הצגת המקור של הדף "מסכת אבות"

{{מפנה|פרקי אבות|אלבום בשם זה|פרקי אבות (אלבום)}}
[[קובץ:KaufmannManuscript.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מספר שורות מ[[כתב יד קאופמן]]: מסכת אבות, {{משנה|אבות|א|ו}}. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של ה[[משנה]], מתוארך לסביבות [[המאה ה-12]].]]
'''מַסֶּכֶת אָבוֹת''' (ידועה גם בשם '''פִּרְקֵי אָבוֹת''') היא המסכת התשיעית ב[[סדר נזיקין]] ב[[משנה]]. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים וב[[הלכה|הלכות]], מסכת זו עוסקת בענייני [[מוסר]], [[מידות טובות]] ו[[כללי נימוסים והליכות|דרך ארץ]]. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים,{{הערה|זהו המצב במספר כתבי יד עתיקים של המסכת (ראו בקישורים החיצוניים), וכן מעידים כמה מן הראשונים. להרחבה, ראו למשל [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2604 הערך בנושא באנציקלופדיה דעת].}} אך במשך השנים התווספו למסכת קטעים שונים. הארוך מבין קטעים אלו נוסף כפרק שישי למסכת, ומכונה פרק '''קניין תורה'''. שינויי הנוסח בפרק זה (ובמשניות שנוספו בפרק הקודם) רבים, ככל הנראה בשל העובדה שהם נוספו למשנה רק בשלב מאוחר יותר.

למסכת אבות לא חובר פירוש ב[[תלמוד הבבלי]] או ב[[תלמוד הירושלמי]], וגם אין לה מסכת מקבילה ב[[תוספתא]]. עם זאת, החיבור [[אבות דרבי נתן]] מושתת בעיקרו על חיבור זה,<ref>{{אנצ דעת|2036|אבות דרבי נתן}}</ref> ומהווה הרחבה שלו. כמו כן, פירושים רבים חוברו למסכת במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]], וכך גם לפרק קניין תורה.

==מיקומה של המסכת בסדר נזיקין==
[[הרמב"ם]] ב[[הקדמות הרמב"ם#הקדמה לפירוש המשנה|הקדמתו למשנה]] נותן שני טעמים למיקומה של המסכת בסדר נזיקין:

'''הטעם הראשון:''' על מנת לפרסם את החובה לכבד את בית הדין בכל דור ודור.{{הערה|וכן דורשים את הפסוק: {{ציטוטון|מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ|{{תנ"ך|תהילים|צט|ו}}}}. ואמרו בגמרא ({{בבלי|ראש השנה|כה|א}}): {{ציטוטון|אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר {{ציטוטון|וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל.|{{תנ"ך|שמות|כד|ט}}}} ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הם כבית דינו של משה}}.}} וראוי להודיע את מקור סמכויות בית הדין העוברות מבית דין לבית דין עד להר סיני – "שלא יאמרו: מדוע נקבל משפט פלוני, או תקנת דיין פלוני? ואין הדבר כן, שהמשפט אינו לפלוני השופט, אלא להקב"ה שציווה אותנו בו, כמו שנאמר: "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא". אבל הכל משפט אחד, וקבלוהו איש מפי איש, על הדורות החולפים".{{הערה|{{תנ"ך|דברים|א|יז}}}}

'''הטעם השני:''' ללמד את הדיינים [[מידות טובות]] לבל יזיקו את הציבור. ובנוסף מציין הרמב"ם טעמים נוספים,{{הערה|{{ויקיטקסט|הקדמת הרמב"ם למשנה (אלחריזי)}}}} ולכן באה מסכת אבות אחרי המסכתות המפרטות את סמכויות הדיינים ומהלך המשפט.

