הצגת המקור של הדף "מידע כוזב על מגפת הקורונה"

[[קובץ:Disinfodemic-_Deciphering_COVID-19_disinformation.pdf|דף=6|ממוזער|"Disinfodemic - מיפוי דיסאינפורמציה בנוגע למגפת הקורונה", שפורסם על ידי [[אונסק"ו]]]]
[[מגפת הקורונה]] הובילה לפרסומים של [[דיסאינפורמציה|מידע כוזב]] [[תאוריית קשר|ותיאוריות קונספירציה]] בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה, והטיפול בה. המידע הכוזב הופץ באמצעות ה[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]] וכלים נוספים.

במקרים רבים, המידע ה[[שקר]]י החל מדיווח כוזב אחד, שגרר הפצה ושיתוף נרחבים ב[[רשת חברתית מקוונת|רשתות החברתיות המקוונות]].

היו מי שהונו לקוחות ומכרו תרופות פלא ו[[בדיקת קורונה|בדיקות קורונה]] ביתיות מזויפות.<ref>{{Cite journal|url=https://www.fda.gov/consumers/health-fraud-scams/fraudulent-coronavirus-disease-2019-covid-19-products|title=Fraudulent Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Products|last=Office of Regulatory Affairs|date=4 January 2021|journal=FDA|language=en}}</ref> כמה קבוצות [[דתיות]] טענו שאמונתן תגן עליהן מפני ה[[נגיף]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Religion and Faith Perception in a Pandemic of COVID-19|קישור=http://link.springer.com/10.1007/s10943-020-01088-3|כתב עת=Journal of Religion and Health|שנת הוצאה=2020-12|עמ=2671–2677|כרך=59|doi=10.1007/s10943-020-01088-3|מחבר=Oliwia Kowalczyk, Krzysztof Roszkowski, Xavier Montane, Wojciech Pawliszak}}</ref> היו גם שטענו טענות שווא על כך שהנגיף הוא [[נשק ביולוגי]] שדלף בטעות או בכוונה ממעבדה או שמקורו ב[[תופעת לוואי]] של שדרוגי [[5G]] לרשתות סלולריות.<ref>{{Cite web|title=COVID: Top 10 current conspiracy theories|url=https://allianceforscience.cornell.edu/blog/2020/04/covid-top-10-current-conspiracy-theories/|accessdate=5 January 2021|website=Alliance for Science|language=en-US}}</ref>

[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) הכריז על "[[אינפודמיה]]" (מגפת מידע) של מידע כוזב אודות ה[[נגיף]] היוצרת בעצמה סיכונים לבריאות העולמית.<ref name="Lowy">{{Cite news|date=25 March 2020|title=Disinformation and coronavirus|work=The Interpreter|publisher=Lowy Institute|url=https://www.lowyinstitute.org/the-interpreter/disinformation-and-coronavirus}}</ref> אף על פי ש[[תאוריית קשר|תיאוריות קונספירציה]] אינן תופעה חדשה, בהקשר של [[מגפת הקורונה]], הן גורמות לסיכון בריאותי. בנוסף לסיכון הבריאותי, התפשטות של מידע כוזב עלול לגרום לחוסר אמון בארגוני חדשות וברשויות רפואיות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Radford, B|שם=Conspiracy Theories Grow as COVID-19 Spreads|כתב עת=Skeptical Inquirer}}</ref>

== סקירה כללית ==
בינואר 2020 דווח ב[[אנגליה]] על צמיחה ב[[תאוריית קשר|תיאוריות קונספירציה]] ועצות בריאות כוזבות בנוגע ל[[מגפת הקורונה]].<ref name="bbc_misinfo">{{Cite news|date=30 January 2020|title=China coronavirus: Misinformation spreads online about origin and scale|work=[[BBC News]]|url=https://www.bbc.com/news/blogs-trending-51271037|access-date=10 February 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200204163412/https://www.bbc.com/news/blogs-trending-51271037|archive-date=4 February 2020}}</ref><ref name="GUAR">{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/world/2020/jan/31/bat-soup-dodgy-cures-and-diseasology-the-spread-of-coronavirus-bunkum|title=Bat soup, dodgy cures and 'diseasology': the spread of coronavirus misinformation|date=31 January 2020|access-date=3 February 2020|work=[[The Guardian]]|archive-url=https://web.archive.org/web/20200202141231/https://www.theguardian.com/world/2020/jan/31/bat-soup-dodgy-cures-and-diseasology-the-spread-of-coronavirus-bunkum|archive-date=2 February 2020}}</ref>

בניסיון להאיץ את שיתוף המחקר, חוקרים וחוקרות רבים פנו לשרתי [[הדפסה מוקדמת|קדם-פרסום]] כגון [[arXiv]], [[bioRxiv]], [[medRxiv]] ו-[[SSRN]]. בניגוד לתהליך פרסום אקדמי רגיל, בשרתים אלה המסמכים מועלים ללא [[ביקורת עמיתים|בדיקת עמיתים]] או כל תהליך עריכה אחר הבודק את איכות המחקר. חלק מהמסמכים הללו תרמו להפצת [[תאוריית קשר|תיאוריות קונספירציה]]. המקרה הבולט ביותר היה מסמך קדם-פרסום שלא נבדק, והועלה ל-bioRxiv, שטען כי ה[[נגיף]] מכיל תוספות [[גנטי]]ות של [[HIV]]. בעקבות התנגדויות, המסמך הוסר.<ref>{{צ-מאמר|שם=Early in the epidemic: impact of preprints on global discourse about COVID-19 transmissibility|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32220289|כתב עת=The Lancet. Global Health|שנת הוצאה=2020-05|עמ=e627–e630|כרך=8|doi=10.1016/S2214-109X(20)30113-3|מחבר=Maimuna S. Majumder, Kenneth D. Mandl}}</ref><ref>{{Cite journal|title=Early in the epidemic: impact of preprints on global discourse about COVID-19 transmissibility|date=May 2020|journal=The Lancet. Global Health|issue=5|doi=10.1016/S2214-109X(20)30113-3|volume=8|pages=e627–e630|pmc=7159059|pmid=32220289}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.statnews.com/2020/02/03/retraction-faulty-coronavirus-paper-good-moment-for-science/|title=Quick retraction of a faulty coronavirus paper was a good moment for science|work=Stat|date=3 February 2020|access-date=21 April 2020}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.wired.com/story/coronavirus-research-preprint-servers/|title=Coronavirus Research Is Moving at Top Speed – With a Catch|work=Wired|date=31 January 2020|access-date=13 February 2020|issn=1059-1028}}</ref> מסמכי קדם-פרסום בנושא [[מגפת הקורונה]] שותפו בהרחבה באינטרנט. יש עדויות לכך שהם הוצגו בתקשורת כמעט פי 10 בהשוואה למסמכי קדם-פרסום בנושאים אחרים.<ref name="BesançonPeiffer-Smadja2020">{{Cite journal|title=Open science saves lives: lessons from the COVID-19 pandemic|date=June 2021|journal=BMC Medical Research Methodology|issue=1|doi=10.1186/s12874-021-01304-y|volume=21|pages=117|pmc=8179078|pmid=34090351|postscript=free}}</ref>

על פי מחקר שפורסם על ידי [[מכון רויטרס ללימודי עיתונות|מכון רויטרס לחקר העיתונות]], רוב המידע הכוזב הקשור ל[[מגפת הקורונה]] כולל עיוות של מידע אמיתי. היו פחות מקרים בהם מידע כוזב הומצא לחלוטין. על פי סיווג המכון, רוב המידע הכוזב (39%) עסק ב"טענות מטעות או שקריות בנוגע לפעולות או למדיניות של רשויות ציבוריות, כולל גופים ממשלתיים ובינלאומיים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]] או ה[[או"ם]]".<ref name="reuters-institute">{{Cite web|url=https://reutersinstitute.politics.ox.ac.uk/types-sources-and-claims-covid-19-misinformation|title=Types, sources, and claims of COVID-19 misinformation|date=7 April 2020|accessdate=21 April 2020}}</ref>

[[ניסוי טבעי]] ([[ניסוי]] המתקיים באופן ספונטני, ללא תכנון או התערבות אנושית) הראה קשר אפשרי בין מידע כוזב על [[מגפת הקורונה]] לבין הדבקה ומוות. בניסוי השוו בין חשיפה לשתי כתבות טלוויזיה דומות שהוצגו באותה רשת. הראשונה דיווחה על מגפת הקורונה בחומרה רבה יותר ובשלב מוקדם יותר מאשר השנייה. המחקר הראה שאנשים וקבוצות שנחשפו לכתבה השנייה ולא הראשונה, דיווחו לאחר מכן על רמות גבוהות יותר של זיהומים ותמותה.<ref name="Becker Friedman Institute">{{Cite web|url=https://bfi.uchicago.edu/working-paper/2020-44/|title=Misinformation During a Pandemic|website=Becker Friedman Institute for Economics at the University of Chicago|date=19 April 2020|accessdate=21 April 2020}}</ref> מכיוון שהמחקר לא היה מבוקר, יש להתייחס לממצאיו בזהירות.

גם לפוליטיקאים היה תפקיד בהפצת מידע כוזב בנוגע למגפת הקורונה. ב[[אוניברסיטת קורנל]] נערך מחקר על 38 מיליון כתבות בתקשורת בשפה האנגלית ברחבי העולם. המחקר מצא כי נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]] היה המקור הגדול ביותר למידע הכוזב.<ref name="auto">{{Cite web|date=22 October 2020|title=Study Finds 'Single Largest Driver' of Coronavirus Misinformation: Trump|url=https://www.nytimes.com/2020/09/30/us/politics/trump-coronavirus-misinformation.html|website=The New York Times}}'''([https://int.nyt.com/data/documenttools/evanega-et-al-coronavirus-misinformation-submitted-07-23-20-1/080839ac0c22bca8/full.pdf Study])'''</ref><ref name=":5">{{Cite web|title=Covid-19: why vaccine mistrust is growing {{!}} The Economist – YouTube|url=https://www.youtube.com/watch?v=3EK4VRmG3yM|accessdate=7 February 2021}}</ref>

[[וירולוגיה|וירולוגים]] רבים טוענים שהמקור הסביר ביותר לנגיף SARS-CoV-2 הוא מעבר מ[[זואונוסיס|בעלי חיים]]. הנגיף הגיע ככל הנראה לאוכלוסייה האנושית מ[[עטלפים]], אולי דרך מארח ביניים, אם כי מסלול ההעברה המדויק טרם נקבע.<ref name="zoum">{{Cite journal|title=[Comment] The COVID‑19 pandemic as a scientific and social challenge in the 21st century|date=October 2020|journal=Molecular Medicine Reports|issue=4|doi=10.3892/mmr.2020.11393|volume=22|pages=3035–3048|pmc=7453598|pmid=32945405|quote=The genomic and bioinformatic analyses of the aforementioned studies, as well as the results of previous studies, confirm that the virus originated in bats and this way put an end to all conspiracy theories regarding this issue.}}</ref><ref name="NatureDivisive">{{Cite journal|title=Divisive COVID 'lab leak' debate prompts dire warnings from researchers|date=June 2021|journal=Nature|issue=7861|doi=10.1038/d41586-021-01383-3|volume=594|pages=15–16|bibcode=2021Natur.594...15M|pmid=34045757}}</ref><ref name="Hakim">{{Cite journal|title=SARS-CoV-2, Covid-19, and the debunking of conspiracy theories|date=February 2021|journal=Reviews in Medical Virology|doi=10.1002/rmv.2222|pages=e2222|type=Review|pmc=7995093|pmid=33586302|postscript=free}}</ref><ref name="barh">{{Cite journal|title=Natural selection versus creation: a review on the origin of SARS-COV-2|date=September 2020|journal=Le Infezioni in Medicina|issue=3|volume=28|pages=302–311|type=Review|pmid=32920565}}</ref><ref>{{Cite journal|title=The COVID-19 puzzle: deciphering pathophysiology and phenotypes of a new disease entity|last=Osuchowski|first=Marcin F|last2=Winkler|first2=Martin S|date=6 May 2021|journal=The Lancet. Respiratory Medicine|issue=6|doi=10.1016/S2213-2600(21)00218-6|volume=9|pages=622–642|issn=2213-2600|pmc=8102044|pmid=33965003|quote=The emergence of SARS-CoV-2 has resulted in a health crisis not witnessed since the 1918–19 Spanish influenza pandemic. The most plausible origin of SARS-CoV-2 is natural selection of the virus in an animal host followed by zoonotic transfer.|last3=Skirecki|first3=Tomasz|last4=Cajander|first4=Sara|last5=Shankar-Hari|first5=Manu|last6=Lachmann|first6=Gunnar|last7=Monneret|first7=Guillaume|last8=Venet|first8=Fabienne|last9=Bauer|first9=Michael}}</ref> רוב המחלות הזיהומיות החדשות מתחילות בדרך זו [[גנום|וראיות גנומיות]] מצביעות על כך שמקורו של נגיף קדמון של [[SARS-CoV-2]] הוא ב[[פרספיים|עטלפי פרסה]].<ref name="NatureDivisive" />

קיימת גם השערה חלופית הנחקרת, אך רוב הווירולוגים תופסים אותה כלא סבירה בשל מחסור בהוכחות. השערה זו גורסת שהנגיף דלף בטעות מ[[מכון ווהאן לווירולוגיה]] במהלך מחקר סטנדרטי.<ref name="Hakim"></ref><ref name="Frutos2021">{{Cite journal|title=Understanding the origin of COVID-19 requires to change the paradigm on zoonotic emergence from the spillover model to the viral circulation model|date=March 2021|journal=Infection, Genetics and Evolution|doi=10.1016/j.meegid.2021.104812|pages=104812|pmc=7969828|pmid=33744401}}</ref> למרות היעדר העדויות לכך, סקר ביולי 2021 מצא כי 52% מהמבוגרים בארצות הברית סבורים ש-[[COVID-19]] דלף ממעבדה.<ref>{{Cite news|url=https://www.cnn.com/2021/07/16/politics/biden-intel-review-covid-origins/index.html|title=Senior Biden officials finding that Covid lab leak theory as credible as natural origins explanation|work=[[CNN]]|date=16 July 2021|access-date=5 August 2021}}</ref>

