הצגת המקור של הדף "מכירת הבכורה"

{{חלונית
|כותרת= מכירת הבכורה
|ניקוד=כן
|מקור={{תנ"ך|בראשית|כה|כט|לד}}
|רוחב=250px
|תוכן =<poem>וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכֹרָה:
</poem>
}}
[[קובץ:Victors Esau and the mess of pottage.jpg|260px|ממוזער|עשו מוכר ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים (ציור מעשה ידי [[יאן ויקטורס]], 1653)]]
[[קובץ:Matthias Stom - Esau and Jacob - WGA21805.jpg|ממוזער|250px|עשו ויעקב, מכירת הבכורה ([[מתיאס סטום]], 1640)]]
[[קובץ:Matthias Stomer (Umkreis) Das Linsengericht.jpg|ממוזער|250px|יעקב קונה את הבכורה מעשו בנזיד, ציור ממעגלו האמנותי של מתיאס סטום]]
'''מכירת הבכורה''' הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]], המופיע בתחילת [[פרשת תולדות]], {{תנ"ך|בראשית|כה}}, ומספר כיצד [[עשו]], בנו הבכור של [[יצחק]], מכר את [[בכור]]תו ל[[יעקב]] תמורת [[נזיד]] [[עדשה תרבותית|עדשים]], בעת שבא מן השדה עייף. על אף שהוא מכר את הבכורה מרצונו, ואף ביזה אותה, מעשה זה, כמו גם [[גנבת הברכות]], גרמו לעשו לשנוא את יעקב, ולתכנן להורגו.

== תקציר הסיפור ==
בעת ש[[יעקב]] מכין [[נזיד]] [[עדשים]], אחיו הבכור, [[עשו]] ה[[ציד|צייד]], חוזר עייף{{הערה|את המונח "עָיֵף" יש שפירשו בהוראת תשישות (לדוגמה [[יהודה קיל]], ב[[דעת מקרא]] כאן), אך מסתבר יותר לפרשו בהוראת רעב וצמא ([[יונתן גרוסמן]], '''יעקב: סיפורה של משפחה''', הוצאת תבונות וידיעות אחרונות, 2019)}} מן השדה. עשיו מבקש מיעקב שייתן לו לאכול מן הנזיד ("הַלְעִיטֵנִי נָא"), ומנמק את בקשתו בכך שהוא עייף. יעקב נאות להאכיל את עשו רק תמורת מכירת בכורתו. עשיו מסכים ומסביר שאין לו צורך בבכורה כיוון שהוא "הוֹלֵךְ לָמוּת" ("מרוב התלאה והעייפות", כפי שמפרש [[עובדיה ספורנו|ספורנו]]<ref>וראו פירושו של ספורנו לפסוק ל"ב. בעוד שאבן עזרא והרשב"ם מתייחסים לביטוי כוויתור על הבכורה, שהרי עיסוקו בציד החיות מסוכן, והוא עלול למות עוד טרם מות האב.</ref>), ומוכר אותה ליעקב. לאחר שעשיו נשבע ליעקב על מכירת הבכורה יעקב ממלא את חלקו במכירה ונותן לעשיו לחם ונזיד עדשים. הסיפור מסתכם ברשימה של חמישה פעלים המבטאים את זלזולו של עשיו בבכורה: {{ציטוטון|וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה}}.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|לד}}}}

== בפרשנות הפשט היהודית ==
סיפור מכירת הבכורה מעלה תמיהה: כיצד הסכים עשו למכור את בכורתו - שבתקופה המדוברת היה לה ערך חומרי ומעמדי רב - בנזיד עדשים (מכאן גם הביטוי המקובל בשפה העברית, למכור פריט או נכס בנזיד עדשים, היינו במחיר הנמוך משמעותית משוויו). על פי [[חוק הירושה]] שכתוב בספר [[דברים]], חלקו של הבן הבכור בירושה גדול פי שניים מחלקו של הבן השני, {{ציטוטון|כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ [[משפט הבכורה|מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה]]|{{תנ"ך|דברים|כא|טו|יז|קצר=כן}}}}. זה היה גם הנוהג [[המזרח הקדום|במזרח הקדום]]<ref>שרון רימון, "[https://www.etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-bereishit/parashat-toldot/toldot-birthright בכורה, בחירה וברכה]", '''ראשית''' - בית מדרש קהילתי, רעננה, תשע"ה</ref>.

