הצגת המקור של הדף "מעינית"

{{שפה
|מדינות=[[תימן]]
|שפת אם=נכחדה; התקיימה בשנים 1200 לפנה"ס–100 לספירה
|משפחה=[[שפות אפרו-אסיאתיות]]
*[[שפות שמיות]]
**[[שפות שמיות דרומיות]]
***[[שפות דרום-ערב העתיקות]]
****'''מעינית'''
|קוד שפה=[[לינגוויסט ליסט]]: מעינית – inm, הרמית – xha {{ש}}
[[גלוטולוג]]: mina1279 {{ש}}
[[ISO 639-3]]: הרמית – xha
|קוד ISO 639-3=inm
|כתב=[[כתב דרום-ערבי עתיק]]
}}
'''מְעִינִית''' (גם '''מְעִינַאִית''', '''מַדְהָאבִּית''', '''הַרַמִית''') הייתה שפת [[שפות דרום-ערב העתיקות|דרום-ערב עתיקה]], או צייהדית, שדוברה בתימן בתקופות הציוויליזציה העתיקה בדרום [[חצי האי ערב]]. שפות דרום-ערב העתיקות היו קבוצה ב[[שפות שמיות דרומיות|ענף השמי הדרומי]] של [[שפות שמיות|השפות השמיות]]. אזור השימוש העיקרי במעינית עשוי היה להיות באזור [[אל-ג'וף]] שבצפון-מזרח [[תימן]], בעיקר ב[[ואדי מדהאב|וואדי מדהאב]]. רוב הכתובות בשפה זו נכתבו בידי ה[[מעינים]], אך גם קהילות אחרות שסבבו מקדשים עממיים בוואדי מדהאב (נשּאן, [[קמינחו|קמינאהו]], [[הרם (תימן)|הרם]] ואינבּע) השתמשו בה כמדיום ספרותי.

== היסטוריה ==
[[קובץ:Stèle_inscrite_en_minéen_-_al-'Ula.jpg|ממוזער|כתובת מעינית מנווה המדבר העתיק [[דדן בתנ"ך|דדן]] (היום [[אל-עולא]] בערב הסעודית).]]
הכתובות המעיניות הקדומות ביותר נכתבו באותו זמן כמו הכתובות ה[[שבאית|שבאיות]] הקדומות ביותר, כלומר במאה ה-8 לפני הספירה, אם כי מספרן של המעיניות קטן יותר. הן באות מהערים לאורך ואדי מדהאב, מצפון-מזרח לעיר [[מארב|מַאְרִבּ]] (כיום בירת [[מארב (מחוז)|מחוז מארב]]). תחנות סחר מעיניות וכתובות מעיניות נמצאות גם מחוץ לדרום-ערב, כמו בנווה המדבר העתיק [[דדן בתנ"ך|דדן]] (כיום [[אל-עולא]] ב[[ערב הסעודית]]), ואפילו באי היווני [[דלוס]] ובמצרים. נראה כי מעינית נעלמה כשפה כתובה לקראת סוף המאה ה-2 לפני הספירה.

== פונולוגיה ==
נראה שהפונולוגיה של השפה המעינית הקדומה דומה במהותה לזו של [[שפות דרום-ערב העתיקות]] האחרות. עם זאת, תופעה ייחודית למעינית היא שבכתיבת שמות זרים, האות המייצגת את הצליל /ṯ/ נכתבת במקום שבו השפות האחיות כותבות /s/. לדוגמה, השם "דֵלוֹס" נכתב במעינית [דלתֿ'].<ref>Inscription: R3570/3.</ref> עם זאת, מעינית עדיין שומרת על הפונמה /s/ מובחנת במילים מעיניות.<ref>Roger D. Woodward: The Ancient Languages of Syro-Palestine and Arabia. Article of Nebes and Sterin: Ancient South Arabian. Pg. 150.</ref>

כפי הנראה, מעינית מכניסה "ה" [h] שאינה אטימולוגית בכמה סופיות, כינויים ומיליות שמניים מסוימים; כמה צורות רבים גם כן מציגות את אותה תכונה: ["בהן"] /bhn/ ו-[בהנת] /bhnt/, צורות רבים של [בן] /bn/ ("בן"). השימוש ב"ה" במקרים אלה עשוי להיות שימוש ב[[אמות קריאה|אם קריאה]] ([[כתיב מלא]]) לייצוג תנועה ארוכה מלבד [{{יפא|u:}}] או [{{יפא|i:}}].

== מאפיינים דקדוקיים ייחודיים ==
בשל הכמות המוגבלת של טקסטים במעינית ששרדו, צורות רבות אינן מתועדות, אם כי יש לקוות שחשיפת טקסטים חדשים תספק עוד חומר מקורי.
* כפי הנראה, צורות ריבוי חיצוני ("רגיל") נפוצות במיוחד.
* סופית /{{יפא|-h}}/ משמשת לעיתים קרובות בסוף המילה בסמיכות, אפילו ביחיד.