השערות ו[[תאוריית קשר|תיאוריות קונספירציה]] בלתי מבוססות הקשורות לנושא זה צברו פופולריות במהלך המגפה. תיאוריות קונספירציה נפוצות קובעות כי הנגיף תוכנן בכוונה, או כ[[נשק ביולוגי]] או כדי להרוויח כסף ממכירת חיסונים. על פי [[ארגון הבריאות העולמי]], ניתוח [[גנומיקה|גנומי]] של הנגיף שולל את האפשרות של מניפולציה גנטית.<ref>{{Cite journal|title=No credible evidence supporting claims of the laboratory engineering of SARS-CoV-2|journal=Emerging Microbes & Infections|issue=1|doi=10.1080/22221751.2020.1733440|year=2020|volume=9|pages=505–507|pmc=7054935|pmid=32102621}}</ref><ref name="Hakim"></ref><ref>{{Cite web|date=12 May 2020|title=Scientists: 'Exactly zero' evidence COVID-19 came from a lab|url=https://www.cidrap.umn.edu/news-perspective/2020/05/scientists-exactly-zero-evidence-covid-19-came-lab|accessdate=16 February 2021|website=[[Center for Infectious Disease Research and Policy]]|publisher=University of Minnesota}}</ref> סיפורים נפוצים אחרים לגבי מוצא הנגיף כללו עלילות סודיות של מתנגדים פוליטיים ותאוריית קונספירציה בנוגע לטלפונים ניידים. [[מרכז המחקר פיו|מרכז המחקר של פיו]] גילה שאחד מכל שלושה אמריקאים האמין או האמינה שנגיף הקורונה החדש נוצר במעבדה; אחד מכל ארבעה חשב שהוא תוכנן בכוונה.<ref name="AP20210215"></ref> התפשטות תיאוריות הקונספירציה הללו מוגברת באמצעות חוסר אמון הדדי ואיבה, כמו גם באמצעות לאומנות ותעמולה פוליטית.<ref>{{Cite journal|title=In the Shadow of Biological Warfare: Conspiracy Theories on the Origins of COVID-19 and Enhancing Global Governance of Biosafety as a Matter of Urgency|date=December 2020|journal=Journal of Bioethical Inquiry|issue=4|doi=10.1007/s11673-020-10025-8|volume=17|pages=567–574|pmc=7445685|pmid=32840850}}</ref>

ב[[ארצות הברית]], מידע כוזב על מקור הנגיף שימש קבוצות ימין קיצוני, גופי תקשורת ימניים, ופוליטיקאיים ימניים כדי לעורר רגשות אנטי-סיניים,<ref name="Bannon">{{Cite news|title=How Steve Bannon and a Chinese Billionaire Created a Right-Wing Coronavirus Media Sensation|url=https://www.nytimes.com/2020/11/20/business/media/steve-bannon-china.html|work=The New York Times|date=20 November 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20210430175006/https://www.nytimes.com/2020/11/20/business/media/steve-bannon-china.html|archive-date=30 April 2021}}</ref><ref name="TrumpMuddled">{{Cite web|title=How Distrust of Donald Trump Muddled the COVID-19 'Lab Leak' Debate|url=https://time.com/6051414/donald-trump-wuhan-laboratory-leak/|website=Time|accessdate=7 June 2021|language=en}}</ref><ref name="AP20210215">{{Cite web|url=https://apnews.com/article/pandemics-beijing-only-on-ap-epidemics-media-122b73e134b780919cc1808f3f6f16e8|title=Anatomy of a conspiracy: With COVID, China took leading role|date=20 April 2021|website=AP NEWS}}</ref>. התבטאויות אלה הובילו להגברת הפעילות האנטי-אסיאתית ברשתות החברתיות ובעולם האמיתי,<ref>{{Cite news|title=How Anti-Asian Activity Online Set the Stage for Real-World Violence|url=https://www.nytimes.com/2021/03/19/technology/how-anti-asian-activity-online-set-the-stage-for-real-world-violence.html|work=The New York Times|date=19 March 2021}}</ref> ולבריונות כלפי מדענים ופקידי [[בריאות הציבור]].<ref>{{Cite journal|title=Attacks on Public Health Officials During COVID-19|date=August 2020|journal=JAMA|issue=8|doi=10.1001/jama.2020.14423|volume=324|pages=741–742|pmid=32777019|postscript=free}}</ref><ref>{{Cite news|title=Winnipeg epidemiologist faces online threats, as concerns about COVID-19 misinformation deepen|url=https://winnipeg.ctvnews.ca/winnipeg-epidemiologist-faces-online-threats-as-concerns-about-covid-19-misinformation-deepen-1.5163774|work=Winnipeg|date=27 October 2020|language=en|quote=Experts say the hostility against public health officials is being fueled in part by online conspiracy theories.}}</ref><ref>{{Cite news|title=They were experts in viruses, and now in pitfalls of fame|url=https://apnews.com/article/pandemics-public-health-media-social-media-coronavirus-pandemic-878549db9eb8f2d26eb26a54c2d8c8b2|access-date=16 June 2021|work=AP NEWS|date=20 April 2021}}</ref><ref>{{Cite web|title=How the coronavirus origin story is being rewritten by a guerrilla Twitter group|url=https://www.cnet.com/features/how-the-coronavirus-origin-story-is-being-rewritten-by-a-guerrilla-twitter-group/|website=CNET|accessdate=21 June 2021|language=en|quote=Bostickson has dubbed him a "Chinese puppet," and others have erroneously suggested that Holmes, with researchers working at the Wuhan Institute of Virology including Shi Zhengli, conspired to keep the origins of the pandemic a secret. Holmes has blocked many Drastic members on Twitter because member's tweets have descended into personal attacks. He vehemently denies Bostickson's baseless claims.}}</ref><ref>{{Cite news|title=The Last–And Only–Foreign Scientist in the Wuhan Lab Speaks Out|url=https://www.bloomberg.com/news/features/2021-06-27/did-covid-come-from-a-lab-scientist-at-wuhan-institute-speaks-out|access-date=28 June 2021|work=www.bloomberg.com|quote=One of a dozen experts appointed to an international taskforce in November to study the origins of the virus, Anderson hasn't sought public attention, especially since being targeted by U.S. extremists in early 2020 after she exposed false information about the pandemic posted online. The vitriol that ensued prompted her to file a police report. The threats of violence many coronavirus scientists have experienced over the past 18 months have made them hesitant to speak out because of the risk that their words will be misconstrued.}}</ref><ref>{{Cite news|last=Achenbach|first=Joel|title=Scientists battle over the ultimate origin story: Where did the coronavirus come from?|url=https://www.washingtonpost.com/health/coronavirus-lab-leak-theory/2021/06/20/30b10be2-c3d9-11eb-8c18-fd53a628b992_story.html|access-date=9 July 2021|work=Washington Post|date=20 June 2021|quote=Perlman, a mild-mannered, grandfatherly virologist at the University of Iowa, didn't know the author of the dyspeptic email and had nothing to do with the emergence of the coronavirus. But he had co-signed a letter to the Lancet in February 2020 saying SARS-CoV-2 was not a bioengineered virus and condemning "conspiracy theories suggesting that COVID-19 does not have a natural origin."}}</ref>

== מוצא ==
=== מוצא יהודי ===
[[PRESS TV|ערוץ הטלוויזיה Press TV]] באיראן טענו כי "גורמים ציוניים פיתחו זן קטלני יותר של נגיף הקורונה נגד [[איראן]]".<ref name="presstv">{{Cite journal|url=https://www.jpost.com/Middle-East/Iran-News/Irans-regime-pushes-antisemitic-conspiracies-about-coronavirus-620212|title=Iran's regime pushes antisemitic conspiracies about coronavirus|date=8 March 2020|journal=[[The Jerusalem Post]]|access-date=11 March 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200310213820/https://www.jpost.com/Middle-East/Iran-News/Irans-regime-pushes-antisemitic-conspiracies-about-coronavirus-620212|archive-date=10 March 2020}}</ref> באופן דומה, כמה כלי תקשורת ערביים האשימו את ישראל וארצות הברית ביצירת והפצת [[COVID-19]], [[שפעת העופות]] ו-[[סארס]].<ref name="jpost617021">{{Cite journal|url=https://www.jpost.com/Middle-East/Arab-media-accuse-US-Israel-of-coronavirus-conspiracy-against-China-617021|title=Arab media accuse US, Israel of coronavirus conspiracy against China|date=9 February 2020|journal=[[The Jerusalem Post]]|access-date=11 March 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200301063057/https://www.jpost.com/Middle-East/Arab-media-accuse-US-Israel-of-coronavirus-conspiracy-against-China-617021|archive-date=1 March 2020}}</ref> משתמשים ברשתות החברתיות הציעו תיאוריות אחרות, כולל הטענה שיהודים ייצרו את COVID-19 כדי לעורר קריסה של שוק המניות העולמי ובכך להרוויח באמצעות [[מידע פנים|מסחר פנים]].<ref name="forward441421">{{Cite journal|url=https://forward.com/news/441421/anti-semitic-coronavirus-response-thrives-online-even-on-mainstream/|title=Online anti-Semitism thrives around coronavirus, even on mainstream platforms|journal=[[The Forward]]}}</ref> אורח בטלוויזיה הטורקית הציג תרחיש שאפתני יותר שבו היהודים והציונים יצרו את COVID-19 ונגיפים אחרים כדי לעצב את העולם ולסרס את אוכלוסיית העולם.<ref name="20200314timesofisrael">{{Cite journal|url=https://www.timesofisrael.com/conspiracy-theory-that-jews-created-virus-spreads-on-social-media-adl-says/|title=Conspiracy theory that Jews created virus spreads on social media, ADL says|date=14 March 2020|journal=[[The Times of Israel]]|access-date=14 March 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200314133541/https://www.timesofisrael.com/conspiracy-theory-that-jews-created-virus-spreads-on-social-media-adl-says/|archive-date=14 March 2020}}</ref>

הניסיונות הישראלים לפתח [[חיסון נגד COVID-19]] עוררו תגובות שליליות באיראן. עיתונאי של [[PRESS TV|Press TV]] צייץ כי "אני מעדיף להסתכן עם הנגיף מאשר לקבל חיסון ישראלי".<ref name="jpost620900">{{Cite news|title=Would a Zionist coronavirus cure be Halal? Iranian cleric says yes|work=[[The Jerusalem Post]]|url=https://www.jpost.com/Middle-East/Is-Zionist-coronavirus-cure-Halal-Iranian-cleric-says-yes-620900|date=15 March 2020}}</ref> בעל טור טורקי קבע כי חיסון כזה יכול להוות תחבולה לביצוע [[עיקור כפוי|עיקור המוני]].<ref name="jpost621393">{{Cite news|title=Coronavirus is a Zionist plot, say Turkish politicians, media, public|work=[[The Jerusalem Post]]|url=https://www.jpost.com/Diaspora/Antisemitism/Coronavirus-is-a-Zionist-plot-say-Turkish-politicians-media-public-621393|date=18 March 2020}}</ref>

ה-[[FBI]] האמריקאי הוציא התראה בנוגע לאיום האפשרי של קיצונים מימין קיצוני. הקיצוניים האשימו את העם היהודי ומנהיגים יהודים בגרימת המגפה ובמספר סגרים שנערכו ברחבי המדינה.<ref name="go69737522">{{Cite news|url=https://abcnews.go.com/US/white-supremacists-encouraging-members-spread-coronavirus-cops-jews/story?id=69737522|title=White supremacists encouraging their members to spread coronavirus to cops, Jews, FBI says|work=[[ABC News]]|date=23 March 2020|access-date=25 March 2020}}</ref>

=== מוסלמים מפיצים וירוסים ===
בהודו האשימו את המוסלמים בהפצת הנגיף בעקבות הופעת מקרים הקשורים למפגש דתי.<ref name="newsweek1496011">{{Cite journal|url=https://www.newsweek.com/indias-coronavirus-outbreak-stokes-islamophobia-muslims-blamed-spreading-infection-1496011|title=India's Coronavirus Outbreak Stokes Islamophobia as Muslims blamed for spreading infection|date=3 April 2020|journal=[[Newsweek]]|access-date=6 April 2020}}</ref> יש דיווחים על השמצת מוסלמים ברשתות החברתיות והתקפות על אנשים ב[[הודו]].<ref name="firstpost8231371">{{Cite journal|url=https://www.firstpost.com/health/coronavirus-outbreak-sparks-racist-attacks-on-people-from-north-east-stokes-islamophobia-on-social-media-8231371.html|title=Coronavirus outbreak sparks racist attacks on people from North East, stokes Islamophobia on social media|date=6 April 2020|journal=[[Firstpost]]}}</ref> נטען גם כי המוסלמים מוכרים מזון מזוהם ב-[[SARS-CoV-2]], וכי מסגד ב[[פטנה]] מגונן על 30 איש מ[[איטליה]] ומאיראן.<ref>{{Cite journal|url=https://www.buzzfeednews.com/article/nishitajha/coronavirus-india-muslims-tablighi-jamaat|title=A Cluster Of Coronavirus Cases Can Be Traced Back to a Single Mosque And Now 200 Million Muslims Are Being Vilified|date=3 April 2020|journal=[[Buzzfeed News]]}}</ref> טענות אלה הוכחו כשקריות.<ref>{{Cite journal|url=https://www.altnews.in/were-50-foreigners-from-itlay-iran-and-china-hiding-in-mosque-due-to-corona-virus-detained-in-bihar-kurji/|title=No, foreign nationals from Italy, Iran weren't hiding in Patna mosque to avoid coronavirus testing|date=28 March 2020|journal=[[Firstpost]]}}</ref> בבריטניה היו דיווחים על ארגוני ימין קיצוני שמאשימים את המוסלמים במגפה וטוענים טיעוני שווא על כך שהמסגדים נותרו פתוחים לאחר האיסור הלאומי על התכנסויות מרובות משתתפים.<ref name="20200405theguardian">{{Cite journal|url=https://www.theguardian.com/world/2020/apr/05/police-investigate-uk-far-right-groups-over-anti-muslim-coronavirus-claims/|title=Police investigate UK far-right groups over anti-Muslim coronavirus claims|date=5 April 2020|journal=[[The Guardian]]}}</ref>

