הצגת המקור של הדף "מלחמה ושלום (קיר אמנות)"

{{מקורות|רמה=שיפור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}
{{יצירת אמנות
| שם = מלחמה ושלום
| תמונה = Saidi02.JPG
| אמן = [[משה סעידי]]
| תאריך יצירה = [[1969]]
| טכניקה וחומרים = [[אריח קרמיקה]]
| רוחב = 1550
| גובה = 550
| מיקום =
| מוזיאון = [[בית הקיבוץ הארצי]], רחוב לאונרדו דה וינצ'י 13, תל אביב
| סוג היצירה = פסל
}}
'''מלחמה ושלום''' היא היצירה הגדולה ביותר של [[משה סעידי]], והושלמה בשנת [[1969]].

בשבע קומות "בית הקיבוץ הארצי" (כיום: בית התנועה הקיבוצית) - מטה התנועה שנחנך ב[[תל אביב]] ב-[[1969]] בתכנונו של האדריכל [[שמואל מסטצ'קין]], לרבות בשלוש קומות המרתף ובחצר המבואה, שולבו עשרות רבות של יצירות אמנות שהוזמנו במיוחד מאמני התנועה, כל אחד על פי דרכו וסגנונו{{הערה|ראו: מוקי צור ויובל דניאלי (עורכים), '''לבנות ולהיבנות בה: ספר שמואל מסטצ'קין''' (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2008), עמ' 174.}}. היצירה המרשימה ביותר בבניין, כזו המהווה הישג בשילוב של אמנות באדריכלות, הוקמה באולם ההתכנסויות שבקומה התחתונה בבניין. זהו קיר קרמיקה שמורכב מכמה מאות חלקי קרמיקה ומשתרע על פני כל שטח הדופן המרכזית של האולם, יותר מ-70 מ"ר שטחה של היצירה.

כקיר המשמש רקע לכנסים, לטקסים ולאירועים שנועדו להתקיים באולם, בחר סעידי ליצור יצירה שתהווה תפאורה ונוכחת להתרחשויות בו. הוא נמנע מלעסוק בערכי התנועה או הקיבוץ, אך עם זאת בחר לעסוק ב"מלחמה ושלום", השם שהעניק לעבודה. ניתן למצוא קשר בין נושא היצירה להדי מלחמת ששת הימים, שהשפעתה אז הייתה עדיין רבה. עם זאת, סעידי הקפיד לכל אורך דרכו שלא לעסוק ביצירותיו בנושאים אקטואליים, אלא ביקש לייצג ערכים אוניברסליים, מתוך גישה רחבה ועל-זמנית. חלקה הימני של העבודה מתייחס לנושא השלום, והוא מכיל אלמנטים סמליים של שלום וצמיחה. ואילו החלק השמאלי מתייחס למלחמה, ומכיל אלמנטים של אובדן וקמילה. שמונה סצנות מרכיבות את העבודה, כשבין אחת לרעותה השתמש סעידי באריחים ארכיטקטוניים הנדמים כעמודים, והסצנות מופיעות כמו מבעד לפתחי חלונות אנכיים, ההולכים וצרים ככל שמתרחקים ממרכז הקיר{{הערה|שם=ראו:27|ראו: מיכאל יעקובסון, '''משה סעידי: קיר אמן''' (אשדות יעקב מאוחד: מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 2021), עמ' 27-26.}}.

הדומיננטיות של העבודה באולם היא רבה. הדבר דומה במהותו לתגובה שעורר קיר האמנות [[שאי שלום ירושלים]] שיצר האמן [[דני קרוון]] באולם מליאת הכנסת בירושלים, שלוש שנים קודם לכן. קרוון, שאף הוא היה חבר קיבוץ – גם אם רק תקופה קצרה, יצר במהלך שנות ה-60 סדרה של קירות אמנות מבטון, למשל בבית המשפט בתל אביב, במעונות הסטודנטים וב[[מכון ויצמן]] למדע ברחובות. אלא שבשונה מקרוון, שבחר לצמצם באולם המליאה בכנסת את המבע האמנותי לחלק המרכזי בקיר בלבד, ובו עשה שימוש בגופים גאומטריים מופשטים, סעידי בחר לתת ביטוי אמנותי בכל חלקי הקיר, תוך שימוש באלמנטים סמליים{{הערה|שם=ראו:27}}.

האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר ה[[באוהאוס]] ואדריכל ראשי במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי, מיעט לשלב אמנות בבניינים שתכנן וביכר להותיר את הבניינים נקיים מקישוטים חסרי ערך שימושי מובהק. המהלך שננקט בבית הקיבוץ הארצי חרג לשיטתו והוביל לעומס. עם זאת, את קיר האמנות שיצר סעידי העריך והוקיר ובהמשך אף שיתף עמו פעולה בעבודות נוספות שתכנן. לסעידי היה קיר האמנות שיצר בבית הקיבוץ הארצי לעבודת הקיר הגדולה והמורכבת ביותר שיצר לאורך שישה עשורים של יצירת קירות אמנות מקרמיקה{{הערה|ראו: משה סעידי, '''משה סעידי - קיר וחומר''' (כפר מנחם: הוצאה עצמית, 2005), עמ' 54.}}.

תחילה יצר סעידי בסטודיו שבקיבוצו דגם בקנה מידה 1:10, המאפשר לחשב את מרחקי הראייה והזוויות, גוונים, כיווני אור וחלוקת השטח לאלמנטים. לאחר מכן יוצרו בסטודיו חלקי הקיר השונים באמצעות תבנית, מכבש, ייבוש במשך שבוע בטמפרטורה של 70 מעלות ותנור שריפה בטמפרטורה של 1,040 מעלות. לבסוף הובאו החלקים הרבים אל בית הקיבוץ הארצי והורכבו באתר בתיאום עם קונסטרוקטור{{הערה|ראו: משה סעידי, '''משה סעידי - קיר וחומר''' (כפר מנחם: הוצאה עצמית, 2005), עמ' 49.}}.

בשנת [[2021]] עזבה התנועה הקיבוצית את הבניין שהושכר כולו לחברת אמפה נדל"ן. במסגרת זו פורקו כל יצירות האמנות ששולבו בבניין ונוצרו בידי אמנות תנועת הקיבוץ הארצי. יצירות אלה נארזו ונשלחו ל[[גבעת חביבה]] שם הן צפויות להיקבע מחדש בבניינים השונים. בשל גודלה ומורכבותה של היצירה "מלחמה ושלום" הוסכם כי היא תישאר באתר ולא תפגע.

<gallery>
Saiidims01.JPG|פרט בעבודה
Saiidims02.JPG|חתימת האמן
</gallery>

==לקריאה נוספת==
* משה סעידי, '''משה סעידי - קיר וחומר''' (כפר מנחם: הוצאה עצמית, 2005).
* [[מוקי צור]] ו[[יובל דניאלי]] (עורכים), '''לבנות ולהיבנות בה: ספר שמואל מסטצ'קין''' (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2008).
* מיכאל יעקובסון, '''משה סעידי: קיר אמן''' (אשדות יעקב מאוחד: מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 2021).

==קישורים חיצוניים==
* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2019/12/28/סיבוב-בבית-הקיבוץ-הארצי-ברחוב-לאונרדו/ סיבוב בבית הקיבוץ הארצי], באתר 'חלון אחורי', 29 בדצמבר 2019

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:מלחמות בתרבות]]
[[קטגוריה:פסלים (יצירות)]]
[[קטגוריה:פיסול ישראלי]]
[[קטגוריה:יצירות משנת 1969]]
[[קטגוריה:אנטי מלחמה]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: פסלים]]