==פרקי המסכת==
מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה – ה[[תנאים]]. בדרך כלל המאמר המובא הוא ה[[מוטו]] לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "[[אמור מעט ועשה הרבה]]", "[[אם אין אני לי מי לי]]", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי [[כנסת הגדולה]], דרך תקופת [[הזוגות]] ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו.
# '''משה קיבל תורה מסיני (שמונה עשרה משניות'''{{הערה|מספר המשניות בכל פרק נתון כאן לפי הספירה במהדורת "משניות מבוארות" (קהתי); בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.}}''')''' – הפרק מדגיש את השתלשלות ה[[תורה שבעל-פה]] – כל [[תנאים|תנא]] או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד [[משה רבנו]] דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור. הרב [[משה שפירא (רב)|משה שפירא]] מוצא בפרק זה קשר רעיוני בין דברי התנא לבין המצב התורני של דורו, מצב שהיה נתון לשינויים רבים ותכופים במהלך ימי [[בית המקדש השני|הבית השני]]. בין המקבלים לא נמצאים השופטים, הכוהנים, והמלכים. לעומת זאת ב[[אבות דרבי נתן]],{{הערה|[[אבות דרבי נת]], {{ויקיטקסט|אבות דרבי נתן א#ג|פרק א', הלכה ג'}}}} מתוארת השתלשלות התורה שבעל-פה בדרך שונה: ממשה ליהושע, לזקנים, לשופטים ומהם לנביאים (תוך הבחנה בין שאר הנביאים לבין חגי, זכריה ומלאכי) והלאה.
# '''רבי אומר (שש עשרה משניות)''' – הפרק ברובו כלול מדברי התנא [[הלל הזקן]], תלמידו [[רבן יוחנן בן זכאי]] וחמשת תלמידיו. מספר משניות אף עוסקות ישירות בתכונותיהם הרוחניות של חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי והיחס בין שנים מהם, [[רבי אליעזר בן הורקנוס]] ו[[רבי אלעזר בן ערך]], לבין יתר חכמי ישראל.
# '''עקביא בן מהללאל אומר (שמונה עשרה משניות).'''
# '''[[בן זומא]] אומר (עשרים ושתיים משניות).'''
# '''בעשרה מאמרות נברא העולם (עשרים ושלוש משניות)''' – הפרק מסודר בתחילתו על פי ה[[מספר]]ים [[10 (מספר)|עשרה]], [[7 (מספר)|שבעה]], [[4 (מספר)|ארבעה]], כך שכל משנה עוסקת בעניין הקשור למספר המדובר בה. הפרק מחולק בעיקר לנושאים הבאים:
#* הדורות מבריאת העולם ועד תקופת [[אברהם אבינו]] ו[[יציאת מצרים]] ומעשי בני ישראל במדבר.
#* ה[[ניסים שנעשו בבית המקדש]] והדברים המופלאים שנבראו בערב שבת [[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]].
#* פורענויות שונות והסיבות בגללן הן באות.
#* סוגי אופי, התנהגות, חשיבה וכישרון שונים.
#* ניגודים. כגון אהבה התלויה בדבר לעומת אהבה שאינה תלויה בדבר, מחלוקת לשם שמים לעומת מחלוקת שאינה לשם שמים ועוד.
# '''שנו חכמים בלשון המשנה (אחת עשרה משניות)''' – הפרק אינו חלק מה[[משנה]] כפי שנחתמה על ידי [[רבי יהודה הנשיא]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/A_New_Israeli_Commentary_on_Pirkei_Avot.6.1.1?with=all&lang=he&lang2=he|כותרת=A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 6:1:1|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2019-10-23}}</ref> הפרק הוא אוסף [[ברייתא|ברייתות]] העוסקות בדרכים לקניינה של התורה ונקרא גם "קנין תורה", וצורף למסכת בשל המנהג לקרוא בפרקי אבות ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[שבת]]ות שבין [[פסח]] ל[[שבועות]] ולהשלים בכך את שש השבתות הללו, וגם כדי להסמיך את ענייני קניין תורה לחג [[מתן תורה]]. פרק זה מופיע במקור ב[[תנא דבי אליהו]] זוטא פרק י"ז (מכונה גם "פרק דרבי אליעזר" פרק ב') וב[[מסכת כלה רבתי]] פרק ו'. מקובל בדפוסים להקדים למסכת זו את המשפט "שנו חכמים בלשון המשנה, ברוך שבחר בהם ובמשנתם".

בסך הכל יש במסכת 108 משניות.