== בדיקת PCR ==
פוסטים שקריים במדיה החברתית טענו כי [[קארי מוליס]], ממציא [[PCR|תגובת שרשרת הפולימראז]] (PCR), אמר כי [[בדיקת קורונה|בדיקת PCR ל-SARS-CoV-2]] אינה פועלת.<ref name="Reuters inventor">{{Cite news|title=Fact check: Inventor of method used to test for COVID-19 didn't say it can't be used in virus detection|url=https://www.reuters.com/article/uk-factcheck-pcr/fact-check-inventor-of-method-used-to-test-for-covid-19-didnt-say-it-cant-be-used-in-virus-detection-idUSKBN24420X|work=Reuters|date=13 November 2020}}</ref><ref name="AAP inventor">{{Cite news|title=PCR inventor – who died in 2019 – did not say his test won't work for COVID-19 infections|url=https://www.aap.com.au/pcr-inventor-who-died-in-2019-did-not-say-his-test-wont-work-for-covid-19-infections/|agency=Australian Associated Press|date=22 July 2020}}</ref><ref name="Full Fact inventor">{{Cite web|title=The inventor of PCR never said it wasn't designed to detect infectious diseases|url=https://fullfact.org/online/pcr-test-mullis/|website=Full Fact|date=23 October 2020}}</ref> מוליס, שקיבל את פרס נובל לכימיה בשנת 1993 על המצאת ה-PCR, נפטר באוגוסט 2019 לפני הופעת נגיף ה-SARS-CoV-2 ומעולם לא אמר הצהרות אלה.<ref name=":0">{{Cite news|title=Fact check: Inventor of method used to test for COVID-19 didn’t say...|url=https://www.reuters.com/article/uk-factcheck-pcr-idUSKBN24420X|newspaper=Reuters|date=2020-11-13|access-date=2021-08-07|language=en|first=Reuters|last=Staff}}</ref> במציאות, [[RT-PCR|בדיקת ה-PCR]] לשעתוק הפוך ל-SARS-CoV-2 רגישה מאוד לנגיף ולמעבדות הבדיקה קיימות בקרות למניעת וזיהוי זיהום.<ref name=":0" /> אולם הבדיקות רק חושפות את נוכחות הנגיף ולא האם האדם מדבק.<ref name=":0" />

טענות נוספות התייחסו לכך שהמטושים המשמשים לבדיקות מכילים את החומר הרעיל אתילן אוקסיד כשבפועל מדובר בחומר מתנדף המשמש לחיטוי, לאחר החיטוי נעשה בנוסף ניקוי כדי לוודא שהחומר אינו נשאר במוצר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/עוד-תבהלת-שווא-אתילן-אוקסיד-במטושים|כותרת=עוד תבהלת שווא: אתילן אוקסיד במטושים|אתר=עוד תבהלת שווא: אתילן אוקסיד במטושים|תאריך=2021-09-02|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-11-28}}</ref>

== דיווח מוטעה על נתוני תחלואה ותמותה ==
באוגוסט 2020, הנשיא דונלד טראמפ צייץ מחדש [[תאוריית קשר|תאוריית קונספירציה]] שטוענת שהדיווח על מספר מקרי המוות מנגיף הקורונה (COVID-19) מוגזם, וכי בעצם רק 6% ממקרי המוות מקורונה המדווחים בארצות הברית היו למעשה מהמחלה.<ref>{{Cite news|title=How COVID Death Counts Become the Stuff of Conspiracy Theories|url=https://khn.org/news/how-covid-death-counts-become-the-stuff-of-conspiracy-theories/|access-date=18 June 2021|work=Kaiser Health News|date=2 November 2020}}</ref> הנתון עליו הסתמך טראמפ, מבוסס על ספירת [[תעודת פטירה|תעודות הפטירה]] בהן COVID-19 הוא גורם המוות הבלעדי. [[המרכז הלאומי לסטטיסטיקת בריאות]] (NCHS) ב[[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|מרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC), אמר כי נתון זה הוא חלקי בלבד.<ref>{{Cite web|url=https://www.scientificamerican.com/article/debunking-the-false-claim-that-covid-death-counts-are-inflated/|title=Debunking the False Claim That COVID Death Counts Are Inflated|date=20 October 2020|website=[[Scientific American]]|accessdate=31 October 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20201028214836/https://www.scientificamerican.com/article/debunking-the-false-claim-that-covid-death-counts-are-inflated/|archivedate=28 October 2020}}</ref> כתבה של FactCheck.org בנושא דיווחה כי אכן, ב-6% מתעודות הפטירה COVID-19 היה סיבת המוות היחידה.
עם זאת, ב-92% מתעודות הפטירה הנגיף היה הגורם הבסיסי למחלה, שכן הוא הביא ישירות למצבים קשים אחרים כגון דלקת ריאות או תסמונת מצוקה נשימתית חריפה.<ref>{{Cite web|date=1 September 2020|title=CDC Did Not 'Admit Only 6%' of Recorded Deaths from COVID-19|url=https://www.factcheck.org/2020/09/cdc-did-not-admit-only-6-of-recorded-deaths-from-covid-19/|accessdate=23 November 2020|website=FactCheck.org|language=en-US}}</ref>

== התפשטות המחלה ==
בתחילת המגפה לא היה מידע רב על אופן התפשטות הנגיף. במהלך 2020, התברר כי דרך ההתפשטות העיקרית היא באמצעות חשיפה ל[[נתז נשימתי]] הכולל את הנגיף המועבר מאדם חולה.<ref>{{Cite web|last=CDC|date=28 October 2020|title=Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) – Transmission|url=https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/prevent-getting-sick/how-covid-spreads.html|accessdate=19 January 2021|website=Centers for Disease Control and Prevention|language=en-us}}</ref> בעוד שחברות מסחריות המייצרות תחליפי חלב אם מקדמות את מוצריהן במהלך המגפה, [[ארגון הבריאות העולמי]] [[קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים|ויוניצף]] ממליצים לנשים להמשיך להניק במהלך מגפת הקורונה, גם אם הן חולות. עדויות עדכניות מצביעות על כך שהעברת הנגיף דרך חלב אם אינה סבירה.<ref>{{Cite web|title=Agencies encourage women to continue to breastfeed during the COVID-19 pandemic|url=https://www.who.int/news/item/27-05-2020-countries-failing-to-stop-harmful-marketing-of-breast-milk-substitutes-warn-who-and-unicef|website=World Health Organization|accessdate=8 March 2021}}</ref>

== מניעה ==
=== ניקוי ידיים ===
[[קובץ:Soap_in_blue_dish.JPG|ממוזער|שטיפה במים וסבון למשך לפחות 20 שניות, היא הדרך הטובה ביותר לנקות ידיים. במקום השני נמצא חיטוי ידיים בחומר המכיל לפחות 70% אלכוהול.<ref name="soap">{{Cite web|title=Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)|url=https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/prevent-getting-sick/disinfecting-your-home.html|website=Centers for Disease Control and Prevention|date=11 February 2020}}</ref>]]
הטענות כי [[חומר חיטוי ידיים|חיטוי ידיים]] הוא רק "אנטיבקטריאלי לא אנטי ויראלי", ולכן אינו יעיל נגד COVID-19, התפשטו באופן נרחב בטוויטר וברשתות חברתיות אחרות. אף שהיעילות של חומר חיטוי תלויה במרכיבים הספציפיים, רוב חומרי החיטוי הידניים שנמכרים באופן מסחרי משביתים את נגיף ה-SARS-CoV-2.<ref>{{Cite web|url=https://www.pedestrian.tv/health/does-hand-sanitiser-sanitizer-kill-coronavirus-antiviral-antibacterial-viral-tweet/|title=Those Viral Posts Claiming Hand Sanitiser Doesn't Kill Coronavirus Are Wrong & Here's Why|date=4 March 2020|website=Pedestrian.TV|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200305012603/https://www.pedestrian.tv/health/does-hand-sanitiser-sanitizer-kill-coronavirus-antiviral-antibacterial-viral-tweet/|archivedate=5 March 2020|accessdate=11 March 2020}}</ref><ref>{{Cite web|date=2 July 2020|title=COVID-19: Hand sanitizers inactivate novel coronavirus, study finds|url=https://www.medicalnewstoday.com/articles/covid-19-hand-sanitizers-inactivate-novel-coronavirus-study-finds|website=[[Medical News Today]]|accessdate=27 April 2020}}</ref> עם זאת, בניגוד לסבון, חומרי חיטוי אינם יעילים נגד כל סוגי ה[[חיידקים]].<ref>{{Cite web|title=Show Me the Science – When & How to Use Hand Sanitizer in Community Settings|last=Centers for Disease Control and Prevention|url=https://www.cdc.gov/handwashing/show-me-the-science-hand-sanitizer.html|publisher=Centers for Disease Control and Prevention|date=3 March 2020}}</ref> [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן]] (CDC) ממליצים על שטיפה במים וסבון למשך לפחות 20 שניות, כדרך הטובה ביותר לניקוי ידיים ברוב המצבים. עם זאת, אם אין מים וסבון, ניתן להשתמש במקום בחומר חיטוי ידיים המכיל לפחות 60% אלכוהול, אלא אם כן הידיים מלוכלכות או שמנוניות.<ref name="soap"></ref><ref>{{Cite web|title=When and How to Wash Your Hands|last=Centers for Disease Control|url=https://www.cdc.gov/handwashing/when-how-handwashing.html|publisher=Centers for Disease Control and Prevention|date=2 April 2020}}</ref> ה-CDC ו[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA) ממליצים שניהם על סבון רגיל; אין הוכחה לכך שסבונים אנטיבקטריאליים טובים יותר מסבון רגיל, וקיימות ראיות מוגבלות לכך שהם עלולים להיות גרועים יותר לטווח הארוך.<ref>{{Cite web|last=Center for Drug Evaluation and Research|title=Q&A for Consumers: Hand Sanitizers and COVID-19|url=https://www.fda.gov/drugs/information-drug-class/qa-consumers-hand-sanitizers-and-covid-19|website=FDA|date=13 April 2020}}</ref><ref>{{Cite web|title=Antibacterial Soap? You Can Skip It, Use Plain Soap and Water|url=https://www.fda.gov/consumers/consumer-updates/antibacterial-soap-you-can-skip-it-use-plain-soap-and-water|website=FDA|last=Office of the Commissioner|date=16 May 2019}}</ref>

=== מסכות ===
[[קובץ:White_House_Coronavirus_Update_Briefing_(49810101702).jpg|ממוזער|[[המנתח הכללי של ארצות הברית]], ג'רום אדמס, קרא לאנשים לחבוש מסכות פנים והודה שקשה לתקן הודעות כוזבות קודמות שטענו שמסיכות לא נדרשות לציבור הרחב.<ref>{{Cite web|title=Surgeon general says administration "trying to correct" earlier guidance against wearing masks|url=https://www.cbsnews.com/news/coronavirus-surgeon-general-jerome-adams-wearing-masks-face-the-nation/|publisher=CBS News|date=12 July 2020}}</ref>]]
הרשויות, במיוחד באסיה, המליצו ללבוש מסכות פנים בציבור בתחילת המגפה. באזורים אחרים בעולם, נמסרו הצהרות סותרות.<ref name="cnn-amhb">{{Cite web|title=Asia may have been right about coronavirus and face masks, and the rest of the world is coming around|url=https://edition.cnn.com/2020/04/01/asia/coronavirus-mask-messaging-intl-hnk/index.html|publisher=CNN|date=2 April 2020}}</ref> כמה ממשלות ומוסדות, כמו בארצות הברית, דחו בתחילה את השימוש במסכות פנים מצד כלל האוכלוסייה, לרוב עם מידע מטעה או לא שלם לגבי יעילותן.<ref name="thenational.scot">{{Cite web|title=Through all the misinformation, what is the truth of wearing face masks?|url=https://www.thenational.scot/news/18385472.misinformation-truth-wearing-face-masks/|website=The National|date=17 April 2020}}</ref><ref name="vanityfair.com">{{Cite web|title="I Was Looking at Them in the Wrong Way": Mask Misinformation and the Failure of the Elites|url=https://www.vanityfair.com/news/2020/04/mask-misinformation-and-the-failure-of-the-elites|website=Vanity Fair|date=8 April 2020}}</ref><ref name="npr-wta">{{Cite web|title=Why There Are So Many Different Guidelines For Face Masks For The Public|url=https://www.npr.org/sections/goatsandsoda/2020/04/10/829890635/why-there-so-many-different-guidelines-for-face-masks-for-the-public|publisher=NPR|date=10 April 2020}}</ref> הפרשנים ייחסו את ההודעות נגד השימוש במסכות לניסיונות לנהל מחסור במסכות שנגרם מכשל ביצועי, והעירו כי הטענות אינן מבוססות מדעית, או שהן פשוט שקריות.<ref name="npr-wta" /><ref>{{Cite web|title=Coronavirus: Abrupt reversals on face mask policy raise new questions|url=https://www.france24.com/en/20200405-coronavirus-abrupt-reversal-on-mask-policy-in-france-and-the-us-raises-new-questions|publisher=France 24|date=5 April 2020}}</ref><ref>{{Cite web|title=The noble lie about masks and coronavirus should never have been told|url=https://theweek.com/articles/906647/noble-lie-about-masks-coronavirus-should-never-have-been-told|website=The Week|date=4 April 2020}}</ref><ref name="nytimes.com">{{Cite web|title=Why Telling People They Don't Need Masks Backfired|url=https://www.nytimes.com/2020/03/17/opinion/coronavirus-face-masks.html|website=The New York Times|date=17 March 2020}}</ref>

