אריה פישביין]] || 1998 – 2000 || סיום ניסוי קליטת נשים ושילוב מלא של נשים בתפקידי המערך, קליטת [[חץ (טיל)|מערכת החץ]]
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[יאיר דורי (קצין)|יאיר דורי]] || 2000 – 2003 ||
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[אילן ביטון]] || 2003 – 2006 || {{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}}
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[דניאל מילוא]] || 2006 – 2009 ||
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[דורון גביש]] || 2009 – 2012 || שינוי שם המערך למערך ההגנה האווירית, קליטת מערכת [[כיפת ברזל]], [[מבצע עמוד ענן]]
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[שחר שוחט]] || 2012 – 2015 || {{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[צביקה חיימוביץ']] || 2015 – 2018 || קליטת מערכות [[קלע דוד]] ו[[חץ 3]]
|-
| {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[רן כוכב]] || 2018 – 2021 || לימים [[דובר צה"ל]]
|-
|{{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} תא"ל [[גלעד בירן]]
|2021 – הווה
|[[מלחמת חרבות ברזל]] ובלימת [[המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024)|המתקפה האיראנית על ישראל]]
|}

== לקריאה נוספת ==
* {{מורשת חיל האוויר|תא"ל (מיל) ד"ר [[דני אשר]]|"ואם יעלו השמים משם אורידם" – סיפורו של מערך הנ"מ הישראלי במלחמת יום הכיפורים|1345|"[[אופיר ביכורים]]", שנת 2023}}
* {{ספר זמין ברשת}} "[https://online.flipbuilder.com/ipwf/qolr/mobile/index.html 70 שנות הגנה אווירית מאז ועד היום]", [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], יוני 2018, ספר אונליין באתר flipbuilder.com
* {{ספר זמין ברשת}} תא"ל (מיל) [[דורון גביש]], [https://www.amutatmabal.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/DGavish_Maarachot444.pdf "מערך ההגנה האווירית – מכוח טקטי למערך אסטרטגי לאומי"], '''[[מערכות]] 444''', אוגוסט 2012

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
=== מידע כללי ===
* [http://airdefense-center.org.il/שימור-ותעוד/ שימור ותיעוד מורשת מערך ההגנה האווירית], באתר "'''מרכז מורשת והנצחה למערך ההגנה האווירית'''"
* {{אתר חיל האוויר||מערך ההגנה האווירית – מידע כללי|2570-30220}}
* {{אתר חיל האוויר||מערך ההגנה האווירית – אמצעי לחימה|907}}
* {{אתר חיל האוויר||מערך ההגנה האווירית – כתבות מגזין|6461-39709}}
* [https://web.archive.org/web/20090520011659/http://www.yehida.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=39&Itemid=31 מערך ההגנ"א – ההגנה האווירית], באתר יחידה
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-397093-מקור_סמל_העטלף_של_הנמ אשכול סמלי מערך ההגנה האווירית], פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]
* [https://www.mod.gov.il/Defence-and-Security/Pages/multi-layer-defense.aspx הגנה רב שכבתית], באתר [[משרד הביטחון]]

=== כתבות באתרים רשמיים ===
* {{בטאון חיל האוויר|אריה ברנע|כך נולד הנ"מ|104|37|ינואר 1978}}
* {{אתר חיל האוויר|יעל פוקס|מכפילי הכוח: 16 שנים למבצע "חומת מגן"|4471-50102|29 במרץ 2018}}
* {{אתר צה"ל|כרמל ליבמן|כך סוכל הירי המורכב מעזה. הצטרפנו למיירטים של "כיפת ברזל"|101284|31 במאי 2018}}
* {{וידאו}} {{אתר צה"ל||איך נראה אימון ירי טילים חי?|אתרים/מערך-ההגנה-האווירית/אימון-לוחמי-מערכות-ההגנה-האוויריות-כיפת-ברזל-ופטריוט/|17 באפריל 2019}}
* {{אתר צה"ל|אודם כץ|כולם יודעים מה הם עשו ב-11 ימים, אבל מה קרה ב-354 האחרים?|29240|2 בינואר 2022}}
* {{אתר חיל האוויר|גילי שגיא|בהתאם למציאות המשתנה: גדוד 139 מצטמצם|9311-52672|5 בינואר 2021}}
* {{אתר חיל האוויר|ניקול רטפן|גדוד 139 מסכם חמישים ושלוש שנות פעילות|9484-54048|26 בינואר 2022}}
* {{סמל|צה"ל|15}} גל וינטר, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-37-הלוחמות-החדשות/עוד-ישוב-הנ-מ-הטקטי-הצורך-החוזר-בהגנה-אווירית-לכוחות-היבשה-סגן-גל-וינטר/ עוד ישוב הנ"מ הטקטי? הצורך החוזר בהגנה אווירית לכוחות היבשה], [[בין הקטבים]], גיליון 37, {{כ}} 11 באוקטובר [[2022]].
* {{הקלטה}} תא"ל (מיל') פיני יונגמן, [https://www.maarachot.idf.il/2023/מאמרים/על-תפיסת-ההגנה-האווירית-של-ישראל-פודקסט/ על תפיסת ההגנה האווירית של ישראל], אתר [https://www.maarachot.idf.il/ מערכות], 2023
* {{אתר חיל האוויר||נמשיך לעמוד על משמרתנו": גדוד 139 נפתח ויחל להפעיל את מערכת כיפת ברזל|9743-61908|21 במאי 2024}}

=== פרסומים בתקשורת ===
* {{ישראל היום|אהרון לפידות|מטריית הביטחון של מדינת ישראל|419725|13 באוקטובר 2016}}
* {{דובר צה"ל|ורד תללה, חיל האוויר|שנה ליירוט המבצעי הראשון: מערך "יהלום" מסתכל קדימה|1133-22418|15 ביולי 2015}}
* {{nrg|דני בלר|הצצה מיוחדת לבסיס שמכשיר את לוחמי ההגנה האווירית|460/672|15 באפריל 2013|54|2}}
* {{mako|מיכל דניאלי|בדריכות שיא: הכירו את מערך ההגנה האווירית|b6f2828536ca031006|pzm-units/air-force|1 ביולי 2011}}
* {{אתר חיל האוויר|נעה כפרי|עלייה משמעותית בביקוש לשירות כלוחמות נ"מ|2129-28524|אוקטובר 2008}}
* {{הארץ|יוסי מלמן|ניסוי מערכת הנעה רקטית|1.8253080|10 בדצמבר 2019|מנויים=לא}}
* {{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|הקברניט: כבר שמעתי את הבום של היירוט; כמה מסוכן לצאת מהמרחב המוגן?|calcalistech/article/b1amd00mnp|18 בנובמבר 2023}}
* {{ynet|כתבי ynet|הטילים הבליסטיים של איראן מול מערכות ההגנה של ישראל: השוואה בין הצבאות|news/article/ryfa4dlec|12 באפריל 2024}}
* {{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|הקברניט – החומה המעופפת: כך עובד מערך ההגנה של ישראל נגד טילים|calcalistech/article/hks8aotac|20 בספטמבר 2024}}
** {{יוטיוב|8jSzrHNGGq0|שם=החומה המעופפת: כך עובד מערך ההגנה של ישראל נגד טילים|אורך=05:55|ערוץ=Calcalist {{!}} כלכליסט}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הגנה מפני טילים בישראל}}
{{צבא הגנה לישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מערך ההגנה האווירית|*]]
[[קטגוריה:יחידות חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:יחידות קרביות מעורבות בצה"ל]]