הצגת המקור של הדף "מחנה סירקין"

{{שדה תעופה
| שם = כנף 12 – בסיס אלון (סגור)
| שם בשפת המקור = RAF Petah Tiqva
| סמל =
| תמונה = [[קובץ:RAF_Petah_Tiqva.jpg|270px|מרכז]]
| כיתוב = [[תצלום אוויר|תצ"א]] של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-[[חיל האוויר המלכותי הבריטי|RAF]] בשנת 1944
| IATA = אין
| ICAO = אין
| סוג השדה = צבאי
| תאריך הקמה = 1941
| תאריך סגירה = 2021
| מפעיל = אין
| מפעיל בעבר = {{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}}{{ש}}{{סמל|חיל האוויר המלכותי||+}}
| עיר סמוכה = [[פתח תקווה]]
| גובה רגל = 105
| גובה מטר = 32
| מסלול 1: כיוון מגנטי = 10/28
| מסלול 1: אורך רגל = 4,003
| מסלול 1: אורך מטר = 1,220
| מסלול 1: סוג מסלול = [[אספלט]]
| מסלול 2: כיוון מגנטי = 14/32
| מסלול 2: אורך רגל = 4,003
| מסלול 2: אורך מטר = 1,220
| מסלול 2: סוג מסלול = אספלט
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=מחנה סירקין|רוחב=32.088611|אורך=34.915556|כותרת=לא|כיוון כתב=ימינה}}
| קואורדינטות = {{coord|32|05|19|N|34|54|56|E|type:airport|display=inline,title}}
}}
[[קובץ:Sirkin Base1948.jpg|280px|ממוזער|שמאל|חברי [[ההגנה]] שומרים על מחנה סירקין בעת [[מלחמת העצמאות]]]]
[[קובץ:Royal Air Force in the Middle East, 1944-1945. CM5762.jpg|280px|ממוזער|שמאל|מטוס [[ספיטפייר]] בריטי בשדה התעופה סירקין]]
'''מחנה סירקין''' (לשעבר "'''כנף 12 – בסיס אלון'''" וגם "'''RAF Petah Tiqva'''") היה [[בסיס צבאי|בסיס צה"ל]] ששכן בעיר [[פתח תקווה]]. הבסיס גבל בשכונות יוספטל וקריית אלון ממערב, [[עמישב-הדר גנים]] ו[[כפר סירקין]] מדרום ובקיבוץ [[גבעת השלושה]] מצפון. בשנת 2021 פוּנה הבסיס ובנובמבר 2022 החלה הריסתו (למעט מספר [[מבנה לשימור|מבנים לשימור]]) והכנת שטחו להקמת שכונת מגורים.

== היסטוריה ==
מחנה סירקין נבנה על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1941]] כחלק ממתחם הצבא הבריטי באזור [[ראש העין]]. הבסיס שימש את [[חיל האוויר המלכותי]] הבריטי ונקרא "RAF Petah Tiqva".

ב-[[25 בנובמבר]] [[1945]] חדרה קבוצה של לוחמי [[אצ"ל]] עם משאיות במסווה של חיילים בריטים ל[[שדה תעופה|שדה התעופה]] הבריטי במקום ולקחה [[שלל (ביזה)|שלל]] כ-70 [[תת-מקלע]]ים [[סטן]], שתי [[מרגמה|מרגמות]], 5 [[מכונת ירייה|מכונות ירייה]] ו[[רימון יד|רימונים]] רבים.{{מקור|רבים=כן|סיבה=לפי המקור https://www.daat.ac.il/daat/history/al/a11-2.htm היקף הנשק המתואר פה זהה להיקף הנשק שאצ"ל החרים בראש העין וישנה אפשרות שהכוונה היא למבצע בראש העין|נושא=ישראל}}

ב-[[25 בפברואר]] [[1946]], במסגרת [[התקפת שדות התעופה הבריטיים]], חדרה קבוצה של לוחמי [[לח"י]] לבסיס ופוצצה שמונה מטוסים של חיל האוויר המלכותי.{{הערה|[https://lehi.org.il/?p=10643 "ההתקפה על שדה התעופה סירקין" ], באתר "העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל".}}

בחודש מאי [[1948]], כבשו לוחמי האצ"ל את הבסיס ואת הכפר הערבי [[פג'ה]] הסמוך אליו, ומאז ועד מאי [[2021]], שימש הבסיס יחידות שונות של [[צה"ל]].