בפברואר 2020 צייץ [[ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית|המנתח הכללי של ארצות הברית]], [[ג'רום אדמס]] בטוויטר "אנשים ברצינות - תפסיקו לקנות מסכות! הם אינן יעילות עבור הציבור הרחב, למניעת מחלת הקורונה"; מאוחר יותר הוא הפך את עמדתו, כאשר עדויות הולכות וגוברות הצביעו על כך שמסכות יכולות להגביל את התפשטות מחלת הקורונה.<ref>{{Cite web|title="When we learn better, we do better": Surgeon general defends reversal on face mask policy|url=https://www.axios.com/surgeon-general-reversal-face-mask-d385e2d5-42b7-433e-89a6-3584f3e61bf3.html|website=[[Axios (website)|Axios]]|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200731011403/https://www.axios.com/surgeon-general-reversal-face-mask-d385e2d5-42b7-433e-89a6-3584f3e61bf3.html|archivedate=31 July 2020}}</ref><ref>{{Cite web|title=What to wear: Feds' mixed messages on masks sow confusion|url=https://apnews.com/26f0cb8ed836a76f0e019357cbea7f58|website=[[Associated Press]]|date=27 June 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200830154402/https://apnews.com/26f0cb8ed836a76f0e019357cbea7f58|archivedate=30 August 2020}}</ref> ב־12 ביוני 2020, [[אנתוני פאוצ'י]] (בכיר בכוח המשימה של מחלת הקורונה בבית הלבן) אישר כי אמרו לציבור האמריקאי לא לחבוש מסכות מההתחלה, בגלל מחסור במסכות, ולאחר מכן הסביר כי מסכות אכן מגנות מפני המחלה.<ref>{{Cite web|title=Fauci said US government held off promoting face masks because it knew shortages were so bad that even doctors couldn't get enough|url=https://www.businessinsider.com/fauci-mask-advice-was-because-doctors-shortages-from-the-start-2020-6|website=[[Business Insider]]|date=15 June 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200916113134/https://www.businessinsider.com/fauci-mask-advice-was-because-doctors-shortages-from-the-start-2020-6|archivedate=16 September 2020}}</ref><ref>{{Cite web|title=Dr. Fauci Explains Why Public Wasn't Told to Wear Masks When COVID-19 Pandemic Began|url=https://www.thestreet.com/video/dr-fauci-masks-changing-directive-coronavirus|website=TheStreet|date=12 June 2020}}</ref><ref>{{Cite web|title=Fauci: why the public wasn't told to wear masks when the coronavirus pandemic began|url=https://thehill.com/changing-america/well-being/prevention-cures/502890-fauci-why-the-public-wasnt-told-to-wear-masks|website=The Hill|language=en|date=16 June 2020}}</ref><ref>{{Cite web|title=Fauci Confirms Public-Health Experts Downplayed Efficacy of Masks to Ensure They Would Be Available to Health-care Workers|url=https://www.nationalreview.com/news/fauci-confirms-public-health-experts-downplayed-efficacy-of-masks-to-ensure-they-would-be-available-to-healthcare-workers/|website=National Review|date=16 June 2020}}</ref>

ישנן טענות שווא כי השימוש במסכות גורם לבעיות בריאות לבריאות כמו [[היפוקסמיה|הורדת החמצן בדם]],<ref name="cbc-ox">{{Cite web|title=Do masks reduce your oxygen levels? Your COVID-19 questions answered|url=https://www.cbc.ca/news/health/masks-oxygen-covid-questions-answered-1.5653404|publisher=CBC News|date=18 July 2020}}</ref> [[היפרקפניה|העלאת פחמן דו-חמצני בדם]],<ref>{{Cite web|title=This Myth About Carbon Dioxide And Masks Is Similar To A Debunked Claim About Climate Change|url=https://www.forbes.com/sites/marshallshepherd/2020/07/01/debunking-2-myths-toxic-coronavirus-masks-and-breathing-warms-the-climate/|website=Forbes|date=1 July 2020}}</ref> והחלשת מערכת החיסון.<ref>{{Cite web|title=Wearing A Mask To Protect Against Covid-19 Coronavirus Will Not Weaken Your Immune System|url=https://www.forbes.com/sites/victoriaforster/2020/05/17/no-wearing-a-mask-to-protect-against-covid-19-coronavirus-will-not-weaken-your-immune-system/|website=Forbes|date=17 May 2020}}</ref> חלקן גם טענו כי מסכות גורמות ל[[דלקת ריאות]] עמידה ל[[אנטיביוטיקה]] על ידי מניעת הוצאה של פתוגנים מהגוף.<ref>{{Cite web|title=Fact check: People have not been developing antibiotic-resistant pneumonia from wearing face masks|url=https://www.reuters.com/article/uk-factcheck-pneumonia/fact-check-people-have-not-been-developing-antibiotic-resistant-pneumonia-from-wearing-face-masks-idUSKCN26E2NA|website=Reuters|date=23 September 2020}}</ref>

ב-31 ביולי 2020 אמר [[נשיא הפיליפינים]] [[רודריגו דוטרטה]], כי מי שאין לו חומרי ניקוי יכול להשתמש ב[[בנזין]] כחומר חיטוי לניקוי המסכות. דוברו, הארי רוקה, תיקן אותו מאוחר יותר.<ref name="DuterteMasks">{{Cite news|title=Rodrigo Duterte: 'I'm not joking – clean masks with petrol'|url=https://www.bbc.com/news/world-asia-53605108|access-date=2 August 2020|work=[[BBC News]]|date=31 July 2020}}</ref>

=== אלכוהול ===
בניגוד לכמה דיווחים, שתיית אלכוהול אינה מגנה מפני COVID-19, ועלולה לסכן את הבריאות.

איראן דיווחה על מקרים של הרעלת מתנול, שנגרמה מתוך אמונה כוזבת ששתיית אלכוהול תרפא או תגן מפני מחלת הקורונה.<ref name="independent-methanol" /> על פי התקשורת האיראנית במרץ 2020, קרוב ל-300 בני אדם מתו ויותר מאלף חלו עקב הרעלת מתנול, בעוד ש- [[Associated Press]] מסר על 480 מקרי מוות עם 2,850 נפגעים אחרים.<ref name="ap-nytimes-methanol" /> באפריל, מספר ההרוגים כתוצאה מהרעלת מתנול באיראן הגיע ליותר מ-700.<ref name="time methanol">{{Cite news|title=Over 700 Iranians Dead From Methanol Poisoning Over False Belief the Chemical Cures COVID-19|url=https://time.com/5828047/methanol-poisoning-iran/|archive-url=https://web.archive.org/web/20200501124341/https://time.com/5828047/methanol-poisoning-iran/|archive-date=1 May 2020|agency=Associated Press|work=Time|date=27 April 2020}}</ref> המדיה החברתית האיראנית הפיצה סיפור מהצהובונים הבריטיים שאדם בריטי ואחרים נרפאו ממחלת הקורונה בעזרת [[ויסקי|וויסקי]] ודבש,<ref name="independent-methanol" /><ref name="mirror21418662">{{Cite news|url=https://www.mirror.co.uk/news/uk-news/coronavirus-first-brit-who-caught-21418662|title=Coronavirus: British man who caught virus 'beat flu with glass of hot whisky'|work=The Mirror|date=3 February 2020}}</ref>. פרסום זה, יחד עם העובדה שהחומרים ל[[חומר חיטוי ידיים|חיטוי ידיים]] מבוססים על אלכוהול, גרמו לאמונה השקרית ששתיית אלכוהול בריכוז גבוה עלולה להרוג את הנגיף.<ref name="independent-methanol">{{Cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/world/middle-east/iran-coronavirus-methanol-drink-cure-deaths-fake-a9429956.html|title=Coronavirus: Hundreds dead in Iran from drinking methanol amid fake reports it cures disease|work=[[The Independent]]|date=27 March 2020|access-date=27 March 2020}}</ref><ref name="slate-methanol">{{Cite web|url=https://slate.com/news-and-politics/2020/03/hundreds-die-iran-drinking-bootleg-alcohol-methanol-coronavirus-cure-social-media.html|title=Hundreds Die in Iran From Bootleg Alcohol Being Peddled Online as Fake Coronavirus Remedy|website=[[Slate (magazine)|Slate]]|date=27 March 2020|accessdate=28 March 2020}}</ref><ref name="ap-nytimes-methanol">{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/aponline/2020/03/27/world/middleeast/ap-ml-virus-outbreak-iran-a-deadly-drink.html|title=In Iran, False Belief a Poison Fights Virus Kills Hundreds|work=[[The New York Times]]|date=27 March 2020|access-date=28 March 2020|archive-date=28 March 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200328174609/https://www.nytimes.com/aponline/2020/03/27/world/middleeast/ap-ml-virus-outbreak-iran-a-deadly-drink.html}}</ref>. תקריות דומות התרחשו בטורקיה, כאשר 30 [[טורקמנים|אזרחי טורקמניסטן]] מתו מהרעלת מתנול הקשורה לטענות שווא לגבי ריפוי ממחלת הקורונה.<ref name="20200325cnnturk">{{Cite web|url=https://www.cnnturk.com/video/turkiye/9-kisi-daha-saf-alkolden-oldu|title=9 kişi daha saf alkolden öldü|trans-title=9 more died from pure alcohol|date=25 March 2020|website=[[CNN Türk]]|accessdate=28 March 2020|language=tr}}</ref><ref name="hurriyet41473161">{{Cite web|url=https://www.hurriyet.com.tr/gundem/katil-sahte-alkol-41473161|title=Katil: Sahte alkol|trans-title=The killer: fake alcohol|date=20 March 2020|website=[[Hürriyet Daily News]]|accessdate=28 March 2020|language=tr}}</ref>

=== צמחונות ===
בהודו, התפשטו טענות כי [[צמחונות|צמחונים]] חסינים למחלת הקורונה.<ref>{{Cite web|accessdate=March 3, 2020|title='No Meat, No Coronavirus' Makes No Sense|url=https://thewire.in/health/meat-eating-2019-novel-coronavirus-wuhan-bats-proteins-cattle-climate-cow-vigilantism|website=The Wire|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200303034133/https://thewire.in/health/meat-eating-2019-novel-coronavirus-wuhan-bats-proteins-cattle-climate-cow-vigilantism|archivedate=March 3, 2020}}</ref> טענות כאלה הן שקריות.<ref>{{Cite web|publisher=Snopes|url=https://www.snopes.com/fact-check/vegetarians-safe-from-covid19/|title=Are Vegetarians Safe from COVID-19?|last=Nur Ibrahim|date=14 May 2020}}</ref>

=== הגנה דתית ===
ב[[דרום קוריאה]] כנסיית נהר החסד שבמחוז גיאונגגי הפיצה את הנגיף לאחר שהתיזה מי מלח לפיהם של חבריהם מתוך אמונה שזה יהרוג את הנגיף.<ref>{{Cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/world/asia/coronavirus-salt-water-cure-spray-south-korea-church-covid-19-a9404856.html|title=Coronavirus: Nearly 50 church goers infected in South Korea after spraying salt water 'cure'|date=16 March 2020|work=The Independent}}</ref> מנהיג כנסיית שינצ'ונג'י של ישו טען שאף מתפלל בכנסייה שלו לא לקה בנגיף בפברואר. מאוחר יותר, קבוצתו גרמה להתפשטות הנגיף הגדולה ביותר במדינה.<ref>{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2020/03/10/world/asia/south-korea-coronavirus-shincheonji.html|title='Proselytizing Robots': Inside South Korean Church at Outbreak's Center|date=10 March 2020|work=The New York Times}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.bbc.co.uk/news/world-asia-51695649|title=Coronavirus: South Korea sect leader to face probe over deaths|date=2 March 2020|publisher=BBC}}</ref>

ב[[טנזניה]], הנשיא [[ג'ון מגופולי]], דחק במאמינים ללכת ולהתפלל בכנסיות ובמסגדים מתוך אמונה שזה יגן עליהם. הוא אמר שמחלת הקורונה היא השטן, ולכן "לא תוכל לשרוד בגופו של ישוע המשיח; היא תישרף".<ref>{{Cite news|url=https://www.wsj.com/articles/tanzanias-leader-urges-people-to-worship-in-throngs-against-coronavirus-11586347200|title=Tanzania's Leader Urges People to Worship in Throngs Against Coronavirus|date=8 April 2020|work=The Wall Street Journal}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.bbc.co.uk/news/world-africa-52010868|title=Coronavirus: Why Ghana has gone into mourning after mass funeral ban|date=26 March 2020|publisher=BBC}}</ref>

ב[[סומליה]] התפשטו מיתוסים הטוענים שה[[מוסלמים]] חסינים מפני הנגיף.<ref>{{Cite news|title=Ramadan in Somalia: fears coronavirus cases will climb as gatherings continue|url=https://www.theguardian.com/global-development/2020/apr/22/ramadan-in-somalia-fears-coronavirus-cases-will-climb-as-gatherings-continue|access-date=23 April 2020|work=The Guardian|date=22 April 2020}}</ref>

=== טבָק ===
בשנת 2020 הועברו ברשתות החברתיות סיפורים על מחקרים תצפיתיים קטנים בהם הוכח כי [[עישון]] [[טבק (חומר גלם)|טבק]] מגן מפני הידבקות בנגיף הקורונה. באפריל 2020 דיווחו חוקרים בבית חולים בפריז על קשר שלילי בין עישון לבין הידבקות בנגיף הקורונה, מה שהוביל לעלייה במכירות הטבק בצרפת. עם פרסומן, תוצאות אלו היו כה מפתיעות, עד שממשלת צרפת יזמה ניסוי קליני בעזרת מדבקות [[ניקוטין]]. למרות ההתלהבות מהממצאים הבודדים האלה, מחקרי סקירה קליניים הראו בבירור שעישון מגביר את הסיכון להידבק בנגיף הקורונה, ושמעשנים שנדבקים בנגיף נמצאים בסיכון מוגבר לחוות תסמינים נשימתיים חמורים.<ref>{{Cite web|url=https://www.rfi.fr/en/science-and-technology/20200423-french-researchers-suggest-nicotine-could-protect-against-covid-19|title=French researchers suggest nicotine could protect against coronavirus|website=Radio France Internationale.com.|accessdate=28 May 2021}}</ref><ref name="pmid32464099">{{Cite journal|title=Tobacco smoking and COVID-19 infection|date=July 2020|journal=The Lancet. Respiratory Medicine|issue=7|doi=10.1016/S2213-2600(20)30239-3|volume=8|pages=664–665|pmc=7247798|pmid=32464099}}</ref>

== חיסונים ==
[[התנגדות לחיסונים|פעילים נגד חיסונים]] ואנשים אחרים מפיצים מגוון [[תאוריית קשר|תיאוריות קונספירציה]], כולל טענות מופרזות על [[תופעת לוואי (תרופה)|תופעות לוואי]], ומצגים מוטעים לגבי אופן פעולתה של [[מערכת החיסון]], ומתי וכיצד מיוצרים [[חיסון נגד COVID-19|החיסונים נגד COVID-19]] תיאוריות הקונספירציה האלו הן חלק מ[[תאוריות הקשר על תעשיית התרופות]] שלפיהן חברות התרופות ובמיוחד תאגידים גדולים גרמו במכוון להחמרה של מחלת הקורונה כדי להעלות את הרווחיות שלהם.