=== סופיות שמניות ===
{| class="wikitable"
!
! colspan="2" |סמיכות
! colspan="2" |לא מיודע
! colspan="2" |מיודע
|-
|'''יחיד / ריבוי שבור'''
|{{שי|-h}}, ללא סופית
| -ה, ללא סופית
|{{שי|-(m)}}
| -(ם)
|{{שי|-n}}
| -ן
|-
|'''זוגי'''
|{{שי|-y, -hy}}
| -י, -הי
|{{שי|-ny}}
| -ני
|{{שי|-nhn, -nyhn}}
| -נהן, -ניהן
|-
|'''ריבוי חיצוני ("רגיל")'''
|{{שי|-hw, -hy}}
| -הו, -הי
|{{שי|-hn}}
| -הן
| colspan="2" |(לא מתועדת)
|}
(השוו עם [[שבאית#מצבי שם-העצם: סמיכות ויידוע|הטבלה בערך על שבאית]])

=== כינויי זיקה ===
{| class="wikitable"
!
! colspan="3" |זכר
! colspan="3" |נקבה
|-
|'''יחיד'''
|{{שי|ḏy-}}
|דֿ'י-
|"שהוא"
|ḏt
|דֿ'ת
|"שהיא"
|-
|'''זוגי'''
|ḏy
|דֿ'י
|"ששניהם"
|ḏtyn
|דֿ'תין
|"ששתיהן"
|-
|'''רבים'''
|{{שי|'hl, hl}}
|אהל, הל
|"שהם"
| colspan="3" |(לא מתועדת)
|}

=== מיליות ===
בעוד ששבאית משתמשת במילת היחס "ל-" במשמעות "ל-, אל", או לסימון [[יחסה|יחסת המקבל]] (דאטיב), במעינית לעיתים קרובות משמשת לכך התחילית "כּ-" (השוו עם "ה-" ב[[חצרמותית]]).

בנוסף, במעינית המילית "כ-" לעיתים מגיעה עם תחילית נוספת "ש-" /{{יפא|s<sub>2</sub>}}/, כמו בצירוף "בּן ש-כּ-דֿ'" /{{יפא|bn s<sub>2</sub>-k-ḏ}}/<ref>Inscription R 2980/13 = Shaqab 19/13)</ref> שמשמעותו "מתוך (האפשרות) ש...".

במעינית, כמו לשפות האחרות בקבוצה מלבד שבאית, יש גם מילת קישור להבעת זמן [מתי] /mty/ ("כאשר").

מילת השלילה המעינית, שעדיין לא תועדה היטב, היא "להם" /lhm/, כנראה שוב עם "ה" לסימון תנועה ארוכה [lām] הדומה ל"לם" בערבית.

=== פעלים ===
מעינית נבדלת מיתר שפות דרום-ערב העתיקות בצורה נוספת של גזעי פעלים עם עיצור שורש שני מוכפל (פ-ע-ע-ל, fˁˁl), לדוגמה במילה [עללי] /ˁlly/, "הֶעֱלָה".<ref>Inscription: M 203/2.</ref>

==== נטיית האספקט המוגמר ====
כמו בשאר שפות דרום-ערב, במעינית "נטיית הסופיות" מייצגת את ה[[אספקט]] ה[[אספקט מוגמר|מוגמר]] (מושלם, פרפקט). אולם בניגוד לאחרות, במעינית סופיות הזוגי והרבים לא נכתבות, ועל כן המילים נראות זהות לצורת היחיד, לדוגמה: משמעות הפועל [סלא] {{יפא|s<sub>3</sub>l'}} היא "הוא הקדיש", או "שניהם הקדישו" או "הם הקדישו".

==ראו גם==
[[ממלכת מעין]]

== לקריאה נוספת ==
{{ltr|
* Leonid Kogan and [[אנדריי קורוטאייב|Andrey Korotayev]]: Sayhadic Languages (Epigraphic South Arabian). ''Semitic Languages''. London: Routledge, 1997, p. 157-183.
* Andrey Korotayev. [https://www.academia.edu/32711023/ANCIENT_YEMEN_Oxford_University_Press_1995_ ''Ancient Yemen''. Oxford: Oxford University Press, 1995]. {{ISBN|0-19-922237-1}}
}}

== קישורים חיצוניים ==
* [http://dasi.cnr.it/index.php?id=44&prjId=1&corId=28&colId=0 מאגר של כתובות מעיניות] בארכיון הדיגיטלי לחקר כתובות ערב טרום-אסלאמיות (DASI)

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:תימן: תרבות]]
[[קטגוריה:שפות שמיות דרומיות]]
[[קטגוריה:תימן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:שפות נכחדות]]