==מאפייני המסכת==
בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת [[הלכה|הלכות]], ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות – ששים מסכתיות של הלכה",{{הערה|[[שיר השירים רבה]] ו ט}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=546|הכותב=|כותרת=פורטל הדף היומי|אתר=מובאות כאן דעות נוספות מדוע נאמר שיש שישים מסכתות|תאריך=}}</ref> וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] או ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר [[רבא]]: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות",{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ל|א}}}} כלומר: מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הדברים שנאמרו במסכת אבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Steinsaltz_on_Bava_Kamma.30a?lang=he|כותרת=Steinsaltz on Bava Kamma 30a|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2019-10-23}}</ref>

רבי [[עובדיה מברטנורא]], מסביר מדוע המסכת מתחילה מ[[משה רבנו]]:
:"אומר אני לפי שמסכת זו אינה מיוסדת על פי מצווה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולם מוסרים ומידות וחכמי העולם גם כן חברו ספרים כמו שהמציאו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג האדם עם חברו, לפיכך התחיל התנא במסכת זו, משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמידות והמוסרים שבזו המסכת לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו בסיני".{{הערה|{{משנה|אבות|א|א|מפרש=רע"ב}}}}

===שם המסכת===
שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם '''אבות''' ל[[מצווה|מצוות]], דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://orot.ac.il/sites/default/files/shmaatin/141-142-8.pdf|הכותב=|כותרת=מבוא למסכת אבות|אתר=יוסף ניצן|תאריך=}}</ref> וזאת על-פי האימרה "[[דרך ארץ קדמה לתורה]]". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס ל[[רש"י]]: {{ציטוטון|מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Rashi_on_Avot.6.11.2?vhe=ToratEmet&lang=he|כותרת=Rashi on Avot 6:11:2|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2019-10-23}}</ref>. פירוש אחר בשם [[הגר"א]]{{דרוש מקור}}, על פי האמור בתחילת [[מסכת בבא קמא]], ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב ב[[תורה]], ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.

===לשון המסכת===
מסכת אבות כתובה כולה [[לשון חז"ל|עברית]], מלבד שלושה קטעים שנכתבו [[ארמית]]:{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שרביט, ש.|שם=לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה|מו"ל=אוניברסיטת בן גוריון בנגב|שנת הוצאה=2006}}}}
* דברי [[הלל הזקן|הלל]]: "נגד שמא, אבד שמה. ודלא מוסיף, יסיף. ודלא יליף, קטלא חייב. ודאשתמש בתגא, חלף".<ref>{{משנה|אבות|א|יג}}</ref> המימרא "ודאשתמש בתגא, חלף" מופיעה פעם נוספת בדברי [[רבי צדוק]].<ref>{{משנה|אבות|ד|ה}}</ref>
* אמרה נוספת מפי הלל: "[[על דאטפת אטפוך, וסוף מטיפייך יטופון]]".<ref>{{משנה|אבות|ב|ו}}</ref>
* "[[יוחנן בן בג בג|בן בג בג]] אומר: הפוך בה והפוך בה, דכולא בה. ובה תחזי, וסיב ובלה בה, ומנה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה. בן הא הא אומר: [[לפום צערא אגרא]]".<ref>{{משנה|אבות|ה|כב}}</ref>