=== שינוי ה-DNA האנושי ===
השימוש בחיסונים מבוססי [[mRNA]] ל-[[מחלת נגיף קורונה 2019|COVID-19]] היווה כר פורה להפצה של מידע כוזב ברשתות החברתיות. טענת השווא הייתה כי השימוש ב-[[RNA]] משנה את ה-[[DNA]] של האדם.<ref name="bunk">{{Cite news|publisher=BBC|type=Reality Check|title=Vaccine rumours debunked: Microchips, 'altered DNA' and more|url=https://www.bbc.co.uk/news/54893437|date=2 December 2020}}</ref>

mRNA ב[[ציטוזול]] מתפרק במהירות רבה, כך שאין לו די זמן להיכנס ל[[גרעין התא]]. בגלל קצב ההתפרקות המהיר שלו, יש לאחסן חיסוני mRNA בטמפרטורה נמוכה מאוד. לחיסוני mRNA יש גדיל יחיד של RNA. בכך הם דומים ל[[רטרו-וירוס]]ים, שגם להם יש גדיל יחיד של RNA. ההבדל בין השניים הוא שלרטרו-וירוסים יש מנגנונים המאפשרים להם להיכנס לתוך גרעין התא, אך ל-mRNA אחרים אין מנגנונים כאלה. עם כניסתם לגרעין התא, רטרו-וירוסים יכולים לייצר DNA מתוך ה-RNA, מכיוון שהם כוללים [[תחל|פריימר]] להפעלת [[רוורס טרנסקריפטאז]]. ל-mRNA t אחרים אין רוורס טרנסקריפטראז, לכן, גם אם הם היו נכנסים לגרעין, הם לא היו יכולים לייצר DNA.<ref name="pmid25844274">{{Cite journal|title=Retroviral DNA Transposition: Themes and Variations|date=December 2014|journal=Microbiology Spectrum|issue=5|doi=10.1128/microbiolspec.MDNA3-0005-2014|volume=2|pages=MDNA300052014|isbn=9781555819200|pmc=4383315|pmid=25844274}}</ref><ref>{{Cite web|title=No, Really, mRNA Vaccines Are Not Going To Affect Your DNA|website=Vaccines, Immunology, COVID-19|publisher=deplatformdisease.com|date=24 November 2020|url=https://www.deplatformdisease.com/blog/no-really-mrna-vaccines-are-not-going-to-affect-your-dna|accessdate=28 January 2021}}</ref> לפיכך, [[חיסון mRNA|חיסוני mRNA]] אינם יכולים לשנות את ה-DNA מכיוון שהם אינם יכולים להיכנס לגרעין, ומשום שאין להם פריימר להפעלת רוורס טרנסקריפטאז.

=== פוריות ורבייה ===
בדצמבר 2020 טענו הרופא הגרמני וולפגנג וודארג והחוקר הבריטי מייקל יאדון, כי חיסוני mRNA עלולים לגרום [[אי-פוריות|לאי פוריות]] אצל נשים בשל פגיעה בחלבון סינציטין -1 הדרוש להיווצרות השליה. לטענות האלה לא צורפו עדויות או הוכחות, אך דבר זה לא מנע מהפצתן הנרחבת ברשתות החברתיות.<ref name="Sajjadi">{{Cite journal|title=United States internet searches for 'infertility' following COVID-19 vaccine misinformation|date=April 2021|journal=Journal of Osteopathic Medicine|issue=6|doi=10.1515/jom-2021-0059|volume=121|pages=583–587|pmid=33838086|postscript=free}}</ref> דייוויד גורסקי כתב באתר Science-Based Medicine כי השניים "עוררו פחד אמיתי שהחיסונים החדשים ל-COVID-19 יהפכו נשים ללא פוריות ו-[...] הם עושים זאת על סמך שטויות ספקולטיביות".<ref name="sbm">{{Cite web|publisher=[[Science-Based Medicine]]|title=It was inevitable that antivaxxers would claim that COVID-19 vaccines make females infertile|url=https://sciencebasedmedicine.org/it-was-inevitable-that-antivaxxers-would-claim-that-covid-19-vaccines-make-females-infertile/|date=14 December 2020}}</ref>

=== שיתוק על שם בל ===
ברשתות החברתיות הופצו טענות כי [[חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19]] (עם המרכיב הפעיל tozinameran) גורם ל[[שיתוק על שם בל]]. טענות אלה התבססו על כך שבמהלך הניסוי על החיסון, 4 מתוך 22,000 משתתפי הניסוי חוו שיתוק של בל. ה-FDA ציין כי "תדירות שיתוק בל המדווח בקבוצת החיסונים עולה בקנה אחד עם שיעור הרקע הצפוי באוכלוסייה הכללית". כלומר, אותה שכיחות קיימת גם בקרב מי שלא התחסנו.<ref name="bells">{{Cite web|publisher=Snopes|url=https://www.snopes.com/fact-check/covid-vaccine-bells-palsy/|title=Did 4 COVID-19 Vaccine Trial Patients Develop Bell's Palsy?|date=10 December 2020}}</ref> מחקר ישראלי אשר פורסם באחד העיתונים המובילים במחלות זיהומיות ואשר השווה כ-230,000 מתחסנים לקבוצת ביקורת של בני אדם שלא חוסנו מצא שכיחות שווה של שיתוק על שם בל בשתי הקבוצות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Real-world safety data for the Pfizer BNT162b2 SARS-CoV-2 vaccine: historical cohort study|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.cmi.2021.09.018|כתב עת=Clinical Microbiology and Infection|שנת הוצאה=2021-09|doi=10.1016/j.cmi.2021.09.018|מחבר=David Shasha, Ronen Bareket, Fabienne Hershkowitz Sikron, Omer Gertel}}</ref>

=== הגברה תלוית נוגדנים ===
[[הגברה תלוית נוגדנים]] (ADE) היא תופעה נדירה מאוד שבה אדם עם [[נוגדן|נוגדנים]] כנגד [[נגיף]] אחד (כתוצאה מזיהום או [[חיסון]]), יכול לפתח מחלה גרועה יותר כאשר הוא נדבק בנגיף שני הדומה לראשון. התופעה נגרמת עקב תגובה ייחודית ונדירה ל[[חלבון|חלבונים]] הנמצאים על פני הנגיף השני.<ref name="NaturePerspectiveADECOVID">{{Cite journal|title=A perspective on potential antibody-dependent enhancement of SARS-CoV-2|date=August 2020|journal=Nature|issue=7821|doi=10.1038/s41586-020-2538-8|volume=584|pages=353–363|pmid=32659783|postscript=free}}</ref><ref>{{Cite journal|title=Vaccine-induced enhancement of viral infections|date=January 2009|journal=Vaccine|issue=4|doi=10.1016/j.vaccine.2008.10.087|volume=27|pages=505–12|pmc=7131326|pmid=19022319}}</ref> [[התנגדות לחיסונים|פעילים נגד חיסונים]] טוענים שבשל הגברה תלוית נוגדנים, יש להימנע מחיסון נגד [[נגיף קורונה|נגיף הקורונה]].<ref name="sbm" /><ref>{{Cite web|publisher=Health Feedback|url=https://healthfeedback.org/claimreview/no-evidence-that-covid-19-vaccines-cause-more-severe-disease-antibody-dependent-enhancement-has-not-been-observed-in-clinical-trials/|date=27 November 2020|type=Fact check|title=No evidence that COVID-19 vaccines cause more severe disease; antibody-dependent enhancement has not been observed in clinical trials}}</ref> טענה זו אינה מבוססת על נתונים כלשהם, שכן לא נצפה אף מקרה כזה ב[[ניסוי]]ים על חיסונים בבני אדם,<ref>{{Cite news|title=Why ADE Hasn't Been a Problem With COVID Vaccines|url=https://www.medpagetoday.com/special-reports/exclusives/91648|access-date=1 July 2021|work=www.medpagetoday.com|date=16 March 2021|language=en}}</ref> ואין כל ראיות לכך שמחלת הקורונה או החיסון עבורה גורמים להגברה תלוית נוגדנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/ade-vaccine/|כותרת=מדעת עושה סדר – הגברה תלוית נוגדנים (ADE) והיעדר הקשר לחיסון הקורונה – מדעת|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-08-07}}</ref>

=== טענות על החיסון לפני שהיה קיים ===
פוסטים רבים ברשתות החברתיות קידמו תאוריית קונספירציה הטוענת כי בשלבים המוקדמים של המגפה היה קיים כבר קיים חיסון. PolitiFact ו-FactCheck.org בדקו ודיווחו כי לא היה קיים חיסון לנגיף הקורונה בשלב הזה. הפטנטים שצוטטו בפוסטים שונים ברשתות החברתיות התייחסו לפטנטים קיימים על רצפים גנטיים וחיסונים עבור זנים אחרים של נגיף הקורונה כמו [[SARSr-CoV|נגיף]] ה-SARS.<ref name="20200123politifact">{{Cite web|url=https://www.politifact.com/factchecks/2020/jan/23/facebook-posts/there-outbreak-china-wuhan-coronavirus-there-not-v/|title=No, there is no vaccine for the Wuhan coronavirus|website=Politifact|date=23 January 2020|accessdate=7 February 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200207133056/https://www.politifact.com/factchecks/2020/jan/23/facebook-posts/there-outbreak-china-wuhan-coronavirus-there-not-v/|archivedate=7 February 2020}}</ref><ref name="20200124factcheckA">{{Cite web|date=24 January 2020|title=Social Media Posts Spread Bogus Coronavirus Conspiracy Theory|url=https://www.factcheck.org/2020/01/social-media-posts-spread-bogus-coronavirus-conspiracy-theory/|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200206102802/https://www.factcheck.org/2020/01/social-media-posts-spread-bogus-coronavirus-conspiracy-theory/|archivedate=6 February 2020|accessdate=10 February 2020|website=Factcheck.org}}</ref> ארגון הבריאות העולמי דיווח כי נכון לתאריך 5 בפברואר 2020, למרות דיווחי חדשות על "תרופות פורצות דרך" שהתגלו, לא ידוע על טיפולים יעילים,<ref name=":16">{{Cite news|url=https://www.reuters.com/article/us-china-health-treatments-who-idUSKBN1ZZ1M6|title=WHO: 'no known effective' treatments for new coronavirus|date=5 February 2020|work=Reuters|access-date=6 February 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200205155653/https://www.reuters.com/article/us-china-health-treatments-who-idUSKBN1ZZ1M6|archive-date=5 February 2020}}</ref> כולל אנטיביוטיקה ותרופות צמחיות לא מועילות.<ref name="aljazeera2002020934">{{Cite news|title=Dispelling the myths around the new coronavirus outbreak|url=https://www.aljazeera.com/amp/news/2020/02/dispelling-myths-coronavirus-outbreak-200202093426388.html|access-date=8 February 2020|publisher=Al Jazeera|archive-url=https://web.archive.org/web/20200206033735/https://www.aljazeera.com/amp/news/2020/02/dispelling-myths-coronavirus-outbreak-200202093426388.html|archive-date=6 February 2020}}</ref>

=== רקמות עובריות ===
בנובמבר 2020 הופצו ברשת טענות כי [[AZD1222|חיסון Oxford – AstraZeneca]] "הכיל" רקמות מעוברים שהופלו. מקורן של תרביות התאים עליהם עבדו בפיתוח החיסונים, אכן הגיע מעובר שעבר הפלה בשנת 1970. עם זאת, החיסון לא "מכיל" רקמות מעוברים.<ref name="fetus">{{Cite web|website=[[Snopes]]|title=Does AstraZeneca's COVID-19 Vaccine Contain Aborted Fetal Cells?|url=https://www.snopes.com/fact-check/astrazeneca-covid-vaccine-fetal/|date=2 December 2020}}</ref><ref>{{Cite web|publisher=AstraZeneca|url=https://www.astrazeneca.com/what-science-can-do/topics/technologies/innovating-production-and-manufacture-to-meet-the-challenge-of-covid-19.html|title=Innovating Production and Manufacture to meet the Challenge of COVID-19|date=November 2020}}</ref>