לבסיס ניתן השם "כנף 12 – בסיס אלון" (ע"ש [[מודי אלון]]), והתמקמה בו [[טייסת 101]] של "[[שירות האוויר]]" של [[ההגנה]] (קודמו של [[חיל האוויר הישראלי]]). ב-20 באוקטובר 1949, נוסד בבסיס "[[בית הספר לטיסה]]" הראשון של חיל האוויר. [[קורס טיס (צה"ל)|קורסי הטיס]] התקיימו בו עד לחודש מרץ [[1955]].

משנת 1955 ועד [[1968]] שכן במקום [[בית הספר לקצינים של צה"ל|בית הספר לקצינים]] ("בה"ד 1").

בשנת [[1957]] הוקמה יחידת [[סיירת מטכ"ל]] והבסיס הגדול, הגדוש בסככות מטוסים ריקות, הפך למחנה הקבע של היחידה. הקמת הבסיס בוצעה בצורה מאולתרת ואף פלילית, כאשר לוחמי היחידה "סחבו" חומרי בניין וציוד מיחידות אחרות אשר שכנו בבסיס וכן מפאתי [[פתח תקווה]] השכנה. הבסיס היה מזוהה עם היחידה עד לסגירתו.

מאז קום צה"ל שכנה בבסיס [[ס"פ|היחידה לסילוק פצצות]] (יחס"פ) של [[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה]]. בשנות ה-80, עם הקמת [[יהל"ם|יחידת יעל]] למשימות הנדסה מיוחדות, היא שוכנה בצמוד ליחס"פ. בשנות ה-90 הוקם "המכון הלאומי לחקר ופירוק תחמושת" בו נמצאים שרידי מטענים טילים ותחמושת של האויב שבהם נתקלו לוחמי צה"ל למן [[הקמת המדינה]].{{הערה|{{mako|שי לוי|מזתומרת אוהל? 9 בסיסים צה"ליים ששווה לשרת בהם|3fa7779d7062f41006|pzm-magazine|13 באוגוסט 2015}}}} בשנת 1995 כונסו כל היחידות ליחידה ראשית אחת – [[יהל"ם]].

ב-[[5 ביוני]] [[1967]], יומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]], הופגז הבסיס בתותחי [[הכוחות המזוינים של ירדן|צבא ירדן]]. בהמשך היום תקפו את הבסיס שני מטוסי [[הוקר האנטר]] ירדניים והעלו באש [[מטוס תובלה]] מסוג [[נורד 2501 נוראטלס|נורד]] ומטוס פייפר,{{הערה|{{מרקיע שחקים|אבינעם מיסניקוב|השמדת נורד 4X-FAX|2021/01/10/השמדת-נורד-4x-fax/|10 בינואר 2021}}}} וכמה חיילים נפגעו.

=== בשנות ה-2000 ===
בשנות ה-2000 החל תהליך פינוי הבסיס כחלק מתוכנית כוללת להעברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה. בשנת 2003 דרש צה"ל לקבל את התמורה העתידית ממכירת הקרקעות במחנה, בסך 750 מיליון דולר באופן מידי.{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|הצבא דורש מהאוצר 3.5 מיליארד שקל על חשבון מכירה עתידית של בסיסים|1.923090|10 בנובמבר 2003}}}} באפריל 2011 אישרה [[ממשלת ישראל]] את התוכנית ל[[העתקת בסיסי צה"ל לנגב]] עד סוף 2019, כולל מחנה סירקין, בעלות של 19 מיליארד שקל:{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|הממשלה אישרה מעבר צה"ל לנגב בעלות של 19 מיליארד שקל|1.627648|17 באפריל 2011}}}}
* [[יחידת עוקץ|יחידת "עוקץ"]] עברה ל[[מתקן אדם]],{{הערה|{{הארץ|גילי כהן (עיתונאית)|יחידת עוקץ התאמנה בבן שמן - והמטיילים לא יכלו לנפוש|0000017f-dc75-d3ff-a7ff-fdf5a29e0000|9 באוקטובר 2012}}}} בעקבות פסק דין בתביעה אזרחית שהגישו השכנים.{{הערה|ת"א (שלום פתח תקווה) 1523/01 '''שכונת פועלים ע"ש משה בילינסון נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון''', ניתן ב-8 באוגוסט 2004}}
* [[כנף ההגנה האקטיבית|אגד 167]] של [[מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי|מערך הנ"מ]], שהיה מוצב בבסיס עד למרץ [[2006]], עבר ל[[פלמחים (בסיס)|בסיס פלמחים]].
* מפקדת [[חטיבה 55]] ששכנה בבסיס הועברה ל[[מחנה ביל"ו]] בשנת 2021.
* יחידת [[יהל"ם]] הועברה ל[[מחנה עמנואל]] (ג'וליס) בשנת 2021.
* אירוע פרידה של סיירת מטכ"ל מבסיסה הוותיק במחנה סירקין התקיים במאי [[2021 בישראל|2021]]. היחידה עברה לבסיס חדש ומודרני בדרום הארץ.{{הערה|{{אתר צה"ל||התקיים אירוע פרידה מבסיס סירקין|39553|31 במאי 2021}}}}