== לימוד מסכת אבות ==

בהרבה קהילות נוהגים לקרוא בבית הכנסת פרק מהמסכת בשבתות הקיץ, לרוב סמוך ל[[תפילת מנחה]] (לפניה או לאחריה), ולפי קהילות אחרות, כגון יוצאי מרוקו, נוהגים לקרוא בסיום [[תפילת שחרית]] בתחילת [[פיטום הקטורת]]. בקהילות יוצאי [[יהדות ספרד|ספרד]] נוהגים לקרוא את המסכת רק בשבתות [[ספירת העומר]] (סך הכול שישה שבועות, פרק אחד בכל שבת) ואילו יוצאי [[יהדות אשכנז|אשכנז]] נוהגים זאת בשבתות שמ[[פסח]] ועד [[ראש השנה]] וסך הכל קוראים את המסכת בשלושה מחזורים נוספים, שהראשון מתחיל בפרשת [[פרשת נשא|'''נ'''שא]], השני בפרשת [[פרשת פינחס|'''פ'''ינחס]] והשלישי בפרשת [[פרשת שופטים|'''ש'''ופטים]] אשר מסתיים בראש השנה (עקב כך שחסרות לנו שתי שבתות נוהגים בשבתות האחרונות לקרוא שני פרקים על-מנת להשלים את הסדר) וסימנם: '''נפ"ש'''. סך הכול ארבעה מחזורים.{{הערה|[[אליהו כי טוב]], [[ספר התודעה]] (בכרך אחד) עמוד ת"פ, [[ירושלים]] [[ה'תשס"ה]].}} לפי מנהג קצת קהילות אשכנז המערבי, לומדים פרק אחד בכל שבת מפסח ועד שבועות, ובששת השבתות משבועות ועד י"ז בתמוז לומדים בכל שבת שני פרקים, ואחר י"ז בתמוז מפסיקים ללמוד פרקי אבות, כך שלומדים את המסכת שלש פעמים בכל שנה.{{הערה|מנהגי בית הכנסת
לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך '''ירושתינו''' י (תשע"ט), עמ' 56. בקהילות האלה, כשחל יום ב' דשבועות (בחו"ל) בשבת, ויש רק חמש שבתות בין שבועות לי"ז בתמוז, אומרים בב' השבתות האחרונות שלפני י"ז בתמוז שלשה פרקים בכל שבת.}}

בשנים שבהן יום ראשון של פסח חל בשבת, כך ש[[אחרון של פסח]] (בחו"ל) חל בשבת, יש מנהגים שונים מה לעשות בארץ, שהרי יש שבת נוספת. יש מתחילים לקרוא במסכת אבות בשבת שמיד לאחר [[שביעי של פסח]], ובשבת שנוספה (לפני שבועות), יש שקוראים פרק מתוך [[מסכת דרך ארץ זוטא]] (והוא נקרא בשבת שלפני שבועות משום [[דרך ארץ קדמה לתורה]]), ויש שמתחילים שוב את פרק א. ויש שלא מתחילים לומר פרקי אבות עד שבת השנייה כדי שילמדו את אותו הפרק שלומדים בחו"ל. יש קהילות שמשלימות את השבת המיותרת ולא קוראות אף פרק ב[[שבת חזון]] ([[פרשת דברים]]) שחלה ב[[תשעה באב]] בשנה כזו.

שורשי המנהג לקרוא את מסכת אבות בשבת אחר מנחה ב[[תקופת הגאונים]], אז תיקנו אותו [[שר שלום בן בעז|רב שר-שלום גאון]] ורב [[סעדיה גאון]] לזכרו של [[משה רבנו]] שנפטר בזמן זה מהעולם. מכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל, אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול, תקנו את אמירת פרקי אבות.<ref>{{אנצ דעת}}</ref> טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר, אשר עניינם מופיעים במסכת. בנוסף לימוד המסכת לפני חג מתן תורה בא כדי להדגיש את הקשר בין [[תורה|התורה שבכתב]] ל[[תורה שבעל-פה|תורה שבעל פה]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/A_New_Israeli_Commentary_on_Pirkei_Avot.6.1?lang=he|כותרת=A New Israeli Commentary on Pirkei Avot 6:1|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2019-10-23}}</ref>

מנהג שהיה נפוץ בעבר אצל יהודי ספרד הוא שחזנים ידועי שם היו קוראים את הפרק של אותה שבת, בדרך כלל תוך אלתור על פי [[מקאם]] כלשהו, ולאחר מכן אף תרגמו התוכן לשפת ה[[לאדינו]].

=== פתיחה וסיום ===
לפני לימוד כל פרק מפרקי אבות, מקובל לומר משפט המובא מ[[מסכת סנהדרין]]: {{ציטוטון|כל ישראל יש להם חלק ל[[עולם הבא]], שנאמר (ישעיה ס) 'ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר'|{{משנה|סנהדרין|י|א}}}} בסיום לימוד הפרק נוהגים לומר את מאמרו של ר' [[חנניה בן עקשיא]] מ[[מסכת מכות]] {{ציטוטון|רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב) 'יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר'|{{משנה|מכות|ג|טז}}}}.{{הערה|{{אנצ דעת}}.}} וזאת בשביל שידעו כל הלומדים, שהדברים הנלמדים במסכת הם אפשריים לכל העם ולא יאמר מישהו שהדברים הם לא מכוונים אליו.{{מקור}}