=== סיכון למחלות פריון ===
בשנת 2021 פורסם פוסט בפייסבוק שטען כי חיסוני ה-mRNA נגד COVID-19 עלולים לגרום למחלות [[פריון (חלבון)|פריון]]. הפוסט התבסס על מאמר שפורסם בכתב העת "מיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות". אף על פי ששם כתב העת נשמע לגיטימי, המו"ל שלו: Scivision Publishers, נכלל ברשימת המוציאים לאור של [[כתב עת טורף|כתבי עת טורפים]]. וינסנט רסניאלו, פרופסור למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת קולומביה, הגדיר את הטענה במאמר כ-"כוזבת לחלוטין".<ref>{{Cite news|title=Could the mRNA Vaccines Lead to an Increase in Neurodegenerative Disorders?|url=https://factcheck.thedispatch.com/p/could-the-mrna-vaccines-lead-to-an|access-date=8 April 2021|agency=[[The Dispatch]]|date=8 April 2021}}</ref>

=== מגנטיזציה ===
במסגרת הטיעונים השקריים אודות החיסונים, היו גם שטענו שהחיסונים לנגיף הקורונה גורמים לאנשים להפוך לממגנטים, ולכן חפצי מתכת נצמדים לגופם.<ref>{{Cite news|title=No, COVID vaccines don't make you magnetic. Experts debunk social media videos|url=https://www.miamiherald.com/news/coronavirus/article251955083.html|work=Miami Herald|date=7 June 2021}}</ref>

=== ציטוטוקסיות של חלבון ספייק ===
בשנת 2021 הופץ מידע כוזב נגד חיסונים ברשתות החברתיות בו נאמר כי [[חלבון ספייק|חלבוני הספייק]] הנמצאים על גבי מעטפת נגיף הקורונה, הם "מסוכנים מאוד" ו"ציטוטוקסיים". באותו זמן, כל החיסונים לנגיף שאושרו לשימוש חירום הכילו mRNA או פרהקורסור mRNA לייצור חלבון ספייק. mRNA זה מורכב מהוראות אשר בעת עיבוד בתאים גורמות לייצור חלבוני ספייק, המפעילים תגובה חיסונית הסתגלותית בצורה בטוחה ויעילה.<ref>{{Cite web|date=18 June 2021|title=COVID-19 vaccines are not 'cytotoxic'|url=https://www.reuters.com/article/factcheck-vaccine-cytotoxic-idUSL2N2O01XP|publisher=Reuters|type=Fact check}}</ref><ref>{{Cite web|date=24 May 2021|title=The 'deadly' coronavirus spike protein (according to antivaxxers)|url=https://sciencebasedmedicine.org/the-deadly-coronavirus-spike-protein/|publisher=[[Science-Based Medicine]]}}</ref>

== טיפול ==
פוסטים שהופצו בהרחבה ברשתות החברתיות העלו טענות שקריות רבות על שיטות טיפול במחלת הקורונה. חלק מהטענות הללו הן הונאות, וחלק מהשיטות המקודמות הן מסוכנות ולא בריאות.<ref name="WHO_myths">{{Cite web|title=Myth busters|url=https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/advice-for-public/myth-busters|publisher=World Health Organization}}</ref><ref>{{Cite news|title=Social media awash with fake treatments for coronavirus|url=https://www.smh.com.au/national/social-media-awash-with-fake-treatments-for-coronavirus-20200326-p54e9q.html|work=The Sydney Morning Herald|date=28 March 2020}}</ref>

=== צמחי מרפא ===
כלי תקשורת סיניים לאומיים ומפלגתיים פרסמו דו"ח מחקר על האופן שבו {{Lang|zh-Latn|[[shuanghuanglian]]}}, תערובת עשבי תיבול [[רפואה סינית|מהרפואה הסינית המסורתית]], יכולה לעכב ביעילות את מחלת הקורונה. הדו"ח הוביל לשיגעון רכישה של {{Lang|zh-Latn|shuanghuanglian}}.<ref>{{Cite news|title=In Coronavirus, China Weighs Benefits of Buffalo Horn and Other Remedies|url=https://www.nytimes.com/2020/02/05/world/asia/coronavirus-traditional-chinese-medicine.html|work=The New York Times|date=5 February 2020|access-date=15 February 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200206125038/https://www.nytimes.com/2020/02/05/world/asia/coronavirus-traditional-chinese-medicine.html|archive-date=6 February 2020}}</ref>

נשיא [[מדגסקר]] [[אנדרי רג'ואלינה]] השיק וקידם באפריל 2020 משקה צמחי מרפא המבוסס על [[לענה|צמח הלענה]] כתרופת פלא שיכולה לטפל ולמנוע את מחלת הקורונה, למרות מחסור בראיות רפואיות. המשקה יוצא גם למדינות אפריקה אחרות.<ref name="madagascar">{{Cite news|date=5 May 2020|title=Covid-19 in Madagascar: The president's controversial 'miracle cure'|publisher=France 24|url=https://www.france24.com/en/20200505-covid-19-in-madagascar-the-president-s-controversial-miracle-cure}}</ref><ref>{{Cite news|url=https://www.bbc.co.uk/news/world-africa-52374250|title=Coronavirus: Caution urged over Madagascar's 'herbal cure'|date=22 April 2020|publisher=BBC}}</ref>

מחקרים במבחנה (in-vitro), הראו שתמציות של [[קיפודנית|E. purpurea]] (Echinaforce) הראו פעילות נגד [[נגיף קורונה|נגיפי הקורונה]], כולל [[SARS-CoV-2]]. מכיוון שהמחקרים היו ראשוניים, ונערכו רק על [[תרבית תאים|תרביות תאים]], אין עדויות לאפקטיביות של הצמח בבני אדם חיים. כתוצאה מכך, לא ניתנה המלצה להשתמש באכינצאה למניעה או טיפול במחלת הקורונה.<ref>{{Cite web|url=https://www.swissmedic.ch/swissmedic/de/home/news/coronavirus-covid-19/echinacea_mittel_coronavirus.html|title=Echinacea als vermeintliches Mittel gegen das neue Coronavirus|language=German|website=swissmedic.ch|accessdate=18 September 2020}}</ref>

=== ויטמינים ===
במהלך [[מגפת הקורונה]], ה-FDA הוציא יותר מכתבי אזהרה כנגד השימוש בו[[ויטמין C]], מאשר נגד כל טיפול שקרי אחר.<ref>{{Cite journal|title=Unicorn Poo and Blessed Waters: COVID-19 Quackery and FDA Warning Letters|date=January 2021|journal=Therapeutic Innovation & Regulatory Science|issue=1|doi=10.1007/s43441-020-00224-1|volume=55|pages=239–244|pmc=7528445|pmid=33001378}}</ref>

בפברואר 2020, הופצו ברשתות החברתיות בתאילנד טענות שכדורי [[ויטמין D]] יכולים לסייע במניעת מחלת הקורונה.<ref name="20200227afp">{{Cite web|url=https://factcheck.afp.com/health-experts-say-there-no-evidence-vitamin-d-effective-preventing-novel-coronavirus-infection|title=Health experts say there is no evidence vitamin D is effective in preventing novel coronavirus infection|date=27 February 2020|website=AFP Fact Check|accessdate=9 April 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20201016132833/https://factcheck.afp.com/health-experts-say-there-no-evidence-vitamin-d-effective-preventing-novel-coronavirus-infection|archivedate=16 October 2020}}</ref> במאי 2020, [[המרכז לרפואה מבוססת ראיות]] (CEBM) ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], ציין כי "ההמלצה הנוכחית היא שכל האוכלוסייה בבריטניה צריכה לקחת תוספי ויטמין D כדי למנוע מחסור בוויטמין D", אך לא מצא "שום הוכחה קלינית לכך שתוספי ויטמין D מועילים למניעה או לטיפול ב-COVID-19".<ref>{{Cite web|title=Vitamin D: A rapid review of the evidence for treatment or prevention in COVID-19|date=1 May 2020|publisher=[[Centre for Evidence-Based Medicine]], [[University of Oxford]]|url=https://www.cebm.net/covid-19/vitamin-d-a-rapid-review-of-the-evidence-for-treatment-or-prevention-in-covid-19/|archiveurl=https://web.archive.org/web/20201012123156/https://www.cebm.net/covid-19/vitamin-d-a-rapid-review-of-the-evidence-for-treatment-or-prevention-in-covid-19/|archivedate=12 October 2020}}</ref>

=== איבופרופן ===
בעקבות ציוץ של שר הבריאות הצרפתי ומחקר ספקולטיבי קטן [[לאנסט|בכתב העת רפואה נשימתית של Lancet]], עלו חששות שהחומר [[איבופרופן]] (הנמצא בתרופות אדוויל ונורופן) מחמיר את מחלת הקורונה. החששות התפשטו בהרחבה ברשתות החברתיות, בין השאר מכיוון שהפעם היו אלה מקורות מהימנים שהפיצו את המידע הכוזב. בעקבות הפצת הטענות, [[הסוכנות האירופית לתרופות|סוכנות התרופות האירופית]]<ref name="emanpr">{{Cite web|date=18 March 2020|url=https://www.npr.org/sections/health-shots/2020/03/18/818026613/advice-from-france-to-avoid-ibuprofen-for-covid-19-leaves-experts-baffled|title=Concerned About Taking Ibuprofen For Coronavirus Symptoms? Here's What Experts Say|publisher=NPR}}</ref> וארגון הבריאות העולמי המליצו לחולי קורונה להמשיך לקחת איבופרופן לפי ההוראות, וטענו שאין עדויות משכנעות לסכנה כלשהי.<ref name="msnff">{{Cite web|url=https://www.msn.com/en-us/health/medical/fact-finders-do-ibuprofen-and-other-common-medications-make-covid-19-symptoms-worse/ar-BB12O16s|title=Fact Finders: Do ibuprofen and other common medications make COVID-19 symptoms worse?|publisher=MSN}}</ref>

=== זבל ושתן בקר ===
הפעיל הפוליטי ההודי סוואמי צ'אקראפאני וחבר העצרת המחוקקת סומן האריפריה טענו כי שתיית שתן פרה ומריחת זבל פרה על הגוף יכולה לרפא את מחלת הקורונה.<ref name="indiatimes73952691">{{Cite web|url=https://timesofindia.indiatimes.com/life-style/health-fitness/health-news/coronavirus-in-india-can-cow-dung-and-urine-help-cure-the-novel-coronavirus/articleshow/73952691.cms|title=Coronavirus: Can cow dung and urine help cure the novel coronavirus?|website=The Times of India|accessdate=5 March 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200206035509/https://timesofindia.indiatimes.com/life-style/health-fitness/health-news/coronavirus-in-india-can-cow-dung-and-urine-help-cure-the-novel-coronavirus/articleshow/73952691.cms|archivedate=6 February 2020}}</ref><ref name="firstpost8111021">{{Cite web|url=https://www.firstpost.com/india/novel-coronavirus-can-be-cured-with-gaumutra-gobar-claims-assam-bjp-mla-suman-haripriya-8111021.html|title=Novel coronavirus can be cured with gaumutra, gobar claims Assam BJP MLA Suman Haripriya|website=Firstpost|date=3 March 2020|accessdate=5 March 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200304051130/https://www.firstpost.com/india/novel-coronavirus-can-be-cured-with-gaumutra-gobar-claims-assam-bjp-mla-suman-haripriya-8111021.html|archivedate=4 March 2020}}</ref> ב[[מניפור]], שני אנשים נעצרו במסגרת חוק הביטחון הלאומי בגין העלאת פוסטים ברשתות החברתיות שאמרו כי שתן פרה וגללים אינם מרפאים את הנגיף. הם נעצרו על פי סעיף 153 לחוק העונשין ההודי על כך שלכאורה קידמו איבה בין קבוצות שונות על רקע דת, גזע, מקום לידה, מגורים, שפה וכו', פעולות שפוגעות בשמירה על הרמוניה).<ref>{{Cite news|title=2 booked under NSA in Manipur for FB posts that cow dung won't cure Covid-19|url=https://www.hindustantimes.com/india-news/2-booked-under-nsa-in-manipur-for-fb-posts-that-cow-dung-won-t-cure-covid19-101621339453858.html|access-date=20 May 2021|work=Hindustan Times|date=18 May 2021|language=en}}</ref>

המדענית הראשית של ארגון הבריאות העולמי, [[סומיה סוומינתן|סומיה סוואמינתן]], מתחה ביקורת על פוליטיקאים שהפיצו מידע לא נכון שכזה ללא הוכחות.

