הצגת המקור של הדף "מעון (יישוב עתיק)"

{{אתר ארכאולוגי
| תמונה = [[קובץ:Old maon.JPG|250px]]
| כיתוב = תל מעון במבט מ[[מעון (מושב)|מעון]]
| מפה = {{ממי|סוג=אתר ארכאולוגי}}
}}'''מעון''' או "מעון שביהודה" הוא יישוב קדום ב[[דרומא|דרום הר חברון]]. היישוב נזכר ב[[מקרא]], תחילה בתיאור [[נחלת שבט יהודה]], ולאחר מכן ב[[סיפור נבל הכרמלי|מעשה נבל הכרמלי]]. יש להבחין בין מעון זו ובין [[בית מעון]] הסמוכה ל[[טבריה]] [[בית בעל מעון]] שב[[מואב]], ו[[בית הכנסת העתיק במעון|חורבת מעון]] שב[[הנגב המערבי|נגב המערבי]].

מעון שביהודה המשיכה להתקיים כיישוב יהודי לאורך [[תקופת בית שני]], [[תקופת המשנה|המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] עד ראשית [[ימי הביניים]]. באתר המזוהה עם היישוב, ח'רבת מעין, אותרו שרידי [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בית כנסת קדום]].

==אזכורים במקורות==
בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]] מעון הייתה ל[[נחלת שבט יהודה]], ככתוב ב[[ספר יהושע]]: {{ציטוטון|זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם '''מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה'''}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|א|נה}}.}}. 

מדבר מעון הוא גם האזור שבו [[שאול]] המלך רדף אחרי [[דוד]] על פי המסופר ב[[ספר שמואל]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כג|יז}}.}}. דוד, שנמלט משאול המלך, הגיע ל[[כרמל (אתר מקראי)|כרמל]] הסמוכה למעון, והוא והאנשים אשר עמו שהו עם רועי ה[[צאן]] של [[נבל הכרמלי]]. מעון המקראית נזכרת גם באחד ה[[אוסטרקון|אוסטרקונים]] שנמצאו ב[[תל ערד|ערד]].

היישוב במעון נפגע עם דיכוי [[המרד הגדול]], כפי שמעיד [[מדרש]] [[חז"ל]]: {{ציטוטון|כבר היה [[רבן יוחנן בן זכאי]] עולה ל'''מעון יהודה''', ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס}}{{הערה|[[מכילתא דרבי ישמעאל]], יתרו, מסכתא דבחדש, פרשה א'.}}. חרף כך, ולמרות החורבן הגדול עוד יותר שאירע כתוצאה מדיכוי [[מרד בר כוכבא]], המשיך היישוב היהודי במעון להתקיים משך מאות שנים, עד שאב הכנסייה [[אוסביוס]] העיד בראשית המאה הרביעית לספירה כי מעון, כמו שכנותיה, [[כרמל (אתר מקראי)|כרמל]], [[זיף]], [[אשתמוע]], [[חורבת ענים|חורבת עָנִים]] ויוטה, הייתה בתקופתו "כפר גדול מאוד של יהודים". עדות נוספת לכך היא שרידיו המרשימים של [[בית הכנסת]] הקדום באתר ח'רבת מעין.

==בית כנסת עתיק==
[[קובץ:IHM_בית_הכנסת_העתיק_במעון.jpeg|ממוזער|חורבות בית הכנסת]]במעון נמצאו שרידי [[בית כנסת]], שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של [[המאה ה-4]] או תחילת [[המאה ה-5]]. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה חייבה חציבה בסלע. הקירות היו עבים כ-90–100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו ב[[סוסיא (יישוב עתיק)|סוסיא]] ורצפת [[פסיפס]].

הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של [[מנורת שבעת הקנים]] עשויה מ[[שיש]] לבן. החוקרים אמדו את גובְהָה בכ-1.6-1.8 מטר. החוקר [[צבי אילן]] שהיה שותף לגילויה מתאר אותה: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח"). קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".{{מקור|לצטטה|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}
==הקשר בין כרמל לבין מעון==
הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל", כלומר במעון בתי מגורים ובכרמל, מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום ב[[מעון (אתר מקראי)|מעון]], ומבני מגורים אחדים,  במדרון הצפוני של [[תל]] מעון, דרומית לכרמל, העלה החוקר [[דוד עמית]] את ההשערה כי בתקופה הביזנטית בארץ ישראל יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מנהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע. נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר{{הבהרה|מי החוקר?}} כי היישוב היהודי במעון היה חלק מו המערך היישובי של כרמל - חלק מכרמל רבתי והסבר להיעדרה של מעון מה[[אונומסטיקון]], חיבורו של [[אוסביוס מקיסריה]], שנכתב ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]].{{דרוש מקור}}

==ראו גם==
* [[דרומא]]
* [[סלע המחלקות]]

== לקריאה נוספת ==
* [[דוד עמית]], [[רשות העתיקות]], "לשאלת זיהויה של כרמל היהודית", מתוך '''הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל – תשס"ח–2007''', בעריכת [[יעקב אשל]], סוסיא: מרכז סיור ולימוד סוסיא, תשס"ח–1998
* דוד עמית, '''בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון,''', עבודת דוקטור, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], 2003
* דוד עמית, "[http://www.daat.ac.il/daat/israel/yehuda/mehkare-7-amith.PDF מנורת שייש מבית כנסת במעון שביהודה]", '''מחקרי יהודה ושומרון''', כרך שביעי, תשנ"ז
* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)|בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', תל אביב: [[הוצאת משרד הביטחון]], 1991, {{ISBN|9650505229}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{דרומא}}


{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יהודה]]
[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הביזנטית]]
[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים]]