==מפרשי המסכת==
למסכת אבות נכתבו באלף השנים האחרונות למעלה ממאתיים פירושים. סקירה מקיפה על הפירושים השונים נכתבה על ידי [[יצחק יוסף כהן]].{{הערה|מסכת אבות פירושיה ותרגומיה, '''קריית ספר''' מ', תשכ"ד עמ' 104–117. ובספרו '''מקורות וקורות''', הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ב, עמ' 40–73.}} רשימה ביבליוגרפית מפורטת מהפירושים והביאורים שנתחברו על מסכת אבות מראשית ימי הדפוס ועד שנת תשל"ב נערכה על ידי יהודה רובינשטיין,{{הערה|קונטרס נחלת אבות, בסוף ספר '''דורש לפרקים'''}} וסקירה קצרה וממצה של הפירושים הקדומים ערך [[שמעון שרביט]].{{הערה|'''מסכת אבות לדורותיה''', מוסד ביאליק, 2004}}

בין הפירושים:
* פירושו של ר' [[עובדיה מברטנורא]] משנת 1482 בערך.
* פירוש [[רש"י]] למסכת אבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org.il/Rashi_on_Avot?tab=contents|כותרת=פירוש רש"י למסכת אבות|אתר=ספריא}}</ref>
* פירושו של ר' יעקב בן שמעון, מגדולי תלמידי תלמידיו של [[רש"י]] במאה ה־13. הפירוש נדפס בתוך "[[מחזור ויטרי]]".
* פירוש ה[[רמב"ם]] שנכתב כחלק מ[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשניות שלו]]. הרמב"ם אף כתב הקדמה מיוחדת למסכת אבות הנחשבת חיבור בפני עצמו, ונקראת: "[[שמונה פרקים לרמב"ם]]".
* פירושו של [[רבינו יונה]] החסיד מגירונדי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Rabbeinu_Yonah_on_Pirkei_Avot?lang=he|כותרת=Rabbeinu Yonah on Pirkei Avot|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2019-10-23}}</ref>
* פירוש רבי [[מנחם המאירי]], מגדולי חכמי פרובאנס במאה ה־13.
* פירוש מגן אבות ל[[רשב"ץ]] (ר' שמעון בן צמח דוראן, בן המאה ה־14).{{הערה|{{ויקיטקסט|מגן אבות (רשב"ץ)}}, באתר [[ויקיטקסט]]}}
* פירוש [[עובדיה ספורנו|רבי עובדיה ספורנו]], מחכמי איטליה במאות 15-16.
* פירושו של רבי [[יוסף יעבץ]] החסיד – ממגורשי ספרד.
* '''מדרש שמואל''' – ליקוט מקיף של פירושים וביאורים על המסכת, נערך על ידי רבי [[שמואל אוזידא|שמואל די אוזידא]] מתלמידי [[האר"י]].
* ביאור ה[[הגאון מווילנה|גר"א]] למסכת אבות.
* פירוש ה[[רש"ר הירש]] למסכת אבות.
*'''דרך חיים''' ל[[מהר"ל]].
* '''רוח חיים''', פירושו של רבי [[חיים מוולוז'ין]].{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=56 רוח חיים]}}
* פירושו של הרב יוסף חיים ([[הבן איש חי]]) בספר ברכת אבות
* '''[[מי מרום]]''' חלק ב', הרב [[יעקב משה חרל"פ]].
*'''קנין תורה''' שיחות על פרק שישי במסכת אבות של הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. בנוסף, לוקטו מכתבי ושיעורי הרב צבי יהודה קטעים המרכיבים את הספר '''ביאורי הרצי"ה''' על מסכת אבות.
*'''ביאורים לפרקי אבות''' לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]].
*'''משניות מבוארות''' לרב [[פינחס קהתי]].
*'''ביאורי הראי"ה''' למסכת אבות - לקט מ[[כתבי הראי"ה|כתבי]] ה[[אברהם יצחק הכהן קוק|ראי"ה קוק]] על מסכת אבות.
*'''ענף עץ אבות''' - פירושו של [[מרן (תואר)|מרן]] [[הראשון לציון]] [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף זצ"ל]] (תשס"א).
* '''אבות לבנים''' – פירוש עיוני במסכת אבות, תוך שימת דגש על המסרים החינוכיים בהתאם לדור הנוכחי. שישה כרכים מאת הרב [[חיים דרוקמן]], בהוצאת [[המכון התורני אור עציון]].
* '''פרקי אבות''' - ביאור [[עדין אבן ישראל|הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ]] למסכת אבות.