=== טיפולים מסוכנים ===
חלק מחסידי [[QAnon]], קידמו גירגור של "תוסף מינרלים פלאי". התוסף היה למעשה [[כלור דו-חמצני]], כימיקל המשמש כאקונומיקה ועלול לגרום לתגובות מסכנות חיים ואף למוות. מינהל המזון והתרופות הזהיר פעמים רבות כי שתיית התוסף היא מסוכנת, מכיוון שהיא עלולה לגרום להקאות קשות ולאי ספיקת כבד חריפה.<ref name="bleach">{{Cite news|url=https://www.thedailybeast.com/qanon-conspiracy-theorists-magic-cure-for-coronavirus-is-drinking-lethal-bleach|title=QAnon-ers' Magic Cure for Coronavirus: Just Drink Bleach!|date=28 January 2020|work=[[Daily Beast]]|access-date=14 February 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200210223501/https://www.thedailybeast.com/qanon-conspiracy-theorists-magic-cure-for-coronavirus-is-drinking-lethal-bleach|archive-date=10 February 2020}}</ref>

=== שמן חרדל ===
גורו היוגה [[ראמדב]] טען כי ניתן לטפל במחלת הקורונה על ידי שפיכת [[שמן חרדל]] לתוך האף. לטענתו, השמן יגרום לנגיף לזרום לבטן ושם ייהרס על ידי חומצת קיבה. הוא גם טען שאם אדם יכול לעצור את נשימתו למשך דקה, פירוש הדבר שהוא אינו סובל מכל סוג של נגיף קורונה, סימפטומטי או אסימפטומטי. שתי הטענות הללו נמצאו כוזבות.<ref>{{Cite news|title=Coronavirus: The health advice that is misleading or worse|url=https://www.bbc.com/news/world-52532651|access-date=2 June 2020|language=en}}</ref><ref>{{Cite news|title=Mustard Oil Helps Fight COVID? Ramdev's Claim Lacks Medical Proof|url=https://www.thequint.com/news/webqoof/no-medical-evidence-for-baba-ramdevs-claim-about-coronavirus-mustard-oil-and-holding-breath-fact-check|access-date=2 June 2020|language=en}}</ref>

=== ריפוי רוחני ===
אוונגליסט טלוויזיוני בשם קנת קופלנד, טען שהוא יכול לרפא את צופיו ישירות מאולפן הטלוויזיה. הצופים נתבקשו לגעת במסך הטלוויזיה כדי לקבל את הריפוי הרוחני.<ref name="newsweek1492044">{{Cite web|url=https://www.newsweek.com/conservative-pastor-claims-he-healed-viewers-coronavirus-through-their-tv-screens-1492044|title=Conservative pastor claims he "healed" viewers of coronavirus through their TV screens|date=12 March 2020|website=Newsweek|accessdate=16 March 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200316135415/https://www.newsweek.com/conservative-pastor-claims-he-healed-viewers-coronavirus-through-their-tv-screens-1492044|archivedate=16 March 2020}}</ref><ref name="20200313pinknews">{{Cite web|url=https://www.pinknews.co.uk/2020/03/13/kenneth-copeland-anti-lgbt-televangelist-coronavirus-covid19-heal-virus-pandemic/|title=This anti-LGBT+ televangelist tried to heal people of the coronavirus through their televisions|date=13 March 2020|website=PinkNews|accessdate=16 March 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200314150419/https://www.pinknews.co.uk/2020/03/13/kenneth-copeland-anti-lgbt-televangelist-coronavirus-covid19-heal-virus-pandemic/|archivedate=14 March 2020}}</ref>

== לחימה במידע כוזב ==
ב־2 בפברואר 2020, [[ארגון הבריאות העולמי]] תיאר מצב של "אינפודמיה מאסיבית". הארגון מסר שמידע רב המדווח על הנגיף הוא שקרי. מצב זה "מקשה על אנשים למצוא מקורות מהימנים והנחיות מהימנות כאשר הם צריכים את זה". כתוצאה מכך, הארגון הקים מוקד ישיר בשם WHO 24/7, שבו צוותי תקשורת ומדיה חברתית עוקבים אחר מידע כוזב ומגיבים באמצעות אתר האינטרנט שלו ודפי המדיה החברתית.<ref name="un1056672">{{Cite web|url=https://news.un.org/en/story/2020/02/1056672|title=Coronavirus: UN health agency moves fast to tackle 'infodemic'; Guterres warns against stigmatization|date=4 February 2020|website=UN News|accessdate=5 February 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200205080207/https://news.un.org/en/story/2020/02/1056672|archivedate=5 February 2020}}</ref><ref name=":14">{{Cite web|date=5 February 2020|url=https://finance.yahoo.com/news/says-theres-no-effective-coronavirus-200035999.html|title=WHO Says There's No Effective Coronavirus Treatment Yet|publisher=Yahoo! Finance|accessdate=6 February 2020|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200206043018/https://finance.yahoo.com/news/says-theres-no-effective-coronavirus-200035999.html|archivedate=6 February 2020}}</ref> ארגון הבריאות העולמי הפריך כמה טענות שקריות, כולל הטענה שאדם יכול לדעת אם יש לו את הנגיף או לא על ידי עצירת נשימתו, הטענה כי שתיית כמויות גדולות של מים תגן מפני הנגיף, והטענה כי גרגור מי מלח מונע זיהום.<ref name="20200317cnn">{{Cite news|url=https://www.cnn.com/2020/03/16/us/coronavirus-myths-debunking-holding-breath-10-seconds-trnd/index.html|title=One dangerous coronavirus 'self-check test' is circulating on social media. Here's why you should avoid it.|date=17 March 2020|publisher=CNN|access-date=17 March 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200317050148/https://www.cnn.com/2020/03/16/us/coronavirus-myths-debunking-holding-breath-10-seconds-trnd/index.html|archive-date=17 March 2020}}</ref>

=== מדיה חברתית ===
בתחילת פברואר 2020, פייסבוק, טוויטר וגוגל הודיעו כי הם עובדים עם ארגון הבריאות העולמי על מנת להתמודד עם מידע מוטעה.<ref name="20200206nytimes">{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2020/02/06/health/coronavirus-misinformation-social-media.html|title=W.H.O. Fights a Pandemic Besides Coronavirus: an 'Infodemic'|date=6 February 2020|work=[[The New York Times]]|access-date=7 February 2020|issn=0362-4331|archive-url=https://web.archive.org/web/20200206224226/https://www.nytimes.com/2020/02/06/health/coronavirus-misinformation-social-media.html|archive-date=6 February 2020}}</ref> פייסבוק הצהירה כי תסיר תוכן שסומן על ידי ארגוני בריאות עולמיים ורשויות מקומיות כמידע המפר את מדיניות התוכן שלה בנושא מידע כוזב המוביל ל-"נזק פיזי".<ref name="20200201reuters">{{Cite news|url=https://www.reuters.com/article/us-china-health-facebook-idUSKBN1ZV388|title=As coronavirus misinformation spreads on social media, Facebook removes posts|date=1 February 2020|work=Reuters|access-date=7 February 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200206071606/https://www.reuters.com/article/us-china-health-facebook-idUSKBN1ZV388|archive-date=6 February 2020}}</ref> פייסבוק נותנת גם פרסום חינם ל-WHO.<ref>{{Cite web|title=Facebook announces how it plans to help fight the coronavirus|url=https://www.inverse.com/innovation/facebook-is-giving-the-world-health-organization-free-ads-to-combat-the-coronavirus|date=4 March 2020|website=Inverse|archiveurl=https://web.archive.org/web/20200306204741/https://www.inverse.com/innovation/facebook-is-giving-the-world-health-organization-free-ads-to-combat-the-coronavirus|archivedate=6 March 2020|accessdate=5 March 2020}}</ref> אף על פי כן, שבוע לאחר השערותיו של טראמפ כי אור השמש עלול להרוג את הנגיף, מצא הניו יורק טיימס 780 קבוצות פייסבוק, 290 עמודי פייסבוק, תשעה חשבונות [[אינסטגרם]] ואלפי ציוצים שדוחפים טיפולים באור UV, חומר שאותן חברות מדיה סירבו להסיר מהפלטפורמות שלהן.<ref>{{Cite news|date=30 April 2020|title=Trump's Disinfectant Talk Trips Up Sites' Vows Against Misinformation|work=The New York Times|url=https://www.nytimes.com/2020/04/30/technology/trump-coronavirus-social-media.html|access-date=2 May 2020}}</ref> ב־11 באוגוסט 2020, פייסבוק הסירה שבעה מיליון פוסטים עם מידע כוזב על COVID-19.<ref>{{Cite news|date=11 August 2020|title=Facebook says it has taken down 7 million posts for spreading coronavirus misinformation|url=https://www.washingtonpost.com/technology/2020/08/11/facebook-covid-misinformation-takedowns/|work=[[The Washington Post]]|archive-url=https://web.archive.org/web/20200920210532/https://www.washingtonpost.com/technology/2020/08/11/facebook-covid-misinformation-takedowns/|archive-date=20 September 2020|access-date=21 September 2020}}</ref>

בסוף פברואר 2020 הסירה [[אמזון]] יותר ממיליון מוצרים שטענו כי הם מרפאים או מגינים מפני מחלת הקורונה, והסירו עשרות אלפי הצעות למוצרי בריאות שמחירם היה "גבוה משמעותית מהמחירים האחרונים שהוצעו באמזון או מחוצה לה". עם זאת, פריטים רבים "עדיין נמכרו במחירים גבוהים במיוחד".<ref>{{Cite news|url=https://www.bbc.co.uk/news/technology-51675183|title=Amazon culls one million fake coronavirus products|work=BBC News|date=28 February 2020|access-date=1 March 2020|archive-url=https://web.archive.org/web/20200301082532/https://www.bbc.co.uk/news/technology-51675183|archive-date=1 March 2020}}</ref>

התפשטות המידע הכוזב בנוגע למחלת הקורונה ברשתות החברתיות הובילה לסדנאות המיישמות [[למידת מכונה]] לאיתור מידע כוזב. כמה סדנאות מפורטות להלן:
* הסדנה הראשונה למאבק בפוסטים עוינים מקוונים בשפות אזוריות במהלך מצב חירום<ref>{{Cite journal|title=Overview of CONSTRAINT 2021 Shared Tasks: Detecting English COVID-19 Fake News and Hindi Hostile Posts|journal=Proceedings of the First Workshop on Combating Online Hostile Posts in Regional Languages During Emergency Situation (CONSTRAINT)|doi=10.1007/978-3-030-73696-5_5|year=2021|series=Communications in Computer and Information Science|volume=1402|pages=42–53|isbn=978-3-030-73695-8|postscript=free}}</ref> פעלה יחד עם ועידת (AAAI-2021) [[האגודה לקידום בינה מלאכותית]] (AAAI), שהתמקדה באיתור חדשות מזויפות הקשורות ל-COVID-19 באנגלית. מקורות הנתונים היו פלטפורמות מדיה חברתית שונות כגון טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם. מטרת המשימה המשותפת של הסדנה הייתה לסווג פוסט כחדשות מזויפות או חדשות אמיתיות.
* הסדנה השישית בנושא טקסט רועש שנוצר על ידי משתמשים: זיהוי ציוצים אינפורמטיביים ל-COVID-19 באנגלית,<ref>{{Cite journal|url=https://www.aclweb.org/anthology/2020.wnut-1.41/|title=WNUT-2020 Task 2: Identification of Informative COVID-19 English Tweets|journal=Proceedings of the Sixth Workshop on Noisy User-generated Text (W-NUT 2020)|doi=10.18653/v1/2020.wnut-1.41|year=2020|pages=314–318|arxiv=2010.08232}}</ref> נועדה לזהות באופן אוטומטי אם ציוץ הקשור למחלת הקורונה באנגלית הוא אינפורמטיבי או לא. המארגנים סיפקו לקהילת המחקר מערך נתונים חדש של ציוצים לזיהוי. מבחר הציוצים כלל מידע על מקרי מחלה חשודים, מאוששים, מתאושיים ומקרי תמותה, וכן מידע על מיקומם או היסטוריית הנסיעות של המקרים. הפתרון הזוכה<ref>{{Cite journal|url=https://www.aclweb.org/anthology/2020.wnut-1.57/|title=NutCracker at WNUT-2020 Task 2: Robustly Identifying Informative COVID-19 Tweets using Ensembling and Adversarial Training|journal=Proceedings of the Sixth Workshop on Noisy User-generated Text (W-NUT 2020)|doi=10.18653/v1/2020.wnut-1.57|year=2020|pages=404–408|arxiv=2010.04335}}</ref> במשימה זו הציג אנסמבל רשת עצבי של COVID-Twitter-BERT and RoBERTa.

=== ויקיפדיה ===
התקשורת שיבחה את הסיקור של ויקיפדיה בנושא מגפת הקורונה, ואת ההתמודדות שלה עם מידע כוזב באמצעות WikiProject Med Foundation, WikiProject Medicine וקבוצות אחרות.<ref>{{Cite web|url=https://slate.com/technology/2020/03/coronavirus-wikipedia-policies.html|title=The Coronavirus Is Stress-Testing Wikipedia's Policies|date=19 March 2020|accessdate=11 April 2020|website=[[Salon (magazine)|Salon]]}}</ref><ref>{{Cite web|url=https://www.haaretz.com/us-news/.premium.MAGAZINE-why-wikipedia-is-immune-to-coronavirus-1.8751147|title=Why Wikipedia Is Immune to Coronavirus|date=8 April 2020|accessdate=11 April 2020|website=[[Haaretz]]}}</ref> ארגון הבריאות העולמי החל לעבוד עם ויקיפדיה על מנת לספק חלק ניכר מהאינפוגרפיקות והדוחות שלה על COVID-19 כדי לסייע במאבק במידע כוזב, ותכנן להשתמש בגישות דומות למאבק במידע כוזב על מחלות זיהומיות אחרות בעתיד.<ref>{{Cite web|url=https://www.nytimes.com/2020/10/22/health/wikipedia-who-coronavirus-health.html|title=Wikipedia and W.H.O. Join to Combat Covid-19 Misinformation|date=22 October 2020|accessdate=22 October 2020|website=[[The New York Times]]}}</ref>

=== עיתונים וכתבי עת אקדמיים ===
בתחילה, עיתונים רבים אפשרו קריאה חופשית בנוגע לסיקור מחלת הקורונה.<ref name="Paywalls">{{Cite news|date=12 March 2020|title=Major Publishers Take Down Paywalls for Coronavirus Coverage|url=https://www.adweek.com/digital/major-publishers-take-down-paywalls-for-coronavirus-coverage/|access-date=25 March 2020|work=Adweek}}</ref><ref name="newspaywalls">{{Cite news|title=Media Paywalls Dropped for COVID-19 Crisis Coverage|url=https://kottke.org/20/03/media-paywalls-dropped-for-covid-19-crisis-coverage|work=kottke.org|access-date=18 April 2020}}</ref> הוצאות לאור מדעיות רבות גם נתנו גישה חופשית למאמרים מדעיים הקשורים למגפה.<ref name="AutoDW-255">{{Cite press release|url=https://wellcome.ac.uk/press-release/sharing-research-data-and-findings-relevant-novel-coronavirus-covid-19-outbreak|title=Sharing research data and findings relevant to the novel coronavirus (COVID-19) outbreak|date=31 January 2020|access-date=13 February 2020}}</ref>

ההסתננות של מחקרים לא איכותיים או כוזבים לתוך כתבי העת האקדמיים הטילה ספק באמינות המחקרים האחרים. מחקרים כוזבים או לא איכותיים שפורסמו, בוטלו לאחר מכן.<ref name="fid1">{{Cite journal|url=http://hdl.handle.net/10962/167732|title=Retracted Covid-19 papers and the levels of 'citation pollution': A preliminary analysis and directions for further research|journal=Cahiers de la Documentation – Bladen voor Documentatie|issue=4|year=2020|volume=3|access-date=13 January 2021}}</ref> [[שעון נסיגה|Retraction Watch]] מחזיקה מאגר נתונים של מאמרים בנושא COVID-19 שבוטלו לאחר פרסומם.<ref>{{Cite web|title=Retracted coronavirus (COVID-19) papers|url=https://retractionwatch.com/retracted-coronavirus-covid-19-papers/|website=Retraction Watch|date=29 April 2020|publisher=Retraction Watch|accessdate=13 January 2021}}</ref>

=== צנזורה ממשלתית ===
במדינות רבות בוצעה צנזורה על ידי ממשלות, כאשר נחקקו חוקים בנוגע ל[[פייק ניוז]] בנוגע למחלת הקורונה. לעיתים קרובות אנשים נעצרו בגין פרסום שקרי באינטרנט.