במאמרו על קניין הבכורה מביא [[שאול רגב]]<ref name=":0">שאול רגב מכהן כפרופ' למחלקה ל[[היסטוריה של עם ישראל|תולדות ישראל]] ויהדות זמננו ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]</ref> את התהיות שמעלה הסיפור וסוקר את הפרשנויות השונות שמוצעות על ידי הפרשנים:{{הערה|שם=רגב|שאול רגב, "[https://www2.biu.ac.il/JH/Parasha/toldot/reg.html פרשת תולדות, תש"ס - קניין הבכורה]", המרכז ללימודי יסוד ביהדות, מס' 313, [[אוניברסיטת בר-אילן]]}} פרשנים, אומר רגב, אכן משערים ש"משפט הבכורה" כלל בתוכו לא רק את החלק הכספי, אלא גם את המעמד של הבכור כממשיך את מקומו של האב וזוכה לברכתו. סיפור [[גנבת הברכות]] בבראשית פרק כ"ז, ותגובתו הקשה של עשו מעידים על החשיבות העליונה שנתנו שני האחים לברכה.<ref>ראו ספר בראשית, כ"ז</ref> [[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] מציין במפורש את שני היתרונות הנזכרים לעיל: "והבכורה שייקח פי שניים מממון אביו וי"א [ויש אומרים] שיש לבכור מעולם מעלה על הצעיר לקום מפניו ולשרתו כבן לאב", ומתעוררת השאלה אצל הפרשנים, כיצד מסכים עשו למכור את בכורתו בנזיד עדשים, אם התמורה כל כך גדולה. אבן עזרא גם מציע תשובה: עשו מתרץ את ה"עסקה" בכך שהוא ממילא הולך למות, אך אין כוונתו לומר שהוא בא בימים או חולה על ערש דווי. הוא פשוט יודע שכאיש שעיסוקו בציד חיות טורפות, חייו יכולים להיגדע פתאומית. ועל כן מה ערך לבכורתו.<ref>{{תנ"ך|בראשית|כה|לא|מפרש=אבן עזרא}}</ref>

אבן עזרא גם אינו מייחס עושר גדול ליצחק, וזו הסיבה לדעתו שיצחק ביקש מטעמים מיוחדים מעשו טרם מותו, מאחר שלא עלו על שולחנו הדל מטעמים. כך גם ניתן יותר להבין את זלזולו של עשו בבכורה.<ref>{{תנ"ך|בראשית|כה|לד|מפרש=אבן עזרא}}</ref>

ה[[רמב"ן]] לעומתו סובר שליצחק, על פי כל הכתובים הסמוכים, היה עושר גדול, אך הוא מביע סברה שייתכן מאוד שחוק הירושה הממוני שמוזכר בספר דברים, עוד לא היה תקף בזמנו של עשו, ורק החשיבות שבמעמד ובברכה הייתה תקפה.<ref>{{תנ"ך|בראשית|כה|לד|מפרש=רמב"ן}}</ref> שתי העמדות האלו, שמשלימות אחת את רעותה, עשויות בהחלט להסביר בצורה הגיונית את עסקת המכירה הזולה מאוד.

אך קיימת גם עמדה מנוגדת, שאותה מייצגים ה[[רשב"ם]], [[רד"ק]] ו[[עובדיה ספורנו|ספורנו]]; יעקב שילם לעשו מחיר מלא בדמים עבור הבכורה, ונזיד העדשים היה רק מעין חתימת העסקה בארוחה.{{הערה|שם=רגב}} עמדה זו הייתה נוחה גם לפולמוס עם ה[[נצרות|נוצרים]], משום שהמסר שעלול להיקלט מהסיפור המקראי הוא, שיעקב ניצל לרעה את רעבונו ועייפותו של אחיו הבכור וקנה ממנו את הבכורה בארוחה בלבד, מה שתאם את ה[[סטיגמה]] שלהם על היהודים.<ref>ראו: יחיאל צייטקין, [https://www2.biu.ac.il/JH/Parasha/toldot/yechiel.doc סיפור מכירת הבכורה והפולמוס היהודי-נוצרי], [[אוניברסיטת בר-אילן]], המרכז ללימודי יסוד ביהדות, דף שבועי, מס' 992</ref>

ספורנו ורד"ק מסבירים צעד זה של יעקב במשפט המסכם של הסיפור [[תנ"ך|המקראי]]: "ויבז עשו את הבכורה". במקרה זה בא הכתוב כאילו ל"תרץ" את מעשהו של יעקב; עשו לא היה ראוי לבכורה. גם על פי פירושו של [[רש"י]], לא היה עשו ראוי לבכורה, שזיכתה אותו במעלה רוחנית-דתית והוא ויתר עליה.