=== מהדורה מדעית ===
[[מהדורה מדעית]] למסכת יצאה על ידי שמעון שרביט. המהדורה מבוססת על [[כתב יד קאופמן]], ומתייחסת למאות [[עד נוסח|עדי נוסח]], החל מ[[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] החשובים של המשנה וכלה בקטעי [[הגניזה הקהירית|גניזה]] וכתבי יד של [[סידור]]ים.

מהדורה מדעית לפרק קניין תורה יצאה בשנת 1936 על ידי ד"ר [[מיכאל היגר]] מ[[ניו יורק]].{{הערה|1=[[מיכאל היגער]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23221&st=&pgnum=162&hilite= פרק קניין תורה]''', בתוך: '''חורב''' – מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, ירושלים: תרצ"ו, עמ' 162–174.}}

==לקריאה נוספת==
* מיכאל היגער, '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23221&st=&pgnum=162&hilite= פרק קניין תורה]''', בתוך: '''חורב''' – מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, תרצ"ו ירושלים. עמ' 162–174
* [[ישעיהו ליבוביץ]], '''שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם''', [[הוצאת שוקן]]
* שמעון שרביט, '''מסכת אבות לדורותיה,''' [[הוצאת מאגנס]] ו[[מוסד ביאליק]], ירושלים תשס"ד
* שמעון שרביט, '''לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה''', הוצאת [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], 2006
* יוסף ויכלדר, הפולמוס "מי חיבר את פירוש רש"י לאבות", המבשר תורני, ו' תמוז – י"ב תמוז תשע"א
'''פרשנות''':
* [[יהודה שביב]], '''בדרך אבות''', הוצאת [[מכון צומת]], 2006
* [[אביגדור שנאן]], '''פרקי אבות: פירוש ישראלי חדש''', [[קרן אבי חי]] ו[[ידיעות ספרים]], [[2009]]
* [[יורם טהרלב]], '''על בִּרְכֵּי אבות – פירוש מרענן למסכת אבות''', [[כנרת זמורה-ביתן]], [[2016]]
* שאול מושקוביץ, '''לב שמח''' על פרקי אבות
* [[ישראל מאיר לאו]], '''יחל ישראל על מסכת אבות''', ובעקבותיו '''אבות לדור: על מסכת אבות'''
* [[שלמה אבינר]], '''מסכת אבות'''
* אשר וסרמן (עורך), '''משנת אבות על מסכת אבות''', תש"ס–תשס"ב
* [[ישעיהו ליבוביץ]], '''פרקי אבות, לפי פירוש 'רוח חיים' של ר' חיים מוולוז'ין''', אגם הוצאה לאור, 2012
* נחם אילן ואליהו סמואל, '''בלב ונפש - פירוש דיאלוגי למסכת אבות''', [[הוצאת כרמל]], 2019{{הערה|{{גג|[[דב שוורץ]]|פירוש חדש למסכת אבות|48-100-106||ספטמבר 2019}}}}.
* משה קודעי, '''שירי אבות''', בהוצאת מכון משה – הספר מחבר בין מאמר החכם לבין תולדותיו, על פי העיקרון שכל מאמר מייצג את המוטו של הכותב. לכל משנה מצורף קטע שירה (בחריזה) המסכם את הדברים.
* רמיאל עמירה, '''מסכת אבות – מחרוזת הבן''', הוצאת [[אור המערב]] – הנוסח המקורי של מסכת אבות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורה, ולצד כל משנה נוספה גרסה מחורזת שלה