ב[[הפיליפינים|פיליפינים]],<ref>{{Cite news|title=The Philippines' Coronavirus Lockdown Is Becoming a Crackdown|url=https://thediplomat.com/2020/04/the-philippines-coronavirus-lockdown-is-becoming-a-crackdown/|work=The Diplomat|date=3 April 2020}}</ref> סין,<ref>{{Cite news|last=Broderick R|title=China Is Using Fears Of Online Misinformation About The Coronavirus To Arrest People|url=https://www.buzzfeednews.com/article/ryanhatesthis/china-is-arresting-people-for-spreading-rumors-online-about|work=BuzzFeed News|date=29 January 2020}}</ref> [[הודו]],<ref>{{Cite news|date=17 April 2020|title=Fake News, Real Arrests|url=https://foreignpolicy.com/2020/04/17/fake-news-real-arrests/|work=Foreign Policy}}</ref><ref name="straitstimes" /> [[מצרים]],<ref>{{Cite news|title=Reporting on the coronavirus: Egypt muzzles critical journalists|url=https://www.dw.com/en/reporting-on-the-coronavirus-egypt-muzzles-critical-journalists/a-53009293|publisher=Deutsche Welle|date=3 April 2020}}</ref> [[אתיופיה]],<ref>{{Cite news|title=Ethiopia: Free Speech at Risk Amid Covid-19|url=https://www.hrw.org/news/2020/05/06/ethiopia-free-speech-risk-amid-covid-19|publisher=Human Rights Watch|date=6 May 2020}}</ref> [[בנגלדש]],<ref>{{Cite news|title=Bangladesh: End Wave of COVID-19 'Rumor' Arrests|url=https://www.hrw.org/news/2020/03/31/bangladesh-end-wave-covid-19-rumor-arrests|publisher=Human Rights Watch|date=31 March 2020}}</ref> [[מרוקו]],<ref>{{Cite news|title=Morocco makes a dozen arrests over coronavirus fake news|url=https://www.reuters.com/article/us-health-coronavirus-morocco/morocco-makes-a-dozen-arrests-over-coronavirus-fake-news-idUSKBN2162DI|work=Reuters|date=19 March 2020}}</ref> [[פקיסטן]],<ref>{{Cite news|title=Man arrested for spreading fake news on coronavirus|url=https://www.pakistantoday.com.pk/2020/03/25/man-arrested-in-lahore-for-spreading-fake-news-on-coronavirus/|work=Pakistan Today|date=25 March 2020}}</ref> [[ערב הסעודית]],<ref>{{Cite news|title=Saudi man arrested for false news on COVID-19 patient|url=https://gulfnews.com/world/gulf/saudi/saudi-man-arrested-for-false-news-on-covid-19-patient-1.1587544904557|work=Gulf News|date=22 April 2020}}</ref> [[עומאן]],<ref>{{Cite news|title=Legal action against spreading fake news|url=https://www.omanobserver.om/legal-action-against-spreading-fake-news/|work=Oman Observer|date=21 March 2020}}</ref> [[איראן]],<ref>{{Cite news|title=Iran arrests ex-TV presenter for accusing regime of coronavirus cover-up|url=https://www.jpost.com/middle-east/iran-arrests-ex-tv-presenter-for-accusing-regime-of-coronavirus-cover-up-624753|work=The Jerusalem Post|date=15 April 2020}}</ref> [[וייטנאם]], [[לאוס]],<ref>{{Cite news|title=Vietnam, Laos Arrest Facebookers on COVID-19-Related Charges|url=https://www.rfa.org/english/news/vietnam/facebook-04132020154643.html|work=[[Radio Free Asia]]|date=13 April 2020}}</ref> [[אינדונזיה]],<ref name="straitstimes">{{Cite news|title=Asia cracks down on coronavirus 'fake news'|url=https://www.straitstimes.com/asia/coronavirus-asia-cracks-down-on-virus-fake-news|work=The Straits Times|date=10 April 2020}}</ref> [[מונגוליה]],<ref name="straitstimes" /> [[סרי לנקה]],<ref>{{Cite news|title=Sri Lanka Uses Pandemic to Curtail Free Expression|url=https://www.hrw.org/news/2020/04/03/sri-lanka-uses-pandemic-curtail-free-expression|publisher=Human Rights Watch|date=3 April 2020}}</ref> [[קניה]], דרום אפריקה,<ref>{{Cite news|title=Arrests mount as Africa battles a destructive wave of COVID-19 disinformation|url=https://www.theglobeandmail.com/world/article-arrests-mount-as-africa-battles-a-destructive-wave-of-covid-1/|work=The Globe and Mail|date=7 April 2020}}</ref> [[חוף השנהב]],<ref>{{Cite news|title=Authorities across West Africa attacking journalists covering COVID-19 pandemic|url=https://ifex.org/authorities-across-west-africa-attacking-journalists-covering-covid-19-pandemic/|work=[[IFEX (organization)|IFEX]]|date=22 April 2020}}</ref> [[סומליה]],<ref>{{Cite news|title=Somali Journalists Arrested, Intimidated While Covering COVID-19|url=https://www.voanews.com/extremism-watch/somali-journalists-arrested-intimidated-while-covering-covid-19|work=VOA News|date=18 April 2020}}</ref> [[מאוריציוס]],<ref name="theconversation.com">{{Cite news|date=11 May 2020|title=Controls to manage fake news in Africa are affecting freedom of expression|work=[[The Conversation (website)|The Conversation]]|url=https://theconversation.com/controls-to-manage-fake-news-in-africa-are-affecting-freedom-of-expression-137808}}</ref> [[זימבבואה]],<ref>{{Cite news|title=Press freedom violations throughout Africa linked to Covid-19 coverage|url=http://www.rfi.fr/en/africa/20200414-press-freedom-violations-throughout-african-continent-linked-to-covid-19-coverage|publisher=[[Radio France Internationale]]|date=14 April 2020}}</ref> [[תאילנד]],<ref>{{Cite news|title=Some leaders use pandemic to sharpen tools against critics|url=https://abcnews.go.com/International/wireStory/coronavirus-crisis-excuses-curbs-free-speech-70177977|work=ABC News|date=16 April 2020}}</ref> [[קזחסטן]],<ref>{{Cite news|title=Kazakh Opposition Activist Detained For 'Spreading False Information'|url=https://www.rferl.org/a/kazakhstan-suraev-opposition-activist-detained-false-information-toqaev/30563253.html|publisher=Human Rights Watch|date=18 April 2020}}</ref> [[אזרבייג'ן]],<ref>{{Cite news|title=Azerbaijan: Crackdown on Critics Amid Pandemic|url=https://www.hrw.org/news/2020/04/16/azerbaijan-crackdown-critics-amid-pandemic|publisher=Human Rights Watch|date=16 April 2020}}</ref> [[מונטנגרו]],<ref>{{Cite news|title=Concern for Rights in Montenegro amid COVID-19 Fight|url=https://balkaninsight.com/2020/03/26/concern-for-rights-in-montenegro-amid-covid-19-fight/|work=[[Balkan Insight]]|date=26 March 2020}}</ref> [[סרביה]],<ref name="arrested-journalist-1">{{Cite web|url=https://www.danas.rs/drustvo/novinarka-ana-lalic-pustena-iz-policije/|title=Novinarka Ana Lalić puštena iz policije|trans-title=Journalist Ana Lalic released by police|date=2 April 2020}}</ref><ref>{{Cite news|title=Prosecution drops charges against Serbian journalist arrested at the beginning of April|url=https://europeanwesternbalkans.com/2020/04/27/prosecution-drops-charges-against-serbian-journalist-arrested-at-the-beginning-of-april/|work=[[European Western Balkans]]|date=27 April 2020}}</ref> [[מלזיה]],<ref>{{Cite news|title=Malaysia Arrests Thousands Amid Coronavirus Lockdown|url=https://www.voanews.com/science-health/coronavirus-outbreak/malaysia-arrests-thousands-amid-coronavirus-lockdown|work=VOA News|date=4 April 2020}}</ref> סינגפור,<ref>{{Cite news|title=Civil servant arrested for leaking info on number of virus cases|url=https://www.straitstimes.com/singapore/courts-crime/civil-servant-arrested-for-leaking-info-on-number-of-virus-cases|work=[[The Straits Times]]|date=16 April 2020}}</ref><ref>{{Cite news|title=Singapore's Fake News and Contempt Laws a Threat to Media, Journalists Say|url=https://www.voanews.com/press-freedom/singapores-fake-news-and-contempt-laws-threat-media-journalists-say|work=VOA News|date=6 May 2020}}</ref> והונג קונג, אנשים נעצרו מפני שהפיצו לכאורה מידע כוזב על מגפת הקורונה.<ref name="straitstimes" /><ref>{{Cite news|title=Coronavirus sends Asia's social media censors into overdrive|url=https://www.reuters.com/article/us-china-health-fakenews/coronavirus-sends-asias-social-media-censors-into-overdrive-idUSKBN1ZY1AC|work=Reuters|date=4 February 2020}}</ref> [[איחוד האמירויות הערביות]] הציג עונשים פליליים על הפצת מידע מוטעה ושמועות הקשורות להתפרצות.<ref>{{Cite news|title=Gulf states use coronavirus threat to tighten authoritarian controls and surveillance|url=https://theconversation.com/gulf-states-use-coronavirus-threat-to-tighten-authoritarian-controls-and-surveillance-136631|work=[[The Conversation (website)|The Conversation]]|date=21 April 2020}}</ref> [[מיאנמר]] חסמה את הגישה אל 221 אתרי חדשות,<ref>{{Cite news|title=Myanmar blocks hundreds of news sites and threatens editor with life in jail|url=https://www.theguardian.com/world/2020/mar/31/myanmar-editor-could-face-life-in-jail-for-interviewing-rebel|work=The Guardian|date=1 April 2020}}</ref> כולל כמה כלי תקשורת מובילים.<ref>{{Cite news|title=In mid-coronavirus crisis, Myanmar blocks 221 sites for "fake news"|url=https://rsf.org/en/news/mid-coronavirus-crisis-myanmar-blocks-221-sites-fake-news|work=Reporters Without Borders|date=3 April 2020}}</ref>

== ראו גם ==
* [[התנגדות לחיסונים]]
* [[בדיקת עובדות]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* מערכת דוידסון, ארז גרטי, נעם לויתן, לביא ביגמן, יונת אשחר ואור קולו, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/נגיף-הקורונה-לעשות-סדר-בשמועות נגיף הקורונה: לעשות סדר בשמועות], באתר [[מכון דוידסון לחינוך מדעי|מכון דוידסון]], 3 באוגוסט 2021
* [https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/ מחלת קורונה - מרכז מידע], באתר [[עמותת מדעת|מדעת]]: מדע ומידע למען בריאות המשפחה
* [https://blog.maccabi4u.co.il/הכל-על-בדיקות-סרולוגיות/ בדיקות סרולוגיות - מיתוסים, עובדות והמלצות], באתר [[מכבי שירותי בריאות|מכבי]], 11 במרץ 2021
*[https://www.leumit.co.il/heb/Life/FamilyHealth/familyhealth/coronavirus/Covid19Vaccination/articlegalleryitem,5164/ להפריך את המיתוסים סביב החיסון נגד קורונה], באתר [[לאומית שירותי בריאות|לאומית]]
* אור קולו, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/קורונה-האם-מסוכן-לחסן-נשים-הרות קורונה: האם מסוכן לחסן נשים הרות?] באתר [[מכון דוידסון לחינוך מדעי|מכון דוידסון]], 27 בינואר 2021
* עמית בנימין ואור קולו, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/ade-וחיסוני-הקורונה ADE וחיסוני קורונה], באתר מכון דוידסון, 3 בפברואר 2021
* ספיר חבושה-לאופר, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/חיסון-קורונה-אין-שום-קשר-לאלצהיימר חיסון קורונה: אין שום קשר לאלצהיימר], באתר [[מכון דוידסון לחינוך מדעי|מכון דוידסון]], 2 במרץ 2021
* אור קולו, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/האם-החיסון-לקורונה-מעודד-הופעה-של-מוטציות-חדשות-לא האם החיסון לקורונה מעודד הופעה של מוטציות חדשות? (לא)], באתר מכון דוידסון, 24 במרץ 2021

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיסאינפורמציה}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:פסאודו-מדע]]
[[קטגוריה:מגפת הקורונה]]
[[קטגוריה:תאוריות קשר]]
[[קטגוריה:נגיפי קורונה]]
[[קטגוריה:פייק ניוז]]