הצגת המקור של הדף "מיכאל סהול"

{{מנהיג
| שם = מיכאל סהול
| שם השושלת = [[השושלת התיגראינית|התיגראינית]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד= שליט תיגראי
|התחלת כהונה = [[1772]]
|סיום כהונה = [[1779]]
|הקודם בתפקיד = 
|הבא בתפקיד = וולדה שמואל
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד= 
|התחלת כהונה = [[1748]]
|סיום כהונה = [[1771]]
}}
}}
'''מיכאל סהול''' (ב[[טיגראינית]]: '''מיכאל הפיקח''', נולד בשם '''[[תוארי אצולה אתיופיים|בלאטה]] מיכאל''', [[1691]] לערך -[[23 ביוני]] [[1779]]). היה ה[[ראס]] ([[דוכס]]) של [[מחוז תיגראי (היסטורי)|תיגראי]] בשנים [[1748]]–[[1771]] ו- [[1772]]–[[1779]]. כמו כן היה דמות פוליטית חשובה מתקופת הקיסר [[ייאסו השני, קיסר אתיופיה|ייאסו השני]] ויורשיו ועד מותו.

החוקר הסקוטי [[ג'יימס ברוס]] פגש את סהול בזמן שהותו באתיופיה ופרסם קלסתרון בספרו: 

{{ציטוט|תוכן=כאשר הלכנו אליו וראינו איש מבוגר יושב על הספה עם שערו הלבן ומלא תלתלים קצרים. הוא נראה כשקוע במחשבות אך היה נראה רגוע ולא כועס, היה נראה כי עיניו כואבות כנראה מהשמש. הוא נראה בגובה של כ-6 רגל למרות ששמלתו הקשתה עלינו להעריך במדוייק.|מקור=המסע לגילוי מקורות הנילוס, עמוד 66.|מרכאות=כן}}

== חייו ==

מיכאל היה בנו של [[תוארי אצולה אתיופיים|אבתו]] [[חזקיאס וולדה חווריות]] מאשתו [[וויזרו]] [[ישאתה מריאם]] בתו של [[אזאז' יעקב]]. משפחה זו טענה למוצאה מ[[השושלת הסולומונית]] דרך [[ראס]] [[פריס הגדול]] ואביו של סהול השתמש בתואר האצילי "[[תוארי אצולה אתיופיים|אבטו]]" שמשמעו [[נסיך]]. נשותיו הראשונות של אביו של סהול היו וויזרו [[וולתה גבריאל]] (שמתה ב[[עדווה]] לאחר [[1766]]) ו[[וויזרו אסתר]] (בתה של הקיסרית [[מאנטאווב]]).

=== שנים מוקדמות ===

האזכור ההיסטורי הראשון של מיכאל סהול היה בתיאור מסעו של ה[[אבונא]] [[יוהנס הארבעה עשר]] ממצרים ל[[האימפריה האתיופית|אימפריה האתיופית]].

ב-[[1745]] נשלחה מהאימפריה האתיופית משלחת ל[[קהיר]] על מנת לבקש [[אבונא]] חדש ל[[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית|כנסייה האתיופית]]. במסעה חזרה נשבתה המשלחת כולל האבונא החדש, יוהנס הארבעה עשר, על ידי השליט העות'מאני המקומי ב[[מאסאווה]],  רק אחרי חצי שנה ורק לאחר תשלום כופר גבוה הוא שוחרר. 

בהמשך מסעו, האבונא נלקח בשבי פעם נוספת, ב[[ארקיקו]] בפקודתו של מושל המחוז ה[[דאג'זמץ]] מיכאל סהול אך בעזרת ראש מנזר [[דברה ביזן]] הוא הצליח להימלט. הקיסר שזעם על כליאת ראש [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]] החדש יצא למערכה צבאית כנגד סהול, הקיסר כשל מכיוון שסהול היה חזק מדי ויותר מאוחר הקיסר סלח לסהול על מעשיו{{הערה|1=ריצ'רד פאנקהארסט, ההיסטוריה המלכותית האתיופית, עמודים 125 - 129.}}{{הערה|1=ג'. ספנסר טרימינאם, אסלאם באתיופיה, עמוד 105.}}.      

מעודד מניצחונו על כוחות הקיסר, ה[[דאג'זמץ]] סהול החל לחתור תחת השליט האזורי שמעליו, ה[[ראס]] [[אנדה היימנות]]. השניים נלחמו ב-[[1759]], סהול כבש את [[עדווה]] והוציא בה להורג את אנדה{{הערה|1=ריצ'רד פאנקהארסט, ההיסטוריה של העיירות האתיופיות, עמוד 194.}}. עדווה שולטת על הדרך בין עיר הנמל מאסאווה לבירה הקיסרית [[גונדר]], כוחו של סהול כשולט על העיר  גדל וצבאו כלל כ-8,000 חיילים שהיו חמושים ברובים.

אחרי פטירתו של הקיסר [[ייאסו השני, קיסר אתיופיה|ייאסו השני]], בנו [[יואס הראשון, קיסר אתיופיה|יואס]] יירש את כס הקיסרות והאימפריה נכנסה למאבק בין אמו של ייאסו לבין אלמנתו. סבתו של יואס, [[הקיסרית מאנטאווב]] ניצחה במאבק והפכה לשליטה שותפה לצד נכדה. אמו של ייאסו, [[וואלאטה בארסבה]] (ידועה גם בשמה ב[[אורומו (שפה)|אורומו]] [[ווביט]]), לא ויתרה על ההשפעה בבית המלוכה, והצליחה לשכנע את ייאסו לתמוך בה נגד סבתו. 