== במדרש ==
המדרש מתמודד גם הוא עם סיפור מכירת הבכורה, ומתרשם מהפזיזות והבוז שמביע עשו בעצם המכירה של זכות גדולה תמורת נזיד עדשים.

על פי [[רש"י]], עניינה של הבכורה היא ה[[עבודת המקדש|עבודה בבית המקדש]], העבודה במקדש נעשית בבכורות, ויעקב רצה לקבל לידיו את הזכות הזאת. רש"י מוסיף ומפרש, שעשיו הגיב באמירתו כי הוא הולך למות, לאחר ששאל את יעקב מה טיבה של עבודת הקרבנות ויעקב הסביר לו באריכות את כל ה"אַזְהָרוֹת וָעֳנָשִׁין וּמִיתוֹת" שיש בעבודת המקדש. כאשר עשיו שמע את סכנת המוות העומדת מעל כל אדם שעובד במקדש הוא שאל בתמיהה אמיתית, בשביל מה צריך את זה? למה שארצה למות? זה מה שגרם לעשיו להגיע לידי ביזוי הבכורה.{{הערה|[[s:רש"י על בראשית כה|רש"י, בראשית, כ"ה, ל'-ל"ד]]}}

על פי ה[[מדרש]] היה יעקב בפנים מפוחמות, כי היה ב[[אבלות (יהדות)|אבל]] על מותו של אברהם, והוא הכין נזיד עדשים ל[[סעודת הבראה]]. באותו הזמן עשיו נמצא בשדה ועובר על 3 [[עבירה|עבירות]] חמורות: [[גנבה]], [[אונס]] ("בעל [[נערה המאורסה]]"), ו[[רצח]] ([[ספר הישר (אגדה)|מדרש ספר הישר]] מסביר כי אותו איש שעשיו רצח היה [[נמרוד]]{{הערה|{{ויקיטקסט|ספר הישר - מקרא ואגדה/תולדות|ספר הישר, תולדות.}}}} [[מדרש אגדה (בובר)|מדרש אגדה]] מוסיף כי מלבד 3 עבירות אלו עשיו עבר גם על [[כפירה (דת)|כפירה]] ועל ביזוי הבכורה כך שיוצא שעשיו עבר על 5 עבירות באותו היום.<ref>מדרש אגדה (באבער), בראשית, כ"ה, כ"ט.</ref> המדרש מוסיף כי אברהם לא מת ללא סיבה; הוא מת בגלל חטאיו של עשיו, {{ציטוטון|אמר הקב"ה אני כבר הבטחתי לאברהם אוהבי, ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר וגו', ועתה הוא רואה את בן בנו, שהוא גוזל וחומס, מגלה עריות, ושופך דמים}}. על מנת שאברהם לא יצטרך לחזות בחטאיו של עשיו הקב"ה לקח אותו בטרם עת. המדרש מצייר מצב בו עשיו גורם למות אברהם וחוטא, ואילו יעקב מתאבל על מותו של אברהם ומכין נזיד לסעודת ההבראה.{{הערה|{{ויקיטקסט|מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית כה יט|ויקיטקסט - מדרש תנחומא בובר, תולדות, ג'.}}; פסיקתא דרב כהנא, ג'; עין יעקב - בבא בתרא, מ"א, א'.; מדרש שכל טוב, בראשית, כ"ה, כ"ט.; מדרש לקח טוב, בראשית, כ"ה, כ"ט.; {{מדרש רבה|בראשית|סג}}.}}