בעבר, מקטע קטן משדה התעופה, שימש כ[[מנחת מסוקים]] צבאיים, ושאר המסלולים שימשו ככבישים לתנועה בתוך הבסיס. לאחר פינוי הבסיס, המסלולים נגרסו.{{הערה|{{יוטיוב|QmQSj8R87wQ|שם=הבסיס ההיסטורי של סיירת מטכ"ל נהרס – ואיתו הסודות הגדולים|ערוץ=[[כאן 11]]|תאריך=19 ביוני 2023}}}}

== פיתוח כשכונת מגורים ==
{{מיזם עתידי|ישראל|פסקה=כן}}
בפברואר 2017 אישר [[מינהל התכנון]] במשרד הפנים תוכנית לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח שבו ממוקם המחנה.{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|התוכנית ל-12 אלף דירות במחנה סירקין שלא היתה ולא נבראה|1.3852071|13 בפברואר 2017}}}} באפריל 2017 הגישה [[עיריית פתח תקווה]] עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי התנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור{{הערה|{{TheMarker|מירב מורן|פתח תקווה הגישה עתירה נגד תוכניות לבנייה במחנה סירקין|1.3974268|1 באפריל 2017}}}} למרות זאת במרץ 2019 [[ותמ"ל|הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור]] (הותמ"ל) אישרה להפקיד את התוכנית.{{הערה|{{TheMarker|עדי כהן|למרות האזהרות מפני פקקים: אושרה תוכנית הענק במתחם סירקין בפתח תקווה|1.6914888|7 בפברואר 2019|קישור מחבר=ללא}}}}

בנובמבר 2021 אושרה באופן רשמי הקמתה של שכונה "סירקין מזרח" על שטח של כ-600 דונם.<ref>{{קישור כללי|הכותב=|כותרת="סירקין מזרח" – השכונה החדשה אושרה לבנייה|אתר=פתח תקווה NEWS|תאריך=12 בנובמבר 2021|כתובת=https://www.ptnews.co.il/3249}}</ref> בנובמבר 2022 נהרס הבסיס, למעט מספר מבנים לשימור, והחלה הכנת השטח להקמת שכונת מגורים.

ב-25 ביולי 2023, התקיים אירוע פרידה מבסיס סירקין, על ידי [[עיריית פתח תקווה]] ו[[המועצה לשימור אתרים]], בו דובר על "שימור מבני המחנה ושילובם בשכונה החדשה".{{הערה|{{מעריב אונליין|אלון חכמון|נפרדים מהמחנה ההיסטורי: "סירקין הגיע לגבורות"|hamekomon/petah-tikva/Article-1024514|23 ביולי 2023}}}}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Sirkin base}}
* {{מעריב אונליין|אלון חכמון|נפרדים מהמחנה ההיסטורי: "סירקין הגיע לגבורות"|hamekomon/petah-tikva/Article-1024514|23 ביולי 2023}}
* טל סרוסי, [https://www.melabes.co.il/real_estate/32584 8,000 יחידות דיור וסימן שאלה לגבי התחבורה: תוכנית סירקין הופקדה], באתר [[מלאבס (מקומון)|מלאבס – פתח תקווה]], 7 בפברואר 2019
* {{כלכליסט|שי פאוזנר|פתח תקווה: חודשו השיחות לפינוי מחנה סירקין מהעיר|3401007|11 באפריל 2010}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בסיס טיסה ישראלי}}
[[קטגוריה:בסיסי חיל האוויר הישראלי שנסגרו|סירקין]]
[[קטגוריה:בסיסי חיל האוויר המלכותי בארץ ישראל|סירקין]]
[[קטגוריה:בסיסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה|סירקין]]
[[קטגוריה:בסיסי צה"ל במחוז המרכז|סירקין]]
[[קטגוריה:בסיסי צה"ל על שם חללי מערכות ישראל|סירקין]]
[[קטגוריה:פתח תקווה: גאוגרפיה]]