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=משנה מסכת אבות|ויקיציטוט=מסכת אבות}}
{{ויקיטקסט בשורה|משנה אבות|נוסח המשנה}}
;נוסח המשנה – כתבי יד
* כתבי יד של המשנה ב"[https://web.archive.org/web/20061212182252/http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/ אוצר כתבי יד תלמודיים]" של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים.
** [https://web.archive.org/web/20110809232100/http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/selmimnu.asp?mnusriptnum=1723_0&library=1_0&mishnanum=999&pereknum=999&masecet=39&p=2&libindex=1&manuscriptindex=1&masecetindex=39&perekindex=0 נוסח המשנה] ב[[כתב יד קויפמן]] (לא כולל את פרק קניין תורה)
** [https://web.archive.org/web/20110809231036/http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/mishna/selmimnu.asp?mnusriptnum=0240_191&library=12_4&mishnanum=999&pereknum=999&masecet=39&p=2&libindex=5&manuscriptindex=2&masecetindex=39&perekindex=0 כתב יד דה-רוסי] (לא כולל את פרק קניין תורה)
** [http://daten.digitale-sammlungen.de/~db/bsb00003409/images/index.html?id=00003409&fip=109.253.72.39&no=5&seite=1131 כתב יד פרנקפורט] (כולל את פרק קניין תורה, מכיל שינויים ותוספות בפרק החמישי)
;נוסח המשנה – מהדורות מודרניות
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/makor/avot/tohen-1.htm מהדורת אינטרנט מעוצבת] באתר דעת. (כולל את פרק קניין תורה)

;פרשנים
* [https://tarbutil.cet.ac.il/avigdor-shanan/ פירוש אביגדור שנאן], באתר "תרבות•il"
* מאתר [[HebrewBooks]]:
** [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5306&pgnum=1&hilite= פרקי אבות, עם פירוש הרמב"ם ופירוש "נחלת אבות" של רבי יצחק אברבנאל]
** [http://hebrewbooks.org/11575 פרקי אבות עם הליקוט "מדרש שמואל"]
** {{HebrewBooks||ספר המאור - מסכת אבות עם פירוש הרמב"ם|34304|מתוך [[פירוש המשנה לרמב"ם]], מהדורת רמב"ם לעם, עם ביאור של הרב מרדכי דב רבינוביץ|ללא}}
** {{HebrewBooks|[[מנחם נחום פרידמן (השני)|מנחם נחום פרידמן]]|פירוש מן|5302|וינה, תרפ"ח|ללא}}
;מאמרים
* [https://youtu.be/xLbcz-cR0I4 דליה מרקס, פרקי אבות בחיי בית הכנסת, שיעור בבית אביחי]
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/894369 פרקי אבות] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160621070352/http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/894369 |date=2016-06-21 }}, [[אתר בית חב"ד]]
* {{אנצ דעת|2604}}
* {{מטח|פרופ' [[אלכסנדר רופא]]|אסופות החכמה : '''מסכת אבות'''|13991}}

;שונות
* אתר המפיץ משנה יומית ב[https://web.archive.org/web/20170914172905/http://pirkei-avot.net/ פרקי אבות]
* {{וידאו}} הרב משה קליין, [http://beinenu.com/series/פרקי-אבות-הרב-משה-קליין שיעורים במסכת אבות לצפייה], באתר בינינו.
* {{וידאו}} שיעורי הרב [[מנחם מנדל פומרנץ]] שליט"א על מסכת אבות: [https://oz-vehadar.net/subject/%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99-%d7%90%d7%91%d7%95%d7%aa/ אתר 'עוז והדר'], [https://www.youtube.com/playlist?list=PLKpYAge3M2Dd-ODPdsIXX6UQFBd1mN2P_ ערוץ בהיכלי החסידות], [https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&FID=79062 אתר קול הלשון]. 
* [https://tehilim-online.co.il/לקרא-פרקי-אבות לקרא פרקי אבות]
* [[נחם אילן]], '''פירושים לפרקי אבות כסוגה מובחנת של ספרות המוסר''', בתוך [https://www.openu.ac.il/Lists/MediaServer_Documents/חגית%20כהן%20טריבונע.pdf "'''דרך ספר - שי לזאב גריס'''"] בעריכת [[עודד ישראלי]] אבריאל בר לבב, ואברהם (רמי) ריינר ו[[יונתן מאיר]], ירושלים 2021, עמ' 181 -197.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מסכתות}}
{{סדר התפילה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מסכת אבות|*]]
[[קטגוריה:מסכתות|אבות]]