[[פרקי דרבי אליעזר|מדרש פרקי דרבי אליעזר]] מצייר תמונה שבה עשיו צד בכל יום את ארוחתו ואינו נותן ליעקב דבר ממנה, ואילו באותו היום הוא לא הצליח בצידו, והוא חוזר לביתו ודורש מיעקב שיביא לו לאכול מן הנזיד.{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]], {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק לה|פרק ל"ה}}}} מדרש אחר מסביר את בקשתו של עשיו מיעקב: {{ציטוטון|הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה}} יעקב הציע לעשיו לאכול בעזרת [[כלי]] ("זיבורית") אך עשיו התנגד, פתח את פיו כ[[גמל]], ואמר ליעקב "הלעיטני", שפוך לתוך הפה שלי את כל הקדרה. [[מדרש שכל טוב]] גם מוסיף לכך שעשיו הוסיף שהוא עייף על מנת שיעקב ירחם עליו ויעשה כבקשתו.{{הערה|{{ויקיטקסט|מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית כה יט|מדרש תנחומא (בובר), ד'}}; [[פסיקתא דרב כהנא]], ו', ב'; [[מדרש שכל טוב]], בראשית, כ"ה, ל'; {{ויקיטקסט|מדרש משלי (בובר) יג|מדרש משלי, י"ג, כ"ה}}; [[מדרש לקח טוב]], בראשית, כ"ה, ל'; מדרש אגדה, בראשית, כ"ה, ל'; {{מדרש רבה|בראשית|סג|יב}}; {{מדרש רבה|במדבר|יד|י}}.}} מלבד זאת מציג המדרש סקירה כללית המראה כי [[אפיון (ספרות)|מאפינו העיקרי]] של עשיו הוא [[אדום|הצבע האדום]]. המדרש אומר, לא רק שמאכלו של עשיו הוא אדום ("מן האדום האדם הזה") אלא גם הוא בעצמו, גיבוריו, הלבוש שלו, המגן שלו, ארצו, מי שנלחם בו, ומי שיחזיר לו בעתיד על פשעיו, כולם אדומים.<ref>תנחומא (בובר), וישלח, ד'. מדרש לקח טוב, בראשית, כ"ה, ל'.</ref>

המדרש מתאר איך ניגש יעקב לבקש את הבכורה מעשיו בענווה וביקש ממנו את הבכורה בנימוס.<ref>מדרש שכל טוב, בראשית, כ"ה, ל"א.</ref> [[מדרש תנחומא|מדרש תנחומא (בובר)]] מתאר איך שמיד עשיו מאשים את יעקב בכך שהוא רוצה לקחת ממנו את חלקו ב[[העולם הבא|עולם הבא]]. יעקב עונה לעשיו שהוא אפילו לא בטוח שיש לו חלק בעולם הבא, אבל מה שהוא רוצה זו הבכורה שיש לו כיום.<ref>מדרש תנחומא (בובר), תולדות, ד'.</ref> יעקב מוסיף ומבקש מעשיו שהמכירה תהיה לתמיד, ללא חרטה ובפומבי. המדרש מוסיף כי הסיבה לכך שיעקב רצה לקנות מעשיו את הבכורה היא על מנת שעשיו לא יעבוד ב[[בית המקדש|מקדש]], כי עבודת המקדש היא עבודת קודש ואין זה ראוי שרשע כעשיו יעבוד בבית המקדש.<ref>מדרש לקח טוב, בראשית, כ"ה, ל"א. במדבר רבה, ד', ח'.</ref> המדרש מציע פירוש נוסף בשם [[רב אחא (אמורא)|ר' אחא]] שיעקב ביקש {{ציטוטון|מִכְרָה כַיּוֹם}} כלומר תמכור לי '''כמו''' יום אחד של הקב"ה שהוא אלף שנה, ר' אחא אומר שמי שיודע לחשב כראוי ימצא שעם ישראל ישבו בעולם הזה בשקט למשך אלף שנה בלבד.<ref>מדרש תנחומא (בובר), תולדות, ד'. {{מדרש רבה|בראשית|סג|יג}}</ref>