הקיסרית מאנטאווב החלה לאסוף את קרובי משפחתה מ[[קווארה]] וגייסה כוח צבאי רב ששטף את גונדר. ווביט זימנה את קרובי משפחתה מ[[יג'ו]] וחיילי [[אורומו (עם)|אורומו]] רבים צעדו ל[[גונדר]], שני המחנות עמדו לפני מרחץ דמים.  

על מנת לסיים את המאבק בדרכים דיפלומטיות, הקיסרית מאנטאווב פנתה לחתן שלה הדאג'זמץ מיכאל סהול מ[[מחוז תיגראי (היסטורי)|תיגראי]] להתערב. סהול הגיע עם 26,000 חיילים לגונדר, הבטיח לתווך בין שני המחנות, אולם השתלט על גונדר והפך לאיש הדומיננטי ביותר באימפריה.

=== כסגן - הקיסר ===

ב-[[22 בינואר]] [[1768]] ניתן לסהול התואר '''ראס ביטווודאד''' (תרגום: '''דוכס אהוב'''){{הערה|1=תואר השווה לתואר ה[[אנגלו-סקסים|אנגלו-סקסי]] [[:en:Earl|ארל]].}} ומינוי כסגן-הקיסר. כוחו הגובר של ראס סהול החל להדאיג את הקיסר [[יואס הראשון, קיסר אתיופיה|יואס]] ולאחר שיחות מתמשכות עם [[פסיל, מלך דמות|פסיל, מלך דאמות]], הקיסר הורה לסהול לחזור לטיגראי. סהול סירב ולכן פסיל יצא לקרב נגדו, אולם הובס בו. סהול המנצח חזר לגונדר ודרש לכנס את אנשי האצולה, על מנת לאפשר לו להציג עדויות שהקיסר שלח אותו למותו בקרב. בנאומו בפני אנשי האצולה הציג סהול עדים ועדויות מפי אנשיו, והמועצה המפוחדת הסכימה שהקיסר פשע ודינו מוות. אך המועצה לא יכלה לממש זאת מכיוון שעל פי החוק אסור להרוג את ה[[קיסר אתיופיה|קיסר]] ולכן העונש היה ריתוק ל[[ארמון]]. סהול שזעם על הקיסר הזמין את הרצח שלו, והקיסר [[יואס הראשון, קיסר אתיופיה|יואס]] אכן נחנק למוות בבד משי בצבע אדום בינואר [[1769]]. רצח הקיסר החריד גם את אמו וסבתו, ויואס נקבר בארמון סבתו ב[[קוסקום]] בלוויה גדולה.

עוד לפני רצח הקיסר, סהול החל לקשור קשרי משפחה עם בית המלוכה, בתה של הקיסרית מאנטאווב אסתר נישאה לו ב-[[1769]] ובנו של סהול וולדה חיוורט נישא לבת נוספת של הקיסרית, כתוצאה מהנישואין לבת השושלת הקיסרית  סהול הורשה להשתמש בתואר [[ראס]] ([[דוכס]]){{הערה|1=ריצ'רד פאנקהארסט, ההיסטוריה המלכותית האתיופית, עמוד 133.}}{{הערה|1=פאול בי. האנז, רבדים של פעם, עמוד 121}}.   

לאחר רצח הקיסר, ראס סהול מינה את שני הקיסרים הבאים: [[יוהנס השני, קיסר אתיופיה|יוהנס השני]] שהיה נטול השפעה כוח ומנהיגות ולאחריו את [[תקלה היימנות השני, קיסר אתיופיה|תקלה היימנות השני]]. למרות כוחו הרב העם לא אהב אותו וסהול הנהיג שלטון טרור כמו התקפותיו על אזרחים בגונדר בשנת [[1770]]. סהול לא שלט באזורי הספר שנשלטו על ידי [[פסיל, מלך דמאטו|פסיל]] מ[[דאמות]], גושו מ[[מחוז אמהרה (היסטורי)|אמהרה]], [[וונד באווסאן]] מ[[באגמדיר]] שחברו יחד ונלחמו נגדו דרומית לעיר [[טאדה]] ב[[שלושת הקרבות בסרבקוסה]], סהול הובס בקרבות אלו ונכנע לוונד באווסאן ב-[[4 ביוני]] [[1771]]. באווסאן כלא את סהול למשך שנה שלמה ואז שחרר אותו לביתו בטיגראי בתור מושל המחוז, לאחר מכן סהול לא התערב יותר בענייני האימפריה{{הערה|1=ריצ'רד פאנקהארסט, מבוא להיסטוריה הכלכלית של אתיופיה, עמוד 88.}}{{הערה|1=הרולד ג. מרקוס, היסטוריה של אתיופיה, עמודים 46 ו-51.}}.       

ראס מיכאל היה אחד מהתומכים של דוקטרינת [[קארוה היימנות]] של [[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]]{{הערה|1=מרדכי אביר, האתגר של האסלאם ואיחודה מחדש של האימפריה הנוצרית 1769 - 1855, עמוד 40.}}. יורשו של [[ראס]] מיכאל סהול היה בנו [[וולדה סמואל]], אחריו, נכדו [[וולדה גבריאל]] ולאחר מכן אחיינו [[גברה מסקל]]. 

קיסר אתיופיה [[יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה|יוהנס הרביעי]] טוען למוצא מראס מיכאל סהול.

==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שליטי תיגראי}}

{{מיון רגיל:סהול, מיכאל}}
[[קטגוריה:אתיופיה: תקופת השופטים]]
[[קטגוריה:השושלת התיגראינית]]
[[קטגוריה:תיגראי]]
[[קטגוריה:מלכים אפריקאים]]
[[קטגוריה:ילידי 1691]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1779]]