עשיו מסכים למכירת הבכורה ונימוקו בצידו: {{ציטוטון|הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה}}, המדרש רואה באמירתו של עשיו [[אל תפתח פה לשטן|פתיחת פה לשטן]]. מרגע שעשיו אומר כי הוא הולך למות, המוות אוחז בהליכתו.{{הערה|{{מדרש רבה|שמות|א|כג}}; עין יעקב, סוטה, א', מ"ב; מדרש שכל טוב, שמות, ב', י'; מדרש לקח טוב, שמות, ב', ה'.}} עשיו מוותר על חייו לטובת המוות, ועל בכורתו וברכתו לטובת קללה.<ref>תנחומא (בובר), תולדות, ד'.</ref> המדרש אף רואה קשר בין אמירה זו של עשיו לבין [[פרשת וישלח#הפטרה|נפילת עמו]] על ידי [[יוסף]].<ref>[[פסיקתא רבתי]], {{ויקיטקסט|פסיקתא רבתי/יב|פרק י"ב}}; [[מדרש תנחומא]], כי תצא, י'; [[מדרש שכל טוב]], בראשית, כ"ה, ל"ב; [[מדרש לקח טוב]], בראשית, כ"ה, ל"ב; מדרש אגדה, בראשית, כ"ה, ל"ב.</ref>

עשיו מוכר ליעקב את בכורתו ואף נשבע לו על כך בחייו של [[יצחק]]<ref>מדרש אגדה, בראשית, כ"ה, ל"ג.</ref> ובכל זאת הוא מתחרט ושונא את יעקב ומאשים אותו בגנבת הבכורה, המדרש רואה את עשיו כניגוד גמור ל[[ראובן]]. המדרש מתאר את [[לאה]] במהלך החלטתה על שמו של בנה הבכור והיא מחליטה לקרוא לו ראובן על מנת להגיד, ראו את ההבדל בין הבנים, עשיו מכר את בכורתו ושנא את יעקב ואילו ראובן אף על פי שבכורתו ניטלה ממנו בעל כורחו וניתנה ל[[יוסף]] עדיין לא שנא את יוסף ולא קינא בו.<ref>עין יעקב, ברכות, מ"ז.</ref> המדרש מוסיף שעשיו מכר ביחד עם בכורתו את כל חלקו ב[[נחלת הארץ|נחלתו בארץ ישראל]] ונשבע ליעקב שהוא לא משאיר שום חלק אצלו.<ref>מדרש שכל טוב, בראשית, כ"ה, ל"ג. מדרש לקח טוב, בראשית, כ"ה, ל"ג.</ref>

המדרש כותב שעשיו אמנם מכר את הבכורה בצחוק וב[[בוז]] אך מלמעלה הקב"ה הסכים למכירה ועבר להתייחס אל יעקב בתור הבכור.<ref>תנחומא (בובר), תולדות, ד'. מדרש אגדה, בראשית, כ"ה, ל"ד.</ref> המדרש מוסיף שה[[ירידת יצחק לגרר|רעב]] שהגיע ב[[s:בראשית כו/ניקוד|פרק הבא]] הגיע באשמת עשיו שמכר את בכורתו.<ref>תנחומא (בובר), תולדות, ד'. מדרש שכל טוב, בראשית, כ"ה, ל"ד. [[מדרש לקח טוב]], בראשית, כ"ה, ל"ד.</ref> מרגע שמכר עשיו את הבכורה הוא התנתק מהעולם.<ref>[[מדרש שכל טוב]], בראשית, כ"ה, ל"ד. [[מדרש לקח טוב]], בראשית, כ"ה, ל"ד. מדרש אגדה, בראשית, כ"ה, ל"ד. {{מדרש רבה|בראשית|סג|יד}}</ref> [[מדרש שכל טוב]] מסכם את פרשת מכירת הבכורה ואומר שמי שידרוש בפרשה הזאת ירוויח וישכיל.<ref>מדרש שכל טוב, בראשית, כ"ה, ל"ד.</ref>

==ניתוח ספרותי==
[[קובץ:Figures_Esau_Sells_His_Birthright_for_Pottage_of_Lentils.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עשיו מוכר ליעקב את הבכורה תמורת נזיד עדשים; מאת ז'ראר הואט, [[1728]]]]
הסיפור המקראי מספק לקורא [[רמז מטרים|רמזים מטרימים]] לעלילה המתפתחת בפרק, מחד גיסא, אבל מאידך גיסא הוא חוסך בפרטים ויוצר פערי מידע, שהקורא המשכיל אמור להשלים אותם בעצמו על רקע ההקשר והתפתחות העלילה.{{הערה|[[מנחם פרי]] ו[[מאיר שטרנברג]]. "המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה". '''הספרות 1/2''', (קיץ 1968 ( 292-263)}} סיפור קניין הבכורה מכין את הקורא בהדרגה, וכאילו מבלי משים, להתפתחות העלילה בפרק הנוכחי ואף בפרקים הבאים, ודואג להעביר את המסר הטמון בה.

בתחילת הפרק מודיע הכתוב שעוד ברחם האם, [[רבקה]], קיימת יריבות בין שני האחים, שבעצם מייצגים שני [[אומה|לאומים]] שונים. פסוק כ"ג: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר". משמע, אלו אינם זוג [[עובר]]ים תאומים רגילים שמשתעשעים ברחם. לאמיתו של דבר, הם מייצגים שני עמים שונים, את [[יהודים|ישראל]], הוא יעקב, ואת [[אדום (עם)|אדום]], הוא עשו, שרבים על הבכורה כבר בבטן אמם. עשו אמנם הצליח לצאת הראשון, אך יעקב אחז ברגליו בניסיון ברור להקדים אותו.

בתשובתו דלעיל של ה' לתלונותיה של רבקה על ייסורי ההריון, מכין הכתוב את הקורא לסופה של העלילה: הבכורה, מבטיח אלוהים, תעבור לצעיר שיגבר על הבכור. בד בבד מסביר הכתוב במהלך הפרק, כביכול, את מקורם של בני אדום, נחיתותם מהלאום הישראלי (גם בצורה) ויריבותם עם העברים; עשו "האדומי" נולד כתינוק אדמוני ושעיר, מראה שאיננו משובב נפש, ואף עיסוקו המאוחר יותר איננו מחמיא לו; הוא איש ציד - פעולה הגוררת בחובה סוג של גסות, כוחניות ואלימות, ובנוסף, נוקט הכתוב במשחק מילים: אביו אוהב אותו "כִּי-צַיִד בְּפִיו" - עשו יודע איך לצוד את לבו של אביו, איך לגנוב את דעתו. עשו, אם כן, הוא הגיבור המכוער, האלים, הכוחני, גונב הדעת, הפזיז, והאיש שהקל בבכורה שזכה בה מלכתחילה.

בפסוק כ"ז "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים" – יש [[תקבולת ניגודית]] שיוצרת [[אנלוגיה]] הפוכה. עשו לעומת יעקב. האחד איש יודע ציד, עם כל המשמעות דלעיל הכרוכה בכך, והשני לעומתו איש תם, במשמעות של תום, תמימות. האחד מתרוצץ בשדות, והשני יושב [[תמימות|תמים]] באהלו. אלא שהצעיר, יעקב, אינו תמים [[סבילות|פסיבי]] מסתבר; כבר בהופעתו הראשונה מחוץ לרחם אמו אוחזת ידו בקרסול אחיו. אין הוא מתכוון לוותר על הבכורה. מינקותו הוא יודע לנקוט יוזמה, וכשזוכרים את המשך עלילותיו של יעקב בחייו, ניתן בקלות להתרשם שגם בנושא התכנון והיוזמה מטרים הכתוב לקורא כאן רמזים לעתיד לבוא.

המשפט (בפסוק כ"ו) "וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם" מופיע כאילו במאמר מוסגר לאחר הסיפור על לידת האחים, אך הוא גם מסביר את הפסוק שבא שני משפטים מאוחר יותר: (כ"ח) "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב" המקרא רומז לכך שיצחק מזדקן ומתקשה לשפוט כראוי את בניו; בנו הצייד, צד את לבו, בעוד שרבקה, שהיא צעירה מיצחק, מתרשמת כראוי מאופיים של בניה.

יעקב מבשל נזיד עדשים, בעוד עשו מגיע עייף ורעב מהציד. בראותו את הנזיד הוא אפילו לא טורח לנקוב בשמו, אלא דורש במפגיע: (ל') "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה", שמתקשר גם לשמו ולתיאורו של עשו האדמוני. לאחר כל הרמזים לצורתו האדומה, למאכלו האדום, קורא הכתוב בשמו המפורש של עשו: "עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם".

זוהי ההזדמנות של יעקב להשיג את הבכורה על פני האדומי והוא דורש אותה תמורת הנזיד. יעקב בעצם מנצל הזדמנות לרכוש את מה שממילא הועיד לו אלוהיו כהבטחה לאמו. עשו ממהר להסכים, ומסביר זאת במותו הקרוב. פירושו לעיל של [[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] נשמע סביר (סכנת המוות מרחפת תדיר מעל ראשו של צייד חיות טרף), אך קיימת גם האפשרות להסביר את גישתו של הצייד החומרי, האלים והרעב במילותיו של [[ישעיהו]] "הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר, וְשָׁתוֹת יָיִן; אָכוֹל וְשָׁתוֹ, כִּי מָחָר נָמוּת"{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|כב|יג}}}} - כולנו בני תמותה בסופו של דבר, נהנה כל עוד נחיה. [[ריקנות]] רוחנית.

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב".(ל"ג) הכתוב מסכם את הסיפור במילים מחייבות; זו לא הייתה גחמה של רגע, נערך כאן מעין חוזה או הסכם. זו הייתה עסקה לכל דבר. עשו אוכל והולך לדרכו, והכתוב מצמיד למצחו [[אות קין (מקרא)|אות קין]] של מוכר בכורתו היקרה בנזיד עדשים.{{הערה|[[מיכל טיקוצ'ינסקי]], "בכורה תמורת נזיד עדשים: ככה עושים עסקים". [[ידיעות אחרונות]], 13 בנובמבר 2011}}

"וַיֹּאמֶר [[לבן הארמי|לָבָן]] לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה" (פרק כ"ט, פסוק כ"ו). לפי פירושו של [[יאיר זקוביץ]],{{הערה|יאיר זקוביץ, '''יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה''', אור יהודה: דביר, תשע"ב, עמ' 67–68}} גם זו התייחסות לגנבת הבכורה. לבן, דודו של יעקב, הונה אותו לחשוב כי הוא עובד למען רחל אך נתן לו לאישה את לאה. בתגובה לטרונייתו של יעקב, השיב לבן את הדברים הנל, ובכך רמז שבכנען, שאינה "במקומנו", נגנבה הבכורה.

== לקריאה נוספת ==
* [[גרשון ברין]], '''הבכור בישראל בתקופת המקרא''', (עבודת דוקטור), [[אוניברסיטת תל אביב]], תשל"א
* [[ישראל יובל]], '''שני גוים בבטנך:''' יהודים ונוצרים - דימויים הדדיים, [[עם עובד]], 2000
* דבורה סיגר, '''מעשה מכירת הבכורה''' (עבודת מוסמך) [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]], 1988
* [[שרה בן-ראובן|שרה בן ראובן]], "מכירת הבכורה ופרשת הדודאים", '''החינוך וסביבו''', ו-ז, (תשמ"ג - תשמ"ד), עמ' 347 - 348
* [[יאיר זקוביץ]], '''יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה''', [[הוצאת דביר]], 2012, עמ' 19–33.
* [[יונתן גרוסמן]], '''יעקב: סיפורה של משפחה''', הוצאת תבונות וידיעות אחרונות, 2019, עמ' 65–78.
* [[מרדכי ברויאר]], '''פרקי בראשית''', הוצאת תבונות, תשנ"ט, עמ' 494–496.

== קישורים חיצוניים ==
* שאול רגב, "[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/toldot/reg.html קניין הבכורה] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170424144137/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/toldot/reg.html |date=2017-04-24 }}", המרכז ללימודי יסוד ביהדות, מס' 313, [[אוניברסיטת בר-אילן]], תש"ס
* שרון רימון, [http://www.mifgash-haparasha.co.il/image/users/210124/ftp/my_files/toldot%20full%2011.pdf?id=10082334 בכורה, בחירה וברכה]", ראשית - בית מדרש קהילתי רעננה, תשע"א
* חיה שרגא בן איון, "[https://web.archive.org/web/20180111090333/http://www.magicbible.co.il/הולדת-יעקב-ועשיו-ומכירת-הבכורה/ הולדת יעקב ועשו ומכירת הבכורה]" קסם התנ"ך
* [[יעקב ישראל סטל]], [https://www.academia.edu/41150095/נזיד_עדשים_ומלח נזיד עדשים ומלח], '''סגולה''', גיליון 8 חשוון תש"פ.
* [https://alhatorah.org/Sale_of_the_Birthright_–_A_Fair_Deal/2/he מכירת הבכורה - עסקה הוגנת?], באתר [[על התורה]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ספר בראשית|}}

[[קטגוריה:סיפורי ספר בראשית]]
[[קטגוריה:בכורה]]
[[קטגוריה:יעקב]]
[[קטגוריה:עשו]]
[[קטגוריה:פרשת תולדות]]